אסא עשה את הטוב ואת הישר בעיני יהוה אלוהיו.
וַיַּ֤עַשׂ אָסָא֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃דברי הימים ב׳ · פרק יד׳
שלטון אסא ורפורמת הדת, בניית הערים והניצחון על הכושים
תקופת שלטונו של אסא: תיקון פני הכלכלה והדת, התחזקות הממלכה וניצחונות צבאיים על צבא כושי גדול.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ יד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
שלטון אסא ורפורמת הדת
הוא הסיר את המזבחות הזרים ואת הבמות, וגם שבר את ההתקנים וגם השמיד את האשרות.
וַיָּ֛סַר אֶת־מִזְבְּח֥וֹת הַנֵּכָ֖ר וְהַבָּמ֑וֹת וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת וַיְגַדַּ֖ע אֶת־הָאֲשֵׁרִֽים׃הוא ציווה על יהודה לחפש את יהוה אלוהי אבותיהם, ולקיים את התורה ואת המצווה.
וַיֹּ֙אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְלַעֲשׂ֖וֹת הַתּוֹרָ֥ה וְהַמִּצְוָֽה׃הוא הסיר מכל ערי יהודה את הבמות ואת המזבחות, והממלכה נהנתה משלום לפניו.
וַיָּ֙סַר֙ מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֶת־הַבָּמ֖וֹת וְאֶת־הַֽחַמָּנִ֑ים וַתִּשְׁקֹ֥ט הַמַּמְלָכָ֖ה לְפָנָֽיו׃ה–ח
בניית הערים וצבירת הכוח של אסא
הוא בנה את ערי מצורה ביהודה, כי הארץ הייתה שקטה ולא הייתה איתו מלחמה בשנים האלה, כי הַשֵׁם נתן לו מנוחה.
וַיִּ֛בֶן עָרֵ֥י מְצוּרָ֖ה בִּיהוּדָ֑ה כִּֽי־שָׁקְטָ֣ה הָאָ֗רֶץ וְאֵין־עִמּ֤וֹ מִלְחָמָה֙ בַּשָּׁנִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כִּֽי־הֵנִ֥יחַ יְהוָ֖ה לֽוֹ׃הוא אמר ליהודה: בואו נבנה את הערים האלה, ונעשה חומות, מגדלים, שערים ובריחים. הארץ עדיין לפנינו, כי חיפשנו את הַשֵׁם אלוהינו, חיפשנו והוא נתן לנו מנוחה מסביב. הם בנו והצליחו.
וַיֹּ֨אמֶר לִֽיהוּדָ֜ה נִבְנֶ֣ה ׀ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְנָסֵ֨ב חוֹמָ֣ה וּמִגְדָּלִים֮ דְּלָתַ֣יִם וּבְרִיחִים֒ עוֹדֶ֨נּוּ הָאָ֜רֶץ לְפָנֵ֗ינוּ כִּ֤י דָרַ֙שְׁנוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ דָּרַ֕שְׁנוּ וַיָּ֥נַֽח לָ֖נוּ מִסָּבִ֑יב וַיִּבְנ֖וּ וַיַּצְלִֽיחוּ׃ (פ)ואסא היה גיבור צבא, נושא רתם ורומחים. מיהודה היו שלוש מאות אלף נושאי רתם, ומבנימין היו מאתיים ושמונים אלף נושאי מגינים וקשתות. כל אלה היו גיבורי צבא.
וַיְהִ֣י לְאָסָ֗א חַיִל֮ נֹשֵׂ֣א צִנָּ֣ה וָרֹמַח֒ מִֽיהוּדָה֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף (ס) וּמִבִּנְיָמִ֗ן נֹשְׂאֵ֤י מָגֵן֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָ֑לֶף כָּל־אֵ֖לֶּה גִּבּ֥וֹרֵי חָֽיִל׃זרח הכושי יצא לעברם בכוח של מיליון איש ושלוש מאות אלף מרכבות, והגיע עד למרשה.
וַיֵּצֵ֨א אֲלֵיהֶ֜ם זֶ֣רַח הַכּוּשִׁ֗י בְּחַ֙יִל֙ אֶ֣לֶף אֲלָפִ֔ים וּמַרְכָּב֖וֹת שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיָּבֹ֖א עַד־מָרֵשָֽׁה׃ט–יב
נִצָּחוֹן אָסָא עַל הַכּוּשִׁים
אָסָא יָצָא אֵלָיו, וְהֵם הָכִינוּ לְמִלְחָמָה בְּעֵמֶק צְפַתָה, לְמַעֲנֶה מָרֵשָׁה.
וַיֵּצֵ֥א אָסָ֖א לְפָנָ֑יו וַיַּֽעַרְכוּ֙ מִלְחָמָ֔ה בְּגֵ֥יא צְפַ֖תָה לְמָרֵשָֽׁה׃אָסָא קָרָא אֶל הַשֵּׁם אֱלֹהָיו וְאָמַר: הַשֵּׁם, אֵין עֵזְרָה מִלְּפָנֶיךָ בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ. עָזְרֵנוּ הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ, כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָּאנוּ עַל הַמַּצָּר הַזֶּה. הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ אַתָּה, אַל יַעֲצֹר אִישׁ אֶת עֶזְרְךָ.
וַיִּקְרָ֨א אָסָ֜א אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֗ה אֵֽין־עִמְּךָ֤ לַעְזוֹר֙ בֵּ֥ין רַב֙ לְאֵ֣ין כֹּ֔חַ עָזְרֵ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־עָלֶ֣יךָ נִשְׁעַ֔נּוּ וּבְשִׁמְךָ֣ בָ֔אנוּ עַל־הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אַ֔תָּה אַל־יַעְצֹ֥ר עִמְּךָ֖ אֱנֽוֹשׁ׃ (ס)על המילים
הַמַּצָּר הַזֶּה - מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה הַמְקָרָאִית 'הֶהָמוֹן' כְּמַצּוֹר אוֹ רַעַשׁ הַמִּלְחָמָה.
הַשֵּׁם הִכָּה אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה, וְהַכּוּשִׁים בָּרְחוּ.
וַיִּגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃אָסָא וְהָעָם שֶׁאִתּוֹ רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם עַד לְגְרָר, וּמִכְּבַשֵּׁרֵי הַכּוּשִׁים לֹא נִמְצְאָה לָהֶם הַצְלָחָה, כִּי הֵם נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם וּלְפָנֵי הַמַּחֲנֶה שֶׁלּוֹ, וְהֵם לָקְחוּ שָׁלָל רַב מְאֹד.
וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮ עַד־לִגְרָר֒ וַיִּפֹּ֤ל מִכּוּשִׁים֙ לְאֵ֣ין לָהֶ֣ם מִֽחְיָ֔ה כִּֽי־נִשְׁבְּר֥וּ לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וְלִפְנֵ֣י מַחֲנֵ֑הוּ וַיִּשְׂא֥וּ שָׁלָ֖ל הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃יג–יד
הניצחון על הערים ועל אוהלי הצאים
הם הכניעו את כל הערים שמסביב לגר, כי פחד הַשֵּׁם היה עליהם, וכולן נבזו כי היה בהן ביזה רבה.
וַיַּכּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הֶֽעָרִים֙ סְבִיב֣וֹת גְּרָ֔ר כִּי־הָיָ֥ה פַֽחַד־יְהוָ֖ה עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּבֹ֙זּוּ֙ אֶת־כָּל־הֶ֣עָרִ֔ים כִּֽי־בִזָּ֥ה רַבָּ֖ה הָיְתָ֥ה בָהֶֽם׃הם גם הכניעו את אוהלי הצאים, ושבו עם שפע גדול של צאן וגמלים לירושלים.
וְגַם־אָהֳלֵ֥י מִקְנֶ֖ה הִכּ֑וּ וַיִּשְׁבּ֨וּ צֹ֤אן לָרֹב֙ וּגְמַלִּ֔ים וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
שלטון אסא ורפורמת הדת
וַיַּ֤עַשׂ אָסָא֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
וַיָּ֛סַר אֶת־מִזְבְּח֥וֹת הַנֵּכָ֖ר וְהַבָּמ֑וֹת וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת וַיְגַדַּ֖ע אֶת־הָאֲשֵׁרִֽים׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ לִֽיהוּדָ֔ה לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְלַעֲשׂ֖וֹת הַתּוֹרָ֥ה וְהַמִּצְוָֽה׃
וַיָּ֙סַר֙ מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֶת־הַבָּמ֖וֹת וְאֶת־הַֽחַמָּנִ֑ים וַתִּשְׁקֹ֥ט הַמַּמְלָכָ֖ה לְפָנָֽיו׃
ה–ח
בניית הערים וצבירת הכוח של אסא
וַיִּ֛בֶן עָרֵ֥י מְצוּרָ֖ה בִּיהוּדָ֑ה כִּֽי־שָׁקְטָ֣ה הָאָ֗רֶץ וְאֵין־עִמּ֤וֹ מִלְחָמָה֙ בַּשָּׁנִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כִּֽי־הֵנִ֥יחַ יְהוָ֖ה לֽוֹ׃
וַיֹּ֨אמֶר לִֽיהוּדָ֜ה נִבְנֶ֣ה ׀ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְנָסֵ֨ב חוֹמָ֣ה וּמִגְדָּלִים֮ דְּלָתַ֣יִם וּבְרִיחִים֒ עוֹדֶ֨נּוּ הָאָ֜רֶץ לְפָנֵ֗ינוּ כִּ֤י דָרַ֙שְׁנוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ דָּרַ֕שְׁנוּ וַיָּ֥נַֽח לָ֖נוּ מִסָּבִ֑יב וַיִּבְנ֖וּ וַיַּצְלִֽיחוּ׃ (פ)
וַיְהִ֣י לְאָסָ֗א חַיִל֮ נֹשֵׂ֣א צִנָּ֣ה וָרֹמַח֒ מִֽיהוּדָה֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף (ס) וּמִבִּנְיָמִ֗ן נֹשְׂאֵ֤י מָגֵן֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת מָאתַ֥יִם וּשְׁמוֹנִ֖ים אָ֑לֶף כָּל־אֵ֖לֶּה גִּבּ֥וֹרֵי חָֽיִל׃
וַיֵּצֵ֨א אֲלֵיהֶ֜ם זֶ֣רַח הַכּוּשִׁ֗י בְּחַ֙יִל֙ אֶ֣לֶף אֲלָפִ֔ים וּמַרְכָּב֖וֹת שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיָּבֹ֖א עַד־מָרֵשָֽׁה׃
ט–יב
נִצָּחוֹן אָסָא עַל הַכּוּשִׁים
וַיֵּצֵ֥א אָסָ֖א לְפָנָ֑יו וַיַּֽעַרְכוּ֙ מִלְחָמָ֔ה בְּגֵ֥יא צְפַ֖תָה לְמָרֵשָֽׁה׃
וַיִּקְרָ֨א אָסָ֜א אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֗ה אֵֽין־עִמְּךָ֤ לַעְזוֹר֙ בֵּ֥ין רַב֙ לְאֵ֣ין כֹּ֔חַ עָזְרֵ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־עָלֶ֣יךָ נִשְׁעַ֔נּוּ וּבְשִׁמְךָ֣ בָ֔אנוּ עַל־הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אַ֔תָּה אַל־יַעְצֹ֥ר עִמְּךָ֖ אֱנֽוֹשׁ׃ (ס)
וַיִּגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃
וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮ עַד־לִגְרָר֒ וַיִּפֹּ֤ל מִכּוּשִׁים֙ לְאֵ֣ין לָהֶ֣ם מִֽחְיָ֔ה כִּֽי־נִשְׁבְּר֥וּ לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וְלִפְנֵ֣י מַחֲנֵ֑הוּ וַיִּשְׂא֥וּ שָׁלָ֖ל הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
יג–יד
הניצחון על הערים ועל אוהלי הצאים
וַיַּכּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הֶֽעָרִים֙ סְבִיב֣וֹת גְּרָ֔ר כִּי־הָיָ֥ה פַֽחַד־יְהוָ֖ה עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּבֹ֙זּוּ֙ אֶת־כָּל־הֶ֣עָרִ֔ים כִּֽי־בִזָּ֥ה רַבָּ֖ה הָיְתָ֥ה בָהֶֽם׃
וְגַם־אָהֳלֵ֥י מִקְנֶ֖ה הִכּ֑וּ וַיִּשְׁבּ֨וּ צֹ֤אן לָרֹב֙ וּגְמַלִּ֔ים וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מתאר את שנות שלטונו של אסא, את המלחמות שניהל ואת בניית ערי המבצר.
פסוקים א–ד
שלטון אסא ורפורמת הדת
הפרק מתאר את תקופת שלטונו של אסא, שעשה את אשר ישר בעיני יהוה. הוא ביצע רפורמה דתית עמוקה על ידי הסרת עבודת אלילים, הרס הבמות והאשרות, וקריאה לעם יהודה לחזור לשירות יהוה ולקיים את מצוות אבותיהם. בעקבות כך, הממלכה זכתה בשלום ותקופה של שקט.
פסוקים ה–ח
בניית הערים וצבירת הכוח של אסא
פסוקים אלו מתארים את תקופת השלווה של אסא ביהודה, שבמה תבנה ערים מבוצרות לאחר שביקש את רצון הַשֵׁם. הפרק מפרט את גודל כוחו הצבאי של אסא, הכולל מאות אלפי חיילים מיהודה ומבנימין, ומתאר את התעצמות הכוח של זרח הכושי המגיע בבת אחת עם צבא עצום ומרכבות.
פסוקים ט–יב
נִצָּחוֹן אָסָא עַל הַכּוּשִׁים
אָסָא מַכְהֶה אֶת הַכּוּשִׁים. כְּשֶׁאָסָא קוֹרֵא לַהַשֵּׁם עֶזְרָה בְּמַצּוֹר הַמִּלְחָמָה, הַשֵּׁם מַכֶּה אֶת הַכּוּשִׁים וְהֵם בּוֹרְחִים. אָסָא וְעַמּוֹ רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּרָר, מַכְבִּישִׁים אוֹתָם וְלַקְחוּ שָׁלָל רַב.
פסוקים יג–יד
הניצחון על הערים ועל אוהלי הצאים
הפרק מתאר את הכבשה של הערים שסביב גר, שהתנעצו מפחד הַשֵּׁם. יחד עם הניצחון על הערים, הכניעו הכוחות גם את אוהלי הצאים, ושבו לירושלים עם כמות גדולה מאוד של צאן וגמלים שנתפסו בשואה.
הפרק מסכם את ההתחזקות הצבאית של יהודה תחת הנהגת אסא.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
החשיבות של המספר שבע
״כָּל הַשְּׁבִיעִין חֲבִיבִין לְעוֹלָם, לְמַעְלָן הַשְּׁבִיעִי חָבִיב, שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְרָקִיעַ וּשְׁחָקִים, זְבוּל וּמָעוֹן וַעֲרָבוֹת, וּכְתִיב (תהלים סח, ה): סֹלוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ. בָּאֲרָצוֹת,״
הַמְקָורֶת מֵהַמִּדְרָשׁ מַסְבִּיר לָנוּ לָמָּה הַמִּסְפָּר שְׁבַע הוּא מְיֻחָד וּמְתוֹק מִכָּל הַשְּׁבִיעִים. הַמִּדְרָשׁ מַפְרִיט אֶת הַחֲשִׁיבוּת הַזֹּאת בְּכָל הַמַּקּוֹמוֹת בַּבְּרִיאָה. בַּשָּׁמַיִם, הַמִּסְפָּר שְׁבַע מַעֲלֶה אֶת הַמַּעֲלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא לַמְּקוֹמוֹת הַגְּבוֹהִים בַּתְּהִלִּים. גַּם בָּאָרֶץ, הַמִּסְפָּר שְׁבַע מְבַדֵּל אֶת הַמִּקְמַעִים הַשְּׁנִיִּים וְהַחֲשׁוּבִים. בַּדּוֹרוֹת וּבָאָבוֹת, הַשְּׁבִיעִי תָּמִיד מְיֻחָד, מֵהָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד מֹשֶׁה הַנָּבִיא. הַמִּדְרָשׁ מַמְשִׁיךְ וּמְצַיֵן שֶׁגַּם בַּמְּלָכִים, הַשְּׁבִיעִי הוּא הַמְּיֻחָד, מִשָּׁאוּל וְעַד אָסָא. בַּשָּׁנִים, בַּשְּׁמִטּוֹת, בַּיָּמִים וּבַחדָשִׁים, הַמִּסְפָּר שְׁבַע מְשַׁנֶּה אֶת הַמַּצָּב וּמְקַדֵּשׁ אֶת הַזְּמַן. הַמַּטְרָה שֶׁל הַמִּדְרָשׁ הִיא לְהַרְאוֹת אֶת הַתְּבִיעָה שֶׁכָּל הַשְּׁבִיעִים חֲבִיבִים לְעוֹלָם בְּרֵאשִׁית מִכֻּלָּם.
ויקרא רבה כ״ט:י״א ↗התפילה כמגן במרדף מצרים
״ד''א ופרעה הקריב שהקריב את הפורענות לבא עליו: ד"א ופרעה הקריב מה שהלכו ישראל בשלשת ימים הלכו קטרין ביום ומחצה ומה שהלכו קטרין ביום ומחצה״
הַמְּכִילְתָּא דְּרַבִּי שִׁמעוֹן בֶּן יוֹחַאי מְפַרֶּשֶׁת אֶת הַמַּרְדֵּף שֶׁל מִצְרַיִם אַחַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַעֲשֶׂה שֶׁל בְּלִי כֹּחַ, הַנִּשְׁעָן רַק בַּתְּפִלָּה. הַמַּפרֵשׁ מַצְמִיד אֶת הַמַּרְדֵּף לַמַּעֲשִׂים שֶׁל הָאָבוֹת: אֶת הַמִּלּוּים שֶׁל אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כְּכָל אֲנוּנָה וּתְפִלָּה שֶׁהָיוּ בְּחַיֵּיהֶם. הַמַּבְטִיחַ שֶׁמִּצְרַיִם רָעוּ כְּאֶחָד כְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ לַהַשֵּׁם. הַמַּפרֵשׁ מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלִּים "בְּחַרְבִּי וּבִקְשִׁתִּי" מְסַמְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה, כְּיוֹם שֶׁהַכֹּחַ הַגַּס אֵינוֹ מַצִּיל אֶת הָאָדָם. הַמַּפרֵשׁ מַצְיֵד פְּסָקִים מִתְּהִלִּים וּמֵנְבִיאִים כְּדֵי לְהַוִּיד אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמִּצְרַיִם הַמִּתְעַטְּפִים בְּטִרוּת לְבֵין הָאָבוֹת שֶׁהִתְחַבְּקוּ בַּתְּפִלָּה. הַתְּפִלָּה הִיא הַכֹּחַ הַיִּחִיד שֶׁבֶּלַעֲדָיו הַמִּצְרַיִם הָיוּ יְכֹלִים לַעֲקֹב, אַךְ הַתְּפִלָּה הִיא גַּם הַמָּגֵן שֶׁהֶחְזִיק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעֲמֹד בְּעֵת הַמַּסָּה.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי י״ד:י׳ ↗בעקבות המפרשים
החיפוש אחר הַשֵּׁם בְּעֵת מְלָכות אַבְיָה
״ויאמר ליהודה לדרוש. ולא כעשרה שבטים שדרשו לאלהים אחרים חדשים מקרוב באו ואת אלהי אבותם לא דרשו:״
בְּחַיֵּי אַבְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַתַּקְסִית הָמְלָכִית הָיְתָה לִדְרוֹשׁ אֶת הַשֵּׁם. הַמֶּלֶךְ לֹא רָקָד אַחֲרֵי אֱלֹהִים חֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ מֵעַצְמָם, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְקַרֵּב אֶת אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו. הַמֶּלֶךְ פָּעַל בְּעֶשְׂרַת הַשְּׁבָטִים הַשְּׁבָטִים הָעוֹדְכֵי לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם, וְלֹא כְּמוֹ אֲלוּ שֶׁדָּרְשׁוּ אֱלֹהִים אַחֲרִים. רַשִׁ"י מְסַבֵּר בְּפֶרֶשְׁתּוֹ שֶׁאַבְיָה לֹא חִפֵּשׂ אֱלֹהִים זָרִים שֶׁהִתְחַדְּשׁוּ בְּיָמָיו. הוּא לֹא הָיָה כְּמוֹ שֶׁבְּשֶׁבָטִים אַחֲרִים חִפְּשׁוּ אֱלֹהִים חֲדָשִׁים וּמַקְרִיבִים לָהֶם אֶת אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם. הַפֵּרֵשׁ מַדְגִּישׁ אֶת הַהֶבְדֵל בַּדְּרִישָׁה, שֶׁהָיְתָה מְחוּבֶּבֶת לַמָּסֹר וְלַמָּסֹר הַמְּסוּבָּל.
רש״י על דברי הימים ב׳ 14:3:1 ↗התפילה בעת המצור
״אין עמך לעזור. כלומר אע"פ שאנו מעטים והם רבים כחול הים ואין כח לנו בפניהם עמך לעזור בין רב לאין כח כלומר בידוע שיש לך״
הקטע מתאר את תקופת שלטונו של אבא, מלך יהודה, ואת המלחמות שניהל נגד עמים שונים. כשהתמודד עם צבא עמוס כחול הים, הוא פנה אל הַשֵּׁם בבקשת עזרה. התפילה שלו מביעה הכרה בכך שאין לו כוח עצמאי מול אויבים כל כך רבים, ושהוא נשען אך ורק על כוחו של האל. רש"י מסביר שהביטוי "עמך לעזור" מדגיש שגם כשהעם קטן וחלש מול הים של אויבים, הידיעה שיש לאלוהים את הכוח לעזור היא זו שנותנת תקווה. לפי פירושו, הכוח לא נמצא אצל בני האדם, אלא בעצם העובדה שהם פונים למקור הכוח הנכון.
רש״י על דברי הימים ב׳ 14:10:1 ↗התפילה על ביטחון המלך אसा
״אל יעצר עמך אנוש. פי': אל ימלוך, כמו "יורש עצר" (שו' יח,ז); כלומ': לא יהיה הם ממשלה כנגדך. או פי': אל יעצר כח:״
בַּקֶּצֶת הַסְּפֶר, הַמֶּלֶךְ אָסָא מִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם בִּקְרָאת הַצָּר. הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִצְמַח לְאוֹיְבָיו כֹּחַ וְלֹא יִמָּלֵךְ עָלָיו כָּל אִישׁ. הַתְּפִלָּה מְבַטֶּאַת הַגָּנָה מִמֶּשְׁלָה וּמֵעֹצֶם הָאוֹיֵב. רַדַּק בְּפֵרוּשׁוֹ לַפָּסוּק מַסְבִּיר אֶת הַמִּלִּים "אַל יַעֲצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ". הוּא מַצִּיע שְׁתֵּי הֶבְלֵי פֵרוּשׁ: אוֹ שֶׁהַמִּשְׁלָה שֶׁל הָאוֹיֵב לֹא תִּהְיֶה מולְךָ, אוֹ שֶׁהַכֹּחַ שֶׁלּוֹ לֹא יִהְיֶה חָזָק נֶגְדְּךָ. הַרַדַּק מְתַקֵּן אֶת הַהִבְטָח הַתְּפִלָּתִי כְּכָזוֹ שֶׁהָאוֹיֵב לֹא יִהְיֶה לוֹ שִׁלְטוֹן אוֹ עֹצְמָה שֶׁתַּעֲמֹד בְּמִפְגָּשׁ עִמְּךָ.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 14:10:1 ↗התמקדות בבנייה למען הַשֵּׁם
״החמנים. הצורות העשויות לעבודת החמה:״
הַפסוק הַמְּסוֹר בְּסֵפֶר דִּוְכְיַן הַשֵּׁנִּים, מֵעֲצַת הַמְּצוּדַת דָּוִד, מְסַבֵּל אֶת הַפְּעִילָה שֶׁל אַסָּא בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּשַׁלְוָה. הַמְּצוּדַת דָּוide מְסַבֵּל כִּי הַבְּנִיָּה הַחֲדָשָׁה בְּיְרוּשָׁלַיִם לֹא הָיְתָה רַק לְצורך הַמִּבְנֶה הַכְּלָלִי, אֶלָּא הִיא הָיְתָה מְמוּדֶדֶת וּמְסֻדֶּרֶת לְצורך עֲבוֹדַת הַשֵּׁם. הַפְּרָטִים הַטֶכְנִיִּים בַּבְּנִיָּה הָיוּ מְשֻׁלָּשִׁים וּמְדֻיָּקִים. הַמְּצוּדַת דָּוִד מַסְבִּיר שֶׁהַצּוּרוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת שֶׁנִּבְנוּ הָיוּ לְעִבּוּד הַחַמָּה. הַכְּנִיעָה הַזֹּאת הִיא הֶסְבֵּר לַמִּבְנֶה הַמְּתֻלָּר שֶׁל הַמִּבְנֶה שֶׁנִּבְנָה בְּיְרוּשָׁלַיִם. הַמְּפרֵשׁ מַדְגִּישׁ אֶת הַמִּבְנֶה הַמְּדֻיָּק שֶׁל הַחֲפָצִים שֶׁהָיוּ בַּבְּנִיָּה לְעִבּוּד הַשֵּׁם.
מצודת דוד על דברי הימים ב׳ 14:4:1 ↗התפילה למניעת המלחמה
״אל יעצר עמך. אל יעצור אדם כח למולך לעכב הכח בידו להתגבר:״
בַּפֶּסֶק הַזֶּה מִסֵּפר דִּוְכְיַן בְּשֵׁנִי, אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת דָּוִד מִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁלְּקֶרֶן הַצְּחוֹר נִצָּב מִמֶּנּוּ, דָּוִד מְבַקֶּשׁ מֵהָאֵל שֶׁלֹּא יַעֲצֹר אֶת הָעָם שֶׁלּוֹ. הוּא מְתַחַבֵּל בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה כְּדֵי לִמְנֹעַ שֶׁלֹּא אִישׁ יַעֲשִׁית לוֹ הַשְׁפָּלָה אוֹ יַעֲכֵּב אֶת הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ בְּיָדוֹ. הַמִּצּוּדֶת דָּוִד מְסַבֵּר אֶת הַכַּוָּנָה הַמְּדַויֶּקֶת שֶׁל הַתְּפִלָּה. הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַמַּטָּרָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לְמַנְעוּת כְּלָל מִמִּלְחָמָה. הַמֵּסָר הוּא שֶׁבְּעֵת הַקִּימוּת הַמַּלְכוּת, דָּוִד רָצָה לְמַנְעוּת כָּל סוּג שֶׁל הִתְנַגְּדוּת אוֹ כֹּחַ שֶׁיַּעֲמֹד נֶגְדּוֹ וְיַקְשֶׁה עָלָיו.
מצודת דוד על דברי הימים ב׳ 14:10:3 ↗