אחרי הדברים האלו, כשהכעס של המלך אחשוושרוש נרגע, הוא נזכר בושתי ובמה שהיא עשתה ובמה שנקבע עליה.
אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כְּשֹׁ֕ךְ חֲמַ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ זָכַ֤ר אֶת־וַשְׁתִּי֙ וְאֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֔תָה וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נִגְזַ֖ר עָלֶֽיהָ׃אסתר · פרק ב׳
חיפוש הנערות החדשות והעמדת אסתר למלוכה
לאחר מות המלכה ושיבת המלך לחשבונו, מתחיל חיפוש נערות חדשות בכל האימפריה. מורדכי ואסתר חיים בשושן, ואסתר נבחרת למלוכה. במקביל, מורדכי מגלים קשר נגד המלך.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
אסתר ב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חיפוש הנערות החדשות
אנשי המלך ומשרתיו אמרו שהוא צריך לחפש לעצמו נערות צעירות וצעירות יפות מאוד.
וַיֹּאמְר֥וּ נַעֲרֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מְשָׁרְתָ֑יו יְבַקְשׁ֥וּ לַמֶּ֛לֶךְ נְעָר֥וֹת בְּתוּל֖וֹת טוֹב֥וֹת מַרְאֶֽה׃המלך מינה פקידים בכל מחוזות ממלכתו, שיאספו את כל הנערות היפות לשושן הבירה, לבית הנשים, ליד השר הגדול ששומר על הנשים, וייתנו להן את הטיפוחים שלהן.
וְיַפְקֵ֨ד הַמֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֮ בְּכָל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתוֹ֒ וְיִקְבְּצ֣וּ אֶת־כָּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַבִּירָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַנָּשִׁ֔ים אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וְנָת֖וֹן תַּמְרוּקֵיהֶֽן׃הנערה שתמצא חן בעיני המלך תמלוך במקום ושתי. הדבר נראה טוב בעיני המלך והוא עשה כך.
וְהַֽנַּעֲרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ תִּמְלֹ֖ךְ תַּ֣חַת וַשְׁתִּ֑י וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וַיַּ֥עַשׂ כֵּֽן׃ (ס)מָרְדּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה
הָיָה אִישׁ יְהוּדִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדּכַי בֶּן יָאִיר, בֶּן שִׁמְעִי, בֶּן קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.
אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י הָיָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וּשְׁמ֣וֹ מָרְדֳּכַ֗י בֶּ֣ן יָאִ֧יר בֶּן־שִׁמְעִ֛י בֶּן־קִ֖ישׁ אִ֥ישׁ יְמִינִֽי׃הוּא נֶגְרַע מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגָּלוּת שֶׁיָּצְאוּ עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁנֶּגְרְעוּ עִם נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
אֲשֶׁ֤ר הָגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכָנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃מָרְדּכַי דָּאָג עַל הֲדַסָּה, שֶׁהִיא אֶסְתֵּר בַּת דּוֹדּוֹ, כִּי לְֹהָה אָב וְאֵם. הַנַּעֲרָה הָיְתָה יְפֵי {{תֹּאַר}} וּמַרְאֶה טוֹב, וּמֵאַחֲרֵי מָות אֲבִיהָ וְאִמָּהּ, מָרְדּכַי לָקַח אוֹתָהּ כְּבַתּוֹ.
וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן אֶת־הֲדַסָּ֗ה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת־דֹּד֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין לָ֖הּ אָ֣ב וָאֵ֑ם וְהַנַּעֲרָ֤ה יְפַת־תֹּ֙אַר֙ וְטוֹבַ֣ת מַרְאֶ֔ה וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֛י ל֖וֹ לְבַֽת׃כְּשֶׁהִשְׁמִיעוּ אֶת דְּבָרֵי הַמֶּלֶךְ וְגַם אֶת הַחֹק שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁנֶּדְדוּ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה בְּעֶשְׂרִים מֵאָה נְעָרִים רַבּוֹת אֶל יְדֵי הַמַּשְׁגִּיחַ עַל הַנָּשִׁים, אֶת אֶסְתֵּר לָקְחוּ אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל יְדֵי הַמַּשְׁגִּיחַ עַל הַנָּשִׁים, הֶגַי.
וַיְהִ֗י בְּהִשָּׁמַ֤ע דְּבַר־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְדָת֔וֹ וּֽבְהִקָּבֵ֞ץ נְעָר֥וֹת רַבּ֛וֹת אֶל־שׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה אֶל־יַ֣ד הֵגָ֑י וַתִּלָּקַ֤ח אֶסְתֵּר֙ אֶל־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־יַ֥ד הֵגַ֖י שֹׁמֵ֥ר הַנָּשִֽׁים׃הַנַּעֲרָה הַתְּחִלָּה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ
הַנַּעֲרָה הִתְחַבְּבָה עֵינָיו וְהִיא זָכְתָה לְחֶסֶד בְּעֵינָיו. הוּא הִתְרַגֵּשׁ וְנָתַן לָהּ אֶת הַתַּמְרוּקִים וְאֶת הַמָּנוֹת שֶׁלָּהּ, וְגַם אֶת שֶׁבַע הַנַּעֲרוֹת הַיּוֹפִים עַצְמָן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. הוּא גַּם שִׁנָּה אֶת הַנַּעֲרוֹת שֶׁלָּהּ לְטֶבַת בֵּית הַנָּשִׁים.
וַתִּיטַ֨ב הַנַּעֲרָ֣ה בְעֵינָיו֮ וַתִּשָּׂ֣א חֶ֣סֶד לְפָנָיו֒ וַ֠יְבַהֵל אֶת־תַּמְרוּקֶ֤יהָ וְאֶת־מָנוֹתֶ֙הָ֙ לָתֵ֣ת לָ֔הּ וְאֵת֙ שֶׁ֣בַע הַנְּעָר֔וֹת הָרְאֻי֥וֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְשַׁנֶּ֧הָ וְאֶת־נַעֲרוֹתֶ֛יהָ לְט֖וֹב בֵּ֥ית הַנָּשִֽׁים׃אֶסְתֵּר לֹא סִפְּרָה עַל עַמָּהּ וְעַל שֶׁלָּהּ, כִּי מָרְדְּכַי צִוָּה עָלֶיהָ לְהִשָּׁמֵר מִלְסַפֵּר.
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מָרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃כָּל יוֹם וָיוֹם מָרְדְּכַי הָלַךְ לְפָנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים כְּדֵי לָדַעַת אֵיךְ לְאֶסְתֵּר וּמָה קוֹרֶה עִמָּהּ.
וּבְכָל־י֣וֹם וָי֔וֹם מָרְדֳּכַי֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ לִפְנֵ֖י חֲצַ֣ר בֵּית־הַנָּשִׁ֑ים לָדַ֙עַת֙ אֶת־שְׁל֣וֹם אֶסְתֵּ֔ר וּמַה־יֵּעָשֶׂ֖ה בָּֽהּ׃כְּשֶׁהִגִּיעָה נַעֲרָה אוֹ נַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶשׁ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָיָה עָלֶיהָ לַעֲבֹר שְׁנָים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּדַת הַנָּשִׁים: שִׁשָּׁה חדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.
וּבְהַגִּ֡יעַ תֹּר֩ נַעֲרָ֨ה וְנַעֲרָ֜ה לָב֣וֹא ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ מִקֵּץ֩ הֱי֨וֹת לָ֜הּ כְּדָ֤ת הַנָּשִׁים֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר חֹ֔דֶשׁ כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י מְרוּקֵיהֶ֑ן שִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בְּשֶׁ֣מֶן הַמֹּ֔ר וְשִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בַּבְּשָׂמִ֔ים וּבְתַמְרוּקֵ֖י הַנָּשִֽׁים׃הגעת אסתר אל המלך
הנערה באה אל המלך, וכל מה שאמרה לה ניתן להתנהל כרצונה, מהבית של הנשים ועד לבית המלך.
וּבָזֶ֕ה הַֽנַּעֲרָ֖ה בָּאָ֣ה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֜ר יִנָּ֤תֵֽן לָהּ֙ לָב֣וֹא עִמָּ֔הּ מִבֵּ֥ית הַנָּשִׁ֖ים עַד־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃בערב היא באה, ובבוקר היא חזרה לבית הנשים אצל שַׁעֲשְׁגַז, שר המלך השומר על הפילגשים. היא לא באה שוב אל המלך, אלא אם כן המלך רצה בה וקראה בשמה.
בָּעֶ֣רֶב ׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠בַבֹּקֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית הַנָּשִׁים֙ שֵׁנִ֔י אֶל־יַ֧ד שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַפִּֽילַגְשִׁ֑ים לֹא־תָב֥וֹא עוֹד֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֣י אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֛הּ הַמֶּ֖לֶךְ וְנִקְרְאָ֥ה בְשֵֽׁם׃כאשר הגיעה אסתר, בת אביחיל דודו של מרדכי שגידל אותה כבת, היא לא ביקשה שום דבר עבור עצמה, אלא רק מה שאמר לה שר המלך השומר על הנשים. אסתר זכתה לחן בעיני כל הרואים אותה.
וּבְהַגִּ֣יעַ תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר בַּת־אֲבִיחַ֣יִל דֹּ֣ד מָרְדֳּכַ֡י אֲשֶׁר֩ לָקַֽח־ל֨וֹ לְבַ֜ת לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ לֹ֤א בִקְשָׁה֙ דָּבָ֔ר כִּ֠י אִ֣ם אֶת־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֛ר הֵגַ֥י סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וַתְּהִ֤י אֶסְתֵּר֙ נֹשֵׂ֣את חֵ֔ן בְּעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיהָ׃אסתר נלקחה אל המלך אחשוורוש אל ארמון מלכותו, בחודש העשירי, חודש טבת, בשנה השביעית למלכותו.
וַתִּלָּקַ֨ח אֶסְתֵּ֜ר אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ אֶל־בֵּ֣ית מַלְכוּת֔וֹ בַּחֹ֥דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֖י הוּא־חֹ֣דֶשׁ טֵבֵ֑ת בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְמַלְכוּתֽוֹ׃עלייתה של אסתר למלוכה
המלך אהב את אסתר יותר מכל הנשים, והיא זכתה לחן וחסד בעיניו יותר מכל הבתולים. הוא הניח על ראשה את כתר המלוכה ומינה אותה למלכה במקום ושתי.
וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכָּל־הַנָּשִׁ֔ים וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכָּל־הַבְּתוּלֹ֑ת וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי׃המלך עשה משתה גדול לכל שריו ולעבדיו, בדומה למשתה של אסתר. הוא נתן מתנות למדינות השונות, ונתן כבוד ומשא כפי שנוהג המלך.
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְכָל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃כאשר התקבצו הבתולים בסבב השני, מרדכי ישב בשער המלך.
וּבְהִקָּבֵ֥ץ בְּתוּל֖וֹת שֵׁנִ֑ית וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ׃אסתר לא סיפרה על מוצא שסודה ועל עמה, בדיוק כפי שמרדכי ציווה עליה. אסתר פעלה לפי דברי מרדכי, כי היא הייתה נאמנה לו.
אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ׃ (ס)הניסיון לפגוע במלך
בימים ההם מרדכי ישב בשער המלך. בטח וטרש, שני מהשרתים ששומרים על הדלת, כעסו ורצו לפגוע במלך אחשוורוש.
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִשֹּׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵֽרֹשׁ׃העניין הגיע לאוזניו של מרדכי, והוא סיפר זאת למלכה אסתר. אסתר מסרה את הדבר למלך בשמו של מרדכי.
וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמָרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃הדבר נבדק ונמצא נכון, ושני האיש כובלו לעץ. הדבר נכתב בספר דברי הימים לפני המלך.
וַיְבֻקַּ֤שׁ הַדָּבָר֙ וַיִּמָּצֵ֔א וַיִּתָּל֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֑ץ וַיִּכָּתֵ֗ב בְּסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חיפוש הנערות החדשות
אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כְּשֹׁ֕ךְ חֲמַ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ זָכַ֤ר אֶת־וַשְׁתִּי֙ וְאֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֔תָה וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נִגְזַ֖ר עָלֶֽיהָ׃
וַיֹּאמְר֥וּ נַעֲרֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מְשָׁרְתָ֑יו יְבַקְשׁ֥וּ לַמֶּ֛לֶךְ נְעָר֥וֹת בְּתוּל֖וֹת טוֹב֥וֹת מַרְאֶֽה׃
וְיַפְקֵ֨ד הַמֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֮ בְּכָל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתוֹ֒ וְיִקְבְּצ֣וּ אֶת־כָּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַבִּירָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַנָּשִׁ֔ים אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וְנָת֖וֹן תַּמְרוּקֵיהֶֽן׃
וְהַֽנַּעֲרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ תִּמְלֹ֖ךְ תַּ֣חַת וַשְׁתִּ֑י וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וַיַּ֥עַשׂ כֵּֽן׃ (ס)
מָרְדּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה
אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י הָיָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וּשְׁמ֣וֹ מָרְדֳּכַ֗י בֶּ֣ן יָאִ֧יר בֶּן־שִׁמְעִ֛י בֶּן־קִ֖ישׁ אִ֥ישׁ יְמִינִֽי׃
אֲשֶׁ֤ר הָגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכָנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
וַיְהִ֨י אֹמֵ֜ן אֶת־הֲדַסָּ֗ה הִ֤יא אֶסְתֵּר֙ בַּת־דֹּד֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין לָ֖הּ אָ֣ב וָאֵ֑ם וְהַנַּעֲרָ֤ה יְפַת־תֹּ֙אַר֙ וְטוֹבַ֣ת מַרְאֶ֔ה וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֛י ל֖וֹ לְבַֽת׃
וַיְהִ֗י בְּהִשָּׁמַ֤ע דְּבַר־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְדָת֔וֹ וּֽבְהִקָּבֵ֞ץ נְעָר֥וֹת רַבּ֛וֹת אֶל־שׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה אֶל־יַ֣ד הֵגָ֑י וַתִּלָּקַ֤ח אֶסְתֵּר֙ אֶל־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־יַ֥ד הֵגַ֖י שֹׁמֵ֥ר הַנָּשִֽׁים׃
הַנַּעֲרָה הַתְּחִלָּה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ
וַתִּיטַ֨ב הַנַּעֲרָ֣ה בְעֵינָיו֮ וַתִּשָּׂ֣א חֶ֣סֶד לְפָנָיו֒ וַ֠יְבַהֵל אֶת־תַּמְרוּקֶ֤יהָ וְאֶת־מָנוֹתֶ֙הָ֙ לָתֵ֣ת לָ֔הּ וְאֵת֙ שֶׁ֣בַע הַנְּעָר֔וֹת הָרְאֻי֥וֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְשַׁנֶּ֧הָ וְאֶת־נַעֲרוֹתֶ֛יהָ לְט֖וֹב בֵּ֥ית הַנָּשִֽׁים׃
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מָרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃
וּבְכָל־י֣וֹם וָי֔וֹם מָרְדֳּכַי֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ לִפְנֵ֖י חֲצַ֣ר בֵּית־הַנָּשִׁ֑ים לָדַ֙עַת֙ אֶת־שְׁל֣וֹם אֶסְתֵּ֔ר וּמַה־יֵּעָשֶׂ֖ה בָּֽהּ׃
וּבְהַגִּ֡יעַ תֹּר֩ נַעֲרָ֨ה וְנַעֲרָ֜ה לָב֣וֹא ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ מִקֵּץ֩ הֱי֨וֹת לָ֜הּ כְּדָ֤ת הַנָּשִׁים֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר חֹ֔דֶשׁ כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י מְרוּקֵיהֶ֑ן שִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בְּשֶׁ֣מֶן הַמֹּ֔ר וְשִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בַּבְּשָׂמִ֔ים וּבְתַמְרוּקֵ֖י הַנָּשִֽׁים׃
הגעת אסתר אל המלך
וּבָזֶ֕ה הַֽנַּעֲרָ֖ה בָּאָ֣ה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֜ר יִנָּ֤תֵֽן לָהּ֙ לָב֣וֹא עִמָּ֔הּ מִבֵּ֥ית הַנָּשִׁ֖ים עַד־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃
בָּעֶ֣רֶב ׀ הִ֣יא בָאָ֗ה וּ֠בַבֹּקֶר הִ֣יא שָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית הַנָּשִׁים֙ שֵׁנִ֔י אֶל־יַ֧ד שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַפִּֽילַגְשִׁ֑ים לֹא־תָב֥וֹא עוֹד֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֣י אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֛הּ הַמֶּ֖לֶךְ וְנִקְרְאָ֥ה בְשֵֽׁם׃
וּבְהַגִּ֣יעַ תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר בַּת־אֲבִיחַ֣יִל דֹּ֣ד מָרְדֳּכַ֡י אֲשֶׁר֩ לָקַֽח־ל֨וֹ לְבַ֜ת לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ לֹ֤א בִקְשָׁה֙ דָּבָ֔ר כִּ֠י אִ֣ם אֶת־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֛ר הֵגַ֥י סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וַתְּהִ֤י אֶסְתֵּר֙ נֹשֵׂ֣את חֵ֔ן בְּעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיהָ׃
וַתִּלָּקַ֨ח אֶסְתֵּ֜ר אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ אֶל־בֵּ֣ית מַלְכוּת֔וֹ בַּחֹ֥דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֖י הוּא־חֹ֣דֶשׁ טֵבֵ֑ת בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְמַלְכוּתֽוֹ׃
עלייתה של אסתר למלוכה
וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכָּל־הַנָּשִׁ֔ים וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכָּל־הַבְּתוּלֹ֑ת וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי׃
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֗וֹל לְכָל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינוֹת֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃
וּבְהִקָּבֵ֥ץ בְּתוּל֖וֹת שֵׁנִ֑ית וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ׃
אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ׃ (ס)
הניסיון לפגוע במלך
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִשֹּׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵֽרֹשׁ׃
וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמָרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃
וַיְבֻקַּ֤שׁ הַדָּבָר֙ וַיִּמָּצֵ֔א וַיִּתָּל֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֑ץ וַיִּכָּתֵ֗ב בְּסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את התהליך שבו אסתר נבחרת להיות המלכה החדשה של אחשוורוש ואת המפגש הראשוני של מורדכי עם המהלך.
חיפוש הנערות החדשות
לאחר שנרגע כעסו של המלך אחשוושרוש, הוא נזכר בבושתי. אנשי המלך הציעו למצוא נערות יפות מאוד, והמלך מינה פקידים בכל הממלכה לאסוף את הבנות היפות לשושן הבירה כדי למצוא יורשת לבושתי.
מָרְדּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה
מָרְדּכַי הַיְּהוּדִי, שֶׁגָּלָה מִירוּשָׁלַיִם, דָּאָג עַל אֶסְתֵּר בַּת דּוֹדּוֹ וְלָקַח אוֹתָהּ כְּבַתּוֹ. כְּשֶׁנֶּדְדוּ נְעָרִים רַבִּים לְשֵׁרוּת הַמֶּלֶךְ, אֶת אֶסְתֵּר לָקְחוּ אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ תַּחַת הַשְׁגָּחָהּ שֶׁל הֶגַי.
הַנַּעֲרָה הַתְּחִלָּה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ
הַנַּעֲרָה הַתְחִלָּה לִזְכּוֹת לְחֶסֶד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְלֹא סִפְּרָה עַל שָׁלְשָׁה וְעַל עַמָּהּ בִּצְעוּת מָרְדְּכַי. מָרְדְּכַי עָקַב אַחֲרֵי שְׁלוֹמָהּ, וְהַנַּעֲרוֹת עָבְרוּ תַּהֲלִיךְ אֲרָכִי שֶׁל טִיפּוּחַ וְהַכָּנָה בְּשֵׁמֶת הַמֶּלֶלֶךְ.
הגעת אסתר אל המלך
הפסוקים מתארים את תהליך הגעת אסתר אל המלך אחשוורוש. היא הגיעה אל הארמון בנהלים המקובלים, תחת השגחת שר המלך, תוך שהיא שומרת על צניעות ואינה מבקשת דבר מלבד הנחיות השומר. בסופו של דבר, היא נלקחה אל המלך בחודש טבת, בשנה השביעית למלכותו.
עלייתה של אסתר למלוכה
הפרק מתאר את בחירת אסתר למלכה, את אהבת המלך אליה ואת מינויה במקום ושתי. מוזכר גם מעמדו של מרדכי בשער המלך ושמירתה של אסתר על סודה ועל זהות עמה לפי ציווי מרדכי.
הניסיון לפגוע במלך
בזמן שמרדכי ישב בשער המלך, שני שומרי הדלת, בטח וטרש, תכננו לפגוע במלך אחשוורוש. מרדכי גילה את התכנון וסיפר לאסתר, והיא מסרה את הדבר למלך בשמו. בסוף התברר שהדבר נכון, ושני השומרים הוצאו להוראה ועלו על העץ, והפרטים נכתבו בספר דברי הימים של המלך.
הפרק מסתיים בחשיפת המזימה נגד המלך ובשמירת המידע על ידי מורדכי ואסתר.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַסְכָּנָה שֶׁל חֲכָמִים וְהַשְׁפָּעָתָהּ עַל הַמַּעֲמָד
״רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַח (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה מְבואִים דִּבְרֵי רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַח עַל הַאָתָר שֶׁל הַיַּיִן בְּחַיֵּי הָאָדָם. הוּא מְסַבֵּר אֶת הַפְּסָקִים מִמִּשְׁלֵי כּוֹל, וּמַקְצִין שֶׁהַיַּיִן עָשׂוּי לְהוֹבִיל לְתַאֲוָה וּלְמַעֲשִׂים רָעִים. רַבִּי עֲזַרְיָה מְפֵרֵשׁ אֶת הַמִּלִּים "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ" כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָאָדָם מַבִּיט בַּכִּיס שֶׁלּוֹ, וְכָךְ הוּא מְתַקֵּן אֶת הַמִּלָּה "בַכּוֹס" לְ"בַכִּיס". בְּנוֹסָף, מֻבְּאֵר בַּסּוֹרָה הַמְּסוּרֶת עַל אִישׁ שֶׁהִשְׁחִית אֶת כְּלֵי בֵּיתוֹ בְּשֵׁמֶת הַיַּיִן, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַנְּזָק הַמַּטּוּר בְּהַמַּעֲמָד הַחֲכָמִי וְהַמַּטּוֹר הַמַּטְעִים. הַמְּסִירָה מַצִּיגָה מַעֲשֶׂה שֶׁהִשְׁרֵעַ בְּהַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה עַל בָּנָיו וְעַל הַקְּהִלָּה כֻּלָּהּ.
אסתר רבה ה׳:א׳ ↗התמוטטות כעס המלך
״וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַחֵמָה חוּת פַּח זִיקָא בְּכָרְסְיֵהּ, וּנְפַח בְּקִיטְמֵיהּ,״
בְּמַעֲשֵׂה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ כָּעַס מְאֹד וְהַתְּשִׁיקוֹת שֶׁלּוֹ הִתְעַלּוּ. הַמְפרָשׁ הַמְּבִיא מֵאֶת אֶסְתֵּר רַבָּה, אֲשֶׁר מְפַרֵשׁ אֶת הַכְּתִיב בַּתּוֹרָה כְּמַעֲשֶׂה הַשֵּׁם, מַסְבִּיר כִּי הַכַּעַס הָעַצְמָוִי שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִרְחַק בְּעֵת הַמּוֹת הַצַּדִּיקִים. הַמּוֹרֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה מְצַיֵּן כִּי רַבִּי יוֹחָנָן רוֹאה בָּזֶה עֵדָה לְכָךְ שֶׁהַכַּעַס לֹא נֶעְלַם מִיָּד מִן הַמֶּלֶךְ, וְכָל הַשָּׁנִים הַכְּלּוּלִים מֵרֶגַע מַותָהּ שֶׁל וַשְׁתִּי וְעַד כְּנִיסַת אֶסְתֵּר, הַכַּעַס הָרָחִיק נִשְׁאַר בְּתוֹךְ הַמֶּלֶךְ. הַמַּבָּט הַמְּבִיא מֵאֶת אֶסְתֵּר רַבָּה מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר אֶת הַמִּלִּים "שָׁכַךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ" בְּמַבָּט שֶׁאֵינוֹ מִתְיַחֵס לְכַעַס הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא לְכַעַס הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַפְּרִישׁוּת הַזּוֹ מְחַבֶּרֶת בֵּין הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְבֵין הַמּוֹת הַצַּדִּיק שֶׁל הָמָן, כְּשֶׁהַכַּעַס הַנִּצְחִי נִשְׁבָּר כְּשֶׁהָמָן נִתְּלָה עַל הָעֵץ.
אסתר רבה ג׳:ט״ו ↗בעקבות המפרשים
הַמְּלֵכִים, הַבַּיִת וְהַתְּהוּת הַכְּלָלִית
״אִישׁ יְמִינִי. מִבִּנְיָמִין הָיָה, כַּךְ פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ:״
הַפֶּסַת הַכּוֹרוּשׁ הָעוֹבֵד תָּרְתְּעָה אֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְהַמֶּלֶךְ מְחַפֵּשׂ בְּכָל הַנָּשִׁים אֶת הַיְּפֵתִיּוֹת. הַמַּטְעִים וְהַמְּשַׁלִּים מְבִיאִים אֶת הַנָּשִׁים לְהַבְעֵת הַמָּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ מִמְּלֵךְ עַל כָּל הַמְּמַלְאָכָה. בְּתוֹךְ הַמְּלָאִים הַכֹּל, מִתְגַּלֶּה אִישׁ יְמִינִי מִשְּׁבַט בִּנְיָמִין, שֶׁשְּׁמוֹ מֶרְדֶּכַי, וְאֶת הַיְּתִימָה אֶסְתֵּר, בַּת יְהוּדָה, שֶׁגִּדְלָה עִמּוֹ. הַמַּטְעִים מְנַחֲתִים אֶת הַנָּשִׁים בַּבַּיִת, וְהַמֶּלֶךְ מְמַלֵּךְ אֶת אֶסְתֵּר, וְהִיא מְקַבֶּלֶת חֶסֶד וְרַחֲמִים מִכָּל הַמַּטְעִים וְהַמְּלָאִים. הַמִּקְרָא מַצִּיג אֶת הַמִּבְנֶה הַמְּשַׁלְטִי שֶׁל הַמֶּלֶּךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְאֶת הַתְּהוּת הַמְּלָכִית לְמְצִיאַת הַמַּלְכָה הַחֲדָשָׁה. רַשִּׁי, בְּפֵרוּשׁוֹ הַפְּשׁוּט, מַסְבִּיר כִּי הָאִישׁ הַיְמִינִי הָיָה מִשְּׁבַט בִּנְיָמִין. מִן הַדָּרָשָׁה הוּא מְצַיֵּן שֶׁרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל הַמַּעֲמָד הַזֶּה, אַךְ הוּא מַתְחִיל בְּהַסְבָּרָה הַלֶּגִית וְהַהִיסְטוֹרִית הַפְּשׁוּטָה שֶׁל הַטֶּקְסְט.
רש״י על אסתר 2:5:2 ↗הבחירת המלכה החדשה
״מִכָּל הַנָּשִׁים. הַבְּעוּלוֹת, שֶׁאַף נָשִׁים הַבְּעוּלוֹת קִבֵּץ:״
בפרק זה אנו קוראים על תהליך חיפוש הנשים למלך אחשוורוש. לאחר מות המלכה ושינוי מצבו של המלך, נערך גיוס נשים מכל הממלכה. המטרה הייתה למצוא דמות שתמלא את מקום המלכה. התהליך כלל רשימות של שמות, נהלים של שירות וטיפוח המועמדות בבתי המקדשים והארמונות. הטקסט מציג את סיפור המלך ואת הנהגותיו כלפי הנשים שנבחרו. בפרשנות על פסוק יז, רש"י מציין כי המלך אהב את אסתר יותר מכל שאר הנשים, ומוסיף שהמלך אסף גם נשים שהיו נשואות בעבר. המפרש מתמקד בפרטים הטכניים של איסוף הנשים ובתפקיד אסתר בתהליך זה.
רש״י על אסתר 2:17:1 ↗הזהות של מרדכאי
״איש יהודי. בעבור היותו ממלכות יהודה נקרא כן.״
בפסוק זה, אבן עזרא מסביר מדוע מרדכאי מכונה "איש יהודי". הוא מציין שהכינוי נובע מכך שמרדכאי היה שייך לממלכת יהודה. הפרשן מציע הסבר פשוט וברור לגבי המקור של השם הזה, ללא צורך בחיפוש סיבות עמוקות יותר. הוא מתמקד בייחוס הלאומי של הדמות כפי שהוא מופיע בטקסט.
אבן עזרא על אסתר 2:5:1 ↗הַבְּרָכָה לְהֶסְתֵּר:
״משאת מנחה כמו משאת בנימן.״
בְּפֶרֶק הַשֵּׁנִי מִסֵּפֶר אֶסְתֵּר, נִמְצָא כִּי הַמֶּלֶךְ אֲסַרְכֵּהוּ פֶּרֶק הַמְּנָחוֹת שֶׁנֶּתֶּן לַשַּׂרִים וְלַמְּנַתִּים שֶׁלּוֹ. הַמַּעֲרָךְ הַכַּמוֹתִי שֶׁנֶּתַּן הַמֶּלֶק לְהֶסְתֵּר הָיָה כְּמוֹ הַמַּעֲרָךְ שֶׁנֶּתַּן לִבְנְיָמִין. הַמֵּצִיא הַזֶּה מְסֻבָּךְ וְקַיָּם בַּמִּקְרָא הַמְּסוּבָּךְ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. אֶבֶּן עֶזְרָא בְּפִרְשׁוֹ עַל אֶסְתֵּר מְצַיֵּן כִּי הַמִּשְׁקָל שֶׁנֶּתַּן הַמֶּלֶךְ לַמְּנַתִּים שֶׁלּוֹ הָיָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַמִּשְׁקָל שֶׁנֶּתַּן לִבְנְיָמִין. הַפֵּרֶשׁ מַתְחִיל מֵהַמַּעֲרָךְ הַכַּמוֹתִי שֶׁנֶּתַּן הַמֶּלֶךְ בְּחַיַּת שְׁלִיטוֹתָיו.
אבן עזרא על אסתר 2:18:2 ↗