בתום עשרים שנה ששלמה בנה את בית ה', הוא בנה גם את ביתו.
וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃דברי הימים ב׳ · פרק ח׳
סיום בניית שלמה והתרחבות הממלכה
ההתארכות הטריטוריאלית של ממלכת ישראל, בניית הערים והמבנה המשטרתי של שלמה המלך.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ ח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
סיום בניית שלמה והתרחבות הממלכה
את הערים שחורם נתן לשלמה, שלמה בנה. בני ישראל התיישבו שם.
וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃שלמה הלך לחמת צובה וכבש אותה.
וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃הוא בנה את תדמור במדבר, ואת כל ערי המחסנים שבנה בחמת.
וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃בניית הערים והעבודה הכפויה
הוא בנה את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון, ערים של מצרים, עם חוֹמוֹת, דלתות ושבריצים.
וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃הוא בנה גם את בעלת ואת כל ערי המחסן שהיו לשלמה, ואת כל ערי המרכבות ואת ערי הפרשים, ואת כל מה ששלמה רצה לבנות בירושלים, בלבנון ובכל ארץ ממלכתו.
וְאֶֽת־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כָּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃כל העם שנשאר מהחיתים, האמורים, הפרזים, החווים והיבוסים, שלא היו מי ישראל.
כָּל־הָ֠עָם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃מבניהם שנותרו אחריהם בארץ, שאשר בני ישראל לא כחינו, ושלמה הפך אותם לעבדי מס עד היום הזה.
מִן־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃עבודת שלמה והנהגת המלך
מבין בני ישראל, שלמה לא נתן עבדים לעבודתו, כי הם אנשי מלחמה, שרי שלושיו, שרי רכבו ופרשיו.
וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ (פ)אלו שרי הנציבים של המלך שלמה, מאתיים וחמישים איש, ששולטים על העם.
וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֤י הנציבים [הַנִּצָּבִ֛ים] אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃את בת פרעה העלה שלמה מעיר דוד אל הבית שבנה לה, כי הוא אמר: אישה לא תישב לי בבית דוד מלך ישראל, כי קדושים הם אלה שבאים אליהם ארון יהוה.
וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר־בָּֽאָ֥ה אֲלֵיהֶ֖ם אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ (פ)אז העלה שלמה עולות ליהוה על מזבח יהוה שבנה לפני כולם.
אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַיהוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃סדר העבודה והשלמת המבנה
ובכל יום ויום, כפי שציווה משה, היו עולים בקורבנות בשבתות, בחודשים ובמועדים, שלוש פעמים בשנה: בחג המצות, בחג השבועות ובחג הסוכות.
וּבִדְבַר־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ודוד אביו קבע את חלוקת הכהנים לתפקידיהם ואת הלויים לשמירותיהם, כדי שישברו כהונה וישיר לפני הכהנים לפי התורות היומיות, ואת השומרים בחלקותיהם, שער אחר שער, כי כך ציווה דוד איש האלוהים.
וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִיו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשּׁוֹעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃והכהנים והלויים לא סטו מצוות המלך בכל דבר ובכל הקשור לאוצרות.
וְלֹ֣א סָרוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכָל־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃כל מלאכת שלמה הושלמה עד היום, מוסד בית יהוה ועד סיומו, שלם היה בית יהוה.
וַתִּכֹּן֙ כָּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ (ס)מסעות שלמה וסחר הזהב
אז הלך שלמה לעציוֹן-גבר ולאילות, שנמצאות על שפת הים בארץ אדום.
אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃חורם שלח לו דרך עבדיו ספינות ועבדים שמבינים בים. הם באו יחד עם עבדי שלמה לאופירה, ומשם לקחו ארבע מאות וחמישים ככר זהב והביאו אותם למלך שלמה.
וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו אוניות [אֳנִיּ֗וֹת] וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
סיום בניית שלמה והתרחבות הממלכה
וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃
וְהֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃
וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּחֲמָֽת׃
בניית הערים והעבודה הכפויה
וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃
וְאֶֽת־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כָּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
כָּל־הָ֠עָם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הַחִתִּ֜י וְהָאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃
מִן־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נוֹתְר֤וּ אַחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
עבודת שלמה והנהגת המלך
וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁר לֹא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ (פ)
וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֤י הנציבים [הַנִּצָּבִ֛ים] אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃
וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר־בָּֽאָ֥ה אֲלֵיהֶ֖ם אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ (פ)
אָ֣ז הֶעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַיהוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָאוּלָֽם׃
סדר העבודה והשלמת המבנה
וּבִדְבַר־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִיו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשּׁוֹעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃
וְלֹ֣א סָרוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכָל־דָּבָ֖ר וְלָאֹצָרֽוֹת׃
וַתִּכֹּן֙ כָּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ (ס)
מסעות שלמה וסחר הזהב
אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו אוניות [אֳנִיּ֗וֹת] וַעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מתאר את שלב ההשלמה של בניית בית ה–ה ובית המלך, לצד הרחבת שטחי הממלכה וארגון עבודת המדינה.
סיום בניית שלמה והתרחבות הממלכה
הפסוקים מתארים את סיום עשרים שנות הבנייה של שלמה, שכללו את בית ה' ואת ביתו. בנוסף, מתוארת בניית הערים שקיבל מחורם, כיבוש חמת צובה, ובניית ערי מחסן ותדמור במדבר.
בניית הערים והעבודה הכפויה
הפסוקים מתארים את הרחבת הממלכה על ידי בניית ערים מבוצרות כמו חורון ובעלת, כולל ערים למרכבות ופרשים. הפרק מציין כי בני האומות שנשארו בארץ, כשהחיתים והאמורים וכדומה, הפכו לעבדי מס תחת שלמה.
עבודת שלמה והנהגת המלך
פסוקים אלו מתארים את מבנה הצבא של שלמה, המורכב מאנשי מלחמה ולא מעבדים, ואת רשימת שרי הנציבים שלו. כמו כן, מתואר המעבר של בת פרעה לבית נפרד בשל קדושת ארון יהוה, וסיום המעמד בעלייה לעולה על המזבח.
סדר העבודה והשלמת המבנה
פסוקים אלו מתארים את קביעת סדר העבודה בבית המקדש, המשכ מעידוד דוד ואבייתו. הכהנים והלויים מנהלים את הקרבנות והשמירה לפי מצוות משה ודוד, תוך שמירה על נאמנות למלך ולאוצרות. הפרק מסכם את השלמת כל מלאכת שלמה בבית יהוה.
מסעות שלמה וסחר הזהב
שלמה מגיע לאזור אדום, לעציוֹן-גבר ולאילות שעל שפת הים. חורם שולח לו ספינות ועבדים מיומנים שמתמחים בים. השיירה, יחד עם עבדי שלמה, מגיעה לאופירה ומחזירה משם כמות גדולה של ארבע מאות וחמישים ככר זהב למלך.
הפרק מסתיים בתיאור המסעות המסחריים של שלמה והשגת הזהב ממצרים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שיטת המניינים בתולדות ישראל
״כָּל אֵלּוּ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ו,א) "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ״
הַמִּכְלִיתָא דְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַסְבִּיר אֶת הַקּוֹשִׁין בַּמִּנְיָן שֶׁל הַתַּרְכִּים הַהִיסְטֹרְיוֹנִיִּים. הַמְּסֹרֶת מַבְחִינָה בֵּין הַתְּקָופוֹת שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל שְׁמוֹן שְׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מֵיצְיאַת מִצְרַיִם, לְבֵין הַתְּקָופוֹת בְּעֵת הַכְּנֶסֶת לָאָרֶץ. הַמְּסֹרֶת מְצַיֶּנת גַּם אֶת הַתְּקָופָה שֶׁל בִּנְיַן הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית ה', וְאֶת הַתְּקָופָה שֶׁל הַחֶרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לַגָּלוּת. הַמְּסֹרֶת מְסַבֶּלֶת אֶת הַקּוֹשִׁי בְּשֵׁנִיּוּת הַמִּנְיָן: הַתַּרְכִּים לֹא נֶמְנִים כְּשֶׁהַבַּיִת נִבְנָה, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נֶחְרַב. בְּנוֹסַף, הַמְּסֹרֶת מַבְחִינָה בֵּין מִנְיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמִנְיָן שֶׁל אֲדֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל שְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר אוֹ בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ. הַמַּעֲרָךְ הַמִּקְרָאִי כָּאן הוּא הַשִּׁנוּי בַּמִּנְיָן בִּתְקָופוֹת שׁוֹנוֹת וּבְמַעֲמָדִים שׁוֹנִים.
מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְבַחֹדֶשׁ א׳:ד׳ ↗עֶשֶׂרֶת הַנְּבוּאִים הַנִּקְרָאִים "אִישׁ הָאֱלֹהִים"
״איש האלהים, זה אחד מעשרה שנקראו איש האלהים משה נקרא איש האלהים תפלה למשה איש האלהים אלקנה נקרא איש האלהים (ש"א ב כז) ויבא איש״
הַמְּקוֹר בַּסִּפְרִי (דְּבָרִים) מְפַרְטֵר אֶת רְפִיעוּת הַתִּקְנוֹן בַּמִּקְרָא, כְּשֶׁהוּא מְזַהֶה עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁנִּקְרָאוּ "אִישׁ הָאֱלֹהִים". הַפֵּרוּט מַקְשִׁיחַ אֶת הַזִּיהוּי כְּשֶׁהוּא מְצַיין כָּל אֶחָד בִּנְפרָד: מֹשֶׁה, אֶלְקָנָה, עַלִּי, דָּוִד, שִׁמְעִיָה, עַדּוּא, אֵלִיָּהוּ, אֱלִישָׁע, מִיכָה וְאָמוּץ. הַתַּהֲלִיל הַזֶּה הוּא הַרְחָבָה לַמִּקְרָא, וְהוּא מַרְאֶה כַּמָּה הַתָּאֲרָה הַזֹּאת מְבַדֶּלֶת אֶת הַדְּמוּיוֹת הַשּׁוֹנוֹת בַּתַּקְשָׁה הַקְּדוֹשָׁה. הַסִּפְרִי מַצִיג אֶת הַכְּלָלִים הַנִּמְצָאִים בְּפִי הַמִּקְרָא עַצְמוֹ, בְּלִי לְהוֹסִיף פֵּרוּשׁ מִדְרָשִׁי. הוּא עוֹשֶׂה זֹאת עַל יְדֵי הַצֶּבַע הַמִּקְרָאִי שֶׁכְּבָר קַיָּם, כְּמוֹ בְּמִקְרָא עַל אֵלִישָׁע אוֹ מִיכָה. הַמַּטְרָה הִיא לְהַבְחִין בֵּין הַשֵּׁמוֹת הַשּׁוֹנִים וּלְהַדְגִּיל אֶת הַקְּרִיאָה הַמְּסֻמֶּת שֶׁנָּתְנוּ הַנְּבִיאִים וְהַדְּמוּיוֹת הַזֹּאת בְּחַיֵּיהֶם.
ספרי דברים שמ״ב:ו׳ ↗בעקבות המפרשים
הביצור של ערי הגבול
״ערי מצור. לפי שהיו עומדים על התחום הוצרכו חוזק כל כך:״
הַפֶּסַח הַזֶּה מְתָאֵר אֶת הַבְּנִיָּה הַמִּתְקַדֶּמֶת שֶׁל עָרֵי הַגְּבוּל בְּתְקוּפַת דָּוִיד. הַתַּקְסִית מְצַיֵּן שֶׁהַבְּנִים בָּנוּ עָרִים אֵלֶּה וְהוֹסִיפוּ לְהַגְבִּיל אֶת הַתְּחוּם שֶׁלָּהֶם. הַמִּקְרָא מְדַקְדֵּק בְּתֵאֲרוֹת הַמָּקוֹם וְהַבְּנִיָּה הַמִּתְקַדֶּמֶת שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. רַשִׁי מְסַבֵּר עַל פִּי הַפְּסָק הַזֶּה שֶׁהַצְּרִיכָה הָיְתָה גְּדוֹלָה מְאֹד. כְּיוֹם שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לַעֲמֹד עַל הַגְּבוּל וּלְמַנְעוֹת חֲצִיָּה, הָיֵשׁ לָהֶם צֹרֶךְ לְחָזוּק וּלְבַסֵּס אֶת הָעָרִים בְּעֹצְמָה רַבָּה. הַקּוֹמְבִינַצְיָה שֶׁל הַבְּנִיָּה וְהַמִּצּוֹר הָיְתָה חֲיוּכִית לְמַנְעוֹת פְּנִיָּה אֶל הַתְּחוּם.
רש״י על דברי הימים ב׳ 8:5:1 ↗המזבח של שלמה
״על מזבח ה'. זה מזבח הנחשת שבנה שלמה וי"מ מזבח הנחשת שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת שבנה משה ותימה בדבר שהרי כתיב (מלכים ב' י"ז)״
הַפֶּסַק הַזֶּה מְתַקְפֵּט אֶל הַמִּבְצָע שֶׁל שְׁלֹמֹה בְּבִנְיַת הַמִּזְבֵּחַ הַנַּחֲשֶׁת. הַפָּסוּק מְצַיין שֶׁהוּא בָּנָה מִזְבֵּחַ מֵנַחַשׁ בְּמָקוֹם שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ נַחֲשֶׁת קוֹדֵם לָכֵן. הַפֵּרוּשׁ שֶׁל רַשִׁ"י מַסְבֵּר אֶת הַדִּקְדּוּק בֵּין הַמִּזְבֵּחַ שֶׁל שְׁלֹמֹה לְמִזְבֵּחַ שֶׁל מֹשֶׁה. רַשִׁ"י מְצַיֵן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר מְלָכִים הַשֵּׁם הַנַּחֲשֶׁת מְצַיֵן אֶת הַחֹמֶר שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ הַקַּדְמוֹנִי. הַמַּטָּרָה הִיא לְהַבְחִין בֵּין הַמִּזְבֵּחַ שֶׁל שְׁלֹמֹה לְבֵין הַמִּזְבֵּחַ הַנַּחֲשֶׁת שֶׁבָּנָה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר שֶׁהָיָה מִן הַנַּחַשׁ.
רש״י על דברי הימים ב׳ 8:12:1 ↗הכיבוש וההתחזקות
״ויחזק עליה. עד שכבש אותה:״
הפסוק מתאר כיצד דוד המלך התחזק בעצמו ובהדרגה כבש את האזור של בני גת. הרד״ק מסביר שהחלק הראשון של הפסוק מציין שהתחזקות זו לא הייתה רק כוח עצמי של דוד, אלא היא כללה גם כיבושים הדרגתיים של שטחים וערים מסוימות עד להשגת שליטה מלאה. ההסבר של הרד״ק מתמקד בתהליך הצבאי. הוא מפרש את המילה "ויחזק" כפעולה שכללה גם כבוש של עיר או אזור, ולא רק כחיזוק כוח פנימי. הפירוש נשען על הבנה של המילה כפעולה של התפשטות טריטוריאלית.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 8:3:1 ↗הקפדה על ציווי המלך
״ולא סרו מצות המלך. תחסר מ"ם השמוש, ופי': ממצות המלך:״
הַטֶּקְסְטְ הַמְּסוּר מְבִיא מִקְטַע קָצָר מֵסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים הַשֵּׁנִי, הַמְּתָאֵן אֶת הַדִּיּוּק בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה. הַמַּקְצֵעַ מְצַיֵּן כְּבָר שֶׁהַמִּלּוּץ בְּמִשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ דּוֹרֵשׁ דִּיּוּק רַב בְּהַבְהֵלָה הַלֶּגֶטִית. הַמַּקְדִּימִים מְסַבְּלִים אֶת הַקְּוָטְרִיָּה הַקַּרְתִּית בֵּין הַמִּלִּים הַמִּתְחַיְבָּת וְעַל מַה שֶׁנֶּעֶשָׂה. רַדָּ"ק, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפָּסוּק, מַצִּיעַ תִּקּוּן לַמִּלּוּץ בְּעִנְיַן הַכְּתָב. הוּא מַסְבִּיר כְּבָר שֶׁהַמִּלָּה "מִצְוַת" בַּמָּקוֹם הַזֶּה כַּוְנָה לְ"מִמְצּוֹת", כְּדֵי לְהַשְׁלֵים אֶת הַמִּלָּה וּלְהַבְהִיר אֶת הַכַּוָּנָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הִקְפִיד עַל הַצִּוּיִים. הַפֵּרוּשׁ שׁוֹתֵל דִּיקְדּוּק בַּלָּשׁוֹן הַמִּקְדָּמִית כְּדֵי לְהַבְהִיר אֶת הַכַּוָּנָה הַמַּקְדִּימָה.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 8:15:1 ↗