18 פסוקים תנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים. על הנוסח
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול קהלת ט׳ · סיפור והסבר
♫
הסיפור המלא, בהאזנה אחת.
10 שנ׳ אחורה
10 שנ׳ קדימה
מהירות 0.85× 1× 1.15× 1.3×
הורדת ההקלטה
אם ההקלטה עדיין בהכנה, אפשר לרענן את העמוד בהמשך.
מעבר ליחידה א–ד · גּוֹרָל אֶחָד לַכֹּל ה–ח · הידיעה על המוות וההנאה מהחיים ט–יב · הַמְצָאִים אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַכְּרִיעָה לְעֵת רָעָה יג–טז · חָכְמָה וְהַשְׁכָּחָה יז–יח · הַשְׁפָּעַת הַחָכְמָה וְהַחֵטְא
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א חשבתי על כל זה וניסיתי לברר את הכול: הצדיקים, החכמים ומעשיהם נמצאים ביד אלוהים. האדם אינו יודע מה צפוי לו, אהבה או שנאה; הכול עוד לפניו.
כִּ֣י אֶת־כָּל־זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת־כָּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יוֹדֵ֙עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם׃ ב הכול אותו דבר לכולם: אותו גורל לצדיק ולרשע, לטוב ולטהור ולטמא, למי שמקריב קורבן ולמי שלא מקריב, לטוב ולחוטא, למי שנשבע ולמי שחושש להישבע.
הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃ ג זה הדבר הרע בכל מה שנעשה בעולם: לכולם אותו גורל. גם הלב של בני האדם מלא רוע ושיגעון כל עוד הם חיים, ואחר כך הם הולכים אל המתים.
זֶ֣ה ׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָם מָלֵא־רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃ ד כי למי שנמצא בין החיים עוד יש תקווה, כי לכלב חי טוב יותר מאריה מת.
כִּי־מִי֙ אֲשֶׁ֣ר יבחר [יְחֻבַּ֔ר] אֶ֥ל כָּל־הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃ ה–ח הידיעה על המוות וההנאה מהחיים
ה כי החיים יודעים שהם ימותו, והמתים אינם יודעים דבר. אין להם עוד שכר, כי זכרם נשכח.
כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יוֹדְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים אֵינָ֧ם יוֹדְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין־ע֤וֹד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם׃ ו גם האהבה שלהם, גם השנאה שלהם וגם הקנאה שלהם כבר אבדו. לעולם לא יהיה להם עוד חלק בכל מה שנעשה תחת השמש.
גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם גַּם־קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה וְחֵ֨לֶק אֵין־לָהֶ֥ם עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ ז לך, אכול את הלחם שלך בשמחה ושתה את היין שלך בלב שמח, כי אלוהים כבר רצה את מעשיך.
לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃ ח הבגדים שלך יהיו לבנים בכל עת, ושמן על ראשך לא יחסר.
בְּכָל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃ ט–יב הַמְצָאִים אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַכְּרִיעָה לְעֵת רָעָה
ט תיהנה מהחיים עם האישה שאתה אוהב בכל ימי חייך החולפים שנתן לך תחת השמש, בכל ימי חייך החולפים. כי זה חלקך בחיים ובעמל שאתה עמל תחת השמש.
רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ י כל מה שידך מוצאת לעשות, עשה בכל כוחך. כי בשאול, שאליו אתה הולך, אין מעשה, אין תכנון, אין דעת ואין חוכמה.
כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃ (ס) יא שוב ראיתי תחת השמש שלא בהכרח המהירים מנצחים במרוץ, ולא בהכרח הגיבורים מנצחים במלחמה. גם לחכמים לא מובטח לחם, לנבונים לא מובטח עושר, ולבעלי הידע לא מובטח חן, כי זמן ומקרה פוגשים את כולם.
שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּר֜וֹץ וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֙חֶם֙ וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃ יב כי האדם גם לא יודע מתי תגיע שעתו. כמו דגים שנלכדים ברשת רעה וכמו ציפורים שנלכדות במלכודת, כך בני האדם נלכדים בשעה רעה כשהיא נופלת עליהם פתאום.
כִּ֡י גַּם֩ לֹֽא־יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת־עִתּ֗וֹ כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙ בִּמְצוֹדָ֣ה רָעָ֔ה וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻז֖וֹת בַּפָּ֑ח כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם׃ יג–טז חָכְמָה וְהַשְׁכָּחָה
יג גַּם כָּאן רָאִיתִי חָכְמָה בָּעוֹלָם שֶׁמִּתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ, וּבְעֵינַי הִיא גְּדוֹלָה.
גַּם־זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חָכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדוֹלָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי׃ יד הָיְתָה עִיר קְטַנָּה וּבָהּ מְעַט אֲנָשִׁים. מֶלֶךְ גָּדוֹל בָּא אֵלֶיהָ, הִקִּיף אוֹתָהּ וּבָנָה מוּלָהּ מִבְנֵי מָצוֹר גְּדוֹלִים.
עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים׃ טו וְנִמְצָא בָּעִיר אִישׁ עָנִי וְחָכָם. הוּא הִצִּיל אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הֶעָנִי הַזֶּה.
וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהּֽוּא׃ טז וְאָמַרְתִּי: חָכְמָה טוֹבָה יוֹתֵר מִגְּבוּרָה. אֲבָל הַחָכְמָה שֶׁל הָאִישׁ הֶעָנִי נֶחְשֶׁבֶת בְּזוּיָה, וְלֹא מַקְשִׁיבִים לִדְבָרָיו.
וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃ יז–יח הַשְׁפָּעַת הַחָכְמָה וְהַחֵטְא
יז דברי חכמים שנאמרים בנחת נשמעים יותר מצעקתו של מי ששולט בכסילים.
דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים׃ יח החוכמה טובה יותר מכלי מלחמה, אבל אדם אחד שחוטא מאבד הרבה טוב.
טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה׃ Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א כִּ֣י אֶת־כָּל־זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת־כָּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יוֹדֵ֙עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם׃
ב הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃
ג זֶ֣ה ׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָם מָלֵא־רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃
ד כִּי־מִי֙ אֲשֶׁ֣ר יבחר [יְחֻבַּ֔ר] אֶ֥ל כָּל־הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃
ה–ח הידיעה על המוות וההנאה מהחיים
ה כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יוֹדְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים אֵינָ֧ם יוֹדְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין־ע֤וֹד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם׃
ו גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם גַּם־קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה וְחֵ֨לֶק אֵין־לָהֶ֥ם עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
ז לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃
ח בְּכָל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃
ט–יב הַמְצָאִים אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַכְּרִיעָה לְעֵת רָעָה
ט רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
י כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃ (ס)
יא שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּר֜וֹץ וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֙חֶם֙ וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃
יב כִּ֡י גַּם֩ לֹֽא־יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת־עִתּ֗וֹ כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙ בִּמְצוֹדָ֣ה רָעָ֔ה וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻז֖וֹת בַּפָּ֑ח כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם׃
יג–טז חָכְמָה וְהַשְׁכָּחָה
יג גַּם־זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חָכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדוֹלָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי׃
יד עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים׃
טו וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהּֽוּא׃
טז וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃
יז–יח הַשְׁפָּעַת הַחָכְמָה וְהַחֵטְא
יז דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים׃
יח טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה הַקְדָּמָה עַל הַמַּצָּב הַמְּשׁוּתָּשׁ שֶׁל הַחַיִּים וְהַמּוֹת.
א פסוקים א–ד גּוֹרָל אֶחָד לַכֹּל הַדָּבָר מְסַכֵּם אֶת הַמַּחְשָׁבָה עַל הַמַּצָּב הַנִּצְבָּר בְּעוֹלָם. הַכֹּל בְּיַד הָאֱלֹהִים, וְהָאָדָם לֹא יוֹדֵעַ אִם יִקְרְבוּ לוֹ אַהֲבָה אוֹ שִׂנְאָה. לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא, וְלַזֹּבֵחַ וְלַא זֹבֵחַ, יִקְרֶה הַגּוֹרָל הַזֶּהֶה. כָּל הַחַיִּים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מְלֵאִים בְּקָשִׁיעוּת וּבְרָע, וְלַכֹּל יֵשׁ שָׂפוֹת אֶל הַמֵּתִים. אַךְ מִי שֶׁחַי, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן טוֹב יוֹתֵר מֵהַמֵּת.
ב פסוקים ה–ח הידיעה על המוות וההנאה מהחיים הפסוקים דנים במצב המתים, אשר אינם מודעים לשום דבר וזכרם נשכח, כולל רגשותיהם. מתוך כך, מובאת עצה לחיות בשמחה, לאכול ולשתות בלב טוב, כי אלו מעשים שרצויים לפני האלוהים. הכותב מדגיש את החשיבות של שמירה על מצב טוב ונעים לאורך כל הזמן.
ג פסוקים ט–יב הַמְצָאִים אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַכְּרִיעָה לְעֵת רָעָה הַקְרָעוֹת שֶׁל הַחַיִּים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ: הַהַנְחָאָה לְהַתְעַנְּק מֵהָאַהֲבָה וּמֵעֲבוֹדָה כִּי הַמָּוֶת מְבַטֵּל אֶת הַפְּעִילּוּת. הַכְּרִיעָה לְעֵת רָעָה הִיא בִּלְתִּי צְפוּיָה, וְאֵין תַּלְשׁוּת בַּמִּלְחָמָה, בַּעֲשִׁירּוּת אוֹ בַּחָכְמָה כְּשֶׁהַמּוֹעָד הָרָע מַפִיעַ בְּפִּתְאֹם.
ד פסוקים יג–טז חָכְמָה וְהַשְׁכָּחָה הַכּוֹהֵל מְסַפֵּר עַל חָכְמָה שֶׁמָּצָא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וּמְצִיאוּתֶיהָ. הוּא מַזְכִּיר עִיר קְטַנָּה שֶׁנֶּתְפְּסָה עַל יְדֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. אִישׁ מִסְכֵּן וְחָכָם הִצִּיל אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, אַךְ אֵין אִישׁ זוֹכֵר אוֹתוֹ. הַכּוֹהֵל מַסְק הָ שֶׁחָכְמָה טוֹבָה מִגְּבוּרָה, אַף כִּי חָכְמַת הָעֶנְיָן הַזֶּה נִבְזָה וְאֵין שׁוֹמְעִים אֶת דְּבָרָיו.
ה פסוקים יז–יח הַשְׁפָּעַת הַחָכְמָה וְהַחֵטְא הַקְטַע מְסַבֵּל עַל הַמַּעֲלָה שֶׁל הַחָכְמָה וְעַל הַנִּזּוֹק מֵהַחֵטְא. הַדְּבָרִים הַחֲכָמִים נִשְׁמָעִים בְּשֶׁקֶט וּבְנֹעַם, וְזֶה בְּשֹׁם הַהֶפֶךְ מֵזֵעַק שֶׁל שַׁלְטָן הַמְדַבֵּר אֶל כְּסִילִים. הַחָכְמָה טוֹבָה יוֹתֵר מֵכְלֵי מִלְחָמָה, אַךְ חֵטְא אֶחָד יָכוֹל לְהַשְׁמִיד הַרְבֵּה מֵטוֹב הַחָכְמָה.
סִיכּוּם הַקֶּשֶׁר בֵּין הַחָכְמָה לְכֻלָּם וְהַקֹּשִׁי בְּהַבְחָנָה בֵּין טוֹב לְרָע.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל חז״ל פסוקים א
גּוֹרָל אֶחָד לַכֹּל ״רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא פָּתַח, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק, זֶה נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ט): אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, אָמְרוּ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה״ בַּמְקֹור הַתַּלְמוּדִי, קֹהֶלֶת רַבָּה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא מַסְבֵּר שֶׁהַגּוֹרָל הַמַּקְרֶה לַכֹּל הוּא אֶחָד, לְמִשְׁתָּנֶה אִם הָאָדָם צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. הוּא מַפְלִיל לְהַשְׁווֹת בֵּין דְּמוּיוֹת שׁוֹנוֹת מִן הַתַּנָּךְ כְּדֵי לְהַדְגִּים אֶת הַמִּקְרֶה הַמְּשֻׁתָּף. הוּא מְצַיֵּן אֶת נוֹחַ הַצַּדִּיק וְאֶת פַּרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁשְּׁבוֹ שְׁנֵיהֶם נִפְגְּשׁוּ בְּסִכּוּי אֲרִי וְנִמְשָׁכוּ בְּצַעַד הַצֹּלֵעַ. מִן הַדֶּרֶךְ, הוּא מְבִיא דֻּגְמָה עַל מֹשֶׁה הַטּוֹב וְעַל אַהֲרֹן הַטָּהוֹר, וְגַם עַל הַמְּרַגְּלִים הַטְּמֵאִים. הַמַּשְׂאֵה מְסַרֵט אֶת הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַמַּעֲמָדִּים הַשּׁוֹנִים, אַךְ מַדְגִּישׁ שֶׁהַסּוֹף הוּא אֶחָד. הַמְפֵּרֵט אֶת הַדְּמוּיוֹת שֶׁל יוֹשִׁיָּהוּ וְאַחְאָב, וּבֵין דָּוִד וְנְבוּכַדְנֶצַּר, וְגַם אֶת הַקִּיצוֹ שֶׁל צִדְקִיָּהוּ וְשִׁמְשׁוֹן. הַפֵּרוּשׁ מַבְחִין בֵּין הַמַּעֲמָד הַמּוּסְרִי שֶׁל הָאָדָם לְבין הַמַּקְרֶה הַקִּבְעָנִי שֶׁלּוֹ.
קוהלת רבה ט׳:א׳:א׳ ↗ חז״ל פסוקים א
הבחירה בין טוב לרע והביטחון בחיים ״כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר, אָמַר רַבִּי אַחָא יִבְחַר כְּתִיב, מִי יִבְחַר יֵצֶר טוֹב מִיֵּצֶר הָרָע, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, מִי יִבְחַר יֵצֶר רָע מִיֵּצֶר טוֹב, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים.״ בַּפֶּסַק הַזֶּה מֵקוֹהֶלֶת רַבָּה, רַבִּי אַחָא מְסַבֵּר אֶת הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם. הוּא מְסַבֵּר שֶׁהָעוֹלָם מְחַלֵּק אֶת הַבְּנֵי הָאָדָם לְזֶה שֶׁבוֹחֵר בַּיֵּצֶר הַטּוֹב, אֶלּוּ הַצַּדִּיקִים, וּלְזֶה שֶׁבוֹחֵר בַּיֵּצֶר הָרָע, אֶלּוּ הָרְשָׁעִים. כֻּלָּם מַחְזִיקִים בְּבִטָּחוֹן בַּחַיִּים, אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ עֲוֹנוֹת גְּדוֹלִים. אֲבָל לָהֶם שֶׁעָשׂוּ עֲוֹן וְלֹא שָׁבוּ, הַגּוֹרָל הוּא שְׁנַת עוֹלָם. רַבָּנָן לוֹמְדִים שֶׁגַּם חַיָּלוֹת נְבוּכַדְנֶצַּר הָיוּ כְּמוֹ רְשָׁעִים קְטַנִּים וְלֹא נִדֹּנוּ כָּךְ. רַבִּי יוֹחָנָן מוֹסִיף תְּמוּנָה עַל הַמַּבּוּל, וְאוֹמֵר שֶׁכָּל טִפָּה שֶׁירְדוּ הָיוּ מַרְתִּיחִים קֹדֶם הַמָּטָר. הַפֵּרוּשׁ הַמּוּצָג כָּאן מְחַבֵּר בֵּין הַבְּחִירָה הַמּוּסָרִית לְעַד לְמַצָא אֶת הַמַּמְשִׁימוּת הַטִּבְעִית שֶׁל הַעוֹלָם.
קוהלת רבה ט׳:א׳:ב׳ ↗ בעקבות המפרשים מפרשים פסוקים ד
הביטחון שבחיים ״כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים, יֵשׁ בִּטָּחוֹן. כִּי בְעוֹדוֹ בַחַיִּים, אֲפִילּוּ הוּא רָשָׁע וְנִתְחַבֵּר לָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר, "אֶל כָּל הַחַיִּים" אֲפִילּוּ לָרְשָׁעִים, יֵשׁ״ בְּקֶהֶלֶת נִלְמֵד שֶׁכָּל הַחַיִּים הַמְּשֻׁלְּמִים לְכָל הָאֲדָמָה הֵם אֶחָד. הַקֹּרֵא מַבְחִין שֶׁכְּשֶׁל אָדָם בַּחַיִּים, יֵשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן כְּבָר. הַמַּשְׁעִינִים מְסַבִּים שֶׁאֲפִלּוּ הָרָשָׁע, כְּשֶׁהוּא מִתְחַבֵּר לְרְשָׁעִים, מְקַבֵּל בִּטָּחוֹן כִי הוּא בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶפְשָׁרוּת לָשׁוּב מִתְכַּפֵּר לִפְנֵי מוֹתוֹ.
רַשִׁי מְסַבֵּר אֶת הַפֶּסוּק הַמְדַבֵּר עַל הַחַיִּים כְּכָל הַחַיִּים. הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַבִּטָּחוֹן הַנִּמְצָא בַּחַיִּים מְתַת לְכָל אָדָם, גַּם לָרָשָׁע. הַמְפַרֵּשׁ רוֹאֶה בַּקֶּבֶל הַזֶּה אֶפְשָׁרוּת לְתִקּוּן בְּעוֹד הַזְּמַן הַקָּיָם.
רש״י על קהלת 9:4:1 ↗ מפרשים פסוקים טו
התעלמות מפני החכם ״וְאָדָם לֹא זָכַר. לֹא הָיָה חוֹשְׁבוֹ לִכְלוּם:״ בְּקֶהֶלֶת נִפְגָּשׁוּ אֲנוּשִׁים הַנִּמְצָאִים בְּכָל הַמַּסְלוּל, וְהַכֹּל בְּיַד הָאֱלֹהִים, לֹא כִּי יוֹדְעִים אֶת הַעָתִיד. הַדָּבָר הַקָּשֶׁה הוּא שֶׁגַּם הָעֹשֶׁה רָע וְהָעֹשֶׂה טוֹב, אֲדָרָה וְאֶסֶת, שֶׁהֶחֱלִיטוּ לְהִתְעַטֵּף בְּעֶצֶם אֲדָמִי, לֹא יַעֲדִיפוּ אֶת הַטּוֹב עַל הָרָע.
רָשִׁ"י, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפֶּסוּק הַמְּדַבֵּר עַל הָאִישׁ הָעָנִי הַחָכָם, מַסְבֵּר שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה לֹא זָכַר אֶת הַתְּרוּמָה שֶׁהִיא נָתְנָה לוֹ אֶת הַמַּלְכוּת. לְפִי רָשִׁ"י, הָאִישׁ הַזֶּה לֹא הָיָה מַטְרִיד בְּמַחְשָׁבָתוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ כַּוָּנָה לְהִתְבִּיעַ אוֹ לְהַחֲזִיק בַּכֹּחַ.
רש״י על קהלת 9:15:1 ↗ מפרשים פסוקים ה
הַבְּדִילוּת בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים ״כי החיים. והחיים אפי׳ הם כסילים יודעים שימותו והמתים אפילו הם חכמים אינם יודעים מאומה ולא יש להם מה יקוו כי נשכח שמם וזכרם:״ בְּקֶהֶלֶת נִמְצָא הַבְּדִילוּת הַבְּרוּרָה בֵּין הַחַּיִּים לְבֵין הַמָּוֶת. הַחַיִּים הֵם אֵנוּ, הָאֲנוֹשִׁים, שֶׁכְּבָר יוֹדְעִים שֶׁהַמָּוֶת יָבוֹא. הַתְּחוּמָה הַמַּדְעָתִית שֶׁל הַחַיִּים הִיא הַהַכָּרָה בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ.
רַבֵּנוּ אִבְן עֶזְרָא מְסַבֵּר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה וְקוֹרֵט אֶת הַהֶבד הַמַּהוּתִי. הוּא טוֹעֵן שֶׁהַחַּיִּים הֵם הַיְּדִיעָה עַל הַמוֹוֶת. הַמֵּתִים, כְּבָר לֹא יוֹדְעִים דָּבָר וְאֵין לָהֶם תִּקְוָה, כִּי זִכְרָם נִשְׁכָּח. לְדַרְכּוֹ, הַיְּדִיעָה הַמְּפַרֶּדֶת הִיא כָּזוֹ שֶׁמְּבִיאָה אֶת הַהַבְדָּלָה בֵּין הַיְּכֹלֶת לְהַמְּשִׁיךְ לִחיות לְבֵין הַחֶרְמוֹן הַמֻּחְלָט.
אבן עזרא על קהלת 9:5:1 ↗ מפרשים פסוקים יד
הַגּוֹרָל הַמְּשֻׁתָּף וְהַחַיִּים הַקְּצָרִים ״ומלת מצודים. כמו למצד דוד מצודת ציון והמ״ם שרש:״ בַּסֵּפֶר קֹהֶלֶת, הַכּוֹתֵב בּוֹחֵן אֶת הַמְּצָב הַקִּידוֹן שֶׁל כָּל הַחַיִּים. הוּא מְצַיין שֶׁלְּכָל הַכֹּל יֵשׁ גּוֹרָל אֶחָד, וְשֶׁהַכֻּלָּה נֶחֱשֶׁבֶת אֶל הַמַּסְלוּל הַמְּשֻׁתָּף שֶׁל כָּל הַחַיִּים. הַכּוֹתֵב מְשַׁוֶּה בֵּין הַכְּלָל הַקַּיָּם לְבֵין הַמַּקְרֶה הַסְּפּעִים שֶׁל הַעֲבוֹדָה הַמְּבֻלְבֶּלֶת שֶׁבָּאָה לִפְגּוֹשׁ בַּעֲבָר.
הַטֶּקסט מַצִּיג שְׁאֵלָה עַל הַהֶסְפֵּק שֶׁל הַזְּמַן וְעַל הַכֹּחַ שֶׁל הַחַיּים. הַכּוֹתֵב מְצַיֵּן אֶת הַמַּמְשָׁל עַל הָעִיר הַקְּטַנָּה וְהַמֶּלֶךְ הַחַלָּשׁ, שֶׁמַּצְלִיחַ לְהַצִּיל אוֹתָהּ מִמּוֹבַד, אַךְ כְּשֶׁבָּא מַסְלוּל הַמַּסְכָּנָה הַגְּדוֹלָה, הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. הַפֵּרוּשׁ שֶׁל אִבֵּן עֶזְרָא עַל הַמִּלִּים "מְצּוּדִים" מַסְבֵּר שֶׁיֵּשׁ לְכָךְ פֵּרוּשׁ שֶׁל מִצּוֹת אוֹ מִבְצָרוֹת, כְּמוֹ מִצְדַּת צִיּוֹן, וְזֶה מַדְגִּישׁ אֶת הַקִּשְׁרִים לַמָּקוֹם וְלַמִּבְצָר.
אבן עזרא על קהלת 9:14:2 ↗ נאמנות שמאפשרת בדיקה
על הנוסח ועל העריכה נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.
הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.
מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.
למהדורת המקור ↗ גרסת פרק 178 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24
נוסח המקרא