שלמה התחיל לבנות את בית ה׳ בירושלים, בהר המוריה, המקום שבו אבא שלו דוד ראה לנבנות ובו הכין את דוד בגרן ארנון של היבוסי.
וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּית־יְהוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם דָּוִ֔יד בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃דברי הימים ב׳ · פרק ג׳
בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך
פירוט שלבי הבנייה, הקדשת המקום והכלים המקודשים בבית המקדש.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ ג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תחילת בניית בית המקדש על ידי שלמה
הוא התחיל לבנות בחודש השני של השנה השנייה למלכותו.
וַ֠יָּחֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃אלו היו המידות של מה ששלמה בנה מבית האלוהים: האורך היה שישים אמות במידה הראשונה, והרוחב היה עשרים אמות.
וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת עֶשְׂרִֽים׃העמודים שהיו לפני אורך ורוחב הבית היו ברוחב עשרים אמות, והגובה היה מאה עשרים אמות, ושלמה כיסה את פנים הבית בזהב טהור.
וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃קידוש הבית והקודש הקודש
את הבית הגדול הוא כיסה בעץ ארזים, וכיסה אותו בזהב טוב, ועלה עליו עצי תמר ושחר.
וְאֵ֣ת ׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֽוֹת׃הוא ריפד את הבית באבן יקרה כדי שיראה יפה, והזהב היה זהב טהור.
וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃הוא כיסה בזהב את קורות הבית, את הקירות ואת הדלתות, ויצרה כרובים על הקירות.
וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִֽירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל־הַקִּירֽוֹת׃ (ס)הוא בנה את קודש הקודשים, שהיה ארוך עשרים אמות ורחב עשרים אמות, וכיסה אותו בזהב טוב בשטח של שש מאות אמות.
וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־בֵּֽית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אָרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרָחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֙הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב לְכִכָּרִ֖ים שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃תיאור כלי הבית הקודש
הַמִּשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת הָהַשְּׁקָלִים הָיָה חֲמִשִׁים זָהָב, וְהַמַּעֲלוֹת הָיוּ מְכֻסִּים בְּזָהָב.
וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃הוּא עָשָׂה בְּבית הַקֹּדֶשׁ הַקְּדוֹשִׁים שְׁנֵי כְּרוּבִים, עֲבוֹדַת שׁוֹלַחַן, וְצִפָּה אוֹתָם בְּזָהָב.
וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃על המילים
צַעֲצֻעִים - כנראה סוג של שולחן או כלי עבודה.
כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָיוּ בְּאֹרֶךְ עֶשְׂרִים אַמָּה; כַּנְף אַחַת הִגִּיעָה לְמֶרְחָק חָמֵשׁ אַמָּה מֵהַקִּיר, וְהַכַּנְף הַשְּׁנִיָּה הִגִּיעָה לְמֶרְחָק חָמֵשׁ אַמָּה לְכַנְף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי.
וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אָרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃כַּנְף הַכְּרוּב הָאֶחָד הִגִּיעָה לְמֶרְחָק חָמֵשׁ אַמָּה מֵהַקִּיר, וְהַכַּנְף הַשְּׁנִיָּה הִגִּיעָה לְמֶרְחָק חָמֵשׁ אַמָּה לְכַנְף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי.
וּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר הַבָּ֑יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ דְּבֵקָ֕ה לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃פְּרָטִים עַל כְּלֵי הַבַּיִת
הַכְּנָפַיִם שֶׁל הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פּוֹרְשִׂים עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהֵם עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לְכֶיוֹן הַבַּיִת.
כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּֽרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃ (ס)הוּא עָשָׂה אֶת הַפָּרֹכֶת מִתְּכֵלֶת, אַרְגָמָן, כְּרָמִיל וְתִלְתִּיל, וְעָלֶיהָ עָשָׂה כְּרוּבִים.
וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים׃ (ס)הוּא עָשָׂה לִפְנֵי הַבַּיִת שְׁנֵי עַמּוּדִים, גְּבֹהֲשִׁים שלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת, וְהַקַּבָּה שֶׁעַל רֹאשָׁם גְּבֹהֲשָׁה חָמֶשׁ אַמּוֹת.
וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃ (ס)הוּא עָשָׂה שַׁרְשְׁרוֹת בַּמִּזְבֵּחַ, וְשָׂם אוֹתָם עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, וְעָשָׂה מִיתּוֹת רִמּוֹן מֵאָה וְשָׂם אוֹתָן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת.
וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃עמודי ההיכל
הוא הציב עמודים לפני ההיכל, אחד מצד ימין ואחד מצד שמאל. הוא קרא לעמוד הימני יכין, ולעמוד השמאלי קרא בועז.
וַיָּ֤קֶם אֶת־הָֽעַמּוּדִים֙ עַל־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֔ל אֶחָ֥ד מִיָּמִ֖ין וְאֶחָ֣ד מֵֽהַשְּׂמֹ֑אול וַיִּקְרָ֤א שֵׁם־הימיני [הַיְמָנִי֙] יָכִ֔ין וְשֵׁ֥ם הַשְּׂמָאלִ֖י בֹּֽעַז׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תחילת בניית בית המקדש על ידי שלמה
וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּית־יְהוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם דָּוִ֔יד בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃
וַ֠יָּחֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃
וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת עֶשְׂרִֽים׃
וְהָאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃
קידוש הבית והקודש הקודש
וְאֵ֣ת ׀ הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֽוֹת׃
וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃
וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִֽירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל־הַקִּירֽוֹת׃ (ס)
וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־בֵּֽית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אָרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרָחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֙הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב לְכִכָּרִ֖ים שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
תיאור כלי הבית הקודש
וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃
וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אָרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃
וּכְנַ֨ף הַכְּר֤וּב הָאֶחָד֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֖יעַ לְקִ֣יר הַבָּ֑יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ דְּבֵקָ֕ה לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃
פְּרָטִים עַל כְּלֵי הַבַּיִת
כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּֽרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃ (ס)
וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים׃ (ס)
וַיַּ֜עַשׂ לִפְנֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ עַמּוּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם אַמּ֕וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אֹ֑רֶךְ וְהַצֶּ֥פֶת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ֖וֹ אַמּ֥וֹת חָמֵֽשׁ׃ (ס)
וַיַּ֤עַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת֙ בַּדְּבִ֔יר וַיִּתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמֻּדִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ רִמּוֹנִים֙ מֵאָ֔ה וַיִּתֵּ֖ן בַּֽשַּׁרְשְׁרֽוֹת׃
עמודי ההיכל
וַיָּ֤קֶם אֶת־הָֽעַמּוּדִים֙ עַל־פְּנֵ֣י הַהֵיכָ֔ל אֶחָ֥ד מִיָּמִ֖ין וְאֶחָ֣ד מֵֽהַשְּׂמֹ֑אול וַיִּקְרָ֤א שֵׁם־הימיני [הַיְמָנִי֙] יָכִ֔ין וְשֵׁ֥ם הַשְּׂמָאלִ֖י בֹּֽעַז׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את תחילת עבודת הבנייה של בית ה' על ידי שלמה המלך, את הקדשת המקום ואת תיאור כלי הבית.
תחילת בניית בית המקדש על ידי שלמה
פסוקים אלו מתארים את תחילת בניית בית ה׳ בירושלים על ידי שלמה המלך בהר המוריה. בטקסט מצוינים המועד המדויק לתחילת הבנייה, המידות המפורטות של המבנה, כולל אורך, רוחב וגובה, והשימוש בזהב טהור לכיסוי פנים הבית.
קידוש הבית והקודש הקודש
פסוקים אלו מתארים את העיטור המפואר של הבית הגדול. הבית כוסה בעץ ארזים, בזהב טהור, באבנים יקרות ובצורות כרובים. בפרט מתואר בניית קודש הקודשים בצורה מרובעת, אשר כוסה בשטח נרחב מאוד של זהב טוב.
תיאור כלי הבית הקודש
פסוקים אלו מתארים את משקל המעלוֹת וציפוי הזהב שלהן, וכן את בניית שני הכרובים בתוך קודש הקודשים. התיאור כולל את אורך הכנפים, את מיקומן ביחס לקירות המקדש ואת המפגש בין כנפי הכרובים.
פְּרָטִים עַל כְּלֵי הַבַּיִת
תיאור מפורט של הכרובים בבית המקדש, כולל מידות כנפיהם, צבעי הווילון (הפרכות) שעליו רקמו כרובים, וכן פירוט העמודים לפני המקדש עם הכתר והשרשרוֹת המעוטרים במאות רימונים.
עמודי ההיכל
תיאור הצבת שני עמודים גדולים לפני המקדש. העמוד מצד ימין נקרא יכין, והעמוד מצד שמאל נקרא בועז.
הטקסט מסתיים בתיאור העמודים הגדולים שהוקמו בבית המקדש.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המשמעויות הגנוזות בהר המוריה
״הַר הַמּוֹרִיָּה. רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יַנַּיי חַד אָמַר שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָיָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁמִּשָּׁם יִרְאָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. אָרוֹן רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יַנַּאי״
בְּתַלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי, בְּפֶרֶק בְּרָכוֹת, מופיעים דִּיּוּכִים מְפleכֶת עַל הַר הַמּוֹרִיָּה. רַבִּי חִיָּא רוּבָּא וְרַבִּי יַנַּאי מְצֵיעִים מַבָּט אֶחָד, וְכָךְ גַּם חַרְנָה. הַר הַמּוֹרִיָּה הוּא מְקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ הוֹרָיָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי. מִשָּׁם גַּם יִרְאָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר חַרְנָה. הַמַּעֲנִים מַמְשִיכִים אֶת הַקֶּשֶׁר לַמִּשְׁאָה הַקְּדוֹשָׁה וּמְחַפְּרִים עַל הַכֹּחוֹת הַנִּסְתָּרִים בַּמָּקוֹם. רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי מְצַיְּנִים שֶׁמִּשָּׁם גַּם אוֹרָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, וְחַרְנָה מוֹסִיף שֶׁמִּשָּׁם גַּם אֲרִירָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם. לְפִי הַמַּסּוֹרֶת בַּתַּלְמוּד, מִשָּׁם גַּם דִּבֵּר יוֹצֵא לָעוֹלָם, אֲבָל חַרְנָה אוֹמֵר שֶׁמִּשָּׁם גַּם דִּבְרוֹת יוֹצְאוֹת לָעוֹלָם. הַמַּבָּט בַּמָּקוֹם הַזֶּה מְבַטֵּל אֶת הַמַּעֲנֶה הַפְּשׁוּט וּמְגַלֶּה עֹמֶק רוּחָנִי.
תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ה׳:ח׳ ↗שורשי השושלת והתחנות המרכזיות
״הלכה: אֶחָד נִכְנַס לָעֲזָרָה כול׳. רַב אָמַר. בַּתְּחִילָּה. וַיַּעַל דָּוִד בִּדְבַר גָּד זֶה מֶלֶךְ וְנָבִיא. וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יי בִּירושָׁלִַם אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים.״
הקטע מציג את שושלת בני דוד, החל מניצחונותיו של דוד המלך המלוכד בנבואה של גד, ועד לתחילת בניית בית ה' בירושלים על ידי שלמה. הוא מציין את המעבר בין הדורות ואת המשכיות המלוכה והבניין. הטקסט מביא פירושים מהתלמוד הירושלמי, המנסים להוסיף משמעות למילים בפשטות. לדוגמה, הוא מסביר את מעמד סנהדרין ומתייחס למעמד של עורים ותומים. המפרש מנסה לחבר בין המעשים לבין המוסדות וההנהגה שהתפתחו בתקופה זו.
תלמוד ירושלמי שבועות ב׳:ב׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
מידות הבית וגובה הקומות
״והגובה מאה ועשרים. ובמלכים (שם) כתיב ושלשים אמה קומתו הא כיצד גובה הקומה מקרקעית הבית עד קרוי עלייה ראשונה שלשים אמות ומעלייה לעלייה עד גג״
הפסוק מתאר את מידות הבית שבנה שלמה. הגובה הכולל של המבנה היה מאה ועשרים אמה. רש"י מסביר כיצד מחושבת הקומה: מהרצפה עד התקרה של העלייה הראשונה יש שלושים אמה. משם, כל עלייה נוספת היא בגובה תשעים אמה, עד הגג העליון. הדבר מבוסס על התיאור בדברי הימים שבו מצוין שקומת הבית הייתה שלושים אמה. רש"י מפרש שהגובה הכולל כולל את כל העליות. בנוסף, הפסוק מציין שדוד נתן לשלמה את התבניות, הבתים, האוצרות והעליות. המפרש מסתמך על הכתוב כדי להבין את מבנה הבניין.
רש״י על דברי הימים ב׳ 3:4:2 ↗מיקום המזבח בבית המקדש
״עומדים על רגליהם. בקרקעית הבית למערב:״
הפסוק מתאר את המיקום המדויק של המזבח בתוך המבנה. המזבח נמצא בחלק התחתון של הבית, בצד המערב. זהו פרט טכני חשוב בתיאור המבנה המקודש. רש"י מפרש שהמזבח נמצא בקרקעית הבית, כלומר בחלק התחתון שלו, ובצד המערבי. הוא מדגיש את המיקום המדויק של המזבח בתוך המבנה.
רש״י על דברי הימים ב׳ 3:13:1 ↗מבנה האולם בבית המקדש
״והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית. פי': והאולם שהיה על פני רחב הבית היה לו על פני הארך עשרים אמה, כי ארכו״
הפסוק מתאר את מידות האולם שהיה בבית המקדש. האולם הזה היה ממוקם לפני החלק האורכי של הבית, והיה לו רוחב של עשרים אמה מול החלק הרחב של המבנה. התיאור מדגיש את המידות המדויקות של המבנה המקודש. הרד"ק מסביר את המושגים "אורך" ו"רוחב" בהקשר של שטח המבנה. לפי פירושו, החלק הגדול יותר נקרא אורך והחלק הקטן יותר נקרא רוחב. הוא מסביר שהאולם עצמו היה ארוך במידה שמתאימה לרוחב הבית, ולכן המידה של עשרים אמה מתייחסת לאורך החלק הזה מול החלק הרחב של הבית.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 3:4:1 ↗הכרובים בבית המקדש
״פרשים אמות עשרים. כמו שהיה ארך הבית; ואין צרך לגוף הכרובים שיהיה עומד בנס, כי הגוף הוא תחת הכנפים:״
הפסוק מתאר את עמידת הכרובים בתוך קודש הקודשים. לפי פירוש הרד"ק, המידות שמוזכרות עבור הכרובים משקפות את אורך המבנה עצמו. המידות הללו מעידות על המבנה הפיזי של החפץ במקום המקודש. הפרשן מסביר כי אין צורך שהגוף של הכרובים יעמוד בנס או באופן בלתי טבעי. הגוף שלהם נמצא בטבעיות תחת הכנפיים שלהם. ההסבר מתמקד במיקום הגוף תחת הכנף כחלק מהמבנה המתואר.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 3:13:1 ↗