כשסיימו את כל הדברים האלה, כל בני ישראל שנמצאו בערים של יהודה יצאו, שברו את המונמנטים, ופרצו את המזבחות והבמות בכל יהודה ובנימין, ובאפרים ובמנשה עד כלה. ואז כל בני ישראל חזרו איש למרכז שטח המורשת שלו וערים שלו.
וּכְכַלּ֣וֹת כָּל־זֹ֗את יָצְא֨וּ כָּל־יִשְׂרָאֵ֥ל הַֽנִּמְצְאִים֮ לְעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ וַיְשַׁבְּר֣וּ הַמַּצֵּב֣וֹת וַיְגַדְּע֣וּ הָאֲשֵׁרִ֡ים וַיְנַתְּצ֣וּ אֶת־הַ֠בָּמוֹת וְאֶת־הַֽמִּזְבְּחֹ֞ת מִכָּל־יְהוּדָ֧ה וּבִנְיָמִ֛ן וּבְאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה עַד־לְכַלֵּ֑ה וַיָּשׁ֜וּבוּ כָּל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לַאֲחֻזָּת֖וֹ לְעָרֵיהֶֽם׃ (ס)דברי הימים ב׳ · פרק לא׳
השמדת עבודה זרה, ארגון השירות והמעשרות בימי חזקיהו
חזקיהו מפרק עבודה זרה, מארגן מחדש את השירות בבית המקדש ומנהל את המעשרות והלויים
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ לא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
השמדת עבודה זרה וארגון השירות בבית המקדש
וחזקיהו מינה את חלוקות הכהנים והלוויים למקומותיהם, כך שכל אחד עסק בעבודתו של הכהנים והלוויים, להקטרב, להקטרב בשלמים, לשרת, להודות ולשבח בשערי מחנות ה׳.
וַיַּעֲמֵ֣ד יְחִזְקִיָּ֡הוּ אֶת־מַחְלְק֣וֹת הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּם עַֽל־מַחְלְקוֹתָ֞ם אִ֣ישׁ ׀ כְּפִ֣י עֲבֹדָת֗וֹ לַכֹּהֲנִים֙ וְלַלְוִיִּ֔ם לְעֹלָ֖ה וְלִשְׁלָמִ֑ים לְשָׁרֵת֙ וּלְהֹד֣וֹת וּלְהַלֵּ֔ל בְּשַׁעֲרֵ֖י מַחֲנ֥וֹת יְהוָֽה׃ (ס)והמלכם נתן ממרכושו חלק לעלות הבוקר והערב, ולעלה בשבתות, בחודשים ובמועדים, כפי שכתוב בתורת ה׳.
וּמְנָת֩ הַמֶּ֨לֶךְ מִן־רְכוּשׁ֜וֹ לָעֹל֗וֹת לְעֹלוֹת֙ הַבֹּ֣קֶר וְהָעֶ֔רֶב וְהָ֣עֹל֔וֹת לַשַּׁבָּת֖וֹת וְלֶחֳדָשִׁ֣ים וְלַמֹּעֲדִ֑ים כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃והוא אמר לתושבי ירושלים לתת את החלק של הכהנים והלוויים, כדי שיתחזקו בתורת ה׳.
וַיֹּ֤אמֶר לָעָם֙ לְיוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם לָתֵ֕ת מְנָ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְמַ֥עַן יֶחֶזְק֖וּ בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃ריכוז המעשרות בימי חזקיה
בכפר צפרץ, בני ישראל הגדילו את היבול הראשוני של דגן, יין, שמן זית, דבש וכל תוצרת השדה, והביאו מעשר מכל הדברים הללו בכמות גדולה.
וְכִפְרֹ֣ץ הַדָּבָ֗ר הִרְבּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ רֵאשִׁ֣ית דָּגָ֗ן תִּיר֤וֹשׁ וְיִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וְכֹ֖ל תְּבוּאַ֣ת שָׂדֶ֑ה וּמַעְשַׂ֥ר הַכֹּ֛ל לָרֹ֖ב הֵבִֽיאוּ׃גם בני ישראל ובני יהודה שגרו בערים של יהודה הביאו מעשר בקר וצאן, וגם את המעשר הקדוש שהוקדש לה' אלוהיהם, והניחו אותם בערימות גדולות.
וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל וִֽיהוּדָ֗ה הַיּֽוֹשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ גַּם־הֵ֗ם מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן וּמַעְשַׂ֣ר קָֽדָשִׁ֔ים הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֵבִ֕יאוּ וַֽיִּתְּנ֖וּ עֲרֵמ֥וֹת עֲרֵמֽוֹת׃ (ס)הערימות התחילו להצטבר בחודש השלישי וסוכמו בחודש השביעי.
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִשִׁ֔י הֵחֵ֥לּוּ הָעֲרֵמ֖וֹת לְיִסּ֑וֹד וּבַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י כִּלּֽוּ׃ (ס)חזקיה המלך והשרים באו וראו את הערימות הללו, וברכו את ה' ואת עם ישראל.
וַיָּבֹ֙אוּ֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ וְהַשָּׂרִ֔ים וַיִּרְא֖וּ אֶת־הָעֲרֵמ֑וֹת וַֽיְבָרֲכוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)סידור המזונות בعهد חזקיהו
חזקיהו בדק את הכוהנים ואת הלויים מול ערימות המזונות.
וַיִּדְרֹ֣שׁ יְחִזְקִיָּ֗הוּ עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים וְהַלְוִיִּ֖ם עַל־הָעֲרֵמֽוֹת׃עזריה, שהיה הכהן הראשי של בית צדוק, אמר לו: ההקדשות שהובאו לבית ה' היו כל כך הרבה, שאכלו ושבעו ונשאר עוד המון, כי ה' בירך את עמו וזה מה שנשאר.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֲזַרְיָ֧הוּ הַכֹּהֵ֛ן הָרֹ֖אשׁ לְבֵ֣ית צָד֑וֹק וַ֠יֹּאמֶר מֵהָחֵ֨ל הַתְּרוּמָ֜ה לָבִ֣יא בֵית־יְהוָ֗ה אָכ֨וֹל וְשָׂב֤וֹעַ וְהוֹתֵר֙ עַד־לָר֔וֹב כִּ֤י יְהוָה֙ בֵּרַ֣ךְ אֶת־עַמּ֔וֹ וְהַנּוֹתָ֖ר אֶת־הֶהָמ֥וֹן הַזֶּֽה׃ (ס)חזקיהו אמר שצריך להכין מחסנים בבית ה', והם הכינו אותם.
וַיֹּ֣אמֶר יְחִזְקִיָּ֗הוּ לְהָכִ֧ין לְשָׁכ֛וֹת בְּבֵ֥ית יְהוָ֖ה וַיָּכִֽינוּ׃הם הביאו את ההקדשות, המעשרות והדברים הקדושים בנאמנות, ועל האלה היו אחראים כנניהו הלוי ואחיו שמעי.
וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־הַתְּרוּמָ֧ה וְהַֽמַּעֲשֵׂ֛ר וְהַקֳּדָשִׁ֖ים בֶּאֱמוּנָ֑ה וַעֲלֵיהֶ֤ם נָגִיד֙ כונניהו [כָּֽנַנְיָ֣הוּ] הַלֵּוִ֔י וְשִׁמְעִ֥י אָחִ֖יהוּ מִשְׁנֶֽה׃ניהול המעשרות והתרומות בימי חזקיהו
חיאל, עזזיהו, נחת, עשאל, ירמות, יובד, אליאל, יסמכיהו, מחת ובניהו היו פקידים תחת כונניהו ואחיו שמעי, בניהול הממשל של המלך חזקיהו, וכן עזריה היה נשיא בית האלוהים.
וִֽיחִיאֵ֡ל וַ֠עֲזַזְיָהוּ וְנַ֨חַת וַעֲשָׂהאֵ֜ל וִֽירִימ֤וֹת וְיוֹזָבָד֙ וֶאֱלִיאֵ֣ל וְיִסְמַכְיָ֔הוּ וּמַ֖חַת וּבְנָיָ֑הוּ פְּקִידִ֗ים מִיַּ֤ד כונניהו [כָּֽנַנְיָ֙הוּ֙] וְשִׁמְעִ֣י אָחִ֔יו בְּמִפְקַד֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲזַרְיָ֖הוּ נְגִ֥יד בֵּית־הָאֱלֹהִֽים׃בן ימנה, איש הלוי שעבד כשומר במזרח, קרא לאסוף את המתנות שהובאו לאלוהים, כדי לתת את תרומת ה׳ ואת קודשי הקדשים.
וְקוֹרֵ֨א בֶן־יִמְנָ֤ה הַלֵּוִי֙ הַשּׁוֹעֵ֣ר לַמִּזְרָ֔חָה עַ֖ל נִדְב֣וֹת הָאֱלֹהִ֑ים לָתֵת֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה וְקָדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִֽׁים׃עEden, מנשם, ישוע, שמעיה, אמריה ושכניה עבדו נאמנה תחת ידו בערים של הכהנים, כדי לחלק לאחיהם את החלקים שלהם, מהגדול ועד הקטן.
וְעַל־יָד֡וֹ עֵ֣דֶן וּ֠מִנְיָמִן וְיֵשׁ֨וּעַ וּֽשְׁמַֽעְיָ֜הוּ אֲמַרְיָ֧הוּ וּשְׁכַנְיָ֛הוּ בְּעָרֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים בֶּאֱמוּנָ֑ה לָתֵ֤ת לַאֲחֵיהֶם֙ בְּמַחְלְק֔וֹת כַּגָּד֖וֹל כַּקָּטָֽן׃בנוסף לכך, הם בדקו שכל מי שמגיע לבית ה׳ בגיל של שלוש שנים ומעלה, ומבצע את עבודתו במשמרות שלו, נכלל בחלוקה לפי חלקיו.
מִלְּבַ֞ד הִתְיַחְשָׂ֣ם לִזְכָרִ֗ים מִבֶּ֨ן שָׁל֤וֹשׁ שָׁנִים֙ וּלְמַ֔עְלָה לְכָל־הַבָּ֥א לְבֵית־יְהוָ֖ה לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ לַעֲב֣וֹדָתָ֔ם בְּמִשְׁמְרוֹתָ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶֽם׃סידור הכהנים והלויים בימי חזקיהו
הכהנים חיברו את עצמם למשפחות אבותיהם, והלויים היו מגיל עשרים שנה ומעלה, לפי התפקידים והתורות שלהם.
וְאֵ֨ת הִתְיַחֵ֤שׂ הַכֹּהֲנִים֙ לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֔ם וְהַ֨לְוִיִּ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑עְלָה בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶ֖ם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶֽם׃הם בדקו גם את כל המשפחות, כולל הנשים, הבנים והבנות, עבור כל הקהל, כי בזכות הנאמנות שלהם הם היו מקודשים.
וּלְהִתְיַחֵ֗שׂ בְּכָל־טַפָּ֧ם נְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנוֹתֵיהֶ֖ם לְכָל־קָהָ֑ל כִּ֥י בֶאֱמוּנָתָ֖ם יִתְקַדְּשׁוּ־קֹֽדֶשׁ׃ובנוגע לבני משפחת אהרן, הכהנים, הם היו גרים בשדות סביב עריהם, בכל עיר ועיר. היו שם אנשים שרשמו את השמות כדי לתת מנות לכל גבר בכהונה ולכל מי ששייך ללויים.
וְלִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֜ים בִּשְׂדֵ֨י מִגְרַ֤שׁ עָרֵיהֶם֙ בְּכָל־עִ֣יר וָעִ֔יר אֲנָשִׁ֕ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לָתֵ֣ת מָנ֗וֹת לְכָל־זָכָר֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וּלְכָל־הִתְיַחֵ֖שׂ בַּלְוִיִּֽם׃חזקיהו פעל כך בכל יהודה, ועשה את הטוב, את הישר ואת האמת לפני ה' אלוהיו.
וַיַּ֧עַשׂ כָּזֹ֛את יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכָל־יְהוּדָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ הַטּ֤וֹב וְהַיָּשָׁר֙ וְהָ֣אֱמֶ֔ת לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃הצלחתו של חזקיהו
ובכל מה שהתחיל לעשות בשירות בית אלוהים, בתורה ובמצווה, כדי לחפש את אלוהיו בכל לבו, הוא עשה זאת והצליח.
וּבְכָֽל־מַעֲשֶׂ֞ה אֲשֶׁר־הֵחֵ֣ל ׀ בַּעֲבוֹדַ֣ת בֵּית־הָאֱלֹהִ֗ים וּבַתּוֹרָה֙ וּבַמִּצְוָ֔ה לִדְרֹ֖שׁ לֵֽאלֹהָ֑יו בְּכָל־לְבָב֥וֹ עָשָׂ֖ה וְהִצְלִֽיחַ׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
השמדת עבודה זרה וארגון השירות בבית המקדש
וּכְכַלּ֣וֹת כָּל־זֹ֗את יָצְא֨וּ כָּל־יִשְׂרָאֵ֥ל הַֽנִּמְצְאִים֮ לְעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ וַיְשַׁבְּר֣וּ הַמַּצֵּב֣וֹת וַיְגַדְּע֣וּ הָאֲשֵׁרִ֡ים וַיְנַתְּצ֣וּ אֶת־הַ֠בָּמוֹת וְאֶת־הַֽמִּזְבְּחֹ֞ת מִכָּל־יְהוּדָ֧ה וּבִנְיָמִ֛ן וּבְאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה עַד־לְכַלֵּ֑ה וַיָּשׁ֜וּבוּ כָּל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לַאֲחֻזָּת֖וֹ לְעָרֵיהֶֽם׃ (ס)
וַיַּעֲמֵ֣ד יְחִזְקִיָּ֡הוּ אֶת־מַחְלְק֣וֹת הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּם עַֽל־מַחְלְקוֹתָ֞ם אִ֣ישׁ ׀ כְּפִ֣י עֲבֹדָת֗וֹ לַכֹּהֲנִים֙ וְלַלְוִיִּ֔ם לְעֹלָ֖ה וְלִשְׁלָמִ֑ים לְשָׁרֵת֙ וּלְהֹד֣וֹת וּלְהַלֵּ֔ל בְּשַׁעֲרֵ֖י מַחֲנ֥וֹת יְהוָֽה׃ (ס)
וּמְנָת֩ הַמֶּ֨לֶךְ מִן־רְכוּשׁ֜וֹ לָעֹל֗וֹת לְעֹלוֹת֙ הַבֹּ֣קֶר וְהָעֶ֔רֶב וְהָ֣עֹל֔וֹת לַשַּׁבָּת֖וֹת וְלֶחֳדָשִׁ֣ים וְלַמֹּעֲדִ֑ים כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃
וַיֹּ֤אמֶר לָעָם֙ לְיוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם לָתֵ֕ת מְנָ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְמַ֥עַן יֶחֶזְק֖וּ בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃
ריכוז המעשרות בימי חזקיה
וְכִפְרֹ֣ץ הַדָּבָ֗ר הִרְבּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ רֵאשִׁ֣ית דָּגָ֗ן תִּיר֤וֹשׁ וְיִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וְכֹ֖ל תְּבוּאַ֣ת שָׂדֶ֑ה וּמַעְשַׂ֥ר הַכֹּ֛ל לָרֹ֖ב הֵבִֽיאוּ׃
וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל וִֽיהוּדָ֗ה הַיּֽוֹשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ גַּם־הֵ֗ם מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן וּמַעְשַׂ֣ר קָֽדָשִׁ֔ים הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֵבִ֕יאוּ וַֽיִּתְּנ֖וּ עֲרֵמ֥וֹת עֲרֵמֽוֹת׃ (ס)
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִשִׁ֔י הֵחֵ֥לּוּ הָעֲרֵמ֖וֹת לְיִסּ֑וֹד וּבַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י כִּלּֽוּ׃ (ס)
וַיָּבֹ֙אוּ֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ וְהַשָּׂרִ֔ים וַיִּרְא֖וּ אֶת־הָעֲרֵמ֑וֹת וַֽיְבָרֲכוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
סידור המזונות בعهد חזקיהו
וַיִּדְרֹ֣שׁ יְחִזְקִיָּ֗הוּ עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים וְהַלְוִיִּ֖ם עַל־הָעֲרֵמֽוֹת׃
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֲזַרְיָ֧הוּ הַכֹּהֵ֛ן הָרֹ֖אשׁ לְבֵ֣ית צָד֑וֹק וַ֠יֹּאמֶר מֵהָחֵ֨ל הַתְּרוּמָ֜ה לָבִ֣יא בֵית־יְהוָ֗ה אָכ֨וֹל וְשָׂב֤וֹעַ וְהוֹתֵר֙ עַד־לָר֔וֹב כִּ֤י יְהוָה֙ בֵּרַ֣ךְ אֶת־עַמּ֔וֹ וְהַנּוֹתָ֖ר אֶת־הֶהָמ֥וֹן הַזֶּֽה׃ (ס)
וַיֹּ֣אמֶר יְחִזְקִיָּ֗הוּ לְהָכִ֧ין לְשָׁכ֛וֹת בְּבֵ֥ית יְהוָ֖ה וַיָּכִֽינוּ׃
וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־הַתְּרוּמָ֧ה וְהַֽמַּעֲשֵׂ֛ר וְהַקֳּדָשִׁ֖ים בֶּאֱמוּנָ֑ה וַעֲלֵיהֶ֤ם נָגִיד֙ כונניהו [כָּֽנַנְיָ֣הוּ] הַלֵּוִ֔י וְשִׁמְעִ֥י אָחִ֖יהוּ מִשְׁנֶֽה׃
ניהול המעשרות והתרומות בימי חזקיהו
וִֽיחִיאֵ֡ל וַ֠עֲזַזְיָהוּ וְנַ֨חַת וַעֲשָׂהאֵ֜ל וִֽירִימ֤וֹת וְיוֹזָבָד֙ וֶאֱלִיאֵ֣ל וְיִסְמַכְיָ֔הוּ וּמַ֖חַת וּבְנָיָ֑הוּ פְּקִידִ֗ים מִיַּ֤ד כונניהו [כָּֽנַנְיָ֙הוּ֙] וְשִׁמְעִ֣י אָחִ֔יו בְּמִפְקַד֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲזַרְיָ֖הוּ נְגִ֥יד בֵּית־הָאֱלֹהִֽים׃
וְקוֹרֵ֨א בֶן־יִמְנָ֤ה הַלֵּוִי֙ הַשּׁוֹעֵ֣ר לַמִּזְרָ֔חָה עַ֖ל נִדְב֣וֹת הָאֱלֹהִ֑ים לָתֵת֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה וְקָדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִֽׁים׃
וְעַל־יָד֡וֹ עֵ֣דֶן וּ֠מִנְיָמִן וְיֵשׁ֨וּעַ וּֽשְׁמַֽעְיָ֜הוּ אֲמַרְיָ֧הוּ וּשְׁכַנְיָ֛הוּ בְּעָרֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים בֶּאֱמוּנָ֑ה לָתֵ֤ת לַאֲחֵיהֶם֙ בְּמַחְלְק֔וֹת כַּגָּד֖וֹל כַּקָּטָֽן׃
מִלְּבַ֞ד הִתְיַחְשָׂ֣ם לִזְכָרִ֗ים מִבֶּ֨ן שָׁל֤וֹשׁ שָׁנִים֙ וּלְמַ֔עְלָה לְכָל־הַבָּ֥א לְבֵית־יְהוָ֖ה לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ לַעֲב֣וֹדָתָ֔ם בְּמִשְׁמְרוֹתָ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶֽם׃
סידור הכהנים והלויים בימי חזקיהו
וְאֵ֨ת הִתְיַחֵ֤שׂ הַכֹּהֲנִים֙ לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֔ם וְהַ֨לְוִיִּ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וּלְמָ֑עְלָה בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶ֖ם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶֽם׃
וּלְהִתְיַחֵ֗שׂ בְּכָל־טַפָּ֧ם נְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנוֹתֵיהֶ֖ם לְכָל־קָהָ֑ל כִּ֥י בֶאֱמוּנָתָ֖ם יִתְקַדְּשׁוּ־קֹֽדֶשׁ׃
וְלִבְנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֜ים בִּשְׂדֵ֨י מִגְרַ֤שׁ עָרֵיהֶם֙ בְּכָל־עִ֣יר וָעִ֔יר אֲנָשִׁ֕ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לָתֵ֣ת מָנ֗וֹת לְכָל־זָכָר֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וּלְכָל־הִתְיַחֵ֖שׂ בַּלְוִיִּֽם׃
וַיַּ֧עַשׂ כָּזֹ֛את יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכָל־יְהוּדָ֑ה וַיַּ֨עַשׂ הַטּ֤וֹב וְהַיָּשָׁר֙ וְהָ֣אֱמֶ֔ת לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
הצלחתו של חזקיהו
וּבְכָֽל־מַעֲשֶׂ֞ה אֲשֶׁר־הֵחֵ֣ל ׀ בַּעֲבוֹדַ֣ת בֵּית־הָאֱלֹהִ֗ים וּבַתּוֹרָה֙ וּבַמִּצְוָ֔ה לִדְרֹ֖שׁ לֵֽאלֹהָ֑יו בְּכָל־לְבָב֥וֹ עָשָׂ֖ה וְהִצְלִֽיחַ׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את הרפורמות הדתיות והמנהליות של המלך חזקופן, החל מהשמדת עבודה זרה ועד לניהול מדויק של המזונות והכהנים.
השמדת עבודה זרה וארגון השירות בבית המקדש
סיום הטיה המזבחות וארגון השירות הכהני. בני ישראל מחזירים את עצמם למקומותיהם לאחר השמדת עבודה זרה. חזקיהו מסדיר את תפקידי הכהנים והלוויים, מקצה להם ממרכוש המלך לעבודת השם, ומורה לתושבי ירושלים לתמוך בכהנים כדי לשמור על התורה.
ריכוז המעשרות בימי חזקיה
תיאור הצטברות המעשרות מישראל ויהודה, כולל תוצרת השדה, הבקר והצאן. הדיווח מתאר כיצד יבולים הועמדו בערימות החל מהחודש השלישי ועד החודש השביעי, וכיצד חזקיה והשרים ראו את ההצטברות וברכו את ה' ואת העם.
סידור המזונות בعهد חזקיהו
חזקיהו המלך בודק את ערימות המזונות שהובאו לבית ה'. עזריה הכהן מדווח על שפע רב וברכה מה', שגרמה לעודף גדול של מזונות. בעקבות כך, הורה המלך להקים מחסנים חדשים, וההקדשות הוכנסו למחסנים בנאמנות תחת פיקוחם של כנניהו ושמעי.
ניהול המעשרות והתרומות בימי חזקיהו
הפסוקים מתארים את מערך הניהול של המתנות והתרומות בבית ה'. הם מפרטים את שמות הפקידים האחראים על האיסוף והחלוקה בערים הכהנים, את תפקידו של בן ימנה בניהול הקרבנות, ואת העובדה שהחלוקה נעשתה ביושר לכל המגיעים לעבוד בבית ה׳ מגיל שלוש שנים ומעלה.
סידור הכהנים והלויים בימי חזקיהו
פרק זה מתאר את ארגון משפחות הכהנים והלויים ביהודה תחת מלכות חזקיהו. התיאור כולל רישום שמות, בדיקת זכאות לקדושה על פי נאמנות, וחלוקת מנות לכהנים וללויים בערים השונות. המלך חזקיהו פעל ביושר ואמת לפני אלוהים.
הצלחתו של חזקיהו
פסוק זה מתאר את נאמנותו של המלך חזקיהו בכל מעשיו. הוא הקדיש את כוחו לשירות בית אלוהים, ללימוד התורה ולקיום המצוות. חזקיהו פעל מתוך כוונה פנימית עמוקה וחיפוש אמיתי אחר אלוהיו בכל לבו, ועל כן כל מעשיו זכו להצלחה גדולה.
הפרק מסכם את ההצלחה הגדולה של חזקיהו בכל מעשיו בפני אלוהים ובני העם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השורש של המעשר וברכת הדורות
״עשר תעשר. אמר משה רבונו של עולם מכאן מוציאין מעשר, א"ל הקב"ה כי שאל נא לדור רישון וכונן לחקר אבותם וגו', הלא הם יורוך יאמרו״
בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא בּוֹבֶר מְסֻבֵּר הַמַּטָּרָה שֶׁל הַמַּעֲשֵׂר. מֹשֶׁה רַבּוֹנוּ שֶׁל עוֹלָם אָמַר שֶׁמִּכָּאן מוֹצִיאִין מַעֲשֵׂר, כִּי הַדּוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים יִלְמְדוּ וְיַדְרִיכוּ אֶת הָאָדָם. הַמַּעֲשֵׂר הָיָה נוֹכֵחַ בְּכָל דּוֹר, מֵאָדָם וְעַד נֹחַ וּמֵנֹחַ וְעַד אַבְרָהָם. הַתַּלְמוּד מְסַבֵּל קוּשְׁיָה עַל הַמִּצְוָה שֶׁל שָׁנָה בְּשָׁנָה, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה נִסָּיוֹן לַה', אַךְ הַמַּעֲשֵׂר הוּא הַדֶּרֶךְ לִבְרָכָה. הַמִּדְרָשׁ מְצַיֵּן שֶׁבְּדוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ בָּחֲנוּ אֶת הַמַּעֲשֵׂרוֹת. עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן הֶתִּיר לֶאֱכֹל מִן הָעֶרָמוֹת כִּי הַשֵּׁם בֵּרַךְ אֶת עַמּוֹ. הַמַּסֹּרֶת מַסְבִּירָה שֶׁבְּעוֹלָם הַזֶּה הַבְּרָכָה הָיְתָה לְדּוֹר אֶחָד, אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא הַבְּרָכָה תִּהְיֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה.
תנחומא בובר, הוספה לראה א׳:א׳ ↗הגבלות המידות והפקידים בבית המקדש
״הלכה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין. תַּנֵּי. מִשְּׁנֵי כַּתֹלִיקִין. הָדָא הִיא דִכְתִיב וִיחִיאֵל וְעוזִיָּהו וּמַחַת גִּזְבְּרִין. וַעֲשָׂאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וּסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ מַרְכּוֹלִין.״
ההלכה בבית ירושלמי קובעת כלל לגבי גבולות המידות במקדש. אסור להפחית מהמשקל של שלושה גיזברים ושבעה מרכולים. המקור לכך מופיע בפרטים המדויקים של שמות האנשים שאחראים על המידות הללו. ויחאל, עוזיהו ומחת אחראים על הגיזברים, בעוד עשאל, ירימות, יובד, אליאל, שמכיהו, מחת ובניהו אחראים על המרכולים. הטקסט מציין ששמות אלו מופיעים כרשימת פקידים תחת ניהולם של כונניהו ושמעי אחינו. התפקידים הללו היו תחת פיקודו של המלך חזקיהו ושל עזריה, נגיד בית אלהים. הפרשנות כאן מבוססת על ההלכה במשנה, המפרשת את רשימת השמות המופיעה בתורה כהתקנות המדויקות של כמות המידות שאין להפחית.
תלמוד ירושלמי שקלים ה׳:ב׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הקצבה למשרתי בית המקדש
״וכפרץ הדבר. מפי המלך לתת מנת לכהנים והלוים הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש, דבש תמרים:״
הַמֶּלֶךְ הִצְוָה לָתֵת מַתָּנוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּים. הַמַּתָּנוֹת הָיוּ מֵהַתְּבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהוּלְכוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְהֵן הָיוּ: דֶּגֶן, תִּירוֹשׁ, שֶׁמֶן, דְּבַשׁ וּדְבַשׁ תְּמָרִים. הַמַּטָּנוֹת הָיוּ מִן הַיְבוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁהִגִּיעַ לְעַם. רַשִׁ"י מַסְבִּיר כְּבָר בְּפֶסַק הַמִּלִּים שֶׁהַמֶּלֶק הִצְוָה עַל הַתַּתָּנוֹת כְּדֵי לְהַעֲנוֹת לְצֹרֶךְ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים. הוּא מְסַבֵּר אֶת הַסְּגֻיּוֹת שֶׁל הַתְּבוּעוֹת הַשְּׁבָע שֶׁהוּא מְפַרֵט בַּפֶּסַק, כְּדֵי לְהַבְהִיר מָה הָיָה הַמַּתָּן הַמְּדֻיָּק.
רש״י על דברי הימים ב׳ 31:5:1 ↗הַסְּפִיקוּת לְכָל הַמְשָׁרְתִים בְּיְרוּשָׁלַם
״ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים. עם ייחוס טפם נשיהם בניהם ובנותיה' לכל אותו קהל היו מספיקין מזונותיהם מהתרומות ומעשרות הקדש, והתרומות והמעשרות כל אלו״
הַפסוק מְתָאֵר אֶת הַסִּדּוּר שֶׁל הַכֹּהֲנִים, הַלְוִיִם וּבְנֵיהֶם בְּעָרֵיהֶם, כְּשֶׁהֵם מְחוּבָּלִים לְתַחֲזֵק אֶת הַקְּהָלָה. הַתַּהֲלִיךְ הִבְטִיחַ אֶת הַקֶּצֶת הַמָּזוֹן לְכָל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁהָיוּ בָּעוֹסְקִים בְּשֵׁרוּת הַהֵיכָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בָּהֶם קוֹשִי בְּדִין הַמִּשְׁמֶרֶת. רַשִׁ"י מַסְבִּיר כְּאן שֶׁהַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעֲשֵׂרוֹת הָיוּ מְסַפְּקִים אֶת הַצְּרֶכִים לְכָל הָעוֹמְדִים לַשֵּׁרוּת בָּעֶזְרָה. הַהַסְבָּרָה מַדְגִּישָׁה שֶׁגַּם הַכֹּהֲנִים מִבְּנֵי אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעֵת הַזֹּאת בִּמְשִׁמֶּתָם בָּעֲבוֹדָה בַּהֵיכָל כִּי הָיוּ בַשָּׂדֶה בְּעָרֵיהֶם, הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת הַמַּזּוֹן הַזֶּה.
רש״י על דברי הימים ב׳ 31:17:1 ↗ההקדשה של הבכורות והתרומות
״ראשית דגן. בכורים, או תרומה גדולה שהיא "ראשית" (דב' יח,ד).״
בפרק זה אנו רואים את העם היהודי מקיים מצווה חשובה של הקדשת חלקים מהיבולים לקדושים. המלך חזקיהו מורה לאנשים להביא את חלק התרומה מהחיות ומהיבולים, וכולם מתחילים להביא את חלקם בשמחה רבה. הרשימות מראות כיצד השבטים השונים והכהנים קיבלו את חלקם, מה שמעיד על סדר וניהול מדויץ של המשאבים בממלכה. הראשון ד״ק מסביר שכשכתוב "ראשית דגן", הכוונה היא לבכורות או לתרומה גדולה מיוחדת. הוא מבסס זאת על פסוק בספר דברים המדבר על ראשית התרומה. ההסבר שלו עוזר להבין את המשמעות המשפטית של המילה "ראשית" כחלק נפרד וחשוב מהיבול הרגיל.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 31:5:2 ↗הגבלות הגיל והאחריות בנתינת התרומות
״מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה. כי הזכרים פחותים מבן שלש לא היו ראויים לבא לבית יי', והנקבות לא היו באות לא כך ולא״
הפסוק עוסק בכללים לגבי מי יכול להשתתף בתהליך הספירה והגבייה של התרומות. לפי הרד"ק, הכללים התמקדו בבנים מגיל שלוש שנים ומעלה. הסיבה לכך היא שילדים צעירים מכך אינם מסוגלים לשמור על קדושת הדברים שבידיהם, וחשש שהתרומה עלולה להיטמץ בגלל חוסר תשומת לב. רק לאחר לימוד והרגל, הילד נחשב כמי שיכול לשמור על ידיים נקיות. הפרשן מסביר גם את המשמעות של המילה "התיחשם", ורואה בכך מצב שבו האבות מגיעים יחד עם בניהם. בנוסף, הוא מציין שיש הבדל בין התרומות שניתנו בערי הכהנים לבין אלו שניתנו בבית ה'. הרד"ק מפרש את הטקסט מתוך הבנה של אחריות הלכתית וחינוכית, ומדגיש את החשיבות של הבנה ושליטה בידיים לפני קבלת דברים קדושים.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 31:16:1 ↗