המלך אחשוורוש הטיל מס על הארץ ועל האיים בים.
וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אחשרש [אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ ׀] מַ֛ס עַל־הָאָ֖רֶץ וְאִיֵּ֥י הַיָּֽם׃אסתר · פרק י׳
גדולתו של מרדכי
מרדכי המדוכא כעובד השם ובתפקידו הגבוה באימפריה הפרסית.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
אסתר י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ג
גדולתו של מרדכי
כל מעשי הכוח והגבורה שלו, וגם את פירוט גדלות מרדכי שהמלך הגדיל, אפשר למצוא כתובים בספרי הדברים של מלכי מדי ופרס.
וְכָל־מַעֲשֵׂ֤ה תָקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מָרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃כי מרדכי היה יהודי, שר בכיר אצל המלך אחשוורוש, והיה גדול ומוערך מאוד בקרב היהודים, ורצוי מאוד בקרב כל אחיו, כי הוא דרש את טוב עמו ודיבר שלום עם כל בני עמו.
כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ג
גדולתו של מרדכי
וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אחשרש [אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ ׀] מַ֛ס עַל־הָאָ֖רֶץ וְאִיֵּ֥י הַיָּֽם׃
וְכָל־מַעֲשֵׂ֤ה תָקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מָרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃
כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
סיום ספר אסתר המתאר את מעמדו של מרדכי ואת שלטון אחשוורוש.
פסוקים א–ג
גדולתו של מרדכי
הפרק מתאר את כוחו של המלך אחשוורש ואת הטלת המס על המדינות. הוא מציין את גדלותו של מרדכי היהודי, שהיה שר בכיר בממלכה. מרדכי היה מוערך מאוד בקרב בני עמו, כיוון שפעל למען טובתם וחתר לשלום עם כל בני עמו.
סיכום מעמדו הרשמי של מרдобכי והחשיבות של שלטונו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המשבר של עם ישראל בימי אחשוורוש
״וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁהוּשְׁחֲרוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֹּל שֶׁזּוֹכְרוֹ אֹמֵר ״אָח לְרֹאשׁוֹ״. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: שֶׁהַכֹּל נַעֲשׂוּ רָשִׁין בְּיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר:״
הקטע מבוסס על דברי חז"ל במסכת מגילה. שמואל מספר שבימיו של אחשוורוש, פניהם של ישראל היו עצובים מאוד, ממש כמו פני קדרָה (כלי שחור וכהה). רב יוחנן מסביר שכל מי שזוכר את התקופה הזו, אומר שהמצב היה קשה מאוד, בביטוי "אח לראשו". רבי חנינא מפרש שהרע הגיע לכולם, כי המלך הטיל מסים כבדים על כולם. המפרשים מציעים הסברים שונים למצב המצוקה: חלק רואים בזה קושי נפשי ועצבות, וחלק רואים בזה עוני ונטל כלכלי כבד שנגרם מהמסים.
מגילה י״א א:ט״ז ↗אובדן השליטה המצרית בעקבות יציאת ישראל
״ויגד למלך מצרים נסעו בני ישראל מרעמסס לסכות ומסכות לאיתם ומאיתם לפי החירות ערב שבת ושבת ואחד בשבת שהן חמשה עשר וששה עשר ושבעה עשר:״
התקופה שבה בני ישראל יצאו ממצרים התאפיינה בשינוי יסודי בכוח השליטה של פרעה. לפי המכילתא, ברגע שיצאו ישראל, הממלכה המצרית איבדה את יכולת השליטה המוחלטת שלה על עמים אחרים. המקור מביא את הסיפור על ה"קטרין" שהודיעו למלך על היציאה, ועל התגובה המצרית שהפכה מניסיון להחזיק בעם למצוקה כלכלית ופוליטית כבדה. הפרשנות מסבירה שהאובדן של כוח השליטה נבע מכך שפרעה לא היה מסוגל עוד להפעיל לחץ או לגבות מיסים מאומות אחרות, כפי שהיה רגיל. המכילתא משתמשת במשל על המלך והדג כדי להדגים את חוסר היכולת של המנהיג להשלים עם התוצאות של מעשיו, וכך מדגישה שהשפעת מצרים נגזרה על עצמה בעקבות יציאת בני ישראל.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי י״ד:ה׳ ↗בעקבות המפרשים
עוצמתו של מרדכי המלך
״לְכָל זַרְעוֹ. מֻסָּב עַל עַמּוֹ לְכָל זֶרַע עַמּוֹ:״
הפרק האחרון של ספר אסתר מתאר את מעמדו הגבוה של מרדכי בתוך הממלכה. הוא מוגדר כאיש שכולם מכבדים, ומתואר כמי שמוביל את עמו ופועל למענם. הפרק מדגיש את ההצלחה של מרדכי ואת כוחו בקרב השליטים. רש"י מפרש את הביטוי "לכל זרעו" כמתייחס לכל עם ישראל. לפי הסבר זה, השפעת מרדכי לא הייתה רק אישית, אלא כללה את הגנה ודאגה לכל חלקי העם. הסבר זה מבוסס על הבנה שהמנהיגות של מרדכי אפשרה לעם לשרוד ולשגשג.
רש״י על אסתר 10:3:2 ↗עוצמתו של מרדכי המלך
״לְרֹב אֶחָיו. וְלֹא לְכָל אֶחָיו, מְלַמֵּד שֶׁפֵּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ מִקְצַת סַנְהֶדְרִין, לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה קָרוֹב לַמַּלְכוּת וְהָיָה בָטֵל מִתַּלְמוּדוֹ:״
פרק זה מסכם את מעמדו הגבוה של מרדכי בתוך הממלכה. אנו למדים שהוא היה דגול ומוערך מאוד, לא רק בקרב כל עמו אלא גם בקרב אנשי המלוכה. המלכות והכבוד שהשיג היו כה רחבים, עד שכולם הכירו בשיעורו. רש"י מציין כי הכבוד של מרדכי היה מורגש גם בקרב קבוצת חכמים מובחרת, כחלק מהסנהדרין. לפי פירושו, קרבתו למלכות הייתה כל כך גדולה, עד שחלק מהחכמים נרתעו מלהשתתף בשיח עם אנשי המלוכה.
רש״י על אסתר 10:3:1 ↗עוצמתו של המלך ומרדכי כשר המלך
״וישם המלך אחשורוש מס על הארץ. שאיננה תחת מלכותו רק פחדו ממנו וכן על איי הים הרחוקים ממנו, והזכיר זה הכתוב להודיע כי הצליח בכל״
הפרק האחרון של ספר אסתר מתאר את שיא כוחו של המלך אחשורוש. המלך הטיל מסים על הארץ ועל האיים הרחוקים, שאינם נמצאים תחת שלטונו הישיר, אלא רק תחת פחדו ממנו. הפרק מציג את המלך כמי שהצליח בכל דרכיו ואת מרדכי כמי שהגיע למעמד של שר בכיר מאוד. אבן עזרא מסביר שהטלת המס על שטחים רחוקים נועדה להראות את גבורתו של המלך ואת השפעתו הגבוהה. הוא מציין שהכתוב מדגיש את הצלחת המלך דווקende לאחר שמרדכי הפך למשנה, מה שמראה כי כוחו של המלך התבסס עוד יותר בתקופה זו.
אבן עזרא על אסתר 10:1:1 ↗עוצמתו של מרדכי המלך
״המלך. כאחד בחשבון שאין לו דומה והמשנה כמספר שנים והשלישי תחתיו בשלשה.״
הפרק האחרון של מגילת אסתר מתאר את כוחו של מרדכי המלך. הוא היה אדם חשוב מאוד, ורעיונותיו היו מקובלים על כל העם. המלך הפך אותו למנהיג בעל סמכות רבה, כשהוא מציב אותו בראש השליטה בממלכה. אבן עזרא מפרש את הדרגות והמספרים המופיעים בטקסט. הוא מסביר שהמלך עצמו הוא אחד בייחודיותו ואין לו דומה. המשנה למלך היא כעבור שניים, והשלישי נמצא תחת השלושה. הפירוש מתמקד במבנה ההיררכי של השלטון במקרה זה.
אבן עזרא על אסתר 10:2:3 ↗