תושבי ירושלים מינו את אחזיהו, בנו הצעיר, למלך במקום אביו, כי כל המלכים הקודמים נהרגו על ידי הכנופיה שבאה מהערבים למחנה. אחזיהו בן יהורם מלך יהודה.
וַיַּמְלִיכוּ֩ יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ בְנ֤וֹ הַקָּטֹן֙ תַּחְתָּ֔יו כִּ֤י כָל־הָרִאשֹׁנִים֙ הָרַ֣ג הַגְּד֔וּד הַבָּ֥א בָֽעַרְבִ֖ים לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ (פ)דברי הימים ב׳ · פרק כב׳
מלכות אחזיהו בן יהורם והמלחמה של יורם
אחזיהו בנה את מלכותו לאחר מות אביו יהורם, בזמן שהתנהלה מלחמה מול יורם מבית משיע. בסוף הפרק, אחזיהו נהרג על ידי יהוא, אך יהואש נציל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ כב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
מלכות אחזיהו בן יהורם
אחזיהו מלך ארבעים ושתיים שנים, ושנה אחת בלבד מלך בירושלים. שם אמו היה עתליה בת עמרי.
בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת־עָמְרִֽי׃גם הוא הלך בדרכי בית אחאב, כי אמו יעצה לו לעשות רע.
גַּם־ה֣וּא הָלַ֔ךְ בְּדַרְכֵ֖י בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֥י אִמּ֛וֹ הָיְתָ֥ה יֽוֹעַצְתּ֖וֹ לְהַרְשִֽׁיעַ׃הוא עשה רע בעיני יהוה כמו בית אחאב, כי אחרי מות אביו הם היו היועצים שלו שהשחיתו אותו.
וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּי־הֵ֜מָּה הָֽיוּ־ל֣וֹ יֽוֹעֲצִ֗ים אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת אָבִ֖יו לְמַשְׁחִ֥ית לֽוֹ׃ה–ח
המלחמה של יורם והגעה של יהוא
גם הוא הלך לפי עצתם ויצא עם יהורם בן אחאב, מלך ישראל, למלחמה נגד חזאל מלך ארם ברמות גלעד, וצבא ארם הכניע את יורם.
גַּ֣ם בַּעֲצָתָם֮ הָלַךְ֒ וַיֵּלֶךְ֩ אֶת־יְהוֹרָ֨ם בֶּן־אַחְאָ֜ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לַמִּלְחָמָ֛ה עַל־חֲזָאֵ֥ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ הָֽרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃הוא חזר להתאושש ביזרעאל, כי הפצועים שנגרמו לו בקרב ברמה נגד חזאל מלך ארם היו קשים. עזריה בן יהורם מלך יהודה ירד לביקור יהורם בן אחאב ביזרעאל כי הוא היה חולה.
וַיָּ֜שָׁב לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל כִּ֤י הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֣ר הִכֻּ֣הוּ בָֽרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יְהוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּי־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃היה זה גורל מאלוהים שאחזיהו יבוא לפגוש את יורם. כשבא, יצא איתו יהוא בן נמשי, זה שיהווה נמשח על ידי ה', כדי להשמיד את בית אחאב.
וּמֵֽאֱלֹהִ֗ים הָיְתָה֙ תְּבוּסַ֣ת אֲחַזְיָ֔הוּ לָב֖וֹא אֶל־יוֹרָ֑ם וּבְבֹא֗וֹ יָצָ֤א עִם־יְהוֹרָם֙ אֶל־יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י אֲשֶׁ֣ר מְשָׁח֣וֹ יְהוָ֔ה לְהַכְרִ֖ית אֶת־בֵּ֥ית אַחְאָֽב׃כאשר יהוא נשפט עם בית אחאב, הוא מצא את שרי יהודה ואת אחיו של אחזיהו, ששימשו כמשרתים לאחזיהו, והרג אותם.
וַיְהִ֕י כְּהִשָּׁפֵ֥ט יֵה֖וּא עִם־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיִּמְצָא֩ אֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וּבְנֵ֨י אֲחֵ֧י אֲחַזְיָ֛הוּ מְשָׁרְתִ֥ים לַאֲחַזְיָ֖הוּ וַיַּהַרְגֵֽם׃ט–יב
מותו של אחזיה והצלת יהואש
הֵם חִפְשׁוּ אֶת אַחֲזְיָהוּ וּמְצָאוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר בְּשׁוֹמְרוֹן, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵהוּא וְהֵרגוּ אוֹתוֹ. קִבְּרוּ אוֹתוֹ, כִּי אָמְרוּ שֶׁהוּא בֵּן יְהוֹשָׁפָט, הַמְּחַפֵּשׂ אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לְבָבוֹ, וְשֶׁל בֵּית אַחֲזְיָהוּ אֵין כֹּחַ לְשַׁלֵּט בַּמַּמְלָכָה.
וַיְבַקֵּשׁ֩ אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ וַֽיִּלְכְּדֻ֜הוּ וְה֧וּא מִתְחַבֵּ֣א בְשֹֽׁמְר֗וֹן וַיְבִאֻ֣הוּ אֶל־יֵהוּא֮ וַיְמִתֻהוּ֒ וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֣ט ה֔וּא אֲשֶׁר־דָּרַ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה בְּכָל־לְבָב֑וֹ וְאֵין֙ לְבֵ֣ית אֲחַזְיָ֔הוּ לַעְצֹ֥ר כֹּ֖חַ לְמַמְלָכָֽה׃עַתַלְיָה, אִמּוֹ שֶׁל אַחֲזְיָהוּ, רָאֲתָה שֶׁבְּנָה מֵת, וְקָמָה וְדִבְּרָה אֶל כָּל שְׁאֵרֵי הַמַּלְכוּת בְּיְהוּדָה.
וַעֲתַלְיָ֙הוּ֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ רָאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֗קָם וַתְּדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ לָקְחָה אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אַחֲזְיָהוּ וְגָנְבָה אוֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמֵּתוּ. הִיא נָתְנָה אוֹתוֹ וְאֶת הַיַּלְדָּה בְּחֲדַר הַמִּטּוֹת וְהִסְתִּירָה אוֹתוֹ. יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ, אֵשֶׁת יְהוּיָדָע הַכֹּהֵן, הָיְתָה אֲחוֹת אַחֲזְיָהוּ, וְהִיא לֹא הֵמִיתָה אוֹתוֹ בִּגְלַל עַתַלְיָה.
וַתִּקַּח֩ יְהוֹשַׁבְעַ֨ת בַּת־הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַמּ֣וּמָתִ֔ים וַתִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ וְאֶת־מֵֽינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַתַּסְתִּירֵ֡הוּ יְהוֹשַׁבְעַ֣ת בַּת־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹרָ֡ם אֵשֶׁת֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן כִּ֣י הִיא֩ הָיְתָ֨ה אֲח֧וֹת אֲחַזְיָ֛הוּ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הֱמִיתָֽתְהוּ׃הוּא נִשְׁאַר אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִסְתַּתֵּר בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁנִים, בְּעֵת שֶׁעַתַלְיָה מָלְכָה עַל הָאָרֶץ.
וַיְהִ֤י אִתָּם֙ בְּבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֖ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
מלכות אחזיהו בן יהורם
וַיַּמְלִיכוּ֩ יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ בְנ֤וֹ הַקָּטֹן֙ תַּחְתָּ֔יו כִּ֤י כָל־הָרִאשֹׁנִים֙ הָרַ֣ג הַגְּד֔וּד הַבָּ֥א בָֽעַרְבִ֖ים לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ (פ)
בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֤יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת־עָמְרִֽי׃
גַּם־ה֣וּא הָלַ֔ךְ בְּדַרְכֵ֖י בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֥י אִמּ֛וֹ הָיְתָ֥ה יֽוֹעַצְתּ֖וֹ לְהַרְשִֽׁיעַ׃
וַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּי־הֵ֜מָּה הָֽיוּ־ל֣וֹ יֽוֹעֲצִ֗ים אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת אָבִ֖יו לְמַשְׁחִ֥ית לֽוֹ׃
ה–ח
המלחמה של יורם והגעה של יהוא
גַּ֣ם בַּעֲצָתָם֮ הָלַךְ֒ וַיֵּלֶךְ֩ אֶת־יְהוֹרָ֨ם בֶּן־אַחְאָ֜ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לַמִּלְחָמָ֛ה עַל־חֲזָאֵ֥ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ הָֽרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם׃
וַיָּ֜שָׁב לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל כִּ֤י הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֣ר הִכֻּ֣הוּ בָֽרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יְהוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּי־חֹלֶ֥ה הֽוּא׃
וּמֵֽאֱלֹהִ֗ים הָיְתָה֙ תְּבוּסַ֣ת אֲחַזְיָ֔הוּ לָב֖וֹא אֶל־יוֹרָ֑ם וּבְבֹא֗וֹ יָצָ֤א עִם־יְהוֹרָם֙ אֶל־יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י אֲשֶׁ֣ר מְשָׁח֣וֹ יְהוָ֔ה לְהַכְרִ֖ית אֶת־בֵּ֥ית אַחְאָֽב׃
וַיְהִ֕י כְּהִשָּׁפֵ֥ט יֵה֖וּא עִם־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיִּמְצָא֩ אֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וּבְנֵ֨י אֲחֵ֧י אֲחַזְיָ֛הוּ מְשָׁרְתִ֥ים לַאֲחַזְיָ֖הוּ וַיַּהַרְגֵֽם׃
ט–יב
מותו של אחזיה והצלת יהואש
וַיְבַקֵּשׁ֩ אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ וַֽיִּלְכְּדֻ֜הוּ וְה֧וּא מִתְחַבֵּ֣א בְשֹֽׁמְר֗וֹן וַיְבִאֻ֣הוּ אֶל־יֵהוּא֮ וַיְמִתֻהוּ֒ וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֣ט ה֔וּא אֲשֶׁר־דָּרַ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה בְּכָל־לְבָב֑וֹ וְאֵין֙ לְבֵ֣ית אֲחַזְיָ֔הוּ לַעְצֹ֥ר כֹּ֖חַ לְמַמְלָכָֽה׃
וַעֲתַלְיָ֙הוּ֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ רָאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֗קָם וַתְּדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃
וַתִּקַּח֩ יְהוֹשַׁבְעַ֨ת בַּת־הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַמּ֣וּמָתִ֔ים וַתִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ וְאֶת־מֵֽינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַתַּסְתִּירֵ֡הוּ יְהוֹשַׁבְעַ֣ת בַּת־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹרָ֡ם אֵשֶׁת֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן כִּ֣י הִיא֩ הָיְתָ֨ה אֲח֧וֹת אֲחַזְיָ֛הוּ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הֱמִיתָֽתְהוּ׃
וַיְהִ֤י אִתָּם֙ בְּבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֖ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את עלייתו של אחזיתו לבמה, את המאבק הצבאי מול יורם ואת מותו של המלך החדש.
פסוקים א–ד
מלכות אחזיהו בן יהורם
פרק זה מתאר את עלייתו של אחזיהו למלוכה בירושלים לאחר מות המלכים הקודמים על ידי פלישת ערבים. הפרק מציין את משך מלכותו הקצר, את שמה של אמו עתליה, ואת השפעת בית אחאב עליו, שגרמה לו לעשות רע בעיני יהוה ולצעוד בדרכי השחתה.
פסוקים ה–ח
המלחמה של יורם והגעה של יהוא
הקטע מתאר את המלחמה של יורם מלך ישראל נגד חזאל מלך ארם בגרד גלעד, את פציעתו של יורם ואת ביקורו של אחזיהו מלך יהודה ביזרעאל. הוא מתאר גם את מפגשם של אחזיהו ויהוא, שתוכנן מאלוהים, ואת הרגת שרי יהודה על ידי יהוא במהלך השמדת בית אחאב.
פסוקים ט–יב
מותו של אחזיה והצלת יהואש
הקטע מתאר את מותו של אחזיה בגלל חיפוש אחר ה', ואת הניסיון של עתליה להשתלט על המלוכה. יהושבעת בת המלך מצילה את התינוק יהואש ממוות, מחביאה אותו בבית האלוהים למשך שש שנים, כדי למנוע את השמדת צאצאי המלוכה על ידי עתליה.
הפרק מסתיים בתיאור מותו של אחזיהו והצלת הנצר של יהואש.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
האשליה של יואש וסימן הדין
״ויואש עשה עצמו אלוה, שנאמר (אחרי) [ואחרי] מות יהוידע (הכהן) (דה"ב כד יז), אמרו לו אלוה אתה, אילולי שאתה אלוה לא היתה עושה שש שנים״
המידרש בתנחומא בובר מפרש את מעשיו של המלך יואש, שהתיימר להיות אלוהים. המפרש טוען שהוכחה לכך שאינו אלוהים היא היכולת שלו לכהן בבית המקדש במשך שש שנים רצופות. לפי הגישה הזו, כהן גדול אמור להיכנס למקום הקודש רק פעם אחת בשנה, וכולם מתפללים שיחזור בשלום, אך יואש עשה זאת שש שנים. כאשר המלך שמע את דברי האנשים, ה' הראה לו מיד שהוא רק בן אדם. המפרש מציין שהכתוב אומר ש"יואש עשה שפטים", וזה משמש כהוכחה לכך שגם מלך יכול להיות אנושי ופשוט. המפרש משתמש בפרשת המוות של יהוידע כבסיס לטענה שהעצמה עצמית כזו היא אשליה.
תנחומא בובר, וארא ט״ז:ג׳ ↗שלוחו של אדם כמותו
״במספר הימים אשר תרתם, אמ' ר' ישמעאל וכי ישראל תרו אותה והרי שנים עשר בלבד תרו אותה אלא לפי שהיו שלוחיהן ששלוחו של אדם כמותו״
בְּמַקְצֵה הַדִּיּוּקִים שֶׁבַּתַּלְמוּד, הַסְּפְרִי זוטא מְבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר מָה הָיָה הַמִּדָּה הַמֶּדַעִית שֶׁבָּעוֹלָם. הַמְּסֹרָה מְסַבֶּת שֶׁמִּסְפַּר הַיָּמִים שֶׁבֶּעִנְיַן הַקְרָבָה הָיָה קָצָר מְאֹד, כְּשֶׁכָּתוּב שׁוּב וְהַיָּמִים הָיוּּ לְּבַד . הַמַּקְשִׁים בַּמַּרְאֵה הַתַּלְמוּדִי מְסַבִּים שֶׁהַכֹּחַ הַמְּבַצֵּעַ אֶת הַמִּצְוָה הוּא כְּמוֹ הָאִישׁ עַצְמוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יֵשׁוּעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי זְכַאי מֵבִיאִים דַּתִּים מֵהַכְּתוּבִים כְּדי לְהוֹכִיחַ שֶׁהַשָּׁלִיחַ מְבַצֵּעַ אֶת רְצוֹן שְׁלִיחוֹ כְּאִלּוּ הָיָה הוּא עַצְמוֹ. הַמַּעֲמָד הַתַּלְמוּדִי מֵסִית אֶת הַדִּירוֹת הַזֶּה לְמַטָּרָה אַחַת: הַכֹּחַ שֶׁל הַשָּׁלִיחַ הוּא הַכֹּחַ שֶׁל הַמְּצַוֶּה. הַסְּפְרִי מֵבִיא דַּוגְמוֹת מֵהַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ הַכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים כְּאִלּוּ הָאָדָם הֵם הַמַּקְרִיבִים, אוֹ הַמְּלָכִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים אֶת הַמִּשְׁמַעֶת שֶׁל הַנִּבִּיא. כְּתִיבָה זוֹ מְבַסֶּסֶת עַל הָעוֹצְמָה שֶׁבַּשָּׁלִיחוּת, בְּהַשְׁוָאָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם: כְּשֶׁהַשֵּׁם מְצַוֶּה אֶת אֵלִיָּהוּ, הַמִּשְׁמָעֶת עוֹבֶרֶת לְאֱלִישָׁע וְלַשְׁבִיתֵי הַנְּבִיאִים, וְכָךְ הַשָּׁלִיחַ מְבַצֵּעַ אֶת הַמִּצְוָה בְּשִׁלְמוּת וּבְכֹחַ הַמְּצַוֶּה.
ספרי זוטא י״ב:ל״ד:א׳ ↗בעקבות המפרשים
סְתָתִיּוֹת הַגִּילִים וְהַתְקֵנִים בְּיַחְלֵד הַמֶּלֶךְ
״בן ארבעים ושתים. ובמלכים (ב' כ"ח) הוא אומר בן עשרים ושתים הא כיצד לפי זה היה הבן גדול מאביו ב' שנים אלא ב' שנים קודם״
הַפֶּסֶק עָסַק בְּגִילּוֹ שֶׁל יַחְלֵד, בְּנוֹ שֶׁל אַסָא, שֶׁמָּלַךְ בִּגְיל אַרְבָּעִים וְׁשְׁתַּיִם. רַשִׁ"י מְבִיא הַשְׁוָאָה קָשָׁה בֵּין הַכְּתִיבִים בַּמִּקְרָא, כִּי בְּסֵפֶר מְלָכִים מִצֶּבַּע גִּילּוֹ כְּעֶשְׂרִים וְׁשְׁתַּיִם שָׁנָה. רַשִׁ"י מַסְבִּיר אֶת הַסְּתִירָה הַזֹּאת בְּשְׁתֵּי הַשְׁרָאוֹת: אוֹ הַגִּיל הַגָּדוֹל יוֹתֵר מְצַלֵּעַ אֶת הַמֶּלֶת, אוֹ שֶׁהַגִּיל הַקָּטָן מְצַיֵּן שֶׁבְּרֶגַע הַמְּלָכוּת הַמְּתֻקֶּנֶת הָיָה קָטָן יוֹתֵר. עַד כֹּה, רַשִׁ"י מְנַסֶּה לְפַסֵּק אֶת הַסְּתִירָה בְּמַחְשָׁבָה שֶׁהַגְּזֵרָה הָרָעָה עַל בֵּית דָּוִד הִתְחִילָה לְהִתְמַשְׁכֵּן מֵעֵת אֶחָב. הוּא מְצַיֵּן פְּרָטִים עַל הַקְּשָׁרִים הַמִּשְׁפַחְתִּיִּים שֶׁל הַמְּלָכִים, כְּמוֹ הַקֶּשֶׁר בֵּין אַסָא לְעָמְרִי, וְעוֹרֵךְ הַתַּאֲרִיכִים הַמְּפֻרְטִים בַּמְּלָכִים בְּשׁוּנוֹת שְׁנָת הַמְּלָכוּת שֶׁל יְהוֹרָם וְאַחֲזְיָהוּ. רַשִׁ"י מַבְחִין בֵּין הַכְּתִיבִים הַשּׁוֹנִים בִּשְׁנַת הַמְּלָכוּת הַמְּדֻגֶּרֶת לְכָךְ שֶׁמֶּלֶךְ הָיָה חָלִי בְּתַחְלָתוֹ, וְלָכֵן שְׁנַת הַמְּלָכוּת שֶׁלּוֹ נֶחְשֶׁבֶת שׁוֹנָה. הַפֵּרוּשׁ הַנִּמְצָא בַּמְּלָכִים מְסֻבָּל מִן הַמִּבְנֶה שֶׁל הַכְּתִיבִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַמְּלָכִים הַמִּשְׁפַחָה.
רש״י על דברי הימים ב׳ 22:2:1 ↗הישרדותו של אחזיהו
״ובני אחי אחזיהו. ומה שלא נאמר ואחי אחזיהו לפי שנהרגו בימי יהורם אביהם כדכתיב לעיל (ב' כ"א) ויעלו ביהודה ויבקעוה ולא נשאר בן כי אם״
הפסוק מתאר את תולדות משפחתו של אחזיהו, בנו של יורם, ומפרט את בני אחיו. רש"י מפרט כאן נקודה חשובה לגבי שורת הצאצאים. הוא מציין כי למרות שהכתוב לא אומר במפורש שהם אחים לאחזיהו, זה נלמד מההקשר של הכתובים הקודמים. לפי רש"י, בני אחיו נהרגו כבר בימי יורם אביהם, כפי שמוסבר בפרק הקודם. הפרשן מסביר שרק אחזיהו הקטן שרד את המאורעות הקשים ביהודה. הוא מדגיש שהפסוק מציג את המשכיות השושלת דרך הבן שנותר בחיים. הגישה כאן היא ניתוח טקסטואלי המשלב בין פסוקים שונים כדי להבין את המציאות ההיסטורית של המשפחה בשנים הללו.
רש״י על דברי הימים ב׳ 22:8:1 ↗הקשר המשפחתי של עתליה
״ושם אמו עתליהו בת עמרי. בת אחאב היתה כמו שכת' למעלה (ב כא,ו), אלא שיחס אותה לאבי אביה. וכן "ותבאנה אל רעואל אביהן" (שמ' ב,יח)״
הפסוק מתאר את עתליה, בתו של עמרי. לפי רד״ק, היא בתו של אחאב, כפי שנכתב קודם לכן בספר מלכים. עם זאת, כאן הכותב מקשר אותה לאבי אביה. הרד״ק מסביר ששיטת הקישור הזו נפוצה, ודוגמה לכך היא בסיפור על רעואל, שם הוא מכונה אבי אביהם. הגישה כאן היא להבהיר את אילן היוחסין דרך הקשר הדורי הרחב יותר.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 22:2:2 ↗חולשת ממלכת אחזיהו
״ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה. לא נשאר בבית אחזיהו לעצור כח לממלכה מעת שמת הוא; כי לא היה לו בן גדול ראוי למלוך, וכל״
הַפסוק מְתָאֵר אֶת הַמַּצָּב הַפּוֹרֵחַ שֶׁל בֵּית אַחַזְיָהוּ בְּעֵת מְותוֹ. לֹא נִשְׁאַר בְּבֵית אַחַזְיָהוּ כֹּחַ מַמְלֶכְתִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲצֹר אֶת הַמִּשְׁבָּר. הַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה חִסָּרוֹן בְּיָלִדִים גְּדוֹלִים וּמְתֻכְנָסִים שֶׁיְּכוֹלוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמַּמְלָכָה. כָּל הַזֶּרַע שֶׁנִּשְׁאַר מִבֵּית הַמַּלְכוּת הָיָה קָטָן וְחַלָּשׁ. רַדַּק מַסְבִּיר כִּי הַחֻלְשָׁה הַזֹּאת הָיְתָה הַהִזְמָנוּת שֶׁל עַתַּלְיָהוּ. בִּרְשָׁתוֹ הַקְּצָרָה, הוּא מַסְבִּר שֶׁהַחֹסֶר בְּכֹחַ הַמַּלְכוּת הִאֲפְשֵׂר לְעַתַּלְיָהוּ לְהַשְׁמִיט אֶת כָּל זֶרַע הַמַּלְכָה בְּיְהוּדָה. הַפֵּרוּשׁ מַדְגִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַחֹסֶר בִּדְרוֹר לַמַּלְכָה לְבֵין הַיְּכֹלֶת לְבַצֵּעַ רֶצַח הַמִּשְׁפָּחָה.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 22:9:2 ↗