ובני ראובן הם הבכורים של ישראל, כי הוא הבכור, אבל בגלל שחילל את משכב אביו, הבכורה שלו ניתנה לבני יוסף בן ישראל, ולא לו.
וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃דברי הימים א׳ · פרק ה׳
שינוי הבכורה ושושלות בני מזרח הירדן
ממהלך ההיסטוריה של שבטי ראובן, גדי ומנשה, ועד לצאצאים של הלוויים ומשפחת אחיטוב.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים א׳ ה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
שינוי הבכורה וצאצאים
כי יהודה היה חזק יותר מאחיו ונהיה המנהיג מכולם, והבכורה שייכת ליוסף.
כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ (ס)בני ראובן היו: חנוך, פלו, חצרון וכרמי.
בְּנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא חֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃בני יואל היו: שמעיה, גוג (בנו של שמעיה) ושמעי (בנו של גוג).
בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃ה–ח
שושלת בני ראובן
מיכה, בנו של רעיה, הוא אביו של בעל.
מִיכָ֥ה בְנ֛וֹ רְאָיָ֥ה בְנ֖וֹ בַּ֥עַל בְּנֽוֹ׃באר הוא בנו של רעיה, זה שנשלח לטיול או למשימה על ידי פילנסר מלך אשור, והוא היה נשיא שבט ראובן.
בְּאֵרָ֣ה בְנ֔וֹ אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשֻּׁ֑ר ה֥וּא נָשִׂ֖יא לָרֽאוּבֵנִֽי׃על המילים
הביטוי הגלגלה מתייחס בדרך כלל למשימה רשמית או נסיעה.
ואחיו למשפחה, לפי השושלות שלהם, היו הראש היעיאל וזכריהו.
וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃ובלע, בנו של עזז, בנו של שמע, בנו של יואל, גר בעערור, ועד נבו ובעל מעון.
וּבֶ֙לַע֙ בֶּן־עָזָ֔ז בֶּן־שֶׁ֖מַע בֶּן־יוֹאֵ֑ל ה֚וּא יוֹשֵׁ֣ב בַּעֲרֹעֵ֔ר וְעַד־נְב֖וֹ וּבַ֥עַל מְעֽוֹן׃ט–יב
גבולות וניצחונות בני גד
ובצד המזרח הם ישבו, עד להגעה למדבר, מהנהר פרת, כי המקנה שלהם הרב מאוד בארץ גלעד.
וְלַמִּזְרָ֗ח יָשַׁב֙ עַד־לְב֣וֹא מִדְבָּ֔רָה לְמִן־הַנָּהָ֖ר פְּרָ֑ת כִּ֧י מִקְנֵיהֶ֛ם רָב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גִּלְעָֽד׃ובימים של שאול הם נלחמו עם ההגרים וניצחו אותם, והם ישבו באוהלים שלהם בכל צד מזרח של גלעד.
וּבִימֵ֣י שָׁא֗וּל עָשׂ֤וּ מִלְחָמָה֙ עִם־הַֽהַגְרִאִ֔ים וַֽיִּפְּל֖וּ בְּיָדָ֑ם וַיֵּשְׁבוּ֙ בְּאָ֣הֳלֵיהֶ֔ם עַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י מִזְרָ֥ח לַגִּלְעָֽד׃ (פ)ובני גד ישבו מולהם בארץ הבשן, עד סלכה.
וּבְנֵי־גָ֣ד לְנֶגְדָּ֗ם יָֽשְׁב֛וּ בְּאֶ֥רֶץ הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃יואל היה הראש, ושפם היה המשנה, ויעני ושפט היו בבשן.
יוֹאֵ֣ל הָרֹ֔אשׁ וְשָׁפָ֖ם הַמִּשְׁנֶ֑ה וְיַעְנַ֥י וְשָׁפָ֖ט בַּבָּשָֽׁן׃יג–טז
רשימת בני אדם ומקומות מגורים
האחים שלהם למשפחות אבותיהם היו מיכאל, משולם, שבע, יורי, יעכן, זיע ועבר, שבעה אחים.
וַאֲחֵיהֶ֞ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֗ם מִֽיכָאֵ֡ל וּמְשֻׁלָּ֡ם וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן וְזִ֥יעַ וָעֵ֖בֶר שִׁבְעָֽה׃ (ס)אלו בני אביחיאל: בן חורי, בן ירוח, בן גלעד, בן מיכאל, בן יששי, בן יחדו, בן בוז.
אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י אֲבִיחַ֗יִל בֶּן־חוּרִ֡י בֶּן־יָ֠רוֹחַ בֶּן־גִּלְעָ֧ד בֶּן־מִיכָאֵ֛ל בֶּן־יְשִׁישַׁ֥י בֶּן־יַחְדּ֖וֹ בֶּן־בּֽוּז׃אחי הוא בן עבדיאל, בן גוני, שהיה המנהיג של משפחות אבותיהם.
אֲחִי֙ בֶּן־עַבְדִּיאֵ֣ל בֶּן־גּוּנִ֔י רֹ֖אשׁ לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃הם התגוררו בגלעד, בבשן ובת daughters שלהם, ובכל השדות של שרון, לפי היציאות שלהם.
וַיֵּֽשְׁב֛וּ בַּגִּלְעָ֥ד בַּבָּשָׁ֖ן וּבִבְנֹתֶ֑יהָ וּבְכָֽל־מִגְרְשֵׁ֥י שָׁר֖וֹן עַל־תּוֹצְאוֹתָֽם׃יז–כ
כוחם של שבטי רעובן, גדי ומנשה
כולם נרשמו בתקופת שלטונם של יותם מלך יהודה ושל ירבעם מלך ישראל.
כֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)בני ראובן, גדי וחצי שבט מנשה היו מבין אנשי הצבא, אנשים נושאי מגן, חרב, קשת ומומחי לחימה. סך הכל יצאו למלחמה ארבעים וארבעת אלפים ושבע מאות ושישים אנשים.
בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֮ מִן־בְּנֵי־חַיִל֒ אֲ֠נָשִׁים נֹשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֙רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים וְאַרְבָּעָ֥ה אֶ֛לֶף וּשְׁבַע־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּׁ֖ים יֹצְאֵ֥י צָבָֽא׃הם נלחמו נגד ההגריים, וגם נגד ויטור, נפיש ונודב.
וַיַּעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם־הַֽהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃הם קיבלו עזרה נגדם, וההגריים וכל שעם נפלו בידיהם, כי בזמן המלחמה הם קראו לאלוהים ועזרו להם כי בטחו בו.
וַיֵּעָזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵאלֹהִ֤ים זָעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי־בָ֥טְחוּ בֽוֹ׃כא–כד
שבי מנשה וגבולות שבט מנשה
הם שבו את המטען שלהם: חמישים אלף גמלים, מאתיים וחמישים אלף כבשים, אלפי חמורים, ומאה אלף נפשות אדם.
וַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֙לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה אָֽלֶף׃כי נפלו הרבה פצועים, כי המלחמה היא מאלוהים, והם נשוא בשבי עד הגלות.
כִּֽי־חֲלָלִ֤ים רַבִּים֙ נָפָ֔לוּ כִּ֥י מֵהָאֱלֹהִ֖ים הַמִּלְחָמָ֑ה וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתֵּיהֶ֖ם עַד־הַגֹּלָֽה׃ (פ)ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ, מבאשן ועד בעל חרמון, שניר והר חרמון, והם היו רבים.
וּבְנֵ֗י חֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יָשְׁב֖וּ בָּאָ֑רֶץ מִבָּשָׁ֞ן עַד־בַּ֧עַל חֶרְמ֛וֹן וּשְׂנִ֥יר וְהַר־חֶרְמ֖וֹן הֵ֥מָּה רָבֽוּ׃אלו הם ראשי משפחות אבותיהם: עפר, ישעי, אליאל, עזריאל, ירמיה, הודוביה ויחדיאל, אנשי כוח, אנשי שם, ראשי משפחות אבותיהם.
וְאֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבוֹתָ֑ם וְעֵ֡פֶר וְיִשְׁעִ֡י וֶאֱלִיאֵ֡ל וְ֠עַזְרִיאֵל וְיִרְמְיָ֨ה וְהוֹדַוְיָ֜ה וְיַחְדִּיאֵ֗ל אֲנָשִׁים֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֣י שֵׁמ֔וֹת רָאשִׁ֖ים לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃כה–כח
בגידת שבטי מזרח הירדן ושושלת הלוויים
הם עלו למעלה אל אלוהי אבותיהם, אבל בגדו באלוהי העמים שגרת בארץ, אלו שאלוהים השמיד מפניהם.
וַיִּֽמְעֲל֔וּ בֵּאלֹהֵ֖י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וַיִּזְנ֗וּ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהֵ֣י עַמֵּי־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־הִשְׁמִ֥יד אֱלֹהִ֖ים מִפְּנֵיהֶֽם׃אלוהי ישראל עוררו את רוחו של פול מלך אשור ואת רוחו של תלגת פילנסר מלך אשור, והם שבוי את שבט מנשה: ראובן, גד וחצי, והביאו אותם למקום חלח, חבור, רע ונהר גוזן, עד היום הזה.
וַיָּעַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ ׀ פּ֣וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)בני לוי היו גרשון, קהת ומררי.
בְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ובני קהת היו עמרם, יצחר, חברון ועוזיאל.
וּבְנֵ֖י קְהָ֑ת עַמְרָ֣ם יִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ (ס)כט–לב
צאצא עמרם ואילן יוחסין של אלעזר
ובני עמרם היו אהרון, משה ומרים. בני אהרון היו נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר.
וּבְנֵ֣י עַמְרָ֔ם אַהֲרֹ֥ן וּמֹשֶׁ֖ה וּמִרְיָ֑ם (ס) וּבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ (ס)אלעזר הוליד את פינחס, ופינחס הוליד את אבישוע.
אֶלְעָזָר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־פִּֽינְחָ֔ס פִּֽינְחָ֖ס הֹלִ֥יד אֶת־אֲבִישֽׁוּעַ׃ואבישוע הוליד את בוקי, ובוקי הוליד את עזי.
וַאֲבִישׁ֙וּעַ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֻּקִּ֔י וּבֻקִּ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־עֻזִּֽי׃ועזי הוליד את זרחיה, וזרחיה הוליד את מריות.
וְעֻזִּי֙ הוֹלִ֣יד אֶת־זְרַֽחְיָ֔ה וּֽזְרַֽחְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־מְרָיֽוֹת׃לג–לו
שורש כהונת הבית
מרבות הוליד את אמריה, ואמריה הוליד את אחיטוב.
מְרָיוֹת֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֲמַרְיָ֔ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃ואחיטוב הוליד את צדוק, וצדוק הוליד את אחימעץ.
וַאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִימָֽעַץ׃ואחימעץ הוליד את עזריה, ועזריה הוליד את יוחנן.
וַאֲחִימַ֙עַץ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וַעֲזַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יוֹחָנָֽן׃ויוחנן הוליד את עזריה. הוא היה הכהן בבית המקדש שבנה שלמה בירושלים.
וְיוֹחָנָ֖ן הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֑ה ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר כִּהֵ֔ן בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃לז–מ
שורש משפחת אחיטוב
עזרייה הוליד את אמרייה, ואמרייה הוליד את אחיטוב.
וַיּ֥וֹלֶד עֲזַרְיָ֖ה אֶת־אֲמַרְיָ֑ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃אחיטוב הוליד את צדוק, וצדוק הוליד את שלום.
וַאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃שלום הוליד את חלקיה, וחלקיה הוליד את עזרייה.
וְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־חִלְקִיָּ֔ה וְחִלְקִיָּ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה׃עזרייה הוליד את שרָיָה, ושרָיָה הוליד את יהוצדק.
וַעֲזַרְיָה֙ הוֹלִ֣יד אֶת־שְׂרָיָ֔ה וּשְׂרָיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יְהוֹצָדָֽק׃מא–מא
הגלות של יהויכין
ויהויכין הלך בזמן שיהוה גרש את יהודה וירושלים בידי נבוכדנצר.
וִיהוֹצָדָ֣ק הָלַ֔ךְ בְּהַגְל֣וֹת יְהוָ֔ה אֶת־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בְּיַ֖ד נְבֻכַדְנֶאצַּֽר׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
שינוי הבכורה וצאצאים
וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃
כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ (ס)
בְּנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא חֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃
בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃
ה–ח
שושלת בני ראובן
מִיכָ֥ה בְנ֛וֹ רְאָיָ֥ה בְנ֖וֹ בַּ֥עַל בְּנֽוֹ׃
בְּאֵרָ֣ה בְנ֔וֹ אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשֻּׁ֑ר ה֥וּא נָשִׂ֖יא לָרֽאוּבֵנִֽי׃
וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃
וּבֶ֙לַע֙ בֶּן־עָזָ֔ז בֶּן־שֶׁ֖מַע בֶּן־יוֹאֵ֑ל ה֚וּא יוֹשֵׁ֣ב בַּעֲרֹעֵ֔ר וְעַד־נְב֖וֹ וּבַ֥עַל מְעֽוֹן׃
ט–יב
גבולות וניצחונות בני גד
וְלַמִּזְרָ֗ח יָשַׁב֙ עַד־לְב֣וֹא מִדְבָּ֔רָה לְמִן־הַנָּהָ֖ר פְּרָ֑ת כִּ֧י מִקְנֵיהֶ֛ם רָב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גִּלְעָֽד׃
וּבִימֵ֣י שָׁא֗וּל עָשׂ֤וּ מִלְחָמָה֙ עִם־הַֽהַגְרִאִ֔ים וַֽיִּפְּל֖וּ בְּיָדָ֑ם וַיֵּשְׁבוּ֙ בְּאָ֣הֳלֵיהֶ֔ם עַֽל־כָּל־פְּנֵ֖י מִזְרָ֥ח לַגִּלְעָֽד׃ (פ)
וּבְנֵי־גָ֣ד לְנֶגְדָּ֗ם יָֽשְׁב֛וּ בְּאֶ֥רֶץ הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃
יוֹאֵ֣ל הָרֹ֔אשׁ וְשָׁפָ֖ם הַמִּשְׁנֶ֑ה וְיַעְנַ֥י וְשָׁפָ֖ט בַּבָּשָֽׁן׃
יג–טז
רשימת בני אדם ומקומות מגורים
וַאֲחֵיהֶ֞ם לְבֵ֣ית אֲבוֹתֵיהֶ֗ם מִֽיכָאֵ֡ל וּמְשֻׁלָּ֡ם וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן וְזִ֥יעַ וָעֵ֖בֶר שִׁבְעָֽה׃ (ס)
אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י אֲבִיחַ֗יִל בֶּן־חוּרִ֡י בֶּן־יָ֠רוֹחַ בֶּן־גִּלְעָ֧ד בֶּן־מִיכָאֵ֛ל בֶּן־יְשִׁישַׁ֥י בֶּן־יַחְדּ֖וֹ בֶּן־בּֽוּז׃
אֲחִי֙ בֶּן־עַבְדִּיאֵ֣ל בֶּן־גּוּנִ֔י רֹ֖אשׁ לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃
וַיֵּֽשְׁב֛וּ בַּגִּלְעָ֥ד בַּבָּשָׁ֖ן וּבִבְנֹתֶ֑יהָ וּבְכָֽל־מִגְרְשֵׁ֥י שָׁר֖וֹן עַל־תּוֹצְאוֹתָֽם׃
יז–כ
כוחם של שבטי רעובן, גדי ומנשה
כֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֮ מִן־בְּנֵי־חַיִל֒ אֲ֠נָשִׁים נֹשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֙רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים וְאַרְבָּעָ֥ה אֶ֛לֶף וּשְׁבַע־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּׁ֖ים יֹצְאֵ֥י צָבָֽא׃
וַיַּעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם־הַֽהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃
וַיֵּעָזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵאלֹהִ֤ים זָעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי־בָ֥טְחוּ בֽוֹ׃
כא–כד
שבי מנשה וגבולות שבט מנשה
וַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֙לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה אָֽלֶף׃
כִּֽי־חֲלָלִ֤ים רַבִּים֙ נָפָ֔לוּ כִּ֥י מֵהָאֱלֹהִ֖ים הַמִּלְחָמָ֑ה וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתֵּיהֶ֖ם עַד־הַגֹּלָֽה׃ (פ)
וּבְנֵ֗י חֲצִי֙ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֔ה יָשְׁב֖וּ בָּאָ֑רֶץ מִבָּשָׁ֞ן עַד־בַּ֧עַל חֶרְמ֛וֹן וּשְׂנִ֥יר וְהַר־חֶרְמ֖וֹן הֵ֥מָּה רָבֽוּ׃
וְאֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבוֹתָ֑ם וְעֵ֡פֶר וְיִשְׁעִ֡י וֶאֱלִיאֵ֡ל וְ֠עַזְרִיאֵל וְיִרְמְיָ֨ה וְהוֹדַוְיָ֜ה וְיַחְדִּיאֵ֗ל אֲנָשִׁים֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֣י שֵׁמ֔וֹת רָאשִׁ֖ים לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃
כה–כח
בגידת שבטי מזרח הירדן ושושלת הלוויים
וַיִּֽמְעֲל֔וּ בֵּאלֹהֵ֖י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וַיִּזְנ֗וּ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהֵ֣י עַמֵּי־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־הִשְׁמִ֥יד אֱלֹהִ֖ים מִפְּנֵיהֶֽם׃
וַיָּעַר֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ר֣וּחַ ׀ פּ֣וּל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֗וּר וְאֶת־ר֙וּחַ֙ תִּלְּגַ֤ת פִּלְנֶ֙סֶר֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּגְלֵם֙ לָראוּבֵנִ֣י וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַ֠יְבִיאֵם לַחְלַ֨ח וְחָב֤וֹר וְהָרָא֙ וּנְהַ֣ר גּוֹזָ֔ן עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)
בְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃
וּבְנֵ֖י קְהָ֑ת עַמְרָ֣ם יִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃ (ס)
כט–לב
צאצא עמרם ואילן יוחסין של אלעזר
וּבְנֵ֣י עַמְרָ֔ם אַהֲרֹ֥ן וּמֹשֶׁ֖ה וּמִרְיָ֑ם (ס) וּבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ (ס)
אֶלְעָזָר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־פִּֽינְחָ֔ס פִּֽינְחָ֖ס הֹלִ֥יד אֶת־אֲבִישֽׁוּעַ׃
וַאֲבִישׁ֙וּעַ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֻּקִּ֔י וּבֻקִּ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־עֻזִּֽי׃
וְעֻזִּי֙ הוֹלִ֣יד אֶת־זְרַֽחְיָ֔ה וּֽזְרַֽחְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־מְרָיֽוֹת׃
לג–לו
שורש כהונת הבית
מְרָיוֹת֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֲמַרְיָ֔ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃
וַאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִימָֽעַץ׃
וַאֲחִימַ֙עַץ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וַעֲזַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יוֹחָנָֽן׃
וְיוֹחָנָ֖ן הוֹלִ֣יד אֶת־עֲזַרְיָ֑ה ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר כִּהֵ֔ן בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃
לז–מ
שורש משפחת אחיטוב
וַיּ֥וֹלֶד עֲזַרְיָ֖ה אֶת־אֲמַרְיָ֑ה וַאֲמַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־אֲחִיטֽוּב׃
וַאֲחִיטוּב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־צָד֔וֹק וְצָד֖וֹק הוֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃
וְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־חִלְקִיָּ֔ה וְחִלְקִיָּ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה׃
וַעֲזַרְיָה֙ הוֹלִ֣יד אֶת־שְׂרָיָ֔ה וּשְׂרָיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־יְהוֹצָדָֽק׃
מא–מא
הגלות של יהויכין
וִיהוֹצָדָ֣ק הָלַ֔ךְ בְּהַגְל֣וֹת יְהוָ֔ה אֶת־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בְּיַ֖ד נְבֻכַדְנֶאצַּֽר׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק עוסק בשינוי זכויות הבכורה, בפירוט שושלות השבטים מעבר לירדן ובשורשי הכהונה.
פסוקים א–ד
שינוי הבכורה וצאצאים
פסוקים אלו מסבירים מדוע הבכורה של ישראל לא נשארה אצל ראובן, בגלל מעשה של חילול משכב, אלא עברה לבני יוסף, בעוד שיהודה הפך למנהיג השבטים. בנוסף, מוצגים שמות בני ראובן ושמות חלק מבני יואל.
פסוקים ה–ח
שושלת בני ראובן
הפסוקים ממשיכים את רישום שושלת בני ראובן. הם מפרטים את בני רעיה, כולל בירא שהיה נשיא שבט ושהיה קשור למלך אשור, ואת רשימת האחיו של בירא. כמו כן, מוזכר בלע בן עזז וגיאוגרפיה של מקומות מגוריו.
פסוקים ט–יב
גבולות וניצחונות בני גד
פסוקים אלו מתארים את תחומי המגורים של בני גד ממזרח, עד לנהר פרת ובמדבר. בפרק זה מוזכרת המלחמה של בני גד נגד ההגרים בימי שאול, שהסתיימה בניצחון וביישוב האוהלים במזרח גלעד. כמו כן, מוזכרת קבוצת בני גד שיישבה בארץ הבשן תחת הנהגת יואל, שפם, יעני ושפט.
פסוקים יג–טז
רשימת בני אדם ומקומות מגורים
הפסוקים ממשיכים את רשימת השבטים והמשפחות, ומתארים את שמות האחים והאבות של בני אביחיאל. הרשימה כוללת שמות מפורטים של אבות וצאצאים המכהלים תחת מנהיג אחד. בסוף מפורטים המקומות שבהם הם התגוררו, כולל גלעד, בבשן ואזורי שרון.
פסוקים יז–כ
כוחם של שבטי רעובן, גדי ומנשה
פסוקים אלו מתארים את כוחם הצבאי של שבטי רעובן, גדי וחצי שבט מנשה בתקופת יותם וירבעם. הנספירה מפרטת את מספר הלוחמים המיומנים, את המלחמות שהשתתפו בהן נגד ההגריים וקבוצות נוספות, ואת הניצחון שהושג בזכות ביטחונם באלוהים.
פסוקים כא–כד
שבי מנשה וגבולות שבט מנשה
פסוקים אלו מתארים את עושר השבויים משבט מנשה, הכולל מאות אלפי בעלי חיים ואנשים. מוסבר כי המלחמה הייתה מאלוהים וגרמה לנפילות רבות בשבי. כמו כן, מתוארים גבולות נחלת חצי שבט מנשה ורשימת ראשי המשפחות הגיבורים שבשבט.
פסוקים כה–כח
בגידת שבטי מזרח הירדן ושושלת הלוויים
פסוקים אלו מתארים את בגידת שבטי ראובן, גד וחצי מנשה בעבודת אליls עמים אחרים. בעקבות זאת, אלוהי ישראל עוררו את מלכי אשור ששבו את השבטים לגלות במדבר מצרים ועד נהרות גוזן. בנוסף, מוצגת שושלת בני לוי, החל מגרשון, קהת ומררי, ועד לבני קהת.
פסוקים כט–לב
צאצא עמרם ואילן יוחסין של אלעזר
הפסוקים מפרטים את בני עמרם: אהרון, משה ומרים, ואת ארבעת בני אהרון. לאחר מכן מופיעה שושלת הצאצאים של אלעזר, החל מפינחס ועד מריות, תוך פירוט הדורות העוברים מאב לבן.
פסוקים לג–לו
שורש כהונת הבית
פסוקים אלו מפרטים את שושלת הכהנים ממריות ועד עזריה. השושלת כוללת את אחיטוב, צדוק ואחימעץ, ומסתיימת ביוחנן שהוליד את עזריה. עזריה זה שימש ככהן בבית המקדש שנבנה בירושלים על ידי המלך שלמה.
פסוקים לז–מ
שורש משפחת אחיטוב
הפסוקים ממשיכים את רשימת היוחסין של שבט לוי, החל מעזרייה ואת צאצאיו, דרך אחיטוב וצדוק, ועד יהוצדק. הרשימה מפרטת את רצף הדורות המקשר בין הדמויות השונות בתוך השושלת.
פסוקים מא–מא
הגלות של יהויכין
פסוק זה מתאר את תקופת הגלות של יהויכין, מלך יהודה, לידי הבבלים. הטקסט מציין כי הגרשת יהודה וירושלים התרחשה על ידי הַשֵּׁם, אך התבצעה בפועל באמצעות כוחו של נבוכדנצר.
הפרק מסתיים בתיאור גלות יהויכין וקשר המשפחתי של הלוויים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השוואת ירושות בבני ישראל
״אחר שלמדנו שריבה נחלה לבנים הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה מה מצינו כשנוחל עם אחד פי״
בספרי דברים מוסבר הכלל שקובע כי כאשר נחלת אדמה עם אדם אחד, הדין הוא זהה לזה שבו נוחלת עם חמישה אנשים. הכוונה היא שגם אם יש שינוי במספר היורשים, החלק של כל אחד מהם נשאר כפועל כפול לעומת המצב הראשון. הכלל הזה מתבסנת על השוואה בין המקרים של שכם ושל בני ראובן ויהודה. הסבר זה מבוסס על טקסט חז"ל. לפי הגישה המובאת כאן, ניתן למצוא דוגמאות במקרא שבהן החלוקה משתנה אך היחס נשמר. למשל, במקרה של שכם, הנתון הוא שכם אחד, אך בתיאור הבכורה של בני ראובן ויהודה, הדין משתנה בהתאם למעמד הבכורה והגבורה, ויוסף מקבל את הבכורה. הדיון מתמקד בשימור היחס המספרי של הירושה ללא קשר למספר היורשים.
ספרי דברים רי״ז:ד׳ ↗הדמיון בין יוסף ליעקב
״דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, וַהֲלֹא רְאוּבֵן הוּא הַבְּכוֹר. אֶלָּא, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלוֹ לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה (דה״א ה,״
הַמִּדְרָשׁ מְסַבֵּל אֶת הַכְּתִיבָה "תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" בְּשִׁיטָה שֶׁהִיא מְעַט מֻסְבֶּרֶת. לְפִי מִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, הַכַּתּוּב מְצַיֵּן אֶת יוֹסֵף כְּחֶלֶק מֵיְרָשַׁת יַעֲקֹב בִּגְלַל הַבְּכֹרָה. גַּם אִם רְאוּבֵן הָיָה הַבְּכֹר הַבִּכְרוֹן, הַבְּכֹרָה הַנִּתְּנָה לִבְנֵי יוֹסֵף הִיא כְּתוֹכֶן שֶׁל הַמַּעֲמָד הַמֻּקְדָּשׁ. הַמִּדְרָשׁ מְצַיֵּר תְּמוּנָה שֶׁל דְּמוּת מַדְגִּישָׁה. יוֹסֵף הָיָה דּוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁקָּרוּ לְיַעֲקֹב. כְּמוֹ שֶׁיַעֲקֹב הָיָה קַנָּא בְּעֵשָׂו, כָּךְ אֶחָיו שָׂנְאוּ אֶת יוֹסֵף. כְּמוֹ שֶׁיַעְקֹב גָּלָה לְחָרָן, כָּךְ יוֹסֵף גָּלָה לְמִצְרַיִם. הַמִּדְרָשׁ מְחַבֵּר גַּם אֶת הַחֲוָיָה הַקּשָׁה שֶׁל הַגְּזֵלָה, שֶׁהַכֹּל קָרָה לַאֲבָיו וְלַבְּנוֹ בְּאֹפֶן מַדְגִּישׁ.
מדרש תנחומא, וישב א׳:ח׳ ↗בעקבות המפרשים
ההתיישבות באהלים
״וישבו באהליהם. שכן מנהג ערביים לישב באהלים:״
הפסוק מתאר כיצד בני מנשה, אשר נותרו בארץ, ישבו בתוך אוהלים. פירוש זה מבוסס על דברי רש"י, שמסביר כי זו הייתה דרך החיים המקובלת של בני הערבים באותה תקופה. רש"י מפרש את הפסוק מתוך הבנה של המנהגים והתרבות של העם באותם ימים. ההסבר של רש"י מתמקד בהקשר התרבותי של הישיבה באוהלים. הוא לא מנסה לשנות את משמעות הפסוק, אלא להוסיף לו רקע על אופן המחיה של קבוצות אלו. חשוב לציין שזהו פרשנות של רש"י על הפסוק, ואינו חלק מהטקסט המקראי המקורי.
רש״י על דברי הימים א׳ 5:10:2 ↗עזריה והכהנים בבית המקדש הראשון
״הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה. יש מפרשים עזריה הוא היה עזריה הראשון ומעזריה עד שריה שהיה בחורבן הבית ח' כהנים ומכאן הוגהו ביומא״
הפסוק מתאר את עזריה, שהכהן בבית המקדש שבנה שלמה המלך. ישנם פרשנים המזהים אותו כעזריה הראשון, ומהתקופה שלו ועד שריה, שהיה בחורבן הבית, שירתו שמונה כהנים. יש המציינים בכתבים אחרים שמספר הכהנים ששמשו בבית הראשון היה עשר או שנים עשר, כולל כהנים נוספים כמו אמריה שהכהן בימי יהושפט. רש"י מסביר על בסיס דברי חז"ל (כמו בספרי ובויקרא רבה) שייתכן שעזריה הוא הכהן היחיד שהוזכר בגלל מעשה מיוחד. הוא עמד מול עזיה המלך כדי למנוע ממנו להקטין את הקרבנות, ומסר את נפשו למען קדושת הבית. לפי גישה זו, שאר הכהנים כהנו גם כן, אך עזריה התפרסם בזכות אומץ ליבו.
רש״י על דברי הימים א׳ 5:36:1 ↗הגבולות המזרחיים של גלעד
״על כל פני מזרח לגלעד. פני מזרח אשר לגלעד:״
הפסוק מתאר את הכיוונים והגבולות של השבטים שנמצאים בחלק המזרחי של גלעד. הוא מציין שכל הפנים של המזרח פונים לכיוון גלעד, ומתמקד בנקודה הספציפית של המזרח השייכת לאזור זה. הרד״ק מסביר שהפסוק מדגיש את הכיוון המדויק של המזרח ששייך לארץ גלעד. הוא מבהיר שהטקסט מתייחס לגבולות המזרחיים המוגדרים של אותה אוכלוסייה.
רד״ק על דברי הימים א׳ 5:10:2 ↗המשכיות כהונת בני אלעזר
״בני לוי. הזכיר יחש בני לוי ג"כ, ועריהם שנתנו להם (דה"א ו,לט-סו); והזכיר כי העמיד דוד מהם משוררים ומשרתים לפני יי' (שם ו,טז-לח). והזכיר יחש״
הַרַּדַּ"ק מְבַשֵּׂר עַל הַהֶבדֶל בֵּין בְּנֵי אֶלְעָזָר לְבֵין בְּנֵי אִיתמָר בְּכַמּוּת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים. הוּא מְסַבֵּר שֶׁבְּנֵי אֶלְעָזָר הָיוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים לְעוֹלָם, כְּפִי הַבְּרִית שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם לִפְנַחַ. הַמְשִׁיכוּת הַזֹּאת הִיא הַמַּאֲפֶּיְן הַמְּרַכָּזִי שֶׁל בְּרָכָה עַתִּיקָה. עַל פִּי הַרַּדַּ"ק, הַבְּרָכָה הַזֹּאת הִתְחִילָה בְּצָדוֹק, וְעַד כְּתָבָה הָיוּ גַּם בְּנֵי אִיתמָר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. הַסּוֹף שֶׁל הַתְּהוּמָה הַזֹּאת הִגִּיעַ בִּזְמַן הַגָּלוּת, כְּשֶׁהַכֹּהֲנִם הָיוּ כְּבָר מְצֻמְצָמִים בְּמַעֲמָדָם.
רד״ק על דברי הימים א׳ 5:27:1 ↗