יהוספט נפטר ונקבר יחד עם אבותיו בעיר דוד. בנו יהואם מלך במקומו.
וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹשָׁפָט֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃דברי הימים ב׳ · פרק כא׳
סוף ימי יהוספט ועליית יהואם לשלטון
תקופת שלטון יהואים, המרד באדום והעונש על יהורם
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ כא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
סוף ימי יהוספט ועליית יהואם לשלטון
ליהוספט היו אחים: עזריה, יחיאל, זכריה, עזריה, מיכאל ושפטיאה. כל אלה היו בני יהוספט, מלך ישראל.
וְלֽוֹ־אַחִ֞ים בְּנֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֗ט עֲזַרְיָ֤ה וִֽיחִיאֵל֙ וּזְכַרְיָ֣הוּ וַעֲזַרְיָ֔הוּ וּמִיכָאֵ֖ל וּשְׁפַטְיָ֑הוּ כָּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃אביהם נתן להם מתנות רבות מכסף, מזהב ומעושר, יחד עם ערים מבוצרות ביהודה. הוא נתן את הממלכה ליהואם, כי הוא הבכור.
וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ אֲ֠בִיהֶם מַתָּנ֨וֹת רַבּ֜וֹת לְכֶ֤סֶף וּלְזָהָב֙ וּלְמִגְדָּנ֔וֹת עִם־עָרֵ֥י מְצֻר֖וֹת בִּֽיהוּדָ֑ה וְאֶת־הַמַּמְלָכָ֛ה נָתַ֥ן לִֽיהוֹרָ֖ם כִּי־ה֥וּא הַבְּכֽוֹר׃ (פ)יהואם עלה לשלטון בממלכת אביו והתחזק. הוא הרג בחרב את כל אחינו ואת שרי ישראל.
וַיָּ֨קָם יְהוֹרָ֜ם עַל־מַמְלֶ֤כַת אָבִיו֙ וַיִּתְחַזַּ֔ק וַיַּהֲרֹ֥ג אֶת־כָּל־אֶחָ֖יו בֶּחָ֑רֶב וְגַ֖ם מִשָּׂרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃חלומו של יהואים ומרד אדום
יהואים מלך של שלשים ושתיים שנים, ובירושלים הוא מלך שמונה שנים.
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה יְהוֹרָ֣ם בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃הוא הלך בדרך מלכי ישראל כפי שעשו בית אחאב, כי בת אחאב הייתה לו לאישה, ועשה רע בעיני ה'.
וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ אִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ה' לא רצה להשמיד את בית דוד בגלל הברית שכרת עם דוד, וכפי שאמר שהוא ייתן לו אור וגם לבניו כל הימים.
וְלֹא־אָבָ֣ה יְהוָ֗ה לְהַשְׁחִית֙ אֶת־בֵּ֣ית דָּוִ֔יד לְמַ֣עַן הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת לְדָוִ֑יד וְכַאֲשֶׁ֣ר אָמַ֗ר לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר וּלְבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃בימיו אדום מרדה משליטת יהודה, והם הציבו לעצמם מלך.
בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥יכוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃מרד אדום והנאת אליהו הנביא
יהואם עבר עם השרים שלו וכל כוח הרכב שהיה איתו. הוא קם בלילה ותקף את אדום שמקיפה אותו ואת שרי הרכב שלו.
וַיַּֽעֲבֹ֤ר יְהוֹרָם֙ עִם־שָׂרָ֔יו וְכָל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַיְהִי֙ קָ֣ם לַ֔יְלָה וַיַּ֗ךְ אֶת־אֱדוֹם֙ הַסּוֹבֵ֣ב אֵלָ֔יו וְאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הָרָֽכֶב׃אדום מרדה בשלטון יהודה עד היום הזה. אז היא מרדה בבנה באותו זמן, כי היא עזבה את ה' אלוהי אבותיו.
וַיִּפְשַׁ֨ע אֱד֜וֹם מִתַּ֣חַת יַד־יְהוּדָ֗ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אָ֣ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֛ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא מִתַּ֣חַת יָד֑וֹ כִּ֣י עָזַ֔ב אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃גם הוא בנה בתי עבודה בערים שבהרי יהודה. הוא הזין את תושבי ירושלים וגרם ליהודה לעזוב.
גַּם־ה֥וּא עָשָֽׂה־בָמ֖וֹת בְּהָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיֶּ֙זֶן֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּדַּ֖ח אֶת־יְהוּדָֽה׃ (פ)מכתב הגיע אליו מאליהו הנביא שאמר: כך אמר ה' אלוהי דוד אביך, בגלל שלא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה.
וַיָּבֹ֤א אֵלָיו֙ מִכְתָּ֔ב מֵֽאֵלִיָּ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הָלַ֙כְתָּ֙ בְּדַרְכֵי֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט אָבִ֔יךָ וּבְדַרְכֵ֖י אָסָ֥א מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃העונש על יהורם
היא הלכה בדרכם של מלכי ישראל וגרמה ליהודה ולתושבי ירושלים לעבוד עבודה זרה, בדיוק כפי שבית אחאב עשה. גם את אחיך, בני משפחתך הטובים ממך, הרגת.
וַתֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֙רֶךְ֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַתַּזְנֶ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם כְּהַזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְגַ֨ם אֶת־אַחֶ֧יךָ בֵית־אָבִ֛יךָ הַטּוֹבִ֥ים מִמְּךָ֖ הָרָֽגְתָּ׃הנה, הַשֵּׁם מכה במכה גדולה בעמך, בבניך, בנשותיך ובכל רכושך.
הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה נֹגֵ֛ף מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בְּעַמֶּ֑ךָ וּבְבָנֶ֥יךָ וּבְנָשֶׁ֖יךָ וּבְכָל־רְכוּשֶֽׁךָ׃ואתה תסבול ממחלות רבות בעיניך, עד שהעיניים יצאו ממקומן בגלל המחלה, ימים אחר ימים.
וְאַתָּ֛ה בָּחֳלָיִ֥ים רַבִּ֖ים בְּמַחֲלֵ֣ה מֵעֶ֑יךָ עַד־יֵצְא֤וּ מֵעֶ֙יךָ֙ מִן־הַחֹ֔לִי יָמִ֖ים עַל־יָמִֽים׃הַשֵּׁם עורר על יהורם את רוח הפלשתים ואת ערבים שנמצאים ליד כושים.
וַיָּ֨עַר יְהוָ֜ה עַל־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־יַ֥ד כּוּשִֽׁים׃סוף מלכות יהואחז
הם עלו ביהודה, פרצו את הגבולות ושבו את כל הרכוש שנמצא בבית המלך, כולל את בניו ואת נשותיו. לא נשאר לו בן, חוץ מיהואחז הקטן.
וַיַּעֲל֤וּ בִֽיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הָרְכוּשׁ֙ הַנִּמְצָ֣א לְבֵית־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם־בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר־לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם־יְהוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו׃ואחרי כל זה, ה׳ הכה אותו במעיים בחולי שאין לו מרפא.
וְאַחֲרֵ֖י כָּל־זֹ֑את נְגָפ֨וֹ יְהוָ֧ה ׀ בְּמֵעָ֛יו לָחֳלִ֖י לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃עברו כמה ימים, וכשעלה זמן סיום הימים, מעיו יצאו יחד עם מחלתו. הוא מת ממחלות רעות, ועמו לא עשו לו שריפה כפי שעשו לאבותיו.
וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חָלְי֔וֹ וַיָּ֖מָת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃הוא היה בן שלושים ושתיים, ומלך שמונה שנים בירושלים. הוא הלך בדרך שאינה טובה, וקברו אותו בעיר דוד, ולא בקברי המלכים.
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּלֹ֣א חֶמְדָּ֔ה וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֖א בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
סוף ימי יהוספט ועליית יהואם לשלטון
וַיִּשְׁכַּ֤ב יְהֽוֹשָׁפָט֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
וְלֽוֹ־אַחִ֞ים בְּנֵ֣י יְהוֹשָׁפָ֗ט עֲזַרְיָ֤ה וִֽיחִיאֵל֙ וּזְכַרְיָ֣הוּ וַעֲזַרְיָ֔הוּ וּמִיכָאֵ֖ל וּשְׁפַטְיָ֑הוּ כָּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ אֲ֠בִיהֶם מַתָּנ֨וֹת רַבּ֜וֹת לְכֶ֤סֶף וּלְזָהָב֙ וּלְמִגְדָּנ֔וֹת עִם־עָרֵ֥י מְצֻר֖וֹת בִּֽיהוּדָ֑ה וְאֶת־הַמַּמְלָכָ֛ה נָתַ֥ן לִֽיהוֹרָ֖ם כִּי־ה֥וּא הַבְּכֽוֹר׃ (פ)
וַיָּ֨קָם יְהוֹרָ֜ם עַל־מַמְלֶ֤כַת אָבִיו֙ וַיִּתְחַזַּ֔ק וַיַּהֲרֹ֥ג אֶת־כָּל־אֶחָ֖יו בֶּחָ֑רֶב וְגַ֖ם מִשָּׂרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
חלומו של יהואים ומרד אדום
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁתַּ֛יִם שָׁנָ֖ה יְהוֹרָ֣ם בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
וַיֵּ֜לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ ׀ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בֵּ֣ית אַחְאָ֔ב כִּ֚י בַּת־אַחְאָ֔ב הָ֥יְתָה לּ֖וֹ אִשָּׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃
וְלֹא־אָבָ֣ה יְהוָ֗ה לְהַשְׁחִית֙ אֶת־בֵּ֣ית דָּוִ֔יד לְמַ֣עַן הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת לְדָוִ֑יד וְכַאֲשֶׁ֣ר אָמַ֗ר לָתֵ֨ת ל֥וֹ נִ֛יר וּלְבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃
בְּיָמָיו֙ פָּשַׁ֣ע אֱד֔וֹם מִתַּ֖חַת יַד־יְהוּדָ֑ה וַיַּמְלִ֥יכוּ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃
מרד אדום והנאת אליהו הנביא
וַיַּֽעֲבֹ֤ר יְהוֹרָם֙ עִם־שָׂרָ֔יו וְכָל־הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַיְהִי֙ קָ֣ם לַ֔יְלָה וַיַּ֗ךְ אֶת־אֱדוֹם֙ הַסּוֹבֵ֣ב אֵלָ֔יו וְאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הָרָֽכֶב׃
וַיִּפְשַׁ֨ע אֱד֜וֹם מִתַּ֣חַת יַד־יְהוּדָ֗ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אָ֣ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֛ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא מִתַּ֣חַת יָד֑וֹ כִּ֣י עָזַ֔ב אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃
גַּם־ה֥וּא עָשָֽׂה־בָמ֖וֹת בְּהָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיֶּ֙זֶן֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּדַּ֖ח אֶת־יְהוּדָֽה׃ (פ)
וַיָּבֹ֤א אֵלָיו֙ מִכְתָּ֔ב מֵֽאֵלִיָּ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יךָ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־הָלַ֙כְתָּ֙ בְּדַרְכֵי֙ יְהוֹשָׁפָ֣ט אָבִ֔יךָ וּבְדַרְכֵ֖י אָסָ֥א מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃
העונש על יהורם
וַתֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֙רֶךְ֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַתַּזְנֶ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם כְּהַזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וְגַ֨ם אֶת־אַחֶ֧יךָ בֵית־אָבִ֛יךָ הַטּוֹבִ֥ים מִמְּךָ֖ הָרָֽגְתָּ׃
הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה נֹגֵ֛ף מַגֵּפָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בְּעַמֶּ֑ךָ וּבְבָנֶ֥יךָ וּבְנָשֶׁ֖יךָ וּבְכָל־רְכוּשֶֽׁךָ׃
וְאַתָּ֛ה בָּחֳלָיִ֥ים רַבִּ֖ים בְּמַחֲלֵ֣ה מֵעֶ֑יךָ עַד־יֵצְא֤וּ מֵעֶ֙יךָ֙ מִן־הַחֹ֔לִי יָמִ֖ים עַל־יָמִֽים׃
וַיָּ֨עַר יְהוָ֜ה עַל־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־יַ֥ד כּוּשִֽׁים׃
סוף מלכות יהואחז
וַיַּעֲל֤וּ בִֽיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הָרְכוּשׁ֙ הַנִּמְצָ֣א לְבֵית־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם־בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר־לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם־יְהוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו׃
וְאַחֲרֵ֖י כָּל־זֹ֑את נְגָפ֨וֹ יְהוָ֧ה ׀ בְּמֵעָ֛יו לָחֳלִ֖י לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃
וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חָלְי֔וֹ וַיָּ֖מָת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ בְּלֹ֣א חֶמְדָּ֔ה וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֖א בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את סוף ימי יהוספט, את עלייתו של יהואם לשלטון ואת האירועים המדיניים והצבאיים בתקופה זו.
סוף ימי יהוספט ועליית יהואם לשלטון
הפסוקים מתארים את מותו של יהוספט וקבורתו בעיר דוד. לאחר מותו, בנו הבכור יהואם קיבל את המלוכה ואת המתנות שהשאיר אביו. עם עלייתו לשלטון, יהואם החזיק בכוח אך רצח בחרב את כל אחינו ואת שרי ישראל.
חלומו של יהואים ומרד אדום
פסוקים אלו מתארים את תקופת מלכותו של יהואים, שהלך בדרכי רעה בגלל נישואיו לבנות בית אחאב. למרות מעשיו, ה' לא השמיד את בית דוד בשל הברית הנצחית עם דוד. בתקופתו חלה גם פגיעה בריבונות יהודה, כאשר אדום מרדה והפכה לממלכה עצמאית.
מרד אדום והנאת אליהו הנביא
הקטע מתאר את כיבוש אדום על ידי יהואם, את מרד אדום ביהודה כעונש על עזיבת ה', ואת בניית בתי עבודה בהרי יהודה. אליהו הנביא שולח מכתב המוקיע את יהואם על אי-הליכה בדרכי אבותיו, יהושפט ואסא.
העונש על יהורם
הפסוקים מתארים את התוצאות של חטאיה של יהודית (אשת יהורם) והתנהגותו של המלך יהורם. בגלל חטאים אלו, הַשֵּׁם מכה את העם, את משפחת המלך ואת רכושו במכות קשות ובמחלה קשה בעיניים. בנוסף, הַשֵּׁם מעורר נגדו אויבים, את הפלשתים ואת הערבים מצד כוש.
סוף מלכות יהואחז
הפסוקים מתארים את תבועת יהודה על ידי אויביו, ששבו את רכוש המלך ובניו. לאחר מכן, ה׳ מכה את המלך במחלה קשה במעיים שמובילה למותו. המלך מת במצבו הרע לאחר שמונה שנות מלכות, ונקבר בעיר דוד ללא כבוד המלכים המקובל.
הפרק מסתיים בתיאור סוף מלכותו של יהואחז והידועות על יורשו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הלוח האזרחי וההבדל בין מיתות
״וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם, קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וּקְרָטֵסִים, וְיוֹם גְּנֻסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּידָה, וְיוֹם הַמִּיתָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה,״
רַבִּי מֵאִיר מְפֵרֵט אֵיךְ הַגּוֹיִם מְסַדְּרִים אֶת הַזְּמַן שֶׁלָּהֶם. הַמִּסְפָּרִים שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּם הִם קַלֶנְדָּא, סְטַרְנוּרָא, וְקְרָטֵסִים. הַמַּחְגּוֹרִים הַמְּשֻׁבָּחִים שֶׁלָּהֶם הִם יוֹם הַכְּתִיבָה שֶׁל הַמְּלָכִים, יוֹם הַלֵּדָה וְיוֹם הַמִּיתָה. הַחֲכָמִים מוֹסִיפִים תּוֹרָה עַל הַמִּיתָה. הֵם אוֹמְרִים שֶׁבְּכָל מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה, יֵשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל מִיתָה לְלֹא שְׂרֵפָה אֵינָהּ עֲבוֹדָה זָרָה. רַק בְּמַצָּבִים מְסֻיָּמִים, כְּמוֹ יוֹם הַתִּגְלַחַת אוֹ יוֹם הַיְּצִיאָה מֵהַכְּלָאִים, הַחֹג הַמְּשֻׁבָּח מֻגְבָּל רַק לָאָדָם הַסְּכָמוּם וְלַיּוֹם הַסְּכָמוּם.
משנה עבודה זרה א׳:ג׳ ↗הזכות והאחריות בבניית יריחו
״כָּתוּב בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחוּ בַּאֲבִירָם בְּכוֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ. חִיאֵל מִן יְהוֹשָׁפָט. יְרִיחוֹ מִבִּנְיָמִן. אֶלָּא שֶׁמְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי״
הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי בְּסַנֶדְרִין מְסַבֵּל הַבָּהָה עַל הַקְּרִיאָה שֶׁחִיאֵל בָּנָה אֶת יְרִיחוּ בִּבְכוֹרוֹ בְּאַבִירָם וּבִצְעִירוֹ בְּשְׂגוּב. הַתַּלְמוּד מְסַבֵּר שֶׁהַמִּלִּים "בְּבִכּוֹרוֹ" לֹא מְצַיְּנוֹת אֶת הָאָדָם הַמְּאַיֵן, אֶלָּא שֶׁהַזְּכוּת עוֹבֶרֶת כְּמוֹ בְּמַעֲמָד שֶׁל זַכָּאי, וְהָאַחֲרָיוּת כְּמוֹ בְּמַעֲמָד שֶׁל חַיָּיב. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁלָּהֶם הָיְתָה רַק לְהַגְדִּיל אֶת הָעֹשֶׁר, וְזֶה גָּרַם לְחֻרְבָּן הַמָּקוֹם. כְּמוּ כָּךְ, הַתַלְמוּד מְבִיא מִקֶּצֶת הַדְּרָשָׁה עַל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאַחְאָב הַמֶּלֶךְ. אֵלִיָּהוּ הִתְעַצֵּב מֵהַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ, אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצְיוֶה לוֹ לְקַבֵּל אוֹתָם בְּסַבְלָנוּת. הַתַלְמוּד מְדַגֵּשׁ שֶׁהַצַּדִּיק מְקַיֵּם כָּל מַה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וּמְצִיאַת אַחְאָב הַמֶּלֶךְ הִיא שֶׁמּוֹשֶׁה הַנָּבִיא גָּדוֹל יוֹתֵר, כִּי בְּתוֹרָתוֹ מֻסְבָּר הַקֶּצֶת הַמַּטָר וְהַחֲרָה שֶׁמִּבְּשִׁיל הַמְּלָכִים.
תלמוד ירושלמי סנהדרין י׳:ב׳:ה׳ ↗בעקבות המפרשים
הטלת המיסים על אדום ועליית המרידות
״בימיו פשע אדום וגו'. כי דוד הכרית כל זכר באדום ויתן בהם נציבים במקום מלך ופרעו לו מס וכן היו עושין כל מלכי יהודה נותנין״
הפסוק מתאר את המצב המדיני והכלכלי בימיו של דוד המלך, כאשר אדום מרד בשליטתו. לפי רש"י, דוד השמיד את כל הגברים באדום ומינה שם פקידים ממשלתיים, הנקראים "נציבים", כדי לאסוף מהם מסים. שיטה זו של מינוי שליטים מקומיים לטובת הקופה המלכותית הפכה למנהג נפוץ בקרב מלכי יהודה. הפרשן מסביר שהמנהג הזה נמשך גם בתקופות מאוחרות יותר, אך החל שינוי משמעותי בימי יהורם. מאותו זמן ואילך, הממלכה החלה לאבד את שליטתה והנציבים הפכו למרדים תחת שלטון יהודה. רש"י מתמקד כאן בהיבט המנהלי והמדיני של הברית והשליטה המלכותית.
רש״י על דברי הימים ב׳ 21:8:1 ↗המשמעות של המילה "ויבקעוה"
״ויבקעוה. כמו (ישעיה ז') נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענ' וכן (מלכים ב' ג') להבקיע אל מלך אדום:״
בְּפֵרוּשׁ הַמִּלָּה "וַיְבַקְּעוֹהוּ" בְּדִבְרֵי הַיָּמִם שֶׁל דָּוִד, רַשִׁי מְסַבֵּל אֶת הַמִּלָּה מִבְּעֵיטַת הַכְּתָב בְּמַקְורוֹת אַחֲרִים. הוּא מְקַשֵּׁר אֶת הַפֹּעַל לַמִּלָּה "לְהַבְקִיעַ" כְּמוֹ שֶׁנִּתְקַלְּטָה בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ אוֹ בְּסֵפֶר מְלָכִים. רַשִׁי מַסְבִּיר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְהַשְׁמִיד אוֹ לְהַכְרִיעַ אֶת הָאוֹיֵב בְּעוֹצְמָה. הַהֶסְבֵּר שׁוֹתֵל בָּעֵינֵי הַקֹּרֵא תְּחוּמִים שֶׁל מִלְחָמָה וְהַרְס, וְזֶהוּ הַפֵּרוּשׁ הַמְקֹבָּל בְּמַסּוֹרֶת הַפְּשָׁרָן הַקְּלָסִי.
רש״י על דברי הימים ב׳ 21:17:1 ↗המשמעות של המילה ניר
״לתת לו ניר. כמו "נר", כי המלך כמו הנר המאיר. וכן "בִן" (שמ' לג,יא) ו"בֵן", "רִש" (מש' כח,יט) ו"רֵש" (מש' יג,יח):״
בְּפֶרֶט עַל הַמִּלָּה "נִיר" בַּפֶּסוּק הָרִאשׁוֹן, הָרַדָּק מַסְבִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר לַמְּלָכִים. הוּא רוֹאֶה בַּמִּלָּה הַזֹּאת רֶמֶז לְאוֹר. לְפִי הַפֵּרוּשׁ שׁוֹלֶת בַּסּוֹד הַזֶּה, הַמֶּלֶךְ הוּא כְּמוֹ נֵר הַמְּאִיר לְסְבִיבָתוֹ. הָרַדָּק מְקַשֵּׁר אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת לְמִילִּים דּוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, כְמוֹ הַמִּלִּים "בֵּן" אוֹ "רֵש" שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בְּמָקוֹמוֹת אֲחֵרִים. הַפֵּרוּשׁ שׁוֹלֵט בַּקֶּשֶׁר הַמַּלְכוּתִי שֶׁבַּמִּלָּה הַזֹּאת, וּמַבִּיט עַל הַמִּלָּה כְּסֵמֶל לְהַשְׁפָּעָה וְאוֹר.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 21:7:1 ↗מכתבו של אליהו הנביא ליהורם
״ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא. זה היה אחר שעלה (מ"ב ב,יא). וענין זה כי נגלה אליהו ברוח נבואה לאחד מהנביאים ושם בפיו דברי המכתב הזה,״
הפסוק מתאר את קבלת מכתבו של אליהו הנביא אל המלך יהורם. הרד״ק מסביר שהמכתב הזה הגיע לאחר עלייתו של אליהו השמימה. לפי הפירוש, אליהו התגלה לנביא אחר בנבואה, והנביא הזה כתב את הדברים כפי שאליהו אמר לו, כדי שיהורם יחשוב שהמכתב ירד ישירות מהשמיים. המטרה הייתה לגרום ליהורם להיכנע ולהבין את עוצמת הטעות שעשה. הרד״ק מביא הוכחה לכך שהמכתב הגיע כשהאליהו כבר היה במקום אחר, דרך הבחנה בין הזמן שבו אלישע היה אומר "יצק" במקום "יוצק". הוא מציין גם לפי סדר עולם שאליהו כבר היה נגמז שבע שנים כשהמכתב הגיע ליהורם. הפירוש מתמקד בדרך שבה התקבל המסר ובניסיון לעורר את המלך לתשובה.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 21:12:1 ↗