ראיתי בעולם רעה שמכבידה מאוד על בני האדם.
יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃קהלת · פרק ו׳
החוסר ברווחה ובאורך ימים
התבוננות על הקושי שבחוסר סיפוק בנכסים, בעמל ובחיים עצמם
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
קהלת ו׳ · סיפור והסבר
הסיפור המלא, בהאזנה אחת.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
הַחֶסְרוֹן בְּעֹשֶׁר וּבְאריכות יָמִים
יש אדם שאלוהים נותן לו עושר, נכסים וכבוד, ולא חסר לו שום דבר ממה שהוא רוצה. אבל אלוהים אינו מאפשר לו ליהנות מכל זה, ואדם זר הוא שנהנה מזה. זה הבל וחולי רע.
אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא׃גם אם אדם יוליד מאה ילדים, יחיה שנים רבות וימי חייו יהיו רבים, אם הוא לא שבע מן הטוב וגם אין לו קבורה, אני אומר שהנפל טוב ממנו.
אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃על המילים
נפל הוא ולד שמת לפני שנולד או סמוך ללידתו.
כי הנפל בא לריק, הולך בחושך, וגם שמו מכוסה בחושך.
כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה׃ה–ח
חוסר הסיפוק בנכסים ובעמל
הוּא גַּם לֹא רָאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא יָדַע, וְלָזֶה יֵשׁ יוֹתֵר מְנוּחָה מִזֶּה.
גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה׃על המילים
״לָזֶה״ ו״מִזֶּה״ מַשְׁוִים בֵּין הַנֵּפֶל לָאָדָם שֶׁתֹּאַר קֹדֶם.
וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה חַי אֶלֶף שָׁנָה פַּעֲמַיִם וְלֹא רָאָה טוֹבָה, הֲלֹא כֻּלָּם הוֹלְכִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם?
וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ׃כָּל הָעֲמָל שֶׁל הָאָדָם הוּא בִּשְׁבִיל הַפֶּה שֶׁלּוֹ, וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא מִתְמַלֵּאת.
כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃כִּי אֵיזֶה יִתְרוֹן יֵשׁ לֶחָכָם עַל הַכְּסִיל? וְאֵיזֶה יִתְרוֹן יֵשׁ לֶעָנִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֵיךְ לָלֶכֶת מוּל הַחַיִּים?
כִּ֛י מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים׃על המילים
״הַחַיִּים״ עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים חַיִּים, אוֹ הַחַיִּים עַצְמָם.
ט–יב
הבל החיים והמגבלות האנושיות
טוב מה שהעיניים רואות ממה שהנפש נודדת בחיפוש אחריו. גם זה הבל ורדיפה אחרי רוח.
ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃על המילים
לא ברור בדיוק למה מתכוון הביטוי ״מהלך נפש״.
מה שכבר היה כבר נקרא בשם, וידוע שהוא אדם. הוא לא יכול להתווכח עם מי שחזק ממנו.
מַה־שֶּֽׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמ֔וֹ וְנוֹדָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין עִ֥ם שהתקיף [שֶׁתַּקִּ֖יף] מִמֶּֽנּוּ׃על המילים
הפסוק לא אומר מיהו מי שחזק מן האדם.
כי יש הרבה דברים שמרבים הבל. מה היתרון שיש לאדם?
כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם׃על המילים
״דברים״ עשויים להיות מילים או עניינים.
כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים, במשך ימי חייו שהם הבל, כשהוא מעביר אותם כמו צל? ומי יספר לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש?
כִּ֣י מִֽי־יוֹדֵעַ֩ מַה־טּ֨וֹב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְל֖וֹ וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃על המילים
״אחריו״ יכול להתייחס למה שיקרה בעתיד או לאחר מותו.
Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
הַחֶסְרוֹן בְּעֹשֶׁר וּבְאריכות יָמִים
יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃
אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא׃
אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃
כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה׃
ה–ח
חוסר הסיפוק בנכסים ובעמל
גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה׃
וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ׃
כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃
כִּ֛י מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים׃
ט–יב
הבל החיים והמגבלות האנושיות
ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃
מַה־שֶּֽׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמ֔וֹ וְנוֹדָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין עִ֥ם שהתקיף [שֶׁתַּקִּ֖יף] מִמֶּֽנּוּ׃
כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם׃
כִּ֣י מִֽי־יוֹדֵעַ֩ מַה־טּ֨וֹב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְל֖וֹ וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע עוסק במצבים שבהם עושר ואורך ימים אינם מביאים לשמחה, ובמגבלות האנושי, מול מה שקורה בעולם.
פסוקים א–ד
הַחֶסְרוֹן בְּעֹשֶׁר וּבְאריכות יָמִים
הַכּוֹתֵב מְצַיין רָעָה קָשָׁה הַתְּעוּתָה עַל הָאָדָם. אֲדָם שֶׁהַשֵּׁם נָתַן לוֹ עֹשֶׁר, רְכוּשׁ, כָּבוֹד וְכָל מַה שֶּׁהוּא מִתְאַוֶּה, עֶדֶת אֵין לוֹ שִׂבְעוֹן בְּנַפְשׁוֹ. בִּמְקוֹם שֶׁהוּא יֵהָנוּת מֵרְכוּשָׁיו, אִישׁ זָר אוֹכֵל אוֹתָם. גַּם אָדָם שֶׁחַי אֲרוּךְ מֵאָה שָׁנִים רַבּוֹת, אֲבָל נַפְשׁוֹ לֹא תִּשְׂבַּע מֵהַטּוֹבָה, וְאֵין לוֹ גַּם קֶבֶר, טוֹב יוֹצֵא הַמֵּת.
פסוקים ה–ח
חוסר הסיפוק בנכסים ובעמל
הפסוקים מתארים מצב שבו אדם בעל עושר ורכוש אינו זוכה להנאה או לשלווה. גם אם יחיה אלף שנים פעמיים, הנשמה שלו לא תתמלא בסיפוק. כל העמל של האדם נועד לספק את צרכיו הבסיסיים, אך הרצון האישי נשאר לא שבע. החכם אינו עולה על הכסיל בתוספת משהו מהותי, והעני אינו יודע יותר איך לחיות את חייו.
פסוקים ט–יב
הבל החיים והמגבלות האנושיות
הפרק עוסק בחוסר האונים של האדם מול גורלו. הכותב מציין שמה שהעיניים רואות טוב יותר מהרדף הבל之后的 הנפש. הוא מדגיש כי הקיום האנושי ידוע ומוגבל, שכן האדם אינו יכול להתווכח עם הכוח החזק ממנו. עוד מציין שהרבבה של דברים רק מגבירה את הבל החיים, וכי אין לאדם ידיעה מה טוב לו בחיים או מה יקרה לו בעתיד.
הדברים מציגים את חוסר היכולת של האדם לשלוט בגורלו או להבין את כל מה שקורה מתחת לשמש.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַתִּמְעוּמִים שֶׁל הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה
״יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, זוֹ מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל רַמָּאִין, כְּגוֹן הַמְעָרֵב מַיִם בְּיַיִן, מֵי בְּלַקְיָא בְּשֶׁמֶן, מֵי מָאִיס בִּדְבַשׁ,״
בַּמָּקוֹר הַמּוּסָרִי קוֹהֶלֶת רַבָּה, רַבִּי שְׁמוּעֶל בַּר אַמֵּי מְסַבֵּל רָעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. הוּא מְסַבֵּר שֶׁהַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה נִדֶּה כְּמוֹ תַּעֲרֹבֶת שֶׁל דְּבָרִים שֶׁהֵם שְׁנֵי כְּלוּלִים מֻפְרָדִים שֶׁנִּכְנָסוּ זֶה בְּזוֹ. הַדֶּרֶךְ שֶׁבה הוּא מְתָאֵר אוֹתָהּ הִיא עַל יְדֵי רֹב שֶׁל דֻּגְמָנוֹת שֶׁל בִּלְבּוּל וְחֹלֶשׁ, כְּמוֹ מַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּיַיִן אוֹ חָלָב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּכִבְשָׁן. כָּל אֶחָד מֵאֵלֶּה מְבִיא אֶת הַחֹלֶשׁ וְהַחֹרֶט לַתַּעֲרֹבֶת הַמְּסֻבֶּלֶת. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַרְוֶה עַל כָּל הַדְּגָמִים הַלָּלוּ בְּדִלּוּם וְקֹשִׁי רַב. הוּא כָּל כָּךְ מְתַחַת הַלֶּחֶץ, שֶׁהוּא אומר שֶׁאִם יְדַבֵּר הוּא חָשֵׁשׁ שֶׁהָרְמָאִין יִלְמְדּוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הָרָעָה, וְאִם לֹא יְדַבֵּר, הֵם יַעַלּוּ אֶת הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת בְּעַצְמָם. בַּסּוֹף, הַמְּסִירָה הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת בְּסִיּוּם שֶׁל תְּקֻפָּה וְהַבטָחָה שֶׁהַדְּרָכִים הַיְּשָׁרִים שֶׁל הַשֵּׁם הֵם הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה הַנְּכֹונָה.
קוהלת רבה ו׳:א׳:א׳ ↗הזיהוי וההכרה של הדברים
״מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טו): וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכוֹס שֶׁהָיוּ״
הַמַּקְדִּים בְּקוֹהֶלֶת רַבָּה מַסְבְּרִים כְּמוֹ שֶׁהַדְּבָרִים הַמֻּצָּגים בַּמִּקְרָא הֵם כְּבָר כְּמוּ שֶׁהֵם, לְלא דַּיְקָנוּת. הַמְּפַרְשׁ מַקְשִׁיר לְמַעֲשֵׂה הָאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלַּמַּלְאָכִים הָיָה קוֹשִׁי לְהַבְחִין בֵּין אָדָם לְקֹדֶשׁ, וְרַק כְּשֶׁהַשֵּׁנָה יָרְדָה הֵם הֵבִינוּ אֶת מַהוּתוֹ. בְּעֵתֵי שֶׁדָּבָר כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, הַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ מֻבטחת וּמְהֻכָּרָה. כְּךָ גַּם בְּמִקְרֵי מֹשֶׁה הַנָּבִיא, שֶׁעָמַד לִפְנֵי הַשֵּׁם וְלֹא נִסְתֵּר הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ. מֹשֶׁה הִכְרִיז שֶׁהַבְּרִיאוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הֵן טוֹבוֹת וְגַם רָעוֹת, וְלֹא הִתְכַדֵּשׁ בְּדִין עַל הַיְצִירָה. הוּא הִסְבִּיר שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה, הַשֵּׁם הִנֵּה מֵעַיָּן הַטּוֹב וְהָרַע כְּכָל הַמְּצִיאוּת הַקַּייֶמֶת.
קוהלת רבה ו׳:י׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
התקשרות ללא סיפוק והמשכיות חסרה
״אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה. בָּנִים:״
בפרק זה של קהלת, המחבר דן במצבים שבהם לאדם יש אמצעים חומריים או משפחה, אך הוא חסר את היכולת ליהנות מהם. הוא מתאר אדם שיש לו הרבה בנים ואורך חיים ארוך, אך בנפשו אין סיפוק מהטוב שקיבל. המצב הזה נחשב קשה יותר מאשר אדם שמת בלי ילדים או בלי חיים ארוכים, כי חסר לו הזיכרון והנאה מהעבר. רש"י מפרש את הפסוק השלישי ומסביר שגם אם לאדם יהיו מאה בנים, הכמות עצמה אינה מבטיחה את הסיפוק הנפשי. לפי פירושו, הדגש הוא על המצוקה שבחוסר היכולת להנות מהצאצאים למרות ריבויים. המחבר מציג כאן תהייה על המצב שבו הקיום הביולוגי והעושר אינם מובילים לשמחה פנימית.
רש״י על קהלת 6:3:1 ↗הַהֶבֶל שֶׁבַּעֹשֶׁר לְרָשָׁע
״גַּם־זֶה הֶבֶל. הוּא הַנִיתָּן לָרְשָׁעִים:״
בְּקֶהֶלֶת מִצְוּעַ הַכּוֹהֵל בַּמַּצָּב הַמְּסֻבָּךְ שֶׁל הַחַיִּים. הוּא מְצַיין שֶׁגַּם הַמַּצָּב שֶׁבּוֹ לְאָדם יֵשׁ כְּלָלִים וּמַטָּרִים, הוּא הֶבֶל. כְּשֶׁהַתּוֹצָאָה הַחֶמְדָּה מִתְקַיֶּמֶת, זֶה לֹא תָּמִיד מַבְטִיחַ אֹשֶׁר אוֹ שִׂמְחָה. רָשִׁי, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפָּסוּק הַזֶּה, מַסְבִּיר שֶׁהַמַּצָּב הַזֶּה שֶׁהוּא הֶבֶל כְּשֶׁהוּא מִתְן לָרְשָׁעִים. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהָעֹשֶׁר יָכוֹל לְהִהָיוֹ כְּכֹחַ שֶׁל הֶבֶל, כְּיוֹם שֶׁהוּא מִתְקַיֵּם אֶצְלָם בְּלִי שֶׁיִּהְיוּ יְכֹלִים לִהְיוֹת מְשֻׂבָּעִים מֵעִמּוֹ.
רש״י על קהלת 6:9:3 ↗החוסר של הנאה וסיפוק בחיים
״ושנים רבות יחיב. עד שיהיה ישיש:״
בפרק הזה מופיע תיאור של מצב שבו לאדם יש הכל, אך הוא אינו יכול ליהנות ממה שיש לו. הכותב מדבר על אדם שיש לו ילדים, רכוש ועושר, אך הַשֵּׁם לא נותן לו את היכולת להשביע את רצונו או להנות מהטוב הזה. אפילו אם לאדם יש משפחה גדולה וארוכה, ובסוף הוא מגיע לגיל זקנה, המצב הזה נחשב כחוסר סיפוק, כאילו הוא לא זכה לצאת מן העולם עם משהו בעל ערך. רבי אבן עזרא מסביר את הפסוק השלישי על ידי הצגת המצב שבו אדם יכול לאהוב את משפחתו ולעבוד קשה, אך זה נמשך רק עד שהוא הופך למבוגר וזקן. הוא מראה שגם אם יש עושר ושמחה, אם אין היכולת להנות מהם, התוצאה היא ריקנות. הפירוש מתמקד בכך שהחוסר בנאה משתלט על האדם לאורך שנים רבות של חיים.
אבן עזרא על קהלת 6:3:2 ↗הַבְּדִיל בֵּין הַמַּרְאֶה לַמְּמַצֵּא
״טוב. אמר מה לחכם שתהלוך נפשו בדרך הכסילים שנפשם לא תמלא די לו הנמצא הנראה לעין אע״פ שהנראה ואשר יעלה במחשבת הנפש הבל פירוש אחר״
בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת, הַכּוֹתֵב מְצַיֵּן אֲבָלָה גְּדוֹלָה: אֲנָשִׁים הַמְּקַבְּלִים בְּרָכָה וְעֹשֶׁר, אַךְ אֵינָם יְכֹלִים לִהְצָטוֹד לַהֲנוֹת מֵהֶם. הַכֹּל נִהְיֶה הֶבֶל וְרֵעַ רָע. אֲבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר אֶת הַפְּסוּק הַזֶּה בְּדֶגֶם הַבְּדִיל בֵּין הַמַּרְאֶה לַמְּמַצֵּא. הוּא מַסְבִּיר שֶׁטּוֹב לֶאֱחֹז בַּמַּה שֶׁנִּקְרָא לָעַיִן וְנֶחְשָׁב כְּמַמָּשׁ, וְלֹא בַּמַּחְשָׁבָה הַמְּתֹמֶמֶת עַל דְּבָרִים שֶׁעוֹד לֹא בָּאוּ. הַתַּהֲלִיךְ הַנָּבוֹא מִן הַמַּחְשָׁבָה עָלֶה כְּהֶבֶל, וְהַמְּמַצֵּא הוּא הַמְּמַצֵּא הַמָּמָשׁ.
אבן עזרא על קהלת 6:9:1 ↗