בשנה השלישית למלוכת המלך בלטשר, ראיתי חזון, אני דניאל, אחרי החזון שראיתי בהתחלה.
בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת בֵּלְאשַׁצַּ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ חָז֞וֹן נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל אַחֲרֵ֛י הַנִּרְאָ֥ה אֵלַ֖י בַּתְּחִלָּֽה׃דניאל · פרק ח׳
חזיון האיל, העיזים והקרן הגדולה
דניאל רואה חזיון על ארבעת הקרניים, צמיחת קרן עוצמתית ופירוש על המלכים שיבקרו את המקדש.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דניאל ח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
חזיון האיל והקרניים
ראיתי בחזון, בזמן שהייתי בשושן הבירה שבמחוז עילם, ראיתי בחזון ואולי הייתי על גדת הנהר אובאל.
וָֽאֶרְאֶה֮ בֶּחָזוֹן֒ וַיְהִי֙ בִּרְאֹתִ֔י וַאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָ֑ה וָאֶרְאֶה֙ בֶּֽחָז֔וֹן וַאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי עַל־אוּבַ֥ל אוּלָֽי׃על המילים
הטקסט המקורי משתמש במילה אוֹלָי (אולי), המציינת אי-ודאות לגבי המיקום המדויק.
הרמתי את עיניי וראיתי, והנה איל אחד עומד לפני הנהר, ויש לו שני קרניים, והקרניים גבוהות, והאחת גבוהה יותר מהשנייה, והגבוהה עולה בשלב האחרון.
וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ וָאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֣ה ׀ אַ֣יִל אֶחָ֗ד עֹמֵ֛ד לִפְנֵ֥י הָאֻבָ֖ל וְל֣וֹ קְרָנָ֑יִם וְהַקְּרָנַ֣יִם גְּבֹה֗וֹת וְהָאַחַת֙ גְּבֹהָ֣ה מִן־הַשֵּׁנִ֔ית וְהַ֨גְּבֹהָ֔ה עֹלָ֖ה בָּאַחֲרֹנָֽה׃ראיתי את האיל פוגע ימינה ושמאלה וצפונה, וכל החיות לא יכלו לעמוד לפניו, ואין מציל מידו, והוא עשה כרצונו והתעצם.
רָאִ֣יתִי אֶת־הָאַ֡יִל מְנַגֵּחַ֩ יָ֨מָּה וְצָפ֜וֹנָה וָנֶ֗גְבָּה וְכָל־חַיּוֹת֙ לֹֽא־יַֽעַמְד֣וּ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל מִיָּד֑וֹ וְעָשָׂ֥ה כִרְצֹנ֖וֹ וְהִגְדִּֽיל׃ה–ח
חזיון צפור העיזים
ואני הבנתי את הדברים, והנה צפור העיזים בא מן המערב על פני כל הארץ, ולא נגע בארץ דבר, ולצפור היה קרן גאה בעיניו.
וַאֲנִ֣י ׀ הָיִ֣יתִי מֵבִ֗ין וְהִנֵּ֤ה צְפִיר־הָֽעִזִּים֙ בָּ֤א מִן־הַֽמַּעֲרָב֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין נוֹגֵ֖עַ בָּאָ֑רֶץ וְהַ֨צָּפִ֔יר קֶ֥רֶן חָז֖וּת בֵּ֥ין עֵינָֽיו׃הוא הגיע עד לאייל בעל שתי הקרניים שראיתי עומד לפני האוהל, ורץ אליו בכעס ובכוח רב.
וַיָּבֹ֗א עַד־הָאַ֙יִל֙ בַּ֣עַל הַקְּרָנַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתִי עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָאֻבָ֑ל וַיָּ֥רָץ אֵלָ֖יו בַּחֲמַ֥ת כֹּחֽוֹ׃כשראה אותו את האייל, הוא תקף אותו, הכה באייל ושבר את שתי קרניו, ולא היה לאייל כוח לעמוד בפניו; הוא השליך אותו לארץ ורמס אותו, ואין מציל את האייל מידו.
וּרְאִיתִ֞יו מַגִּ֣יעַ ׀ אֵ֣צֶל הָאַ֗יִל וַיִּתְמַרְמַ֤ר אֵלָיו֙ וַיַּ֣ךְ אֶת־הָאַ֔יִל וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י קְרָנָ֔יו וְלֹא־הָ֥יָה כֹ֛חַ בָּאַ֖יִל לַעֲמֹ֣ד לְפָנָ֑יו וַיַּשְׁלִיכֵ֤הוּ אַ֙רְצָה֙ וַֽיִּרְמְסֵ֔הוּ וְלֹא־הָיָ֥ה מַצִּ֛יל לָאַ֖יִל מִיָּדֽוֹ׃והצפור גדל מאוד, והקרן הגדולה שלו נשברה, וממנה עלו ארבע קרניים לכיוון ארבע רוחות השמיים.
וּצְפִ֥יר הָעִזִּ֖ים הִגְדִּ֣יל עַד־מְאֹ֑ד וּכְעָצְמ֗וֹ נִשְׁבְּרָה֙ הַקֶּ֣רֶן הַגְּדוֹלָ֔ה וַֽתַּעֲלֶ֜נָה חָז֤וּת אַרְבַּע֙ תַּחְתֶּ֔יהָ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם׃ט–יב
צמיחת הקרן והשחתת המקדש
מתוך אחד מהם יצא קרן אחת קטנה, והיא גדלה מאוד לכיוון דרום, מזרח ומערב.
וּמִן־הָאַחַ֣ת מֵהֶ֔ם יָצָ֥א קֶֽרֶן־אַחַ֖ת מִצְּעִירָ֑ה וַתִּגְדַּל־יֶ֛תֶר אֶל־הַנֶּ֥גֶב וְאֶל־הַמִּזְרָ֖ח וְאֶל־הַצֶּֽבִי׃היא גדלה עד צבא השמיים, והפילה את חלק מהצבא ומהכוכבים ורמסה אותם.
וַתִּגְדַּ֖ל עַד־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַתַּפֵּ֥ל אַ֛רְצָה מִן־הַצָּבָ֥א וּמִן־הַכּוֹכָבִ֖ים וַֽתִּרְמְסֵֽם׃היא גדלה עד ששר הצבא התעצם, והיא הפיצה הרים מהקרבן המתמיד והפילה את המזבח ממקומו.
וְעַ֥ד שַֽׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֙נּוּ֙ הרים [הוּרַ֣ם] הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֽׁוֹ׃הצבא נלקח מהקרבן המתמיד בחוסר צדק, האמת הופלה אל הארץ, והיא פעלה ועשתה את מה שרצתה והצליחה.
וְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה׃יג–טז
משך החזון ופענוח המראה
שמעתי קדוש אחד מדבר, ואמר אחד הקדושים לפלמוןאי המדבר: עד מתי ימשיך החזון הקבוע, והפשע, והחורבן, והקדושה והצבא נרמסו?
וָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּאמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּֽלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶחָז֤וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס׃והוא אמר לי: עד ערב בוקר אלפיים ושלוש מאות.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃וכשאני, דניאל, ראיתי את החזון, חיפשתי הבנה, והנה עמד לפניי דמות שנראתה כאיש.
וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָנִיֵּ֖אל אֶת־הֶחָז֑וֹן וָאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵה־גָֽבֶר׃שמעתי קול אדם בין העמודים, והוא קרא ואמר: גבריאל, תסביר את המראה הזה לאדם הזה.
וָאֶשְׁמַ֥ע קוֹל־אָדָ֖ם בֵּ֣ין אוּלָ֑י וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר גַּבְרִיאֵ֕ל הָבֵ֥ן לְהַלָּ֖ז אֶת־הַמַּרְאֶֽה׃יז–כ
הסבר החזון והזהות של האיל
הוא בא לעמוד לצדי, וכשהוא נכנס לחלל החדר נבהלתי ופני הפכו לחיוורות. הוא אמר לי: "תבין, בן אדם, כי החזון נועד לסוף הימים".
וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עָמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן׃בזמן שהוא דיבר איתי, נפלתי אל פני האדמה בשינה עמוקה. הוא נגע בי והעמיד אותי שוב על רגלי.
וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י נִרְדַּ֥מְתִּי עַל־פָּנַ֖י אָ֑רְצָה וַיִּ֨גַּע־בִּ֔י וַיַּֽעֲמִידֵ֖נִי עַל־עָמְדִֽי׃הוא אמר: "הנה, אני מוסר לך מה שיקרה בסוף התקופה, כי המועד הוא של קץ".
וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנְנִ֣י מוֹדִֽיעֲךָ֔ אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה בְּאַחֲרִ֣ית הַזָּ֑עַם כִּ֖י לְמוֹעֵ֥ד קֵֽץ׃האיל שראית, בעל הקרניים, הוא מלכי מדי ופרס.
הָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם מַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃כא–כד
פירוש הקרן הגדולה והמלך העז
והשעיר הקטן הוא מלך איראן, והקרן הגדולה שבין עיניו היא המלך הראשון.
וְהַצָּפִ֥יר הַשָּׂעִ֖יר מֶ֣לֶךְ יָוָ֑ן וְהַקֶּ֤רֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּין־עֵינָ֔יו ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ הָרִאשֽׁוֹן׃והקרן הגדולה תישבר, וארבע ממלכות יעמדו במקומה במקום ממלכה אחת, מממלכות עמים שונים, ולא בכוחה שלה.
וְהַ֨נִּשְׁבֶּ֔רֶת וַתַּֽעֲמֹ֥דְנָה אַרְבַּ֖ע תַּחְתֶּ֑יהָ אַרְבַּ֧ע מַלְכֻי֛וֹת מִגּ֥וֹי יַעֲמֹ֖דְנָה וְלֹ֥א בְכֹחֽוֹ׃ובסוף ממלכותיהם, כמו הנהגת הרשעים, יעמוד מלך חזק פנים שמבין חידות.
וּֽבְאַחֲרִית֙ מַלְכוּתָ֔ם כְּהָתֵ֖ם הַפֹּשְׁעִ֑ים יַעֲמֹ֛ד מֶ֥לֶךְ עַז־פָּנִ֖ים וּמֵבִ֥ין חִידֽוֹת׃הוא יחזק את כוחו, אך לא בכוחו שלו; הוא ישמיד דברים מופלאים, יצליח ויהיה מצליח, וישמיד גדולים ועם קדוש.
וְעָצַ֤ם כֹּחוֹ֙ וְלֹ֣א בְכֹח֔וֹ וְנִפְלָא֥וֹת יַשְׁחִ֖ית וְהִצְלִ֣יחַ וְעָשָׂ֑ה וְהִשְׁחִ֥ית עֲצוּמִ֖ים וְעַם־קְדֹשִֽׁים׃כה–כז
סיומו של החזון והתגובה של דניאל
הוא יתנהג בצורה רעה, יצליח בתכונות רעילות, ובלבו יתגאווה. הוא ישמיד רבים בשלווה, יעמוד מול שר השרים, אך יוכרע ללא כוח.
וְעַל־שִׂכְל֗וֹ וְהִצְלִ֤יחַ מִרְמָה֙ בְּיָד֔וֹ וּבִלְבָב֣וֹ יַגְדִּ֔יל וּבְשַׁלְוָ֖ה יַשְׁחִ֣ית רַבִּ֑ים וְעַ֤ל־שַׂר־שָׂרִים֙ יַעֲמֹ֔ד וּבְאֶ֥פֶס יָ֖ד יִשָּׁבֵֽר׃החזון על הערב והבוקר הוא אמת, אבל אתה צריך להסתיר את החזון, כי הוא מיועד לימים רבים.
וּמַרְאֵ֨ה הָעֶ֧רֶב וְהַבֹּ֛קֶר אֲשֶׁ֥ר נֶאֱמַ֖ר אֱמֶ֣ת ה֑וּא וְאַתָּה֙ סְתֹ֣ם הֶֽחָז֔וֹן כִּ֖י לְיָמִ֥ים רַבִּֽים׃אני, דניאל, נשארתי חלש ומבוהל לימים רבים. קמתי ועשיתי את עבודת המלך, אבל נשארתי המום מהחזון, ואיש לא הבין אותו.
וַאֲנִ֣י דָנִיֵּ֗אל נִהְיֵ֤יתִי וְנֶֽחֱלֵ֙יתִי֙ יָמִ֔ים וָאָק֕וּם וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה אֶת־מְלֶ֣אכֶת הַמֶּ֑לֶךְ וָאֶשְׁתּוֹמֵ֥ם עַל־הַמַּרְאֶ֖ה וְאֵ֥ין מֵבִֽין׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
חזיון האיל והקרניים
בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת בֵּלְאשַׁצַּ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ חָז֞וֹן נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל אַחֲרֵ֛י הַנִּרְאָ֥ה אֵלַ֖י בַּתְּחִלָּֽה׃
וָֽאֶרְאֶה֮ בֶּחָזוֹן֒ וַיְהִי֙ בִּרְאֹתִ֔י וַאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָ֑ה וָאֶרְאֶה֙ בֶּֽחָז֔וֹן וַאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי עַל־אוּבַ֥ל אוּלָֽי׃
וָאֶשָּׂ֤א עֵינַי֙ וָאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֣ה ׀ אַ֣יִל אֶחָ֗ד עֹמֵ֛ד לִפְנֵ֥י הָאֻבָ֖ל וְל֣וֹ קְרָנָ֑יִם וְהַקְּרָנַ֣יִם גְּבֹה֗וֹת וְהָאַחַת֙ גְּבֹהָ֣ה מִן־הַשֵּׁנִ֔ית וְהַ֨גְּבֹהָ֔ה עֹלָ֖ה בָּאַחֲרֹנָֽה׃
רָאִ֣יתִי אֶת־הָאַ֡יִל מְנַגֵּחַ֩ יָ֨מָּה וְצָפ֜וֹנָה וָנֶ֗גְבָּה וְכָל־חַיּוֹת֙ לֹֽא־יַֽעַמְד֣וּ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל מִיָּד֑וֹ וְעָשָׂ֥ה כִרְצֹנ֖וֹ וְהִגְדִּֽיל׃
ה–ח
חזיון צפור העיזים
וַאֲנִ֣י ׀ הָיִ֣יתִי מֵבִ֗ין וְהִנֵּ֤ה צְפִיר־הָֽעִזִּים֙ בָּ֤א מִן־הַֽמַּעֲרָב֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין נוֹגֵ֖עַ בָּאָ֑רֶץ וְהַ֨צָּפִ֔יר קֶ֥רֶן חָז֖וּת בֵּ֥ין עֵינָֽיו׃
וַיָּבֹ֗א עַד־הָאַ֙יִל֙ בַּ֣עַל הַקְּרָנַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתִי עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָאֻבָ֑ל וַיָּ֥רָץ אֵלָ֖יו בַּחֲמַ֥ת כֹּחֽוֹ׃
וּרְאִיתִ֞יו מַגִּ֣יעַ ׀ אֵ֣צֶל הָאַ֗יִל וַיִּתְמַרְמַ֤ר אֵלָיו֙ וַיַּ֣ךְ אֶת־הָאַ֔יִל וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י קְרָנָ֔יו וְלֹא־הָ֥יָה כֹ֛חַ בָּאַ֖יִל לַעֲמֹ֣ד לְפָנָ֑יו וַיַּשְׁלִיכֵ֤הוּ אַ֙רְצָה֙ וַֽיִּרְמְסֵ֔הוּ וְלֹא־הָיָ֥ה מַצִּ֛יל לָאַ֖יִל מִיָּדֽוֹ׃
וּצְפִ֥יר הָעִזִּ֖ים הִגְדִּ֣יל עַד־מְאֹ֑ד וּכְעָצְמ֗וֹ נִשְׁבְּרָה֙ הַקֶּ֣רֶן הַגְּדוֹלָ֔ה וַֽתַּעֲלֶ֜נָה חָז֤וּת אַרְבַּע֙ תַּחְתֶּ֔יהָ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם׃
ט–יב
צמיחת הקרן והשחתת המקדש
וּמִן־הָאַחַ֣ת מֵהֶ֔ם יָצָ֥א קֶֽרֶן־אַחַ֖ת מִצְּעִירָ֑ה וַתִּגְדַּל־יֶ֛תֶר אֶל־הַנֶּ֥גֶב וְאֶל־הַמִּזְרָ֖ח וְאֶל־הַצֶּֽבִי׃
וַתִּגְדַּ֖ל עַד־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַתַּפֵּ֥ל אַ֛רְצָה מִן־הַצָּבָ֥א וּמִן־הַכּוֹכָבִ֖ים וַֽתִּרְמְסֵֽם׃
וְעַ֥ד שַֽׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֙נּוּ֙ הרים [הוּרַ֣ם] הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֽׁוֹ׃
וְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה׃
יג–טז
משך החזון ופענוח המראה
וָאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּאמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּֽלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶחָז֤וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס׃
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃
וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָנִיֵּ֖אל אֶת־הֶחָז֑וֹן וָאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵה־גָֽבֶר׃
וָאֶשְׁמַ֥ע קוֹל־אָדָ֖ם בֵּ֣ין אוּלָ֑י וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר גַּבְרִיאֵ֕ל הָבֵ֥ן לְהַלָּ֖ז אֶת־הַמַּרְאֶֽה׃
יז–כ
הסבר החזון והזהות של האיל
וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עָמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן׃
וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י נִרְדַּ֥מְתִּי עַל־פָּנַ֖י אָ֑רְצָה וַיִּ֨גַּע־בִּ֔י וַיַּֽעֲמִידֵ֖נִי עַל־עָמְדִֽי׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנְנִ֣י מוֹדִֽיעֲךָ֔ אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה בְּאַחֲרִ֣ית הַזָּ֑עַם כִּ֖י לְמוֹעֵ֥ד קֵֽץ׃
הָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם מַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃
כא–כד
פירוש הקרן הגדולה והמלך העז
וְהַצָּפִ֥יר הַשָּׂעִ֖יר מֶ֣לֶךְ יָוָ֑ן וְהַקֶּ֤רֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּין־עֵינָ֔יו ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ הָרִאשֽׁוֹן׃
וְהַ֨נִּשְׁבֶּ֔רֶת וַתַּֽעֲמֹ֥דְנָה אַרְבַּ֖ע תַּחְתֶּ֑יהָ אַרְבַּ֧ע מַלְכֻי֛וֹת מִגּ֥וֹי יַעֲמֹ֖דְנָה וְלֹ֥א בְכֹחֽוֹ׃
וּֽבְאַחֲרִית֙ מַלְכוּתָ֔ם כְּהָתֵ֖ם הַפֹּשְׁעִ֑ים יַעֲמֹ֛ד מֶ֥לֶךְ עַז־פָּנִ֖ים וּמֵבִ֥ין חִידֽוֹת׃
וְעָצַ֤ם כֹּחוֹ֙ וְלֹ֣א בְכֹח֔וֹ וְנִפְלָא֥וֹת יַשְׁחִ֖ית וְהִצְלִ֣יחַ וְעָשָׂ֑ה וְהִשְׁחִ֥ית עֲצוּמִ֖ים וְעַם־קְדֹשִֽׁים׃
כה–כז
סיומו של החזון והתגובה של דניאל
וְעַל־שִׂכְל֗וֹ וְהִצְלִ֤יחַ מִרְמָה֙ בְּיָד֔וֹ וּבִלְבָב֣וֹ יַגְדִּ֔יל וּבְשַׁלְוָ֖ה יַשְׁחִ֣ית רַבִּ֑ים וְעַ֤ל־שַׂר־שָׂרִים֙ יַעֲמֹ֔ד וּבְאֶ֥פֶס יָ֖ד יִשָּׁבֵֽר׃
וּמַרְאֵ֨ה הָעֶ֧רֶב וְהַבֹּ֛קֶר אֲשֶׁ֥ר נֶאֱמַ֖ר אֱמֶ֣ת ה֑וּא וְאַתָּה֙ סְתֹ֣ם הֶֽחָז֔וֹן כִּ֖י לְיָמִ֥ים רַבִּֽים׃
וַאֲנִ֣י דָנִיֵּ֗אל נִהְיֵ֤יתִי וְנֶֽחֱלֵ֙יתִי֙ יָמִ֔ים וָאָק֕וּם וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה אֶת־מְלֶ֣אכֶת הַמֶּ֑לֶךְ וָאֶשְׁתּוֹמֵ֥ם עַל־הַמַּרְאֶ֖ה וְאֵ֥ין מֵבִֽין׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר חזיון מפורט על מלחמות בין ממלכות ועל כוח שיעלה ויחריב את קדושת המקדש.
פסוקים א–ד
חזיון האיל והקרניים
דניאל מתאר חזון שראה בשנה השלישית למלך בלטשצר. החזון מציג איל בעל שתי קרניים, שאחת מהן גדולה יותר. האיל כובש את הכיוונים השונים, פוגע בימינה, בשמאל ובצפון, וכל בעלי החיים נכנעים לכוחו הגדול שמתעצם.
פסוקים ה–ח
חזיון צפור העיזים
הקטע מתאר חזון על צפור עיזים המגיע מן המערב ומשתלט על הארץ. הצפור מביס את האייל בעל שתי הקרניים בשיטה אלימה, ובתום המערכה נשברת קרנו הגדולה ומתפתחת ארבע קרניים חדשות לכיוון ארבע רוחות השמיים.
פסוקים ט–יב
צמיחת הקרן והשחתת המקדש
חזון על קרן אחת קטנה שגדלה בעוצמה רבה לכיוונים שונים. הקרן שוחקת את צבא השמיים והכוכבים, מבטלת את הקרבן המתמיד ומפילה את האמת, תוך שהיא משתלטת ומצליחה בדרכי חוסר צדק.
פסוקים יג–טז
משך החזון ופענוח המראה
אחד הקדושים שואל עד מתי יימשך מצב החורבן והרמיסה של הקדושה, ומתקבלת תשובה המציינת תקופה של אלפיים ושלוש מאות ערבי בוקר. דניאל מנסה להבין את החזון ופוגש דמות אדם, בעוד קול מהעמודים מורה לגבריאל לפענח את המראה עבורו.
פסוקים יז–כ
הסבר החזון והזהות של האיל
דניאל מתאר את התחושה הפיזית של פחד ותעתוע במהלך המפגש עם היצור בשמיים. היצור מסביר כי החזון נועד לעתיד הרחוק ומתחיל בפירוש הסמל של האיל בעל שתי הקרניים כממלכת מדי ופרס.
פסוקים כא–כד
פירוש הקרן הגדולה והמלך העז
הקטע מסביר את המשך החזון: הקרן הגדולה תתפרק לארבע ממלכות אחרות, ולאחר מכן יופיע מלך חזק פנים המבין חידות. מלך זה יחזק את כוחו ויהיה מצליח, אך יבצע הרס נורא של גורמים גדולים ועמי קדושים.
פסוקים כה–כז
סיומו של החזון והתגובה של דניאל
הפסוקים מתארים את גורלו של המנהיג הרע, שיצליח בתחבולות אך יוכרע בסופו. החזון על הערב והבוקר מאושר כנאמן אך נצטווה להישמר בסוד בשל מרחקו העתידי. דניאל מתאר את מצבו הפיזי והנפשי המדוכא לאחר החזון, למרות המשך עבודתו המלכותית.
החזיון מסתיים בתחושת חולשה של דניאל ובתקופה של רדיפה וסבל.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מניין הזמנים וההשוואה בין ישראל לאומות העולם
״בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים שהיו מונין לחדשים ליציאתן ממצרים: אין לי אלא לחדשים לשנים מנין ת"ל (במדבר א' א') וידבר ה' אל״
במכילתא דרבי שמעון בן יוחאי מוסבר נושא המניין והזמן דרך פסוקי התורה. המפרש מראה כי בקרב בני ישראל קיים מניין מדויק של שנים וירדות, כגון מניין יציאת מצרים וזמני המלכים והבנייה. מנגד, הוא מראה שהתורה ניתנה בגלוי ולא בסתר, כדי שכל אחד יוכל לעמוד במצוותיה. הניגוד הוא בין ישראל, שקיבלו תורה ומשפטים אך לא שמרו עליהם, לבין אומות העולם שאינם יודעים משפטי אלו כלל. הגישה כאן היא פרשנית-השוואתית, המשתמשת בשיטת הדרש הקלאסית כדי להדגיש את האחריות המיוחדת של עם ישראל.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי י״ט:א׳ ↗חשיבות התורה והשלכות השלכת האמת
״הלכה: רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶֶּן לֵוִי אָמַר. עֲמָלֵק כּוֹשְׁפָן הָיָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה. הָיָה מַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. לוֹמַר. לֹא בִמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם״
בַּתַּלְמוּד הִירוּשָׁלְמִי, בְּפֶרֶק רֹאשׁ הַשָּׁנָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְסַבֵּל אֶת כּוֹשְׁפֵי עֲמָלֵק שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִים בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם מִשְׁפָּטָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְלֹת אָדָם מִמּוֹעֲדָתוֹ. הוּא מְצַיֵּן אֶת מֹשֶׁה שֶׁעִרְבֵּב אֶת הַמַּזָּלוֹת כְּדֵי לְהַשְׁפִּית אֶת הַמַּזָּל, וְזֶה מְבֻסָּס עַל פְּסָקִים בַּמִּקְרָא. שְׁמוּאֵל מַסְבֵּר שֶׁהַחֵטְא שֶׁל יִשְׂרָאֵל גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁהַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה מַצְלִיחָה, כְּשֶׁהָעָם מַשְׁלִיכִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה לָאָרֶץ. הַמַּשְׁעָן הַמֶּרְכָּזִי הוּא שֶׁהָאֱמֶת הִיא הַתּוֹרָה. כְּשֶׁיִשְׂרָאֵל זּוֹנְחִים אֶת הַטּוֹב, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, הָאוֹיֵב רוֹדֵף אוֹתָם. הַמַּסָּר הַמַּדְרִיכִי הוּא לְהַחזיק בַּחָכְמָה וּבַמּוּסָר וְלֹא לִמְכֹר אוֹתָם.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ג׳:ח׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
החזון על הצאן והאיל
״ויתמרמר אליו. וילחם אליו הוא לשון כעס מר:״
בפרק זה מופיע חזון מרה מבהיק בדניאל על מאבקי כוח פוליטיים ודתיים. החזון מתאר איל עם שתי קרניים וצאן שמופכים על ידי יצור בעל עוצמה רבה. החזון מפרט אירועים של מאבק, תוקפנות ושינויים שלטוניים שבאים על העם. רש"י, בפרשנותו על פסוק שבע, מסביר כי המילה "יתמרמר" מלשון כעס מתפרץ. הוא מפרש את התנועה של היצור כפעולה של כעס וזעם. מפרשים אחרים עשויים לראות בזה תיאור של תהליך היסטורי מורכב, אך רש"י מתמקד במשמעות הלשונית של התוקפנות בתוך החזון.
רש״י על דניאל 8:7:1 ↗הפרשנות של רש"י לקרני המדי ופרס
״מלכי מדי ופרס. ב' קרנים שתי אומות מולכות כמו שפירשתי למעלה:״
בקטע זה, רש"י מפרש את דברי הנבואה בדניאל לגבי שתי הקרניים. הוא מסביר שהקרניים מייצגות שתי אומות שונות, מדי ופרס, אשר שלטו בעת ובעונה אחת. הפירוש של רש"י מתמקד בזיהוי ההיסטורי של הכוחות המופיעים בחזון. הוא מתבסס על הסבר קודם שהביא בכתביו כדי להבהיר את המבנה הפוליטי של האימפריה שהופיעה בנבואה.
רש״י על דניאל 8:20:1 ↗החזון על ארבעת הממלכות
״ותעלנה חזות - קרנים בחזות וזהו שנחלקה מלכותו לארבעה מלכים.״
בפרק זה מדניאל מופיע חזון מרשים של איל בעל קרניים גדולות שמרים על הנהר. האיל הזה מסמל ממלכה חזקה שמשתלטת על שטחים נרחבים. פתאום מופיע יצור קטן עם ארבע קרניים גדולות ששובר את עוצמתו של האיל. לפי אבן עזרא, ארבע הקרניים הללו מייצגות את ההתפרקות של הממלכה הגדולה לארבע ממלכות שונות. החזון מציג תמונה של שינויים פוליטיים דרמטיים וסדר חדש בעולם. החלקים השונים של החזון מתארים כוח שעולה ומתפרק, אך הפירוש המדויק של כל סמל נותר פתוח למחקר. המטרה היא להראות את תהליך ההתפרקות של שלטון אחד למספר שלטונות קטנים יותר.
אבן עזרא על דניאל 8:8:2 ↗הקרן הנשברה והממלכות הבאות
״באחרית הזעם - יספר זעם השם על ישראל בימי יון ובימי אנטיוכוס עד שיטהרו החשמונאים את הבית, וזהו ונצדק קדש והנה שב לפרש כי המלך״
הפרק מתאר חזון של דניאל על שתי קרניים שפרצו מהמערב, אחת חזקה מאוד והשנייה קטנה יותר. החזון מציג כוח שמתעצם ומשמיד כוחות אחרים, מה שמעורר שאלות לגבי גורל העמים. הפרשן אבן עזרא מפרש את השורה המדוברת בפרק כחלק של תהליך אלוהי. לפי גישת אבן עזי, הקרן הנשברה מייצגת את אלכסנדרוס מוקדון, שהחל את תקופת השלטון היווני. הוא מסביר כי הממלכות הבאות היו יווניות וכל אחת מהן הייתה חלשה יותר מהראשונה. אבן עזרא רואה בכוח הזה חלק מתהליך שבו הַשֵּׁם מנהיג את ההיסטוריה עד לטהרת בית המקדש על ידי החשמונאים.
אבן עזרא על דניאל 8:19:1 ↗