בשנה השלישית למלך כור פרס, נגלה לדניאל, ששמו היה בלתשצר, דבר אמיתי וחשוב מאוד, ועם צבא גדול. הוא הבין את הדבר הזה דרך המראה שראה.
בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה׃דניאל · פרק י׳
דניאל בצום וגילוי המראה
דניאל מתעורר למראה מפואר ומדברים המגלים לו על המאבק השמימי ועל מה שיקרה לעם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דניאל י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
דניאל בצום וגילוי המראה
בימים ההם, אני, דניאל, הייתי בצער במשך שלושים יום.
בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֤י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃לא אכלתי מאכלים טעים, לא אכלתי בשר ולא שתיתי יין, ולא התלבשתי בבגדים טובים, עד שעברו שלושים יום שלמים.
לֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹא־בָ֥א אֶל־פִּ֖י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃ (פ)ביום עשרים וארבעה לחודש הראשון, ישבתי על שפת הנהר הגדול, שהוא חידקל.
וּבְי֛וֹם עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי עַ֣ל יַ֧ד הַנָּהָ֛ר הַגָּד֖וֹל ה֥וּא חִדָּֽקֶל׃חֶזְיוֹן הָאִישׁ הַמַּפְלִיא
הַרַעְתִּי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי, וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי בָּד, וּמִסְעַדָיו חוּבְרוּ בְּכֶתֶם אוּפָז.
וָאֶשָּׂ֤א אֶת־עֵינַי֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז׃גּוּפוֹ כְּכֶתֶרְשִׁישׁ, פָּנָיו כְּמַראה בָּרָק, עֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרוֹעוֹתָיו וּרְגָלָיו כְּנְחֹשֶׁת מַלְעֶלֶת, וְקוֹל דִּבְרָיו כְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.
וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃אֲנִי, דָּנִיֵּאל, רָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה לְבַדִּי, אֲבָל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאֶה, אַךְ נָפְלָה עֲלֵיהֶם יִרְאָה גְּדוֹלָה וְהֵם בָּרְחוּ בְּסוֹת.
וְרָאִיתִי֩ אֲנִ֨י דָנִיֵּ֤אל לְבַדִּי֙ אֶת־הַמַּרְאָ֔ה וְהָאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹ֥א רָא֖וּ אֶת־הַמַּרְאָ֑ה אֲבָ֗ל חֲרָדָ֤ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵחָבֵֽא׃וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וְרָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֲבָל הָכֹחַ הֶעֱדַר מִמֶּנִּי, הַהוֹדָעָה הָפְכָה לְמַשְׁחִית, וְלֹא הִשְׁאַרְתִּי בִּי כֹּחַ לְעֲצֹר.
וַאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת־הַמַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹ֥א נִשְׁאַר־בִּ֖י כֹּ֑ח וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃התגלות דניאל בפרק עשירית
ושמעתי את קול דבריו, וכשמעתי את קול דבריו נרדמתי על פניי, ופניי היו פונים אל האדמה.
וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה׃והנה יד נגעו בי והעירה אותי על ברכי ועל כפות ידי.
וְהִנֵּה־יָ֖ד נָ֣גְעָה בִּ֑י וַתְּנִיעֵ֥נִי עַל־בִּרְכַּ֖י וְכַפּ֥וֹת יָדָֽי׃והוא אמר לי: דניאל, איש חביב, הבן בדברים שאני מדבר אליך ועומד מולך, כי עכשיו נשלחתי אליך, וכדובר איתי את הדבר הזה, עמדתי רועד.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י דָּנִיֵּ֣אל אִישׁ־חֲ֠מֻדוֹת הָבֵ֨ן בַּדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר֩ אָנֹכִ֨י דֹבֵ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ וַעֲמֹ֣ד עַל־עָמְדֶ֔ךָ כִּ֥י עַתָּ֖ה שֻׁלַּ֣חְתִּי אֵלֶ֑יךָ וּבְדַבְּר֥וֹ עִמִּ֛י אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עָמַ֥דְתִּי מַרְעִֽיד׃והוא אמר לי: אל תירא, דניאל, כי מהיום הראשון שנתת לבך להבין ולהתענות לפני אלוהיך, נשמעו דבריך, ואני באתי לפי דבריך.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל־תִּירָ֣א דָנִיֵּאל֒ כִּ֣י ׀ מִן־הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ׃הסבר החזון על עתיד העם
שר מממלכת פרס עמד מולי עשרים ואחד יום, והנה מיכאל, אחד השרים הראשונים, בא לעזור לי, ואני נשארתי שם אצל מלכי פרס.
וְשַׂ֣ר ׀ מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֤ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִֽיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָרִאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעָזְרֵ֑נִי וַאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס׃ובאתי להבין אותך מה יקרה לעמך בסוף הימים, כי זה עוד חזון לימים הבאים.
וּבָ֙אתִי֙ לַהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים׃ובזמן שדיבר איתי כך, הורדתי את פניי לארץ ונאלמתי.
וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה נָתַ֧תִּי פָנַ֛י אַ֖רְצָה וְנֶאֱלָֽמְתִּי׃והנה, כמו דמות אדם, נגע בשפתיים שלי, ופתחתי את פי ודיברתי ואמרתי לנ berdiri מולי: אדוני, במראה הפכתי את ציריי עליי ולא יכולתי לעצור את הכוח.
וְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל־שְׂפָתָ֑י וָאֶפְתַּח־פִּ֗י וָאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל־הָעֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶהֶפְכ֤וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃חיזוק דניאל וההכרזה על המאבק בשמים
איך יוכל עבד אדוני הזה לדבר עם אדוני הזה? כי מעתה אין בי כוח ואין לי נשימה.
וְהֵ֣יךְ יוּכַ֗ל עֶ֤בֶד אֲדֹנִי֙ זֶ֔ה לְדַבֵּ֖ר עִם־אֲדֹ֣נִי זֶ֑ה וַאֲנִ֤י מֵעַ֙תָּה֙ לֹֽא־יַעֲמָד־בִּ֣י כֹ֔חַ וּנְשָׁמָ֖ה לֹ֥א נִשְׁאֲרָה־בִֽי׃ואז הוא נגע בי כמו דמות אדם וחיזק אותי.
וַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע־בִּ֛י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי׃והוא אמר: אל תירא איש חמוד, שלום לך, חזק וחזק. ובדיבורו איתי התחזקתי ואמרתי: אדוני ידבר כי חיזקת אותי.
וַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַחֲזָ֑ק וּֽבְדַבְּר֤וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָאֹֽמְרָ֛ה יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי׃והוא אמר: האם ידעת מדוע באתי אליך? עכשיו אחזור להילחם עם שר פרס, ואני יוצא, והנה שר יוון בא.
וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֙עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא׃ההבטחה למה שכתוב באמת
אבל אני אגיד לך את מה שכתוב בכתב אמת, ולא היה איתי אף אחד שיעזור לי בנושאים הללו, מלבד מיכאל, המנהיג שלכם.
אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
דניאל בצום וגילוי המראה
בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה׃
בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֤י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃
לֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹא־בָ֥א אֶל־פִּ֖י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃ (פ)
וּבְי֛וֹם עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי עַ֣ל יַ֧ד הַנָּהָ֛ר הַגָּד֖וֹל ה֥וּא חִדָּֽקֶל׃
חֶזְיוֹן הָאִישׁ הַמַּפְלִיא
וָאֶשָּׂ֤א אֶת־עֵינַי֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז׃
וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃
וְרָאִיתִי֩ אֲנִ֨י דָנִיֵּ֤אל לְבַדִּי֙ אֶת־הַמַּרְאָ֔ה וְהָאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹ֥א רָא֖וּ אֶת־הַמַּרְאָ֑ה אֲבָ֗ל חֲרָדָ֤ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵחָבֵֽא׃
וַאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת־הַמַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹ֥א נִשְׁאַר־בִּ֖י כֹּ֑ח וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃
התגלות דניאל בפרק עשירית
וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה׃
וְהִנֵּה־יָ֖ד נָ֣גְעָה בִּ֑י וַתְּנִיעֵ֥נִי עַל־בִּרְכַּ֖י וְכַפּ֥וֹת יָדָֽי׃
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י דָּנִיֵּ֣אל אִישׁ־חֲ֠מֻדוֹת הָבֵ֨ן בַּדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר֩ אָנֹכִ֨י דֹבֵ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ וַעֲמֹ֣ד עַל־עָמְדֶ֔ךָ כִּ֥י עַתָּ֖ה שֻׁלַּ֣חְתִּי אֵלֶ֑יךָ וּבְדַבְּר֥וֹ עִמִּ֛י אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עָמַ֥דְתִּי מַרְעִֽיד׃
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל־תִּירָ֣א דָנִיֵּאל֒ כִּ֣י ׀ מִן־הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ׃
הסבר החזון על עתיד העם
וְשַׂ֣ר ׀ מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֤ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִֽיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָרִאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעָזְרֵ֑נִי וַאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס׃
וּבָ֙אתִי֙ לַהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים׃
וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה נָתַ֧תִּי פָנַ֛י אַ֖רְצָה וְנֶאֱלָֽמְתִּי׃
וְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל־שְׂפָתָ֑י וָאֶפְתַּח־פִּ֗י וָאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל־הָעֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶהֶפְכ֤וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ׃
חיזוק דניאל וההכרזה על המאבק בשמים
וְהֵ֣יךְ יוּכַ֗ל עֶ֤בֶד אֲדֹנִי֙ זֶ֔ה לְדַבֵּ֖ר עִם־אֲדֹ֣נִי זֶ֑ה וַאֲנִ֤י מֵעַ֙תָּה֙ לֹֽא־יַעֲמָד־בִּ֣י כֹ֔חַ וּנְשָׁמָ֖ה לֹ֥א נִשְׁאֲרָה־בִֽי׃
וַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע־בִּ֛י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי׃
וַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַחֲזָ֑ק וּֽבְדַבְּר֤וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָאֹֽמְרָ֛ה יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי׃
וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֙עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא׃
ההבטחה למה שכתוב באמת
אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע מתאר את התגלות הנביא דניאל במהלך תקופת צום וצער, ומתמקד בפרטים של המראה הנלהב ובמאבק הרוחני שמתקיים מעבר לעולם הזה.
דניאל בצום וגילוי המראה
במהלך שנתו השלישית של כור מלך פרס, דניאל חווה חזיון גדול. בעקבות תקופה של שלושים ימי צום ועצבות, שבה נמנע מדניאל מאכלים טובים ומבגדים נאים, הוא נמצא על שפת נהר חידקל.
חֶזְיוֹן הָאִישׁ הַמַּפְלִיא
דָּנִיֵּאל רוֹאֶה חֶזְיוֹן מַפְלִיא שֶׁל אִישׁ בִּבְגָדִים מיוחדים וּמַראה מַעֲצֶה. הַמַּרְאֶה מַתְעוּרֵר יִרְאָה גְּדּוֹלָה בָּעֲמִידִים שֶׁלּוֹ, וְהוּא גּוֹרֵם לְדָנִיֵּאל לְהִיכָּנֵעַ לְחֻלְשָׁה וּלְחֶרְדָּה גְּדוֹלָה בְּעַצְמוֹ.
התגלות דניאל בפרק עשירית
דניאל מתאר חזון שבו הוא שומע קול ואיש נוגע בו ומעיר אותו משנתו. האיש מכנה אותו כאיש חביב ומסביר שהתפילות והתעניות של דניאל נשמעו משום שהתכוון להבין את רצון אלוהיו כבר מהיום הראשון.
הסבר החזון על עתיד העם
הקטע מתאר את המשך החזון שבו דניאל מקבל הסבר על המאבק הרוחני בין שר פרס למיכאל. המלאך מבהיר כי מה שראה הוא חזון לעתיד הרחוק, ומתאר את הקושי הפיזי של דניאל להגיב אל מול עוצמת המראה האלוהית.
חיזוק דניאל וההכרזה על המאבק בשמים
דניאל מתאר חולשה גופנית קיצונית וקושי בדיבור מול דמות רוחנית. הדמות נוגעת בו כדי לחזק אותו ומבשירה שלום. לאחר מכן היא חושפת את הסיבה לבואה: מאבק כוחות בין שר פרס לשר יוון.
ההבטחה למה שכתוב באמת
בפסוק זה, הנ видеת מבטיח לדניאל לחשוף את התוכן הרשום בכתב אמת. הוא מציין כי במהלך המאבק הרוחני, לא היה לו שום עוזר או תומך בנושאים הללו, מלבד מיכאל, המנהיג המגן של עמו.
הפרק מסתיים בהבטחה כי הדברים שנכתבו הם אמת ומה שצריך לקרות יקרה בהכרח.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַמִּשְׁפָּט הַמֻּחְלָט וְהַכְּתָב הַנֶּצְחִי
״אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אֵין דָּן יְחִידִי. שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. אֵילּוּ מַטִּין לְכַף זְכוּת וְאֵילּוּ״
בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי מַסְבִּיר כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ שׁוֹפֵט בְּאֶחָד עַצְמוֹ. הוּא מַבְחִין בֵּין שְׁתֵּי כַף הַמִּשְׁפָּט: כַף הַזְכוּת וְכַף הַחֹבָה, וְכָל הַמַּלְאָכִים עוֹמְדִים לְצַדָּיו. אַךְ הַחְלָטָה הַסּוֹפִית מְחֻתֶּמֶת בְּכָתוֹב אֱמֶת שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן מוֹסִיף כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּין לְמַלְכוּת בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת מַלְכוּת הָאֱמֶת הַמֻּחְלֶטֶת. כָּל מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים, כְּבָר מְדֻבָּר עַל בֵּית הַדִּין שֶׁלּוֹ.
תלמוד ירושלמי סנהדרין א׳:א׳:י״א ↗המשמעות של ראש השנה והזמן המיוחד
״הלכה: אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן כול׳. כְּתִיב הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. לָכֶם הוּא רֹאשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִיטִּים וְלֹא לַיּוֹבְילוֹת וְלֹא לִנְטִיעָה״
הַטַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי, בְּסִיּוּם הַלָּכָה מִקְּצֵה סַדְרַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מְבִיא פִּירוּשׁ לַמּוֹשָׂא עַל הַזְּמַן הַמְּיֻחָד שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַמְּקוֹר מְצַיֵּן שֶׁהַחוֹדֶשׁ הַזֶּה נֶחְשָׁב לְרֹאשׁ לַעֲנִיּוֹת וּלְמִנְיָן הַחֹדֶשׁ, אַךְ לְעִנְיָנֵי שָׁנִים, שְׁמִיטוֹת, יוֹבְלוֹת וְנִטְעָה, הוּא אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְרֹאשׁ. הַמְּקוֹר מְצִיעַ תַּרְגּוּמִים שׁוֹנִים לַמּוֹשָׂא הַקַּיָּם בַּתַּלְמוּד, כְּמוֹ הַפִּירוּשׁ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַשֵּׁנִי שֶׁבַּחדָשִׁים לְנִיסָן, וְגַם הַפִּירוּשׁ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא שֶׁמְּפַסֵּק שֶׁהַמִּיעוּט בַּחוֹדֶשׁ הוּא בַּמְּלָכִים וּבַרְגְּלֵי, אַךְ הַמִּקְדָּמָה לַמְּקוֹר מְצַיֵּן שֶׁלְּעִנְיְנֵי שָׁנִים הַזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ רֹאשׁ. הַתַּרְגּוּמִים מְבִיאִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שׁוֹנִים עַל תּוֹכֶן הַמִּסְפָּר וְהַזְּמַן.
תלמוד ירושלמי ראש השנה א׳:א׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
התפארת והעוצמה של היצור השמימי
״בכתם אופז. בחגורה של קבוצת מרגליות כל כתם ל' קבוצת זהב ואבן יקרה:״
הקטע מתאר את המראה המרהיב של היצור שדניאל פוגש. התיאור מתמקד בפרטים הקטנים של הלבוש והקישוט, כמו הכתמים היקרים והזהב. לפי רש"י, כל כתם כזה מורכב משלושים קבוצות של זהב ואבנים יקרות, מה שמדגיש את העוצמה והעושר של המראה. הטקסט מציג את המראה כחלק מחזון שמימי המעורר יראה וחרדה. הפירוש של רש"י מתמקד בדיוק המדידות והמספרים כדי להמחיש את התפארת הבלתי נתפסת של היצור, מבלי להוסיף משמעות רוחנית מעבר לתיאור הפיזי של האבנים והזהב.
רש״י על דניאל 10:5:2 ↗התמודדות הגוף עם חוויית ההתגלות
״נהפכו צירי עלי. אלו ראשי עצמות כל אבר ואבר התקועים בחורי מושבם וסובב בתוכם כדלת על צירה בחור המפתן צירי נהפכו להשמט ממקומם מרוב רתת״
הפסוק מתאר את התגובה הפיזית של דניאל בעת המפגש עם היצור השמימי. הפרשן רש"י מסביר שהביטוי "נהפכו צירי עלי" מתייחס לתחושה שבה even the joints of the body felt displaced. לפי רש"י, העצמות וצירים בגוף נותקו ממקומם כתוצאה מהחרדה והמורא העצום שחווה דניאל. ההסבר של רש"ים מתמקד בצד הפיזיולוגי של חוויית היראה. הוא מדגים כיצד עוצמת ההתגלות השמימית משפיעה על הגוף האנושי בצורה דרסטית, עד כדי תחושה של פירוק המבנה הגופני.
רש״י על דניאל 10:16:1 ↗החשיפה של הכוחות הרוחניים
״וכתם - הוא עגול שיש בו פז.״
בפרק זה מספר דניאל מתאר חוויה רוחנית עוצמתית ומרתקת. הוא מתאר מראה של יצור שגופו נראה כמו עתודה, עם פנים כקצפת ועיניים כמו שלהבת אש. הפרק מציג את המאבק שמתנהל בין כוחות רוחניים על עתיד העמים, ומראה כיצד התפילה והתענית של דניאל קשורות לעיכובים בעולם הרוחני. הטקסט מתמקד בתיאור הפיזי המרהיב של היצור ובמצב של חוסר אונים ופחד שחווה דניאל. מפרשים כמו אבן עזרא מתעניינים בפרטים הקטנים של המראה, למשל בתיאור הכתם העגול שיש בו פז, ומנסים להבין את המבנה המורכב של היצור המתואר.
אבן עזרא על דניאל 10:5:2 ↗החשיפה של המאבק הרוחני
״והיך - כמו: איך, כמו: יתר ההמון, שובו אתיו ורבים ככה.״
בפרק זה מדניאל אנו רואים את המפגש של דניאל עם ישות רוחנית המגלה לו את מה שקורה בעולמות העליונים. הטקסט מתאר כיציית כוח ומאבק בין שמים לארץ, שמשפיע על גורל העמים. החזון מציג את המורכבות של המלחמה הנסתרת שמתנהלת מעבר לראי העיניים האנושיות. אבן עזרא, בפירושו לפסוק יז, מתייחס למילה "והיך" ומסביר שהיא נשמעת כמו המילה "איך". הוא משתמש בביטוי זה כדי להדגיש את הריבוי וההמוניות של הדברים המתוארים, כפי שהעמון שוב וגובר. הפירוש שלו מתמקד בצד הלשוני של הטקסט כדי להבהיר את עוצמת התיאור.
אבן עזרא על דניאל 10:17:1 ↗