רחבעם הגיע לירושלים וקיבץ את בני יהודה ובנימין. היו מאה ושמונים אלף לוחמי מלחמה, כדי להילחם עם ישראל ולהחזיר את הממלכה לרחבעם.
וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃ (פ)דברי הימים ב׳ · פרק יא׳
רחבעם וחיזוק ממלכת יהודה
התנגדותו של רחבעם למלחמה, בניית ערי ביצור וחיזוק המלכות ביהודה
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ יא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
ההתנגדות של רחבעם למלחמה
ודבר ה' היה אל שמעיהו איש האלוהים, לומר:
וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַֽעְיָ֥הוּ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃תגיד לרחבעם בן שלמה, מלך יהודה, ולכל ישראל ביהודה ובנימין, לומר:
אֱמֹ֕ר אֶל־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃כך אומר ה': אל תעלו ואל תילחמו עם אחיכם. חזרו, כל אחד לביתו, כי הדבר הזה הוא ממני. והם שמעו את דברי ה' וחזרו מלכת לרחבעם.
כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּ עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵֽאִתִּ֛י נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָרָבְעָֽם׃ (פ)בניית הערים על ידי רחבעם
רחבעם התיישב בירושלים ובנה ערים ביהודה, בדומה למצרים.
וַיֵּ֥שֶׁב רְחַבְעָ֖ם בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּ֧בֶן עָרִ֛ים לְמָצ֖וֹר בִּיהוּדָֽה׃הוא בנה את בית לחם, את עיתם ואת תקוע.
וַיִּ֧בֶן אֶת־בֵּֽית־לֶ֛חֶם וְאֶת־עֵיטָ֖ם וְאֶת־תְּקֽוֹעַ׃הוא בנה גם את בית צור, את שוכו ואת עדולם.
וְאֶת־בֵּֽית־צ֥וּר וְאֶת־שׂוֹכ֖וֹ וְאֶת־עֲדֻלָּֽם׃הוא בנה גם את גת, את מרשה ואת זיף.
וְאֶת־גַּ֥ת וְאֶת־מָרֵשָׁ֖ה וְאֶת־זִֽיף׃חיזוק הערים והמבצרים
וגם את אדוריים, לכיש ועזקה.
וְאֶת־אֲדוֹרַ֥יִם וְאֶת־לָכִ֖ישׁ וְאֶת־עֲזֵקָֽה׃וגם את צרעה, איילון וחברון, שהן ערים מבוצרות ביהודה ובבנימין.
וְאֶת־צָרְעָה֙ וְאֶת־אַיָּל֔וֹן וְאֶת־חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר בִּיהוּדָ֖ה וּבְבִנְיָמִ֑ן עָרֵ֖י מְצֻרֽוֹת׃הוא חיזק את המבצרים האלו, ומינה בהם שליטים, ושיבץ בהם מאגרים של אוכל, שמן ויין.
וַיְחַזֵּ֖ק אֶת־הַמְּצֻר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן בָּהֶם֙ נְגִידִ֔ים וְאֹצְר֥וֹת מַאֲכָ֖ל וְשֶׁ֥מֶן וָיָֽיִן׃ובכל עיר ועיר היו מגן ורמחים. הוא חיזק אותם מאוד, וכך יהודה ובנימין היו תחת שליטתו.
וּבְכָל־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַֽיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃ (ס)תמיכת הלוויים ושבטי ישראל בדוד
הכהנים והלוויים שהיו בכל ישראל נעמדו לצדו מכל גבולותיהם.
וְהַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל הִֽתְיַצְּב֥וּ עָלָ֖יו מִכָּל־גְּבוּלָֽם׃כי הלוויים עזבו את בתיהם ואת נחלתם והלכו ליהודה ולירושלים, מפני שירב עמם ובניהם ככהנים של ה'.
כִּֽי־עָזְב֣וּ הַלְוִיִּ֗ם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ לִיהוּדָ֖ה וְלִֽירוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרָבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַיהוָֽה׃הכהנים נעמדו לצדו במקומות הקרבנות הגבוהים, ובמזבחי העזים והעגל שערך.
וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלָעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃אחריהם באו מכל שבטי ישראל אלו שהשכירו את לבבם כדי לחפש את ה' אלוהי ישראל, לירושלים כדי להקריב קורבנות לה' אלוהי אבותיהם.
וְאַחֲרֵיהֶ֗ם מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנֹּֽתְנִים֙ אֶת־לְבָבָ֔ם לְבַקֵּ֕שׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בָּ֚אוּ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לִזְבּ֕וֹחַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃חיזוק מלכות יהודה ומשפחתו של רחבעם
הם חיזקו את מלכות יהודה והפכו את רחבעם בן שלמה לחזק יותר במשך שלוש שנים, כי הוא הלך בדרך דוד ושלמה במשך שלוש שנים.
וַֽיְחַזְּקוּ֙ אֶת־מַלְכ֣וּת יְהוּדָ֔ה וַֽיְאַמְּצ֛וּ אֶת־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ כִּ֣י הָֽלְכ֗וּ בְּדֶ֧רֶךְ דָּוִ֛יד וּשְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֥ים שָׁלֽוֹשׁ׃רחבעם נשא לו אישה, מחלת בת ירימות, שהיא נכדת של דוד, אביהיל בת אליאב בן ישי.
וַיִּֽקַּֽח־ל֤וֹ רְחַבְעָם֙ אִשָּׁ֔ה אֶת־מָ֣חֲלַ֔ת בן־[בַּת־] יְרִימ֖וֹת בֶּן־דָּוִ֑יד אֲבִיהַ֕יִל בַּת־אֱלִיאָ֖ב בֶּן־יִשָֽׁי׃היא ילדה לו בנים: יעוש, שמריה וזהם.
וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בָּנִ֑ים אֶת־יְע֥וּשׁ וְאֶת־שְׁמַרְיָ֖ה וְאֶת־זָֽהַם׃אחריה לקח את מעכה בת אבשלום, והיא ילדה לו את אביה, עתאי, זיזא ושלומית.
וְאַחֲרֶ֣יהָ לָקַ֔ח אֶֽת־מַעֲכָ֖ה בַּת־אַבְשָׁל֑וֹם וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־אֲבִיָּה֙ וְאֶת־עַתַּ֔י וְאֶת־זִיזָ֖א וְאֶת־שְׁלֹמִֽית׃משפחתו וניהולו של רחבעם
רחבעם אהב את מעכה בת אבשלום יותר מכל הנשים והפילגשים שלו, כי היו לו שמונה עשרה נשים ושישים פילגשים. היו לו עשרים ושמונה בנים ושישים בנות.
וַיֶּאֱהַ֨ב רְחַבְעָ֜ם אֶת־מַעֲכָ֣ה בַת־אַבְשָׁל֗וֹם מִכָּל־נָשָׁיו֙ וּפִ֣ילַגְשָׁ֔יו כִּ֠י נָשִׁ֤ים שְׁמוֹנֶֽה־עֶשְׂרֵה֙ נָשָׂ֔א וּפִֽילַגְשִׁ֖ים שִׁשִּׁ֑ים וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֧ים וּשְׁמוֹנָ֛ה בָּנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֥ים בָּנֽוֹת׃רחבעם מינה את אביה בן מעכה להיות השר של אחיו, כדי להכין אותו למלוכה.
וַיַּֽעֲמֵ֨ד לָרֹ֧אשׁ רְחַבְעָ֛ם אֶת־אֲבִיָּ֥ה בֶֽן־מַעֲכָ֖ה לְנָגִ֣יד בְּאֶחָ֑יו כִּ֖י לְהַמְלִיכֽוֹ׃הוא הבין את המצב והתפרס בכל ארצות יהודה ובנימין, בכל הערים המבוצרות. הוא סיפק להם מספיק מזון וגם שכר כסף לנשים.
וַיָּבֶן֩ וַיִּפְרֹ֨ץ מִכָּל־בָּנָ֜יו לְֽכָל־אַרְצ֧וֹת יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֗ן לְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמְּצֻר֔וֹת וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם הַמָּז֖וֹן לָרֹ֑ב וַיִּשְׁאַ֖ל הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
ההתנגדות של רחבעם למלחמה
וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃ (פ)
וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַֽעְיָ֥הוּ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
אֱמֹ֕ר אֶל־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃
כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּ עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵֽאִתִּ֛י נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָרָבְעָֽם׃ (פ)
בניית הערים על ידי רחבעם
וַיֵּ֥שֶׁב רְחַבְעָ֖ם בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּ֧בֶן עָרִ֛ים לְמָצ֖וֹר בִּיהוּדָֽה׃
וַיִּ֧בֶן אֶת־בֵּֽית־לֶ֛חֶם וְאֶת־עֵיטָ֖ם וְאֶת־תְּקֽוֹעַ׃
וְאֶת־בֵּֽית־צ֥וּר וְאֶת־שׂוֹכ֖וֹ וְאֶת־עֲדֻלָּֽם׃
וְאֶת־גַּ֥ת וְאֶת־מָרֵשָׁ֖ה וְאֶת־זִֽיף׃
חיזוק הערים והמבצרים
וְאֶת־אֲדוֹרַ֥יִם וְאֶת־לָכִ֖ישׁ וְאֶת־עֲזֵקָֽה׃
וְאֶת־צָרְעָה֙ וְאֶת־אַיָּל֔וֹן וְאֶת־חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר בִּיהוּדָ֖ה וּבְבִנְיָמִ֑ן עָרֵ֖י מְצֻרֽוֹת׃
וַיְחַזֵּ֖ק אֶת־הַמְּצֻר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן בָּהֶם֙ נְגִידִ֔ים וְאֹצְר֥וֹת מַאֲכָ֖ל וְשֶׁ֥מֶן וָיָֽיִן׃
וּבְכָל־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַֽיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃ (ס)
תמיכת הלוויים ושבטי ישראל בדוד
וְהַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל הִֽתְיַצְּב֥וּ עָלָ֖יו מִכָּל־גְּבוּלָֽם׃
כִּֽי־עָזְב֣וּ הַלְוִיִּ֗ם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ לִיהוּדָ֖ה וְלִֽירוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרָבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַיהוָֽה׃
וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלָעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְאַחֲרֵיהֶ֗ם מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנֹּֽתְנִים֙ אֶת־לְבָבָ֔ם לְבַקֵּ֕שׁ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בָּ֚אוּ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לִזְבּ֕וֹחַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
חיזוק מלכות יהודה ומשפחתו של רחבעם
וַֽיְחַזְּקוּ֙ אֶת־מַלְכ֣וּת יְהוּדָ֔ה וַֽיְאַמְּצ֛וּ אֶת־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ כִּ֣י הָֽלְכ֗וּ בְּדֶ֧רֶךְ דָּוִ֛יד וּשְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֥ים שָׁלֽוֹשׁ׃
וַיִּֽקַּֽח־ל֤וֹ רְחַבְעָם֙ אִשָּׁ֔ה אֶת־מָ֣חֲלַ֔ת בן־[בַּת־] יְרִימ֖וֹת בֶּן־דָּוִ֑יד אֲבִיהַ֕יִל בַּת־אֱלִיאָ֖ב בֶּן־יִשָֽׁי׃
וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בָּנִ֑ים אֶת־יְע֥וּשׁ וְאֶת־שְׁמַרְיָ֖ה וְאֶת־זָֽהַם׃
וְאַחֲרֶ֣יהָ לָקַ֔ח אֶֽת־מַעֲכָ֖ה בַּת־אַבְשָׁל֑וֹם וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־אֲבִיָּה֙ וְאֶת־עַתַּ֔י וְאֶת־זִיזָ֖א וְאֶת־שְׁלֹמִֽית׃
משפחתו וניהולו של רחבעם
וַיֶּאֱהַ֨ב רְחַבְעָ֜ם אֶת־מַעֲכָ֣ה בַת־אַבְשָׁל֗וֹם מִכָּל־נָשָׁיו֙ וּפִ֣ילַגְשָׁ֔יו כִּ֠י נָשִׁ֤ים שְׁמוֹנֶֽה־עֶשְׂרֵה֙ נָשָׂ֔א וּפִֽילַגְשִׁ֖ים שִׁשִּׁ֑ים וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֧ים וּשְׁמוֹנָ֛ה בָּנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֥ים בָּנֽוֹת׃
וַיַּֽעֲמֵ֨ד לָרֹ֧אשׁ רְחַבְעָ֛ם אֶת־אֲבִיָּ֥ה בֶֽן־מַעֲכָ֖ה לְנָגִ֣יד בְּאֶחָ֑יו כִּ֖י לְהַמְלִיכֽוֹ׃
וַיָּבֶן֩ וַיִּפְרֹ֨ץ מִכָּל־בָּנָ֜יו לְֽכָל־אַרְצ֧וֹת יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֗ן לְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמְּצֻר֔וֹת וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם הַמָּז֖וֹן לָרֹ֑ב וַיִּשְׁאַ֖ל הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פסוקים המתארים את ימי שלטונו של רחבעם, את מאמציו לביצור הערים ואת התמיכה שקיבל ממגיני דוד.
ההתנגדות של רחבעם למלחמה
רחבעם אוסף צבא גדול של מאה ושמונים אלף לוחים מיהודה ובנימין כדי להשיב את הממלכה מידי ירבעם. ה' שולח את שמעיהו איש האלוהים להורות לו לא להילחם באחי חלו בביטול המלחמה וחזרה למצב הקודם.
בניית הערים על ידי רחבעם
פסוקים אלו מפרטים את פועלו של רחבעם ביהודה. הוא התיישב בירושלים ופעל לבניית ערים חדשות במעמד דומה לזה שהיה במצרים. הרשימה כוללת ערים רבות באזור יהודה כגון בית לחם, תקוע, גת ומרשה, המראות את התרחבות היישוב באזור זה.
חיזוק הערים והמבצרים
פסוקים אלו מתארים את השליטה של דוד בערים מבוצרות ביהודה ובבנימין. הוא חיזק את המבצרים הללו, מינה בהם שליטים ודאג לאספקת מזון, שמן ויין. בנוסף, הוא צייד את הערים במגן ורמחים כדי להגביר את כוחן המבטח, וכך ביסס את שלטונותו ביהודה ובבנימין.
תמיכת הלוויים ושבטי ישראל בדוד
הפסוקים מתארים את התייצבות הכהנים והלוויים לצד דוד, לאחר שעזבו את נחלתם בגלל פגיעה במעמדם הדתי. לצד הלוויים, הגיעו גם אנשים מכל שבטי ישראל אשר ביקשו באמונה את ה' אלוהי ישראל, כדי להקריב קורבנות בירושלים.
חיזוק מלכות יהודה ומשפחתו של רחבעם
הפסוקים מתארים את שלוש השנים הראשונות של מלכות רחבעם ביהודה, תקופה שבה שמר על יציבות בדרך אבותיו. הכתוב מפרט את נישואי רחבעם למחלת מבית דוד ואת הצאצאים שנולדו לו מן האישה הראשונה ומהאישה השנייה, מעכה בת אבשלום.
משפחתו וניהולו של רחבעם
פסוקים אלו מתארים את חייו האישיים של רחבעם, את אהבתו המיוחדת למעכה ואת משפחתו הגדולה. רחבעם הכין את אביה לבוא למלוכה וניהל את ארצות יהודה ובנימין בחוכמה, תוך דאגה למזון ולצרכי העם והנשים בערים המבוצרות.
סיום פירוט תפקידיו וניהול משפחתו של רחבעם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
בעקבות המפרשים
בניית ערים מוגנות
״ויבן ערים למצור. ערים קטנים בנה וסבב כל סביבותם מים משום חוזק וזה מצור כדאמרינן (בישעיהו ל״ז:כ״ה-כ״ו) אני קרתי ושתיתי מים ואחריב בכף פעמי כל״
בפסוק זה מתואר דוד המלך כבונה ערים שנועדו לשמש כמצור. הוא בנה ערים קטנות וסובב אותן במים כדי להעניק להן הגנה וחוסן. המטרה של בנייה זו הייתה ליצור מבצר קשה לפריצה. רש"י מסביר שהשימוש במים סביב הערים נועד להוסיף עוצמה להגנה. הוא מצטט את נבואת ישעיהו, שבה נאמר על השמדת מצור, שהמים יגרמו לנזק רב למגיעים. רש"י קושר זאת לחטאת ישראל, שלדבריו גרמה לצורך בהגנה כה מוגברת.
רש״י על דברי הימים ב׳ 11:5:1 ↗אביהיל בת אליאב וטעות שמואל
״אביהיל בת אליאב. כמו ואביהיל לפני שמואל ואמר (שמואל א י״ז:ל״א) אך נגד ה' משיחו זה שהקב"ה עתיד לומר קום נא משחהו כי הוא זה״
הפסוק מתאר את אביהיל בת אליאב, שהתחתנה עם רחבעם המלך. רש"י מסביר שיש קשר בין האירוע הזה לבין הטעות של שמואל הנביא בבחירת דוד. לפי הפירוש, שמואל ראה בבת אליאב את המלך העתידי, אך טעה בזה כי הוא התמקד באחיו של דוד ולא בנשיאות המוסרית. רש"I מציין כי בגלל הטעות הזו, ה' יאמר בעתיד "קום נא משחהו", כלומר שהזכייה האמיתית היא כזו שלא נראית לעין באופן מיידי. הפרשן מדגיש שהטעות של שמואל בבחירת המלך התבטאה גם בראותו בבת אליאב אישה שמתאימה למלוכה, בעוד שהקב"ה רצה להראות משהו אחר לגמרי.
רש״י על דברי הימים ב׳ 11:18:1 ↗סימני קשר וקשרים משפחתיים
״אביחיל בת אליאב וכו'. חסר ו"ו החבור, כמו "שמש ירח" (חב' ג,יא), "ראובן שמעון" (שמ' א,ב); פי': לקח בת ירימות בן דוד לאשה, ולקח גם״
הפסוק מתאר את בני דוד שהתחתנו, ביניהם אביחיל בת אליאב. הרד"ק מציין כאן עניין מרתק בנוגע לשמות ולמבנה המשפחה. הוא שואל האם חסר כאן ו"ו החיבור בין השמות, בדומה למקרים אחרים בתנ"ך, דבר שעלול להשפיע על הבנת הקשר בין האנשים. בנוסף, הרד"ק בוחן את דמותו של ירימות בן דוד. הוא מציין ששם זה לא הופיע קודם לכן ברשימת בני דוד, ומציע אפשרות שהוא למעשה אדם אחד שהוזכר בשני שמות שונים. הפירוש מנסה להבהיר את הקשרים המורכבים בתוך השושלת בלי להוסיף פרטים שלא מופיעים בטקסט.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 11:18:1 ↗המשכיות השושלת והעמימות בטקסט
״ותלד לו. על אחת מהן הוא אומר, כי האחרת מתה, או לא היו לו בנים ממנה:״
הפסוק מתאר את התרחבות משפחתו של רחב השם, ומציין כי הילדים נולדו לו. בטקסט מופיעה כפילות מסוימת בתיאור הלידה, שמעוררת שאלה לגבי הקשר בין האימהות השונות לבין הילדים שנולדו. רד"ק מסביר את המעורבות בטקסט בכך שהכוונה יכולה להיות שאחת הנשים מתו, או שפשוט לא נולדו לה בנים מהקשר זה. הפירוש מציע שתי אפשרויות שונות כדי להסביר את הניסוח המקורי בלי להוסיף פרטים שלא קיימים במקור.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 11:19:1 ↗