שלמה בן דוד התחזק במלכותו, והשם אלוהיו היה עמו והעלה אותו למעלה.
וַיִּתְחַזֵּ֛ק שְׁלֹמֹ֥ה בֶן־דָּוִ֖יד עַל־מַלְכוּת֑וֹ וַיהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיְגַדְּלֵ֖הוּ לְמָֽעְלָה׃דברי הימים ב׳ · פרק א׳
חיזוק מלכות שלמה והתגלות ה' לו
מהעלאת ארון הברית ועד בניית המבנים והרכבים המפוארים של שלמה המלך
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים ב׳ א׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חיזוק מלכות שלמה והעלאת הארון
שלמה אמר לכל ישראל: לראשי אלפיים, למאה, לשופטים ולכל השרים והנשיאים של כל ישראל, שהם ראשי האבות.
וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֣ה לְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל לְשָׂרֵי֩ הָאֲלָפִ֨ים וְהַמֵּא֜וֹת וְלַשֹּֽׁפְטִ֗ים וּלְכֹ֛ל נָשִׂ֥יא לְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל רָאשֵׁ֥י הָאָבֽוֹת׃שלמה וכל הקהל הלכו איתו אל הבמה שבגבעון, כי שם היה אוהל מועד האלוהים אשר משה, עבד השם, עשה במדבר.
וַיֵּלְכ֗וּ שְׁלֹמֹה֙ וְכָל־הַקָּהָ֣ל עִמּ֔וֹ לַבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֑וֹן כִּי־שָׁ֣ם הָיָ֗ה אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃אבל ארון האלוהים דוד העלה מקיריאת יערים, כי דוד הקים לו אוהל בירושלים.
אֲבָ֗ל אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ הֶעֱלָ֤ה דָוִיד֙ מִקִּרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים בַּֽהֵכִ֥ין ל֖וֹ דָּוִ֑יד כִּ֧י נָֽטָה־ל֛וֹ אֹ֖הֶל בִּירוּשָׁלִָֽם׃מזבח הנחושת והתגלות אלוהים לשלמה
ואת מזבח הנחושת שעשה בצלאל בן אורי בן חור, הניח לפני משכן ה׳, ושְׁלֹמֹה והקהל ביקשו עליו דרישה.
וּמִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ בְּצַלְאֵל֙ בֶּן־אוּרִ֣י בֶן־ח֔וּר שָׂ֕ם לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה וַיִּדְרְשֵׁ֥הוּ שְׁלֹמֹ֖ה וְהַקָּהָֽל׃ושְׁלֹמֹה עלה לשם, אל מזבח הנחושת שלפני אוהל המועד, ועלה עליו עולים בערך אלף.
וַיַּעַל֩ שְׁלֹמֹ֨ה שָׁ֜ם עַל־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו עֹל֖וֹת אָֽלֶף׃באותו לילה נראה אלוהים לשְׁלֹמֹה ואמר לו: "תבקש מה אני אתן לך?"
בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נִרְאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים לִשְׁלֹמֹ֑ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁאַ֖ל מָ֥ה אֶתֶּן־לָֽךְ׃ושְׁלֹמֹה אמר לאלוהים: "עשית חסד גדול עם דוד אבי והמלכת אותי במקומו.
וַיֹּ֤אמֶר שְׁלֹמֹה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים אַתָּ֗ה עָשִׂ֛יתָ עִם־דָּוִ֥יד אָבִ֖י חֶ֣סֶד גָּד֑וֹל וְהִמְלַכְתַּ֖נִי תַּחְתָּֽיו׃בְּקִישַׁת שְׁלֹמֹה לַחָכְמָה
עַכְשָׁו, הַשֵּׁם אֱלֹהִים, שֶׁתִּהְיֶה מִילַּתְךָ בְּרִית עִם דָּוִד אָבִי, כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל עַם רַב, רַב כְּעָפָר הָאָרֶץ.
עַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים יֵֽאָמֵן֙ דְּבָ֣רְךָ֔ עִ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑י כִּ֤י אַתָּה֙ הִמְלַכְתַּ֔נִי עַל־עַ֕ם רַ֖ב כַּעֲפַ֥ר הָאָֽרֶץ׃עַכְשָׁו, תֵּן לִי חָכְמָה וְדַעַת, כְּדֵי אֲשֶׁר אֵצֵא לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאַצְלִיחַ, כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת הָעַם הַגָּדוֹל הַזֶּה?
עַתָּ֗ה חָכְמָ֤ה וּמַדָּע֙ תֶּן־לִ֔י וְאֵֽצְאָ֛ה לִפְנֵ֥י הָֽעָם־הַזֶּ֖ה וְאָב֑וֹאָה כִּֽי־מִ֣י יִשְׁפֹּ֔ט אֶת־עַמְּךָ֥ הַזֶּ֖ה הַגָּדֽוֹל׃ (ס)וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה: בִּגְלַל שֶׁזֶּה הָיָה בְּלִבְּךָ, וְלֹא בִּקַּשְׁתָּ עֹשֶׁר, רְכֻשִׁים, כָּבוֹד, אוֹ אֶת חַיֵּי שֹׂנְאֶָיךָ, וְגַם יָמִים רַבִּים לֹא בִּקַּשְׁתָּ, אֲדֶכֶם בִּקַּשְׁתָּ חָכְמָה וְדַעַת, כְּדֵי לִשְׁפֹּט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו.
וַיֹּ֣אמֶר־אֱלֹהִ֣ים ׀ לִשְׁלֹמֹ֡ה יַ֣עַן אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה זֹ֜את עִם־לְבָבֶ֗ךָ וְלֹֽא־שָׁ֠אַלְתָּ עֹ֣שֶׁר נְכָסִ֤ים וְכָבוֹד֙ וְאֵת֙ נֶ֣פֶשׁ שֹׂנְאֶ֔יךָ וְגַם־יָמִ֥ים רַבִּ֖ים לֹ֣א שָׁאָ֑לְתָּ וַתִּֽשְׁאַל־לְךָ֙ חָכְמָ֣ה וּמַדָּ֔ע אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁפּוֹט֙ אֶת־עַמִּ֔י אֲשֶׁ֥ר הִמְלַכְתִּ֖יךָ עָלָֽיו׃אֶת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת אֲנִי אֶתֵּן לְךָ, וְגַם עֹשֶׁר, רְכֻשִׁים וְכָבוֹד אֶתֵּן לְךָ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה כָּךְ לַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ, וְגַם לֹא יִהְיֶה כָּךְ לְאַחַרֶיךָ.
הַֽחָכְמָ֥ה וְהַמַּדָּ֖ע נָת֣וּן לָ֑ךְ וְעֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֤ים וְכָבוֹד֙ אֶתֶּן־לָ֔ךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ לֹא־הָ֣יָה כֵ֗ן לַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְפָנֶ֔יךָ וְאַחֲרֶ֖יךָ לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃תחילת מלכות שלמה ועוצמתו
שלמה הגיע לבמה שבגבעון, שנמצאה לפני אוהל מועד בירושלים, והוא מלך על ישראל.
וַיָּבֹ֨א שְׁלֹמֹ֜ה לַבָּמָ֤ה אֲשֶׁר־בְּגִבְעוֹן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מִלִּפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)שלמה אסף כוח של רכב ופרשים; היו לו אלף וארבע מאות רכב ושתים עשרה אלף פרשים. הוא הציב אותם בערים של הרכב, ובנוסף למלך בירושלים.
וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃המלך שמר את הכסף והזהב בירושלים כמו אבנים, והוא נתן את עצי הארז בכמות גדולה כמו עצי השקמה שנמצאים במישור.
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־הַכֶּ֧סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֛ב בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃סוסים של שלמה הגיעו ממצרים, והסוחרים של המלך קנו אותם במחיר.
וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕א סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִקְוֵ֥א יִקְח֖וּ בִּמְחִֽיר׃עוצמת כוח הרכב של שלמה ומטרות הבנייה
הם עלו והוציאו ממצרים כוח רכב של שש מאות כרכי כסף וגם מאה וחמישים סוסים, וכך גם כל מלכי החיתים ומלכי ארם הוציאו תחת שליטתם.
וַֽ֠יַּעֲלוּ וַיּוֹצִ֨יאוּ מִמִּצְרַ֤יִם מֶרְכָּבָה֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵן לְכָל־מַלְכֵ֧י הַֽחִתִּ֛ים וּמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יוֹצִֽיאוּ׃ושלמה אמר שהוא בונה בית לשם ה', וגם בית לממלכתו.
וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֥וֹת בַּ֙יִת֙ לְשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חיזוק מלכות שלמה והעלאת הארון
וַיִּתְחַזֵּ֛ק שְׁלֹמֹ֥ה בֶן־דָּוִ֖יד עַל־מַלְכוּת֑וֹ וַיהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיְגַדְּלֵ֖הוּ לְמָֽעְלָה׃
וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֣ה לְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל לְשָׂרֵי֩ הָאֲלָפִ֨ים וְהַמֵּא֜וֹת וְלַשֹּֽׁפְטִ֗ים וּלְכֹ֛ל נָשִׂ֥יא לְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל רָאשֵׁ֥י הָאָבֽוֹת׃
וַיֵּלְכ֗וּ שְׁלֹמֹה֙ וְכָל־הַקָּהָ֣ל עִמּ֔וֹ לַבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֑וֹן כִּי־שָׁ֣ם הָיָ֗ה אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃
אֲבָ֗ל אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ הֶעֱלָ֤ה דָוִיד֙ מִקִּרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים בַּֽהֵכִ֥ין ל֖וֹ דָּוִ֑יד כִּ֧י נָֽטָה־ל֛וֹ אֹ֖הֶל בִּירוּשָׁלִָֽם׃
מזבח הנחושת והתגלות אלוהים לשלמה
וּמִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ בְּצַלְאֵל֙ בֶּן־אוּרִ֣י בֶן־ח֔וּר שָׂ֕ם לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה וַיִּדְרְשֵׁ֥הוּ שְׁלֹמֹ֖ה וְהַקָּהָֽל׃
וַיַּעַל֩ שְׁלֹמֹ֨ה שָׁ֜ם עַל־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו עֹל֖וֹת אָֽלֶף׃
בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נִרְאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים לִשְׁלֹמֹ֑ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁאַ֖ל מָ֥ה אֶתֶּן־לָֽךְ׃
וַיֹּ֤אמֶר שְׁלֹמֹה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים אַתָּ֗ה עָשִׂ֛יתָ עִם־דָּוִ֥יד אָבִ֖י חֶ֣סֶד גָּד֑וֹל וְהִמְלַכְתַּ֖נִי תַּחְתָּֽיו׃
בְּקִישַׁת שְׁלֹמֹה לַחָכְמָה
עַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים יֵֽאָמֵן֙ דְּבָ֣רְךָ֔ עִ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑י כִּ֤י אַתָּה֙ הִמְלַכְתַּ֔נִי עַל־עַ֕ם רַ֖ב כַּעֲפַ֥ר הָאָֽרֶץ׃
עַתָּ֗ה חָכְמָ֤ה וּמַדָּע֙ תֶּן־לִ֔י וְאֵֽצְאָ֛ה לִפְנֵ֥י הָֽעָם־הַזֶּ֖ה וְאָב֑וֹאָה כִּֽי־מִ֣י יִשְׁפֹּ֔ט אֶת־עַמְּךָ֥ הַזֶּ֖ה הַגָּדֽוֹל׃ (ס)
וַיֹּ֣אמֶר־אֱלֹהִ֣ים ׀ לִשְׁלֹמֹ֡ה יַ֣עַן אֲשֶׁר֩ הָיְתָ֨ה זֹ֜את עִם־לְבָבֶ֗ךָ וְלֹֽא־שָׁ֠אַלְתָּ עֹ֣שֶׁר נְכָסִ֤ים וְכָבוֹד֙ וְאֵת֙ נֶ֣פֶשׁ שֹׂנְאֶ֔יךָ וְגַם־יָמִ֥ים רַבִּ֖ים לֹ֣א שָׁאָ֑לְתָּ וַתִּֽשְׁאַל־לְךָ֙ חָכְמָ֣ה וּמַדָּ֔ע אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁפּוֹט֙ אֶת־עַמִּ֔י אֲשֶׁ֥ר הִמְלַכְתִּ֖יךָ עָלָֽיו׃
הַֽחָכְמָ֥ה וְהַמַּדָּ֖ע נָת֣וּן לָ֑ךְ וְעֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֤ים וְכָבוֹד֙ אֶתֶּן־לָ֔ךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ לֹא־הָ֣יָה כֵ֗ן לַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְפָנֶ֔יךָ וְאַחֲרֶ֖יךָ לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃
תחילת מלכות שלמה ועוצמתו
וַיָּבֹ֨א שְׁלֹמֹ֜ה לַבָּמָ֤ה אֲשֶׁר־בְּגִבְעוֹן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מִלִּפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־הַכֶּ֧סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֛ב בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃
וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕א סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִקְוֵ֥א יִקְח֖וּ בִּמְחִֽיר׃
עוצמת כוח הרכב של שלמה ומטרות הבנייה
וַֽ֠יַּעֲלוּ וַיּוֹצִ֨יאוּ מִמִּצְרַ֤יִם מֶרְכָּבָה֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵן לְכָל־מַלְכֵ֧י הַֽחִתִּ֛ים וּמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יוֹצִֽיאוּ׃
וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֥וֹת בַּ֙יִת֙ לְשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את תקופת שיא מלכותו של שלמה, את בניית המזבח ואת בקשת החכמה שלו לפני ה'.
חיזוק מלכות שלמה והעלאת הארון
פסוקים אלו מתארים את התחזקות מלכותו של שלמה בן דוד ואת מעמדו מול ראשי העם. הקהל יוצא אל הבמה בגבעון, שם נמצא אוהל מועד שהכין משה במדבר. עם זאת, מצוין כי דוד כבר העלה את ארון האלוהים מקיריאת יערים והקים לו אוהל בירושלים.
מזבח הנחושת והתגלות אלוהים לשלמה
הפסוקים מתארים את מזבח הנחושת שהניח שלמה לפני המשכן, ואת עבודת העולות שעשה עליו. במהלך הלילה נראה אלוֹהִים לשלמה וביקש ממנו לבקש משאלה, ושלמה החל להודות על החסד הגדול שנעשה עם אביו דוד המלך.
בְּקִישַׁת שְׁלֹמֹה לַחָכְמָה
שְׁלֹמֹה מִתְפַּלֵּל לַהַשֵּׁם שֶׁתִּהְיֶה מִילָּתוֹ בְּרִית עִם דָּוִד אָבִיו וְתַעֲנֶה לְבַקָּשָׁתוֹ לַחָכְמָה וְדַעַת לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם. אֱלֹהִים מַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁמִּכְיוָן שֶׁלֹּא בִּקַּשׁ עֹשֶׁר אוֹ כָּבוֹד, הוּא מַבְטִיחַ לוֹ חָכְמָה וְגַם עֹשֶׁר וְכָבוֹד כְּשֶׁלֹּא הָיוּ לְאַף מֶלֶךְ אַחֵר.
תחילת מלכות שלמה ועוצמתו
פסוקים אלו מתארים את עלייתו של שלמה לשלטון על ישראל, את היערכותו הצבאית המרשימה הכוללת אלפי רכב ופרשים, ואת העושר הכלכלי של הממלכה שכלל כסף, זהב ועצים רבים. כמו כן, מוזכרת מערכת הסחר בסוסים ממצרים.
עוצמת כוח הרכב של שלמה ומטרות הבנייה
פסוקים אלו מתארים את עוצמת הכוח הצבאי של שלמה באמצעות כוח רכב שהוצא ממצרים, הכולל כרכי כסף וסוסים, וכן את כוחם של מלכי החיתים והארמים. בנוסף, מוזכרת כוונתו של שלמה לבנות בית לשם ה' וגם בית לממלכתו.
הטקסט מפרט את עוצמת כוחו של שלמה ואת המבנים שבנה למלך.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְאַרְבְּעָה הַמִּינִין
״דָּבָר אַחֵר, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אַחַר כָּל אוֹתָהּ הַחָכְמָה שֶׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (דברי הימים ב א, יב): הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ, (מלכים א ה, י״
הַטֵּקְסְט שֶׁל חַזַּ"ל מְסַבֵּל בּוֹ אֶת הַחָכְמָה הַמְּדִינָתִית שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתָּב בִּדְבָרֵי הַיָּמִים. הַמְּקוֹר הַמְּסַבֵּל, וַיִּקְרָא רַבָּה, מְסַבֵּר שֶׁהַחָכְמָה שֶׁל שְׁלֹמֹה הִתְמוֹקְּנָה בְּעֶשֶׂר מַמְצָאוֹת, וּמַעֲמִיד בָּהּ אֶת הַמּוּשָׂג שֶׁל אַרְבָּעָה מִינִין, שֶׁהֵם הַלּוּלָב, הָאֶתְרוֹג, הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה. הַמְּקוֹר מְסַבֵּים כְּבָר שֶׁהַחָכְמָה הַזּוֹ בּוֹרֶאת עֶרְכָה מְשֻׁנָּה, כְּשֶׁהַדְּבָרִים נִרְאִים קְטַנִּים בְּעֵינֵי אָדָם אַךְ גְּדוֹלִים לְפָנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַפֵּרוּשׁ הַנֶּתָּן בַּטֵּקְסְט הוּא מִבּוֹצַע חֲכָמִים, הַמְּקַשְׁרִים אֶת הַמּוּשָׂג שֶׁל אַרְבָּעָה מִינִין לַמִּצְוָה שֶׁל לְלַקֵּחַ לוּלָב בַּחַג. הַחֲכָמִים מַסְבִּירִים אֶת הַקְּשָׁרִים בֵּין הַמִּצְוֹת לְעֵינֵי הַטֶּבַע וְהַתּוֹרָה, כְּמוֹ הַקֶּשֶׁר בֵּין הַתְּמָרִים לַהַלֵּל וְהַקֶּשֶׁר בֵּין הָעֲנָפִים לַמַּיִם. הַמְּקוֹר מְצַיֵּן שֶׁהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם מְפַלְּאִים וְנֶעְלָמִים מֵעֵינֵי הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּמִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה.
ויקרא רבה ל׳:ט״ו ↗הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה: בֵּין הַחֻקָּה לַמִּשְׁחָק
״זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר [דבר אל בני ישראל] ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול״
בַּמַּקּוֹר הַמּוּתָר שֶׁל פְּסִיקְתָא רַבּתִּי, נִלְמַד עַל הַחֻקָּה שֶׁל הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, שֶׁעָלֶיהָ אֵין עֹול. רַבֵּינוּ מְסַבְּלִים כְּלָלִים שׁוֹנִים אִם מֻתָּר לָקַחַת אוֹתָהּ מֵעַכָּר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אומרים שֶׁאִישׁ אֵינוֹ לָקוחַ מֵעַכָּר מִפְּנֵי חֲשָׁדוֹן לְעֲבֵרוֹת, אַךְ יֵשׁ מַעֲשֶׂה עַל אָדָם רָשָׁע שֶׁמָּצָא פָּרָה כָּזוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּכַלְכָּל.** הָאָדָם הַזֶּה הִתְחַל לְשַׁחֵק אֶת הַיְּהוּדִים, כִּי הֵם הָיוּ מוּכָנִים לָתֵת לוֹ כָּל מַמּוֹן רַק כְּדֵי לְקַחַת אֶת הַפָּרָה. הוּא הִטִּיל עָלֶיהָ עֹול כְּדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁהִיא כְּבָר אֵינָהּ תְמִימָה, וְכָךְ הִשְׁלִיט בָּהּ עֹול בְּצָורָה סוֹתֶרֶת. כַּאֲשֶׁר הַיְּהוּדִים גִּלּוּ אֶת הַסִּימָנִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ, כְּמוֹ הַשֵּׂעָרִים שֶׁנֶּכְפְּפוּ וְהָעֵינִים שֶׁנָּפְלוּ, הֵם הִשְׁתִּיגוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ לָקַחַ אֶת הַפָּרָה שֶׁלּוֹ. לְסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, הָרֶשַׁע הֶחְזִיר אֶת הַפָּרָה וְיָצָא רֵיקָם, וְאֵין זֶה מֵרֹב שֶׁהוּא הִתְעַלָּה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִתְעַדֵּן בְּמַעֲשֵׁהוּ וְחָשַׁב שֶׁהַיְּהוּדִים יִתְעַדְּנוּ בְּשִׁמְחוֹן. הַמַּעֲשֶׂה מְסַיֵּם בְּבִרְכָּה שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּבֵיתוֹ.
פסיקתא רבתי י״ד:א׳ ↗בעקבות המפרשים
הקיצור המקובל בכתובים
״וילכו שלמה וכל הקהל עמו וגו'. וכן דרך הפסוקים לקצר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אמר לו להקיא ויקא וכן (לעיל כ"א) ו אמר״
הפסוקים מתארים את הליכה שלמה והקהל כולו. רש"י מסביר כאן שסגנון הפסוקים בכתובים נוטה לעיתים לקצר ולקצר את הסיפור. לפי הפירוש, כשהפסוק משתמש במילים קצרות כמו "ויקא", הכוונה היא למעשה למעשה מפורט יותר. הרש"י מראה דוגמאות נוספות שבהן המילה הקצרה מייצגת פעולה שלמה. למשל, כשהפסוק אומר שהאל אמר למלאך והחרב נגעה בנדן, הכוונה היא שהמלאך הניח את החרב בנדן. הוא מסביר את שיטת הכתיבה המקוצרת בכתובים מבלי להוסיף פרטים שלא קיימים בטקסט המקורי.
רש״י על דברי הימים ב׳ 1:3:1 ↗ערי הרכב של שלמה המלך
״ויניחם בערי הרכב. הניח מקצת אותם פרשים ורכב בערי הרכב ועל שם שרוכבי המלך שם היו קוראים אותן העיירות ערי הרכב ומקצתם הניח עמו בירושלים״
הפסוק מתאר את העיר ששלמה המלך הקימה וקרא לה ערי הרכב. לפי פירושו של רש"י על דברי הימים, השם הזה נבחר בגלל כך ששם שהו רוכבי המלך עם הפרשים והרכב שלהם. חלק מהערי הללו היו בנפרד וחלק היו חלק מירושלים עצמה. הפרשן מביא את דברי רש"י המבארים את מקור השם של העיר. הוא מציין שיש כאן צורך בעיון מעמיק בהשוואה למה שנכתב בספר מלכים א', שכן רש"י מציין שחלק מהערי הללו היו בתוך ירושלים.
רש״י על דברי הימים ב׳ 1:14:1 ↗העלאת המעלות של דוד
״ויעל עליו עלות אלף. לא בפעם אחת, אלא קודם שובו משם לירושלם:״
הַרַּדַּ"ק בְּפֵרוּשׁוֹ עַל דִּבְרֵי הַיָּמִים, מַסְבִּיר אֶת הַמִּלָּה "וַיַּעַל עָלָיו עֲלוֹת אֶלֶף". הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַמַּעֲלוֹת הַלְּאֹמֶת לֹא קָרוּ בְּפַעַם אַחַת בִּגְלַל הַמִּלָּה "עָלָיו". לְפִי הַפֵּרוּשׁ, הַמַּעֲלוֹת הַלְּאֹמֶת קָרוּ בְּמַצָּב שֶׁבו דָּוִד חָזַר מִשָּׁם לִירוּשָׁלַיִם. הַסִּבָּה לְהַבְחָנָה זוֹ הִיא הַמִּלָּה "עָלָיו", שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל מַעֲמָד שֶׁנִּבְנָה מִתְחַתֶּת שֶׁל דָּוִד בְּעֵת שֶׁהוּא שׁוּב בָּעִיר.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 1:6:1 ↗ערי הרכב והמרעה
״ויניחם בערי הרכב. בערים שהיו שם גדלים הסוסים, שהיתה ארץ מקנה:״
הפסוק מתאר את הערים ששלום המלך הניח בקרבת ערי הרכב. בערים האלה גדלו הסוסים. המקומות הללו היו ארץ טובה למרעה, שמתאימה להזנה של בעלי חיים גדולים. הרד"ק מסביר שהסיבה לבחירת הערים הללו הייתה היכולת של האדמה לספק מרעה איכותי עבור הסוסים. הוא מדגיש שהערים היו מיועדות ספציפית לצורך גידול הסוסים.
רד״ק על דברי הימים ב׳ 1:14:1 ↗