על עזריה בן עודד הייתה רוח אלוהים.
וַעֲזַרְיָ֙הוּ֙ בֶּן־עוֹדֵ֔ד הָיְתָ֥ה עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃דברי הימים ב׳ · פרק טו׳
הבטחת עזריה למלך אסא, טיהור המזבח וחידוש הברית
הנביא עזריה מבטיח את השם למלך אסא, המלך מטהר את הארץ ומחדש את הברית עם העם
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ טו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הבטחת עזריה למלך אסא
הוא יצא לפני אסא ואמר לו: שמעו אותי, אסא, וכל יהודה ובנימין, הַשֵּׁם איתכם כל עוד אתם איתו. ואם תחפשו אותו, הוא יימצא לכם, אבל אם תעזבו אותו, הוא יעזב אתכם.
וַיֵּצֵא֮ לִפְנֵ֣י אָסָא֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁמָע֕וּנִי אָסָ֖א וְכָל־יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֑ן יְהוָ֤ה עִמָּכֶם֙ בִּֽהְיֽוֹתְכֶ֣ם עִמּ֔וֹ וְאִֽם־תִּדְרְשֻׁ֙הוּ֙ יִמָּצֵ֣א לָכֶ֔ם וְאִם־תַּעַזְבֻ֖הוּ יַעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃ (ס)עברו ימים רבים על ישראל בלי אלוהי אמת, בלי כהן מלמד ובלי תורה.
וְיָמִ֥ים רַבִּ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְלֹ֣א ׀ אֱלֹהֵ֣י אֱמֶ֗ת וּלְלֹ֛א כֹּהֵ֥ן מוֹרֶ֖ה וּלְלֹ֥א תוֹרָֽה׃ואז הוא שב אל הַשֵּׁם אלוהי ישראל, והם חיפשו אותו ומצאו אותו.
וַיָּ֙שָׁב֙ בַּצַּר־ל֔וֹ עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וַיִּמָּצֵ֥א לָהֶֽם׃חיזוק הנביא וטיהור המזבח
ובזמנים האלה אין שלום ליוצא ולבא, כי יש המון רב על כל יושבי הארצות.
וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לַיּוֹצֵ֣א וְלַבָּ֑א כִּ֚י מְהוּמֹ֣ת רַבּ֔וֹת עַ֥ל כָּל־יוֹשְׁבֵ֖י הָאֲרָצֽוֹת׃ואחד העמים נלחם בעם אחר ועיר נלחמת בעיר, כי אלוהים יצר בלבבות את הבל המהומה בכל צרה.
וְכֻתְּת֥וּ גוֹי־בְּג֖וֹי וְעִ֣יר בְּעִ֑יר כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים הֲמָמָ֖ם בְּכָל־צָרָֽה׃על המילים
המשמעות של המם היא בלבול או ערפול המחשבה.
ואתם התחזקו ואל תרפי ידיכם, כי יש שכר לפעולתכם.
וְאַתֶּ֣ם חִזְק֔וּ וְאַל־יִרְפּ֖וּ יְדֵיכֶ֑ם כִּ֛י יֵ֥שׁ שָׂכָ֖ר לִפְעֻלַּתְכֶֽם׃ (ס)וכשהשמע אדם דברים אלה, והנבואה נוספת על ידי הנביא, התחזק אדם והסיר את כל הכלים המזוהמים מכל ארץ יהודה ובנימין ומהערים שלכד מהר אפרים, וחידש את מזבח ה' שלפני אוהל ה'.
וְכִשְׁמֹ֨עַ אָסָ֜א הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְהַנְּבוּאָה֮ עֹדֵ֣ד הַנָּבִיא֒ הִתְחַזַּ֗ק וַיַּעֲבֵ֤ר הַשִּׁקּוּצִים֙ מִכָּל־אֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וּמִן־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לָכַ֖ד מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיְחַדֵּשׁ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֕ר לִפְנֵ֖י אוּלָ֥ם יְהוָֽה׃איחוד העם והברית עם אסא
הוא קיבץ את כל יהודה ובנימין, ויחד איתם את הגרים מאפרים, מנשה ומשימון, כי כשראו ששאר שבטי ישראל נכשלים מולו, הם ראו שהשם אלוהיו איתו.
וַיִּקְבֹּ֗ץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַגָּרִים֙ עִמָּהֶ֔ם מֵאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִשִּׁמְע֑וֹן כִּֽי־נָפְל֨וּ עָלָ֤יו מִיִּשְׂרָאֵל֙ לָרֹ֔ב בִּרְאֹתָ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו עִמּֽוֹ׃ (פ)ירושלים התאספה בחודש השלישי, בשנה החמש עשרה למלכותו של אסא.
וַיִּקָּבְצ֥וּ יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֑י לִשְׁנַ֥ת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃באותו יום הם זבחו להשם; הם הביאו מהשלל שבע מאות בקר ושבעת אלפים צאן.
וַיִּזְבְּח֤וּ לַיהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִן־הַשָּׁלָ֖ל הֵבִ֑יאוּ בָּקָר֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים׃הם נכנסו בברית כדי לבקש את השם אלוהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם.
וַיָּבֹ֣אוּ בַבְּרִ֔ית לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָֽׁם׃השבועה והתיקון של אסה
כל מי שלא יחפש את יהוה אלוהי ישראל, ימות, מהקטן ועד הגדול, מגבר ועד אישה.
וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִדְרֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל יוּמָ֑ת לְמִן־קָטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּֽׁה׃הם נשבעו ביהוה בקול גדול, בתרועה, בחצוצרות ובשופרות.
וַיִּשָּֽׁבְעוּ֙ לַיהוָ֔ה בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל וּבִתְרוּעָ֑ה וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבְשׁוֹפָרֽוֹת׃כל יהודה שמח על השבועה, כי הם נשבעו בכל לבבם וביקשו אותו בכל רצונם, וזה נמצא להם והשם נתן להם מנוחה מכל עבר.
וַיִּשְׂמְח֨וּ כָל־יְהוּדָ֜ה עַל־הַשְּׁבוּעָ֗ה כִּ֤י בְכָל־לְבָבָם֙ נִשְׁבָּ֔עוּ וּבְכָל־רְצוֹנָ֣ם בִּקְשֻׁ֔הוּ וַיִּמָּצֵ֖א לָהֶ֑ם וַיָּ֧נַח יְהוָ֛ה לָהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃גם מעכה, אמו של המלך אסה, הדירה מתפקידה כשרת עשתה עבור עשתרה את המזבח הרע, ואסה הרס את המזבח הזה ושרף אותו בנחל קידרון.
וְגַֽם־מַעֲכָ֞ה אֵ֣ם ׀ אָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ הֱסִירָהּ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה לַאֲשֵׁרָ֖ה מִפְלָ֑צֶת וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיָּ֕דֶק וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃על המילים
מפלצת - המזבח הרע/הנבלה
נאמנותו של אסה והשלום בתקופתו
הבמות לא הוסרו מישראל, רק לבו של אסה היה שלם כל ימיו.
וְהַ֨בָּמ֔וֹת לֹא־סָ֖רוּ מִיִּשְׂרָאֵ֑ל רַ֧ק לְבַב־אָסָ֛א הָיָ֥ה שָׁלֵ֖ם כָּל־יָמָֽיו׃הוא הביא את הקדשים של אביו ושל עצמו אל בית האלוהים, כולל כסף, זהב וכלי עבודה.
וַיָּבֵ֞א אֶת־קָדְשֵׁ֥י אָבִ֛יו וְקָֽדָשָׁ֖יו בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים׃לא היו מלחמות עד השנה השלושים וחמש למלכות אסה.
וּמִלְחָמָ֖ה לֹ֣א הָיָ֑תָה עַ֛ד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הבטחת עזריה למלך אסא
וַעֲזַרְיָ֙הוּ֙ בֶּן־עוֹדֵ֔ד הָיְתָ֥ה עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
וַיֵּצֵא֮ לִפְנֵ֣י אָסָא֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁמָע֕וּנִי אָסָ֖א וְכָל־יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֑ן יְהוָ֤ה עִמָּכֶם֙ בִּֽהְיֽוֹתְכֶ֣ם עִמּ֔וֹ וְאִֽם־תִּדְרְשֻׁ֙הוּ֙ יִמָּצֵ֣א לָכֶ֔ם וְאִם־תַּעַזְבֻ֖הוּ יַעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃ (ס)
וְיָמִ֥ים רַבִּ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְלֹ֣א ׀ אֱלֹהֵ֣י אֱמֶ֗ת וּלְלֹ֛א כֹּהֵ֥ן מוֹרֶ֖ה וּלְלֹ֥א תוֹרָֽה׃
וַיָּ֙שָׁב֙ בַּצַּר־ל֔וֹ עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וַיִּמָּצֵ֥א לָהֶֽם׃
חיזוק הנביא וטיהור המזבח
וּבָעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לַיּוֹצֵ֣א וְלַבָּ֑א כִּ֚י מְהוּמֹ֣ת רַבּ֔וֹת עַ֥ל כָּל־יוֹשְׁבֵ֖י הָאֲרָצֽוֹת׃
וְכֻתְּת֥וּ גוֹי־בְּג֖וֹי וְעִ֣יר בְּעִ֑יר כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים הֲמָמָ֖ם בְּכָל־צָרָֽה׃
וְאַתֶּ֣ם חִזְק֔וּ וְאַל־יִרְפּ֖וּ יְדֵיכֶ֑ם כִּ֛י יֵ֥שׁ שָׂכָ֖ר לִפְעֻלַּתְכֶֽם׃ (ס)
וְכִשְׁמֹ֨עַ אָסָ֜א הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְהַנְּבוּאָה֮ עֹדֵ֣ד הַנָּבִיא֒ הִתְחַזַּ֗ק וַיַּעֲבֵ֤ר הַשִּׁקּוּצִים֙ מִכָּל־אֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וּמִן־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לָכַ֖ד מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיְחַדֵּשׁ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֕ר לִפְנֵ֖י אוּלָ֥ם יְהוָֽה׃
איחוד העם והברית עם אסא
וַיִּקְבֹּ֗ץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַגָּרִים֙ עִמָּהֶ֔ם מֵאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִשִּׁמְע֑וֹן כִּֽי־נָפְל֨וּ עָלָ֤יו מִיִּשְׂרָאֵל֙ לָרֹ֔ב בִּרְאֹתָ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו עִמּֽוֹ׃ (פ)
וַיִּקָּבְצ֥וּ יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֑י לִשְׁנַ֥ת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃
וַיִּזְבְּח֤וּ לַיהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִן־הַשָּׁלָ֖ל הֵבִ֑יאוּ בָּקָר֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים׃
וַיָּבֹ֣אוּ בַבְּרִ֔ית לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָֽׁם׃
השבועה והתיקון של אסה
וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִדְרֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל יוּמָ֑ת לְמִן־קָטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּֽׁה׃
וַיִּשָּֽׁבְעוּ֙ לַיהוָ֔ה בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל וּבִתְרוּעָ֑ה וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבְשׁוֹפָרֽוֹת׃
וַיִּשְׂמְח֨וּ כָל־יְהוּדָ֜ה עַל־הַשְּׁבוּעָ֗ה כִּ֤י בְכָל־לְבָבָם֙ נִשְׁבָּ֔עוּ וּבְכָל־רְצוֹנָ֣ם בִּקְשֻׁ֔הוּ וַיִּמָּצֵ֖א לָהֶ֑ם וַיָּ֧נַח יְהוָ֛ה לָהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃
וְגַֽם־מַעֲכָ֞ה אֵ֣ם ׀ אָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ הֱסִירָהּ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה לַאֲשֵׁרָ֖ה מִפְלָ֑צֶת וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיָּ֕דֶק וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃
נאמנותו של אסה והשלום בתקופתו
וְהַ֨בָּמ֔וֹת לֹא־סָ֖רוּ מִיִּשְׂרָאֵ֑ל רַ֧ק לְבַב־אָסָ֛א הָיָ֥ה שָׁלֵ֖ם כָּל־יָמָֽיו׃
וַיָּבֵ֞א אֶת־קָדְשֵׁ֥י אָבִ֛יו וְקָֽדָשָׁ֖יו בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים׃
וּמִלְחָמָ֖ה לֹ֣א הָיָ֑תָה עַ֛ד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את תקופת שלטונו של אסא, החל מהבטחת הנביא ועד לחידוש הברית עם ה'.
הבטחת עזריה למלך אסא
עזריה בן עודד, שהיה מלא ברוח אלוהים, מטיף למלך אסא ולעמים כולכם. הוא מבהיר כי קיומם של הַשֵּׁם עם העם תלוי בחיפוש ובדבקות בו. לאחר תקופה ארוכה של היעדר תורה וכהונה אמיתה, העם חוזר אל הַשֵּׁם ומוצא אותו.
חיזוק הנביא וטיהור המזבח
הנבואה מתארת תקופה של חוסר יציבות וקשיים בקרב העמים, ומעודדת את העם להתחזק. בעקבות דברי הנביא, אדם מתחזק ומבצע טיהור של כלי המזבח ביהודה ובנימין, ומשבץ מחדש את מזבח ה' מול האוהל.
איחוד העם והברית עם אסא
הפרק מתאר את איחוד יהודה, בנימין ושבטים נוספים תחת שלטון אסא, לאחר שראו שהשם איתו. עם התאספותם בירושלים בשנה חמש עשרה למלכותו, הם ערכו זבח גדול מתוך השלל והתחייבו בברית חדשה לבקש את רצון השם מכל הלב.
השבועה והתיקון של אסה
העם נשבע נאמנות ליהוה מכל הלב, דבר שהביא שמחה ומנוחה ליהודה. במקביל, המלך אסה פועל להסרת השפעת עבודת הכוכבים על ידי הברית של אמו מעכה מהתפקיד והרס המזבח הרע בנחל קידרון.
נאמנותו של אסה והשלום בתקופתו
פסוקים אלו מתארים את תקופת מלכותו של אסה. למרות שהבמות נותרו בישראל, לבו של המלך היה נאמן לה'. הוא הקדיש כסף וזהב וכלים לבית האלוהים. בתקופה זו, עד שנת השלושים וחמש למלכותו, נהנתה הממלכה מתקופה של שלום ללא מלחמות.
הפרק מסתיים בתיאור נאמנותו של אסא והשלום שהיה בתקופתו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקרבת השלל והמקור של הקרבת הקורבנות
״רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי אִמִּי הֲווֹן יָתְבִין מַקְשֵׁיי. וְהָכְתִיב וַיִּזְבְּחוּ לַיי בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל. וְקִיְימוּנָהּ. וְלָא יָדְעִין אִין חֲבֵרַיָיא קִיְימוּנָהּ וְאִין רִבִּי אִמִּי קַיְימִינָהּ עַל״
בַּתַּלְמוּד הִירוּשָׁלְמִי, רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי אִמִּי דִּרְשׁוּ אֶת הַכֹּתֵב שֶׁהַקֹּרְבָּנִים הֻקְרְבוּ מִן הַשָּׁלָל. הֵם תָּמִיתוּ בְּעִקְרָה שֶׁהַשָּׁלָל הָיָה בְּיָדָם, אַךְ הֵם הִתְנוֹדְדוּ בְּסָפֵק אִם הַכַּוָּנָה הָיְתָה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה אוֹ אִם הָיְתָה זֶאת הַקְּרָבָה רַק מִן הַשָּׁלָל הַקַּיָּם. הַתַּלְמוּד מְצַיֵּן כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁהַקֹּרְבָּנִים הָיוּ מִן הַשָּׁלָל, כְּמוֹ בְּמִקְרֵה אֲנָשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ שֶׁהֶעֱלוּ עֹלָה וּזְבָחִים מִן הַפָּרִים. הַתַּלְמוּד מְנַתֵּחַ גַּם אֶת מְקוֹר הַפָּרִים שֶׁל שָׁאוּל מֵעֲמָלֵק, בְּעֵינֵי רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁכָּתַב שֶׁהָיוּ אֵלָיו מִמֶּלֶךְ. הַדְּרָשָׁה מְסַיֶּרֶת גַּם אֶת הַקְּרָבָה בְּיַד אֲרָוְנָה, שֶׁהִקְרִיב בְּתַפִּילָה שֶׁיִּרְצֶה הַשֵּׁם. רַבִּי לִיעֶזֶר מַצִּיעַ הֶתְרָעָה חֲשׁוּבָה: אָסוּר לְהַקְרִיב מִן הַדְּבָרִים שֶׁקָּנוּ בְּדָמִים, גַּם אִם הֵם תְּמִימִים. הַמְּשׂוֹא הַתַּלְמּוּדִי מַבְחִין בֵּין הַקְרָבָה מִן הַשָּׁלָל לְבין הַקְרָבָה מִן הַקְּנִיָּה, וּמַדְגִּישׁ שֶׁהַקֹּרְבָן הַנָּכוֹן חַיָּב לִהְיוֹת נְקִי מֵחֵטְא וּמִקְּנִיָּה כְּבָרִית.
תלמוד ירושלמי עבודה זרה ב׳:א׳:ד׳ ↗הצורך בבדיקה וחשש עבודה זרה
״מָתִיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִן. וְהָכְתִיב וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל. אָמְרוּ לֵיהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְבוֹדְקָן כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.״
בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי בְּסֵפֶר עֲבוֹדָה זָרָה, רַבָּנִים דּוֹסְרִים עַל הַצּוּרָה שֶׁבָּהּ הַמִּקְרָא מְצַיֵּן חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל הַזָּהָב. רַבִּי יוֹסֵי מְסַבֵּר שֶׁהַכְּתִיב הַמִּקְרָא עַל חַטְּאָתְכֶם מְלַמֵּד שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לְבַדֹּק אֶת הַמַּעֲשֶׂה, בְּדוֹם הַבְּדִיקָה שֶׁעוֹשִׂים לָעוֹלָה שֶׁל סוֹתָה. הַמַּקְצִיעַ מְצַיֵּן גַּם שֶׁהַמֶּלֶךְ אָסָא הִסִּיר אֶת הַמַּעֲכָה מִגְּבִירָה, וְזֶה כְּעֶד לְצֹרֶךְ הַבְּדִיקָה. לְעַיִן הַמְּפַשֵּׁר בַּתַּלְמוּד, הַקִּינָה בְּכִּתַּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת הַמְּקֻדֶּשֶׁת מַהֲלָךְ שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, מְלַמֵּד עַל הַמַּצָּב שֶׁבָּא יִשְׂרָאֵל לְתֹועִין אַחֲרֵי מֹשֶׁה, וְהַדָּבָר הִמְשִׁיךְ עַד יְמֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהֶעֱבִיר אֶת הַמִּקְדָּשׁ מִן הַטְּעוּי.
תלמוד ירושלמי עבודה זרה ג׳:ג׳:ה׳ ↗בעקבות המפרשים
היעדר השלום בתקופות של חוסר אמונה
״ובעתים ההם אין שלום. באותן הימים רבים לישראל ללא אלהי אמת אין שלום ליוצא ולבא וגו', ברחבעם כתיב (לעיל ב' י"ב) עליו עלה שישק מלך״
בפסוק זה, רש"י מפרש את המצב שבו לא היה שלום בישראל. הוא מסביר שבזמנים שבהם העם התרחק מאלוהי אמת, נוצר מצב שבו אין שלום ליוצא ולבא. רש"י מציין שהמהומה והשינויים המפתיעים בחיים הם תוצאה של מעשים אלו. כדי להוכיח זאת, הוא מדגים את המקרה של רחבעעם. בזמנו, מלך מצרים בשם שישק עלה על ירושלים. רש"י קושר זאת למעשים הרעים שנעשו, שגרמו לערעור היציבות ולחוסר השקט בחיים.
רש״י על דברי הימים ב׳ 15:5:1 ↗מַעְכָּה וְהַקְּרִבָּה לָעֲבוֹדָה הַזַּרָּה
״וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה. לפי שעשתה לאשרה מפלצת מפליא ליצנותא זכרות עשתה לו לצל' והיתה נבעלת לו:״
בַּקְרָאת הַטֶּקסט, אֲנוּ רוֹאִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מַעְכָּה, אֲמִי הַמֶּלֶךְ אָסָא, שֶׁהִסִּירָה אֶת הַמְּגִבָּה מֵעֲבוֹתָהּ. הַמַּטֶּרֶת הָיְתָה לְהַסִּיר מִן הָעֲבוֹדָה הַמְקֻדֶּשֶׁת כָּל מַה שֶׁהָיָה כְּבוֹד הַשֵּׁם, וְזֶה קֶצֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּהּ. רַשִׁ"י מַסְבִּיר מָה הָיְתָה הַסִּבָּה לְעָשְׂיָהּ כֹּה. הוּא מְסַבֵּר שֶׁמַּעְכָּה הִקְדִּישָׁה לָאַשֵׁרָה פֶּסֶל מַפְלֵא, שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּמִצְעוֹת וְהָיָה כְּמַעֲשֶׂה צֵל. הַסְּבָרָה זוֹ מְבִיאָה כְּוַוְדָּאוּת לַמַּוְסָד הַהִיסְטוֹרִי שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ כְּבָר הִיא מַתְחִילָה בְּהַסְּבָרָה הַמְּבוּאָה מִמְּפרְשֵׁי הַמִּקְרָא.
רש״י על דברי הימים ב׳ 15:16:1 ↗הַמַּטְרֶה לְקַבֵּל אֶת הָאָרוֹן בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה
״ללא אלהי אמת. שיהיו בגלות בין עובדי ע"ז, כמו עובדי ע"ז, כמו "ועבדת שם אלהים אחרים" (דב' כח,לו) כמו שתרגם אנקלוס, כי כשעובד עובדיהם כאלו״
הַפֶּסֶק הַזֶּה מְסַפֵּר עַל הָרֶוַח הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לְעֶזְרִיָּה וְלַמְּלָכִים בְּרֶגַע שֶׁהֵם הֵכִינוּ אֶת הָאָרוֹן לַעֲלִיָּה לִירוּשָׁלַיִם. הַכֹּל הָיָה מְסֻדָּר וּמְסוּדָּר בְּקַדְמָנוּת, מֵהַמְּמַשְׁלִים עַד הַלְוִיִּים, כֻּלָּם מְבַצְעִים אֶת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה וּבְסַסְסָה. הַמַּטְרֶה הַמֶּרְכָּזִי בַּקֶּרֶן הַזֹּאת הוּא הַמַּעֲמָד הַמִּקְדָּמִי שֶׁל הָעַבְדָּה, כְּשֶׁהַכֹּל מְקֻבָּץ יַחַד לְמַטָּרָה אַחַד. רַדַּק, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַמַּעֲמָד הַמְיֻחָד שֶׁל הָעֲבָדִים, מַעֲמִיד שְׁתֵּי תּוֹכְנוֹת לַמִּשְׁאָה. הוּא מַצִּיעַ שֶׁיּוּכְלוּ הַמֵּסִים לְהִתְכַּוֵּן לְחַיִּים בְּסַבְלִיּוּת בְּתוֹךְ הַגָּלוּת בְּעֵינֵי עֲבוֹדֵי כְּפִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁמּוֹסַף בְּדְבָרִים. בְּנוֹסַף, הוּא מַצִּיעַ פֵּרוּשׁ עַדְכְּנִי שֶׁיּוּכְלוּ הַמִּשְׁפָּטִים לִהְיוֹת חַיִּים בְּמְצִיאוּת שֶׁל חֹק לְלא דִין צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁנּוֹתֵן הַתּוֹרָה עַל הַמִּשְׁפָּטִים בְּשְׁמוֹת אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 15:3:1 ↗זהותה של מעכה והקשר המשפחתי של אסא
״וגם מעכה אם אסא. היא אם אביו, כי מעכה בת אבשלום היתה אם אביה אביו (דה"ב יא,כ). ובספר מלכים אומר על אסא "ושם אמו מעכה״
הפסוק מציין כי מעכה היא אמו של המלך אסא. הרד"ק דן בשאלה האם היא אמו הישירה או אמו של אביו. הוא מסביר שעל פי דברי חז"ל, מעכה הייתה בת אבשלום, ולכן היא הייתה אמו של אבי אסא. הוא מציין כי במקרא נעשה לעיתים שימוש בלשון קיצור, כך שקוראים לאם האב "אמו". בנוסף, הרד" כותב שהפסוק מזכירה אותה בגלל מעשיה הרעים עם עזת, אך מדגיש שדווקא אסא נשאר נאמן להשם ולא פעל בדרכיה. ישנה גם אפשרות אחרת, שהיא הייתה אמו הישירה של אסא, והשם המורחב שלה היה מעכה בת אבי שלום.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 15:16:1 ↗