בשנה השנייה למלכות נבוכדנצר, נבוכדנצר חלם חלומות. הרוח שלו נסערה והשנה שלו הפכה קשה עבורו.
וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃דניאל · פרק ב׳
חלומו של נבוכדנצר וגילוי הסוד לדניאל
הסערה של המלך, פקודת ההרג, ותקווה דרך גילוי החזון על הממלכות
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דניאל ב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הסערה ברוחו של נבוכדנצר
המלך אמר לקרוא למכשפים, לקוסמים, למעונאים ולכישדים, כדי שיסבירו למלך את חלומותיו. הם באו ועמדו לפני המלך.
וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּלֶךְ לִקְרֹ֨א לַֽחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃המלך אמר להם: חלמתי חלום, והרוח שלי נסערת כדי לדעת מהו החלום.
וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַמֶּ֖לֶךְ חֲל֣וֹם חָלָ֑מְתִּי וַתִּפָּ֣עֶם רוּחִ֔י לָדַ֖עַת אֶֽת־הַחֲלֽוֹם׃הכישדים אמרו למלך בארמית: המלך לחיים לעולמים, עבדיך אומרים חלום ונגלה את הפירוש.
וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לעבדיך [לְעַבְדָ֖ךְ] וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃הדרישה של נבוכדנצר לגלות את החלום
המלך ענה ואמר לכשדים: זרקו אותי! אתם לא תודיעו לי את החלום ואת הפירוש שלו. אם לא תעשו זאת, תענשו בדם ותהיו להורג.
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לכשדיא [לְכַשְׂדָּאֵ֔י] מִלְּתָ֖א מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֙נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃ואם תראו לי את החלום ואת הפירוש שלו, תקבלו ממני מתנות, כבוד גדול ושכר גבוה. אתם תראו לי את החלום ואת הפירוש שלו.
וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי׃הם ענו בבטלה ואמרו: המלך יגיד לעבדיו את החלום, ואנחנו נראה גם את הפירוש שלו.
עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה׃המלך ענה ואמר: אני יודע שאתם מנסים לעכב את הזמן. כל מה שביקשתי לזרוק מכם הוא רק כדי לראות את החזון.
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא׃התמודדות המלך עם חלום בלתי אפשרי
כי החלום הוא אחד, ואם תרצו, התוכנית שלכם היא להגיד שקר והרס. אמרתי לכם: אפילו אם תמשיכו להגיד לי את זה, החלום ישתנה עבורכם. אמר לי החלום את זה, ואני אראה לכם את המשמעות שלו.
דִּ֣י הֵן־חֶלְמָא֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי חֲדָה־הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ הזמנתון [הִזְדְּמִנְתּוּן֙] לְמֵאמַ֣ר קָֽדָמַ֔י עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י וְֽאִנְדַּ֕ע דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי׃הכשדים עמדו לפני המלך ואמרו: אין אף אדם על פני האדמה שיכול להראות למלך את מה שביקש. כל מלך גדול וחזק לא שואל אף קוסם, מכשף או כשד שאלה כזו.
עֲנ֨וֹ כשדיא [כַשְׂדָּאֵ֤י] קֳדָם־מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֲנָשׁ֙ עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכָל־חַרְטֹּ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי׃השאלה שהמלך שאל היא יקרה ומורכבת, ואין אף אחד שיכול להראות אותה לפני המלך. אין אלוהים אחרים שמתנהלים עם בני אדם ויכולים לעשות זאת.
וּמִלְּתָ֨א דִֽי־מַלְכָּ֤ה שָׁאֵל֙ יַקִּירָ֔ה וְאָחֳרָן֙ לָ֣א אִיתַ֔י דִּ֥י יְחַוִּנַּ֖הּ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א לָהֵ֣ן אֱלָהִ֔ין דִּ֚י מְדָ֣רְה֔וֹן עִם־בִּשְׂרָ֖א לָ֥א אִיתֽוֹהִי׃כשהמלך שמע את כל זה, הוא התעצב מאוד והתכעס מאוד, ונתן פקודה להרוג את כל חכמי בבל.
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה מַלְכָּ֕א בְּנַ֖ס וּקְצַ֣ף שַׂגִּ֑יא וַאֲמַר֙ לְה֣וֹבָדָ֔ה לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃דניאל ופקודת ההרג
הצורה שונתה, והחכמים עמדו בפני מוות, ובאותו זמן דניאל וחבריו היו עומדים בפני הרג.
וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה׃ (פ)אז דניאל ענה בזהירות ופנה אל אריוכ, מפקד הטבחים של המלך, שהצטווה להרוג את חכמי בבל.
בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃הוא ענה ואמר לאריוכ, שר המלך: למה הצורה הזאת כל כך תוקפנית בפני המלך? ואריוכ הסביר לדניאל את הדברים.
עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א דִֽי־מַלְכָּ֔א עַל־מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל׃דניאל ביקש מהמלך לתת לו זמן, כדי שיוכל להראות לו את החזון.
וְדָ֣נִיֵּ֔אל עַ֖ל וּבְעָ֣ה מִן־מַלְכָּ֑א דִּ֚י זְמָ֣ן יִנְתֵּן־לֵ֔הּ וּפִשְׁרָ֖א לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃ (פ)גילוי הסוד לדניאל
אז הלך דניאל לביתו, והודיע את העניין לחנניה, מישאל ועזריה חבריו.
אֱדַ֥יִן דָּֽנִיֵּ֖אל לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל וְ֠לַחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵ֧ל וַעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע׃הם ביקשו רחמים מאלוהי השמיים כדי שיגלו להם את הסוד הזה, כי דניאל וחבריו לא ידעו אותו כמו שאר חכמי בבל.
וְרַחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן־קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל־רָזָ֖ה דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א יְהֹֽבְדוּן֙ דָּנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם־שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃ואז הסוד נגלה לדניאל בחזון הלילה. אז דניאל בירך את אלוהי השמיים.
אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣ה גֲלִ֑י אֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃דניאל ענה ואמר: ברוך אלוהים, שחכמה וכוח שייכים לו, מן הנצח ועד הנצח.
עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ דִּֽי־אֱלָהָא֙ מְבָרַ֔ךְ מִן־עָלְמָ֖א וְעַ֣ד־עָלְמָ֑א דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ־הִֽיא׃דניאל משבח את אלוהים וחושף את חזונו
הוא משנה את הזמנים ואת העתות, הוא מסיר מלכים ומציב מלכים, הוא נותן חוכמה לחכמים וידע לאנשים בעלי הבנה.
וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה׃הוא חושף את העמוק ואת הסודי, הוא יודע מה יש בחושך, ובאור שלו מתחיל הבוקר.
ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א ונהירא [וּנְהוֹרָ֖א] עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃אלוהי אבותיי, אני הודוי ומצדד בכך שנתת לי חוכמה ועוצמה, וכעת הודעת לי את מה שעיניך ראו, את דברי המלך.
לָ֣ךְ ׀ אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הֽוֹדַעְתַּ֙נִי֙ דִּֽי־בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי־מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא׃בגלל כל זה, דניאל על המנהל של המלך הלך למכבד את חכמי בבל, ואמר להם כך: "אל תכבדּו את עצמכם, תעלו אותי לפני המלך ואני אפרש למלך את הדבר."
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל ׀ וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא׃ (ס)דניאל מצהיר על כוחו של אלוהים
ואז אריוכ בבהלה הביא את דניאל לפני המלך, ואמר לו שהחכמים בגלות יהודה לא יכולים לגלות למלך את מה שקרה.
אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ דִּֽי־הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע׃המלך ענה לדניאל ואמר לו: אתה יכול לגלות לי את החלום שראית ואת הפירוש שלו?
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר האיתיך [הַֽאִיתָ֣ךְ] כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ׃דניאל ענה לפני המלך ואמר: החכמים, הקוסמים, המכשפים והנביאים לא יכולים לגלות למלך את מה ששאל.
עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר רָזָה֙ דִּֽי־מַלְכָּ֣א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין חַרְטֻמִּין֙ גָּזְרִ֔ין יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃אבל יש אלוהים בשמיים שחושף סודות, והוא יגלה למלך נבוכדנצר מה יקרה בימים האחרונים, את החלום ואת מה שראית בשינה שלך.
בְּרַ֡ם אִיתַ֞י אֱלָ֤הּ בִּשְׁמַיָּא֙ גָּלֵ֣א רָזִ֔ין וְהוֹדַ֗ע לְמַלְכָּא֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א בְּאַחֲרִ֣ית יוֹמַיָּ֑א חֶלְמָ֨ךְ וְחֶזְוֵ֥י רֵאשָׁ֛ךְ עַֽל־מִשְׁכְּבָ֖ךְ דְּנָ֥ה הֽוּא׃ (פ)גילוי הסוד והחזון על הפסל
את המלך, כשאתה על מיטתך, חלמו לך חלומות על מה שיהיה בעתיד. והשם יגלה לך את הסוד, מה שיהיה.
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א רַעְיוֹנָךְ֙ עַל־מִשְׁכְּבָ֣ךְ סְלִ֔קוּ מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְגָלֵ֧א רָזַיָּ֛א הוֹדְעָ֖ךְ מָה־דִ֥י לֶהֱוֵֽא׃ואני, לא בזכות החוכמה שיש לי מכל חיי, גליתי לך את הסוד הזה. זה יקרה כדי שהמלכים ידעו את מה שביקשת, ושהמחשבות בלבך יתבררו.
וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחָכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כָּל־חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע׃את המלך ראית, וראה פסל גדול, גבוה מאוד, שהברק שלו מדהים. הוא עמד מולך וגרם פחד.
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֙יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִּכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקָבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל׃הפסל הזה היה עם ראש מזהב טהור, זרועות מכסף, בטן מנחושת, וירכיים מברזל.
ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ׃סוף חזיון הפסל
חלק מהגוף היה ברזל, וחלק מהרגליים היה ברזל וחלק היה בדיל.
שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי מנהון [מִנְּהֵין֙] דִּ֣י פַרְזֶ֔ל ומנהון [וּמִנְּהֵ֖ין] דִּ֥י חֲסַֽף׃ראיתי אבן שנחתכה בלי ידי אדם, והיא פגעה בפסל על רגליו שהיו מברזל ובדיל, וטחנה את הכל.
חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃אז הברזל, הבדיל, הנחושת, הכסף והזהב נמעכו יחד כמו קש, הרוח נשאה את הכל והכל נעלם, ורק האבן שפגעה בפסל הפכה להר גדול שמילא את כל העולם.
בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכָל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥ת כָּל־אַרְעָֽא׃זהו החלום, והפירוש שלו נאמר לפני המלך.
דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם־מַלְכָּֽא׃פירוט הממלכות בנבואת דניאל
אתה מלך, מלך המלכים, ושאלוהי השמיים נתן לך כוח, גבורה ועושר.
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃ובכל מה שחי בני האדם, חיות השדה וציפורי השמיים, נתן לך ביד, ותשלט בכולם. אתה הראש של הזהב.
וּבְכָל־דִּ֣י דארין [דָֽיְרִ֣ין] בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן אַנְתְּה־ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא׃ובאהרך יקומו ממך ממלכות, ואחריה ממלכת שלישית, כמו נחש, שתשלט בכל הארץ.
וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י אֲרַ֣עא מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ תליתיא [תְלִיתָאָ֤ה] אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל־אַרְעָֽא׃הממלכת הרביעית תהיה חזקה כמו ברזל, כי כמו שהברזל מועך ושובר הכל, כך גם הברזל יועך וישבור את כולם.
וּמַלְכוּ֙ רביעיה [רְבִ֣יעָאָ֔ה] תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי־מְרָעַ֥ע כָּל־אִלֵּ֖ין תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ׃פירוש החזון על הממלכות
וראית את כפות רגליה ואת אצבעות רגליו, חלקן מברזל וחלקן מחרס. הממלכה תהיה מפולגת, ובחלק מהמקום שבו ראית את הברזל, הברזל יתערב בחרס.
וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א מנהון [מִנְּהֵ֞ן] חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ ומנהון [וּמִנְּהֵ֣ין] פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן־נִצְבְּתָ֥א דִ֥י פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא־בַ֑הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא׃ואצבעות רגליו יהיו חלק מברזל וחלק מחרס. מצד אחד הממלכה תהיה חזקה, ומצד שני היא תהיה שבורה.
וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א מנהון [מִנְּהֵ֥ין] פַּרְזֶ֖ל ומנהון [וּמִנְּהֵ֣ין] חֲסַ֑ף מִן־קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙ תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ תֶּהֱוֵ֥ה תְבִירָֽה׃כפי שראית את הברזל שמתערב בחרס, כך הדברים יתערבבו עם זרע בני אדם, אך הם לא יוכלו להידבק זה בזה, כי הברזל לא מתערב בחרס.
די [וְדִ֣י] חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא׃ובימים של המלכים האלה, אלו יקים אלוה מן השמים ממלכה שתחזיק לנצח, וממלכתה לא תחרב לממלכה אחרת. היא תפרק ותהרוס את כל הממלכות האחרות, ותעמוד לעד.
וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא׃פירוש החלום והתעלות דניאל
בגלל כל מה שראית בחלום, שאבן שנכרתה בלי ידי אדם, שפגעה בברזל, בנחושת, בבត្រ, בכסף ובזהב, ושינתה את המצב, אתה חייב להודיע למלך מה עומד לקרות אחרי זה, ולפרש את החלום ולוודאות שהוא נכון.
כָּל־קֳבֵ֣ל דִּֽי־חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי־לָ֣א בִידַ֗יִן וְ֠הַדֶּקֶת פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ׃ (פ)אז המלך נבוכדנצר נפל על פניו, ונתן דניאל לשבח, וביקש ממנו להביא לו מתנות.
בֵּ֠אדַיִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃המלך ענה לדניאל ואמר: האלוהים שלך הוא אלוהי האלוהים, שחושף את סודות המלכים, כי הצלחת לחשוף את הסוד הזה.
עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥ה דְנָֽה׃אז המלך נתן לדניאל מעמד גבוה מאוד ומתנות גדולות, ומינה אותו לשליט על כל מחוזות בבל וראש השרים על כל חכמי בבל.
אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃דניאל פונה לחבריו
דניאל ביקש מהמלך ולאחר מכן פנה לשדרך משיך וטעש מנבוגדנצר, העובדים של מדינת בבל, וביקש מהם לעזור לו בעניין הזה. דניאל עמד לפני המלך.
וְדָנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן־מַלְכָּ֔א וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הסערה ברוחו של נבוכדנצר
וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃
וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּלֶךְ לִקְרֹ֨א לַֽחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַמֶּ֖לֶךְ חֲל֣וֹם חָלָ֑מְתִּי וַתִּפָּ֣עֶם רוּחִ֔י לָדַ֖עַת אֶֽת־הַחֲלֽוֹם׃
וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לעבדיך [לְעַבְדָ֖ךְ] וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃
הדרישה של נבוכדנצר לגלות את החלום
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לכשדיא [לְכַשְׂדָּאֵ֔י] מִלְּתָ֖א מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֙נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃
וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי׃
עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה׃
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא׃
התמודדות המלך עם חלום בלתי אפשרי
דִּ֣י הֵן־חֶלְמָא֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי חֲדָה־הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ הזמנתון [הִזְדְּמִנְתּוּן֙] לְמֵאמַ֣ר קָֽדָמַ֔י עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י וְֽאִנְדַּ֕ע דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי׃
עֲנ֨וֹ כשדיא [כַשְׂדָּאֵ֤י] קֳדָם־מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֲנָשׁ֙ עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכָל־חַרְטֹּ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי׃
וּמִלְּתָ֨א דִֽי־מַלְכָּ֤ה שָׁאֵל֙ יַקִּירָ֔ה וְאָחֳרָן֙ לָ֣א אִיתַ֔י דִּ֥י יְחַוִּנַּ֖הּ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א לָהֵ֣ן אֱלָהִ֔ין דִּ֚י מְדָ֣רְה֔וֹן עִם־בִּשְׂרָ֖א לָ֥א אִיתֽוֹהִי׃
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה מַלְכָּ֕א בְּנַ֖ס וּקְצַ֣ף שַׂגִּ֑יא וַאֲמַר֙ לְה֣וֹבָדָ֔ה לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃
דניאל ופקודת ההרג
וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה׃ (פ)
בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃
עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א דִֽי־מַלְכָּ֔א עַל־מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל׃
וְדָ֣נִיֵּ֔אל עַ֖ל וּבְעָ֣ה מִן־מַלְכָּ֑א דִּ֚י זְמָ֣ן יִנְתֵּן־לֵ֔הּ וּפִשְׁרָ֖א לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃ (פ)
גילוי הסוד לדניאל
אֱדַ֥יִן דָּֽנִיֵּ֖אל לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל וְ֠לַחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵ֧ל וַעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע׃
וְרַחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן־קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל־רָזָ֖ה דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א יְהֹֽבְדוּן֙ דָּנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם־שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃
אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣ה גֲלִ֑י אֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃
עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ דִּֽי־אֱלָהָא֙ מְבָרַ֔ךְ מִן־עָלְמָ֖א וְעַ֣ד־עָלְמָ֑א דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ־הִֽיא׃
דניאל משבח את אלוהים וחושף את חזונו
וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה׃
ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א ונהירא [וּנְהוֹרָ֖א] עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃
לָ֣ךְ ׀ אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הֽוֹדַעְתַּ֙נִי֙ דִּֽי־בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי־מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא׃
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל ׀ וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא׃ (ס)
דניאל מצהיר על כוחו של אלוהים
אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ דִּֽי־הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע׃
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר האיתיך [הַֽאִיתָ֣ךְ] כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ׃
עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר רָזָה֙ דִּֽי־מַלְכָּ֣א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין חַרְטֻמִּין֙ גָּזְרִ֔ין יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃
בְּרַ֡ם אִיתַ֞י אֱלָ֤הּ בִּשְׁמַיָּא֙ גָּלֵ֣א רָזִ֔ין וְהוֹדַ֗ע לְמַלְכָּא֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א בְּאַחֲרִ֣ית יוֹמַיָּ֑א חֶלְמָ֨ךְ וְחֶזְוֵ֥י רֵאשָׁ֛ךְ עַֽל־מִשְׁכְּבָ֖ךְ דְּנָ֥ה הֽוּא׃ (פ)
גילוי הסוד והחזון על הפסל
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א רַעְיוֹנָךְ֙ עַל־מִשְׁכְּבָ֣ךְ סְלִ֔קוּ מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְגָלֵ֧א רָזַיָּ֛א הוֹדְעָ֖ךְ מָה־דִ֥י לֶהֱוֵֽא׃
וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחָכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כָּל־חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע׃
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֙יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִּכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקָבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל׃
ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ׃
סוף חזיון הפסל
שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי מנהון [מִנְּהֵין֙] דִּ֣י פַרְזֶ֔ל ומנהון [וּמִנְּהֵ֖ין] דִּ֥י חֲסַֽף׃
חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃
בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכָל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥ת כָּל־אַרְעָֽא׃
דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם־מַלְכָּֽא׃
פירוט הממלכות בנבואת דניאל
אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃
וּבְכָל־דִּ֣י דארין [דָֽיְרִ֣ין] בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן אַנְתְּה־ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא׃
וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י אֲרַ֣עא מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ תליתיא [תְלִיתָאָ֤ה] אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל־אַרְעָֽא׃
וּמַלְכוּ֙ רביעיה [רְבִ֣יעָאָ֔ה] תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי־מְרָעַ֥ע כָּל־אִלֵּ֖ין תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ׃
פירוש החזון על הממלכות
וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א מנהון [מִנְּהֵ֞ן] חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ ומנהון [וּמִנְּהֵ֣ין] פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן־נִצְבְּתָ֥א דִ֥י פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא־בַ֑הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא׃
וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א מנהון [מִנְּהֵ֥ין] פַּרְזֶ֖ל ומנהון [וּמִנְּהֵ֣ין] חֲסַ֑ף מִן־קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙ תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ תֶּהֱוֵ֥ה תְבִירָֽה׃
די [וְדִ֣י] חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא׃
וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא׃
פירוש החלום והתעלות דניאל
כָּל־קֳבֵ֣ל דִּֽי־חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי־לָ֣א בִידַ֗יִן וְ֠הַדֶּקֶת פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ׃ (פ)
בֵּ֠אדַיִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃
עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥ה דְנָֽה׃
אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃
דניאל פונה לחבריו
וְדָנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן־מַלְכָּ֔א וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
נבוכדנצר חווה חלום שמטריד אותו, ודורש מהחכמים לחשוף לא רק את הפירוש אלא גם את תוכן החלום עצמו.
הסערה ברוחו של נבוכדנצר
בשנה השנייה למלכות נבוכדנצר, המלך חלם חלומות שהטרידו מאוד את רוחו. כדי לפתור את המצוקה, הוא כינס את חכמי הבבל, המכשפים והכישדים, ודרש מהם לגלות לו את תוכן החלום ולא רק את הפירוש שלו.
הדרישה של נבוכדנצר לגלות את החלום
המלך נבוכדנצר מוחלט בבקשתו מהחכמים והכשדים לגלות לו לא רק את החלום אלא גם את הפירוש שלו. הוא מאיים במותם אם לא יצליחו, ומתגלה כי בכוונתו לבחון את כנותם ולראות אם יתגלו לו החזונות.
התמודדות המלך עם חלום בלתי אפשרי
המלך נתון בלחץ בגלל חלום שאינו יכול להשיג את משמעותו. חכמי בבל, בראשם הכשדים, מצהירים כי אין אדם או אל שיכול לגלות לו את תוכן החלום. בתגובה למצוקה ולחוסר האונים, המלך נתקף זעם וצו על הריגת כל חכמי בבל.
דניאל ופקודת ההרג
הפסוקים מתארים את רגע ההוצאה להורג של חכמי בבל בעקבות צורת המלך. דניאל פונה למפקד הטבחים אריוכ כדי להבין את מהלך האירועים, ובסופו של דבר מבקש זמן מהמלך כדי לגלות לו את החזון שהתגלה לו.
גילוי הסוד לדניאל
דניאל מודיע לחבריו על הצורך בחיפוש אחר משמעות החלום, והם מתפללים לאלוהי השמיים. לאחר שהסוד נחשף לדניאל בחזון בלילה, הוא מגיב בשבח לאלוהים על חכמתו ונצחיותו.
דניאל משבח את אלוהים וחושף את חזונו
דניאל משבח את אלוהים על היכולת שלו לשלוט בזמנים, בשררה ובחכמה, ועל כך שגילה לו את סוד חלומו של המלך. לאחר מכן, הוא מבקש מחכמי בבל לא לערוך משא ומתן אלא להעלותו בפני המלך כדי לפענח את החלום.
דניאל מצהיר על כוחו של אלוהים
אריוכ מביא את דניאל לפני נבוכדנצר כדי לנסות לפתור את משבר החלום. דניאל מבהיר כי חכמי בבל חסרי יכולת לגלות את התוכן, וכי רק אלוהים בשמיים יכול לחשוף למלך את סודות עתיד ישראל והעולם.
גילוי הסוד והחזון על הפסל
דניאל מסביר למלך נבוכדנצר שחלומותיו על העתיד יתגלו על ידי השם. הוא מפרט את מה שראה בחזונו: פסל עצום ומפחיד בעל חלקי גוף מחומרים שונים: זהב, כסף, נחושת וברזל.
סוף חזיון הפסל
תיאור סיום החזון של נבוכדנצר: גוף הפסל מורכב ממתכות שונות, ואבן שנחתכה ללא יד אדם פוגעת ברגלי הפסל וטחנת את הכל. האבן הופכת להר גדול הממלא את הארץ, וזהו החלק האחרון של החלום שפורש לפני המלך.
פירוט הממלכות בנבואת דניאל
דניאל מפרש את חלום נבובל בשמה. הוא מזהה את נבובל כממלכת הזהב המקבלת כוח מאלוהים, ומפרט את הממלכות הבאות: ממלכת כסף, ממלכת נחושת (נחש), וממלכת ברזל חזקה שתשבור ותעכוש את הכל.
פירוש החזון על הממלכות
הטקסט מתאר את סוף החזון שראית נבוכדנצר: הממלכה תהיה מפולגת וחלשה בחלקים, כשברזל וחרס יתערבו אך לא יתאחדו. בסופו של דבר, אלוהים יקים ממלכה נצחית שתפרק את כל הממלכות הקודמות ותעמוד לעד.
פירוש החלום והתעלות דניאל
דניאל מפרש למלך נבוכדנצר את המשמעות של האבן שפגעה בפסלי המתכת. בעקבות חשיפת הסוד, המלך מכיר בכוחו של אלוהי דניאל ומעלה אותו למעמד של שליט על בבל וראש כל חכמי הממלכה.
דניאל פונה לחבריו
לאחר שדניאל קיבל את התשובה מהמלך, הוא פנה לשדרך משיך וטעש, עובדי המלך בבבל, וביקש מהם לבקש מהמלך רחמים בנוגע לחזון והתקופה הקשה. דניאל נשאר עומד לפני המלך ממתין לתוצאה.
דניאל מבקש עזרה מחבריו כדי לשמור על החיים ולמצוא את התשובה מהשם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַמִּסְפָּר בַּשָּׂפָה הָעֶבְרִית
״וללמדך שמונים מיציאתם ממצרים שנאמר בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים. באו לארץ התחילו מונים לביאתם שנאמר כי תבואו אל הארץ. נבנה הבית התחילו מונים לבנינו״
הַסִּפְרִי בַּמִּדְבָּר מַסְבִּיר כֵּיצַד הַשָּׂפָה הָעֶתִּיקָה מְשַׁנָּה אֶת הַמִּסְפָּרִים וְאֶת הַזְּמַנִּים. הַסּוֹפֵר מַצְיֵא כִּי בְּעֵת הַקְּרִיאָה הַמִּסְפָּר מְסַמֵּל אֶת הָעֶבְרָה שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֶׁמְּסַפְּרִים עַל הַיְצִיאָה מִמִּצְרַיִם מִסְפָּר הַשָּׁנִים נֶעֱקֵד בְּמִלֵּי הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ. כָּךְ גַּם בְּבִנְיַן הַבַּיִת וּבְחֶרְבָּנוֹ וּבְשִׁעוּר הַשְּׁעוּד. הַמִּסְשָׂר הַמַּקְדָּמִי מַסְבִּיר שֶׁהַשָּׂפָה מְדַקֶּקֶת אֶת הַזְּמַנִּים כְּמוֹ שֶׁהַמִּסְפָּר שׁוֹתֵק עַד שֶׁהוּא מִתְקַבֵּל בַּמִּשְׁפָּט הַמַּצְיֵא. הַסִּפְרִי מַצִּיג רְעָיוֹן זֶה כְּכֹחַ הַמְּסַמֵּל הַמְּהַגְהָה אֶת הַמְּצִיאוּת הַהִיסְטוֹרִית.
ספרי במדבר ס״ד:ב׳ ↗ההבדל בין חלום שנשכח לחלום שלא פוענח
״וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת וְגוֹ'. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ. וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר כְּתִיב: וַתִּתְפָּעֶם (דניאל ב, א). פַּרְעֹה שֶׁיָּדַע הַחֲלוֹם וְלֹא יָדַע פִּתְרוֹנוֹ, נִטְרַף טֵרוּף אֶחָד. נְבוּכַדְנֶצַּר״
בפרשנות למדרש תנחומא, מוסבר ההבדל בין המצב של פרעה למצב של נבוכדנצר בראשית חלומותיו. בעוד שפרעה ידע על קיומו של חלום אך לא הבין את פירושו, נבוכדנצר ששכח גם את החלום וגם את הפירוש. בגלל כך, נבוכנות המלך הייתה כפולה וקשה יותר, ומתואר בכך שהרוח שלו נותרה בערפול ובלבול. המדרש מפרש גם את סוגי המומחים שנקראו לחצר: חרטומים ששואלים את המתים, ואשפים שדוחקים במזל. בנוסף, מוזכרים מכשפים המכחישים את הקשר בין עליון לתחתון. רב ינאי מציע כי נבוכדנצר חלם שתי חלומות נפרדות, אחת על הפסל ואחת על העץ.
מדרש תנחומא, מקץ ב׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
התמודדות עם חוסר הוודאות
״כל קבל דנה. לעומת התשובה הזאת:״
בפסוק זה, מלך בבל נכנס למצב של מצוקה וחרדה עמוקה. הוא דורש מהחכמים לגלות לו לא רק את הפירוש לחלום, אלא גם את תוכן החלום עצמו. כאשר החכמים אינם מצליחים לעמוד בדרישה הבלתי אפשר, המלך מורה להרוג את כל החכמים בבבל, כולל דניאל וחבריו. רש"י מפרש על פסוק זה שכל מי שקיבל על עצמו ללמוד דניאל, יזכור את התשובה והתעצבות המלך. הוא מדגיש את הקשר בין לימוד המקרא לבין הבנת האירועים המורכבים שהתרחשו בבבל.
רש״י על דניאל 2:12:1 ↗עוצמת הממלכה בפרשנות רש"י
״מלכותא חסנא. מלכות חזק וכבד נתן לך:״
בפסוק הזה, דניאל מדבר אל נבוכדנצר ומסביר לו את משמעות הממלכה שהשם נתן לו. הוא משתמש בביטוי ארמי כדי לתאר את המלוכה כחזקה ומפוארת מאוד. רש"י מסביר את המילים "מלכותא חסנא" ו"מלכות חזק וכבד" כתיאור של ממלכה מלאת כוח, כבוד וחשיבות. לפי פירושו, דניאל מדגיש שהעוצמה של המלך אינה מקרית, אלא היא מלווה בכבוד ומשקל משמעותי בתוך ההיסטוריה.
רש״י על דניאל 2:37:2 ↗החכמים בבבל והלחץ של נבוכדנצר
״חכימי בבל - הם הנזכרים בתחילה.״
בפרק השני של ספר דניאל, אנו רואים את המלך נבוכדנצר נמצא במצוקה נפשית קשה. המלך חלם חלום שגרם לו לדאוג מאוד, והוא דרש מהחכמים בבבל לא רק לפרש את החלום, אלא גם להראות לו מה היה החלום עצמו. הדרישה הזו הייתה בלתי אפשרית עבורם. אבן עזרא, במפרשו על דניאל, מציין כי החכמים המוזכרים בתחילת הפרק הם אלו שחיו בבבל. ההסבר שלו מתמקד בזיהוי הקבוצה הזו כחלק מהמבנה החברתי והאינטלקטואלי של האימפריה הבבלית באותה תקופה.
אבן עזרא על דניאל 2:12:2 ↗פרשנות אבן עזרא על כוח הממלכה
״אנת, חסנא - כמו והיה החסון לנעורת. והגאון אמר: מלכות נחלה.״
בפרשנותו על ספר דניאל, מסביר אבן עזרא את משמעות המילה "חסנא" המופיעה בתיאור הממלכה. הוא מפרש את המילה הזו כסמל לעוצמה וחוסן, בדומה לתיאור המופיע בפרק אחר על כוח הנעורים. בנוסף, אבן עזרא מעלה פירוש אחר של הגאון, לפיו המילה יכולה להתייחס לממלכה שהיא נחלה או חלק קבוע. פירשנות זו מציעה זווית נוספת על אופי השלטון המתואר בחלום.
אבן עזרא על דניאל 2:37:1 ↗