דוד אסף לירושלים את כל שרי ישראל: שרי השבטים, שרי המחנות המשרתים את המלך, שרי האלפים, שרי המאות, וכל מנהלי הרכוש והצאן של המלך ובניו, יחד עם הסריסים, הגיבורים וכל גיבור החיל.
וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְשָׂרֵ֣י כָל־רְכוּשׁ־וּמִקְנֶה֩ ׀ לַמֶּ֨לֶךְ וּלְבָנָ֜יו עִם־הַסָּרִיסִ֧ים וְהַגִּבּוֹרִ֛ים וּֽלְכָל־גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל אֶל־יְרוּשָׁלִָֽם׃דברי הימים א׳ · פרק כח׳
דוד אוסף את שרי ישראל ומורה לשלמה על בניית בית ה׳
דוד אוסף את כל שרי ישראל, בוחר את שלמה למלך ומעביר לו את התוכניות המפורטות והחומרים לבניית בית המקדש.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים א׳ כח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
דוד אוסף את שרי ישראל ומסביר את כוונתו לבנות את הבית
המלך דוד קם על רגליו ואמר: שמעו אותי אחי ועמי, אני רוצה בלב שלי לבנות בית למנוחה עבור ארון ברית ה', ובית למנוחת רגלי אלוהינו, והכנתי כבר את כל הציוד לבנייה.
וַיָּ֨קָם דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי אַחַ֣י וְעַמִּ֑י אֲנִ֣י עִם־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַאֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה וְלַהֲדֹם֙ רַגְלֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ וַהֲכִינ֖וֹתִי לִבְנֽוֹת׃אבל אלוהים אמר לי: אתה לא תבנה בית לשמי, כי אתה איש מלחמות ושפכת דמים.
וְהָאֱלֹהִים֙ אָ֣מַר לִ֔י לֹא־תִבְנֶ֥ה בַ֖יִת לִשְׁמִ֑י כִּ֣י אִ֧ישׁ מִלְחָמ֛וֹת אַ֖תָּה וְדָמִ֥ים שָׁפָֽכְתָּ׃ה' אלוהי ישראל בחר בי מכל בית אבי להיות מלך על ישראל לעולמים, כי ביהודה בחר בנשיא, ובבית יהודה בחר בבית אבי, ובבני אבי רצה למנות אותי למלך על כל ישראל.
וַיִּבְחַ֡ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בִּ֜י מִכֹּ֣ל בֵּית־אָבִ֗י לִהְי֨וֹת לְמֶ֤לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ לְעוֹלָ֔ם כִּ֤י בִֽיהוּדָה֙ בָּחַ֣ר לְנָגִ֔יד וּבְבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה בֵּ֣ית אָבִ֑י וּבִבְנֵ֣י אָבִ֔י בִּ֣י רָצָ֔ה לְהַמְלִ֖יךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃בחירת שלמה למלכות
מכל הבנים, כי ה' נתן לי הרבה בנים, בחרתי בשלמה בני לשבת על כיסא מלכות ה' על ישראל.
וּמִכָּ֨ל־בָּנַ֔י כִּ֚י רַבִּ֣ים בָּנִ֔ים נָ֥תַן לִ֖י יְהוָ֑ה וַיִּבְחַר֙ בִּשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י לָשֶׁ֗בֶת עַל־כִּסֵּ֛א מַלְכ֥וּת יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ואמרתי לשלמה: בנך הוא שיבנה את ביתי ואת חצרותיי, כי בחרתי בו להיות לבן שלי, ואני אהיה לו לאב.
וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י שְׁלֹמֹ֣ה בִנְךָ֔ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה בֵיתִ֖י וַחֲצֵרוֹתָ֑י כִּי־בָחַ֨רְתִּי ב֥וֹ לִי֙ לְבֵ֔ן וַאֲנִ֖י אֶֽהְיֶה־לּ֥וֹ לְאָֽב׃ואכין את מלכותו לעולם, אם ישמור לעשות את המצוות והמשפט שלי כמו היום הזה.
וַהֲכִינוֹתִ֥י אֶת־מַלְכוּת֖וֹ עַד־לְעוֹלָ֑ם אִם־יֶחֱזַ֗ק לַעֲשׂ֛וֹת מִצְוֺתַ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ועכשיו, מול כל ישראל, קהל ה', ובפני אלוהינו, שמרו וחפשו את כל מצוות ה' אלוהיכם, כדי שתירשו את הארץ הטובה ותנחלו אותה לבניכם אחריכם לעולם.
וְ֠עַתָּה לְעֵינֵ֨י כָל־יִשְׂרָאֵ֤ל קְהַל־יְהוָה֙ וּבְאָזְנֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ שִׁמְר֣וּ וְדִרְשׁ֔וּ כָּל־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לְמַ֤עַן תִּֽירְשׁוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה וְהִנְחַלְתֶּ֛ם לִבְנֵיכֶ֥ם אַחֲרֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ (פ)הצוואה של דוד לשלמה
ואתה, שלמה בני, תדע את אלוהי אביך ותעבוד אותו בלב שלם ובנפש רצונה, כי ה' בוחן את כל הלבבות ומבין את כל מחשבות המחשבה. אם תחפש אותו, הוא יימצא לך, אבל אם תעזוב אותו, הוא יעזוב אותך לנצח.
וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעָבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כָל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וְכָל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּֽעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃ראה עכשיו, כי ה' בחר בך לבנות את הבית למקדש. חזק ועשה.
רְאֵ֣ה ׀ עַתָּ֗ה כִּֽי־יְהוָ֛ה בָּ֧חַר בְּךָ֛ לִבְנֽוֹת־בַּ֥יִת לַמִּקְדָּ֖שׁ חֲזַ֥ק וַעֲשֵֽׂה׃ (פ)ודוד נתן לבנו שלמה את התוכנית של ההיכל, ואת הבתים שלו, את האוצרות, את העליות, את החדרים הפנימיים ואת קודש הקודשים.
וַיִּתֵּ֣ן דָּוִ֣יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֡וֹ אֶת־תַּבְנִ֣ית הָאוּלָם֩ וְֽאֶת־בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּ֧יו וַעֲלִיֹּתָ֛יו וַחֲדָרָ֥יו הַפְּנִימִ֖ים וּבֵ֥ית הַכַּפֹּֽרֶת׃ואת התוכנית של כל מה שהיה עמו ברוח לגבי חצרי בית ה', וכל החדרים מסביב לאוצרות בית האלוהים ולאוצרות הקודשים.
וְתַבְנִ֗ית כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה בָר֙וּחַ֙ עִמּ֔וֹ לְחַצְר֧וֹת בֵּית־יְהוָ֛ה וּלְכָל־הַלְּשָׁכ֖וֹת סָבִ֑יב לְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃חלוקת הכלים והחומרים לעבודה בבית המקדש
עבור החלוקה של הכהנים והלוויים, ועבור כל עבודת בית ה', ועבור כל כלי העבודה של בית ה'.
וּֽלְמַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם וּֽלְכָל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהוָ֑ה וּֽלְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃עבור הזהב במשקל, עבור הזהב לכל כלי העבודה ולעבודה עצמה, ועבור כל כלי הכסף במשקל לכל כלי העבודה ולעבודה עצמה.
לַזָּהָ֤ב בַּמִּשְׁקָל֙ לַזָּהָ֔ב לְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֣ה וַעֲבוֹדָ֑ה לְכֹ֨ל כְּלֵ֤י הַכֶּ֙סֶף֙ בְּמִשְׁקָ֔ל לְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֥ה וַעֲבוֹדָֽה׃ועבור משקל המנורות הזהב, והנרות שלהן מזהב, במשקל כל מנורה ומנורה ונרותיה, ועבור מנורות הכסף במשקל לכל מנורה ומנולה ונרותיה, לפי אופן העבודה של כל מנורה ומנורה.
וּמִשְׁקָ֞ל לִמְנֹר֣וֹת הַזָּהָ֗ב וְנֵרֹֽתֵיהֶם֙ זָהָ֔ב בְּמִשְׁקַל־מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָ֖ה וְנֵרֹתֶ֑יהָ וְלִמְנֹר֨וֹת הַכֶּ֤סֶף בְּמִשְׁקָל֙ לִמְנוֹרָ֣ה וְנֵרֹתֶ֔יהָ כַּעֲבוֹדַ֖ת מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָֽה׃ועבור הזהב במשקל לשולחנות המעשה, לשולחן אחד ושולחן אחד, ועבור הכסף לשולחנות הכסף.
וְאֶת־הַזָּהָ֥ב מִשְׁקָ֛ל לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְשֻׁלְחַ֣ן וְשֻׁלְחָ֑ן וְכֶ֖סֶף לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃פירוט כלי המקדש וברכת דוד לשלמה
וגם המזלגות, המזרקים והקשתות עשויים מזהב טהור, והמשקולות הזהב והכסף יהיו למדידה מדויקת שוב ושוב.
וְהַמִּזְלָג֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַקְּשָׂוֺ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְלִכְפוֹרֵ֨י הַזָּהָ֤ב בְּמִשְׁקָל֙ לִכְפ֣וֹר וּכְפ֔וֹר וְלִכְפוֹרֵ֥י הַכֶּ֛סֶף בְּמִשְׁקָ֖ל לִכְפ֥וֹר וּכְפֽוֹר׃עבור מזבח הקטורת יהיה זהב מזוקק במשקל, ועבור התבנית של המרכבה עם הכרובים יהיה זהב לפרושים ולסוככים מעל ארון הברית של ה'.
וּלְמִזְבַּ֧ח הַקְּטֹ֛רֶת זָהָ֥ב מְזֻקָּ֖ק בַּמִּשְׁקָ֑ל וּלְתַבְנִ֣ית הַמֶּרְכָּבָ֗ה הַכְּרֻבִ֤ים זָהָב֙ לְפֹ֣רְשִׂ֔ים וְסֹכְכִ֖ים עַל־אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָֽה׃הכל נכתב מיד ה', שנתן לי תבונה, לגבי כל פרטי התוכנית של המבנה.
הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְהוָ֖ה עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית׃ (פ)ודוד אמר לשלמה בנו: התחזק והתעצם, תעבוד ותעשה, אל תפחד ואל תיבהל, כי ה' אלוהים, אלוהיי ואלוהיך, יהיה איתך, הוא לא יעזוב אותך ולא י meninggalkan אותך עד שתסיים את כל עבודת בית ה'.
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֗וֹ חֲזַ֤ק וֶאֱמַץ֙ וַעֲשֵׂ֔ה אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֤ים אֱלֹהַי֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֤א יַרְפְּךָ֙ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֔ךָּ עַד־לִכְל֕וֹת כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃התמיכה בעבודת בית המקדש
והנה, יש כבר קבוצות של כוהנים ולויים מוכנים לכל עבודת בית אלוהים, והם יהיו איתך בכל מלאכה, וכל מי שירצה לתרום בחוכמה לכל עבודה, וגם השרים וכל העם יהיו איתך בכל דבריך.
וְהִנֵּ֗ה מַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם לְכָל־עֲבוֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְעִמְּךָ֙ בְכָל־מְלָאכָ֜ה לְכָל־נָדִ֤יב בַּֽחָכְמָה֙ לְכָל־עֲבוֹדָ֔ה וְהַשָּׂרִ֥ים וְכָל־הָעָ֖ם לְכָל־דְּבָרֶֽיךָ׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
דוד אוסף את שרי ישראל ומסביר את כוונתו לבנות את הבית
וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְשָׂרֵ֣י כָל־רְכוּשׁ־וּמִקְנֶה֩ ׀ לַמֶּ֨לֶךְ וּלְבָנָ֜יו עִם־הַסָּרִיסִ֧ים וְהַגִּבּוֹרִ֛ים וּֽלְכָל־גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל אֶל־יְרוּשָׁלִָֽם׃
וַיָּ֨קָם דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי אַחַ֣י וְעַמִּ֑י אֲנִ֣י עִם־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַאֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה וְלַהֲדֹם֙ רַגְלֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ וַהֲכִינ֖וֹתִי לִבְנֽוֹת׃
וְהָאֱלֹהִים֙ אָ֣מַר לִ֔י לֹא־תִבְנֶ֥ה בַ֖יִת לִשְׁמִ֑י כִּ֣י אִ֧ישׁ מִלְחָמ֛וֹת אַ֖תָּה וְדָמִ֥ים שָׁפָֽכְתָּ׃
וַיִּבְחַ֡ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בִּ֜י מִכֹּ֣ל בֵּית־אָבִ֗י לִהְי֨וֹת לְמֶ֤לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ לְעוֹלָ֔ם כִּ֤י בִֽיהוּדָה֙ בָּחַ֣ר לְנָגִ֔יד וּבְבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה בֵּ֣ית אָבִ֑י וּבִבְנֵ֣י אָבִ֔י בִּ֣י רָצָ֔ה לְהַמְלִ֖יךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
בחירת שלמה למלכות
וּמִכָּ֨ל־בָּנַ֔י כִּ֚י רַבִּ֣ים בָּנִ֔ים נָ֥תַן לִ֖י יְהוָ֑ה וַיִּבְחַר֙ בִּשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י לָשֶׁ֗בֶת עַל־כִּסֵּ֛א מַלְכ֥וּת יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י שְׁלֹמֹ֣ה בִנְךָ֔ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה בֵיתִ֖י וַחֲצֵרוֹתָ֑י כִּי־בָחַ֨רְתִּי ב֥וֹ לִי֙ לְבֵ֔ן וַאֲנִ֖י אֶֽהְיֶה־לּ֥וֹ לְאָֽב׃
וַהֲכִינוֹתִ֥י אֶת־מַלְכוּת֖וֹ עַד־לְעוֹלָ֑ם אִם־יֶחֱזַ֗ק לַעֲשׂ֛וֹת מִצְוֺתַ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וְ֠עַתָּה לְעֵינֵ֨י כָל־יִשְׂרָאֵ֤ל קְהַל־יְהוָה֙ וּבְאָזְנֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ שִׁמְר֣וּ וְדִרְשׁ֔וּ כָּל־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לְמַ֤עַן תִּֽירְשׁוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה וְהִנְחַלְתֶּ֛ם לִבְנֵיכֶ֥ם אַחֲרֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ (פ)
הצוואה של דוד לשלמה
וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעָבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כָל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וְכָל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּֽעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃
רְאֵ֣ה ׀ עַתָּ֗ה כִּֽי־יְהוָ֛ה בָּ֧חַר בְּךָ֛ לִבְנֽוֹת־בַּ֥יִת לַמִּקְדָּ֖שׁ חֲזַ֥ק וַעֲשֵֽׂה׃ (פ)
וַיִּתֵּ֣ן דָּוִ֣יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֡וֹ אֶת־תַּבְנִ֣ית הָאוּלָם֩ וְֽאֶת־בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּ֧יו וַעֲלִיֹּתָ֛יו וַחֲדָרָ֥יו הַפְּנִימִ֖ים וּבֵ֥ית הַכַּפֹּֽרֶת׃
וְתַבְנִ֗ית כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה בָר֙וּחַ֙ עִמּ֔וֹ לְחַצְר֧וֹת בֵּית־יְהוָ֛ה וּלְכָל־הַלְּשָׁכ֖וֹת סָבִ֑יב לְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃
חלוקת הכלים והחומרים לעבודה בבית המקדש
וּֽלְמַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם וּֽלְכָל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהוָ֑ה וּֽלְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃
לַזָּהָ֤ב בַּמִּשְׁקָל֙ לַזָּהָ֔ב לְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֣ה וַעֲבוֹדָ֑ה לְכֹ֨ל כְּלֵ֤י הַכֶּ֙סֶף֙ בְּמִשְׁקָ֔ל לְכָל־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֥ה וַעֲבוֹדָֽה׃
וּמִשְׁקָ֞ל לִמְנֹר֣וֹת הַזָּהָ֗ב וְנֵרֹֽתֵיהֶם֙ זָהָ֔ב בְּמִשְׁקַל־מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָ֖ה וְנֵרֹתֶ֑יהָ וְלִמְנֹר֨וֹת הַכֶּ֤סֶף בְּמִשְׁקָל֙ לִמְנוֹרָ֣ה וְנֵרֹתֶ֔יהָ כַּעֲבוֹדַ֖ת מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָֽה׃
וְאֶת־הַזָּהָ֥ב מִשְׁקָ֛ל לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְשֻׁלְחַ֣ן וְשֻׁלְחָ֑ן וְכֶ֖סֶף לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃
פירוט כלי המקדש וברכת דוד לשלמה
וְהַמִּזְלָג֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַקְּשָׂוֺ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְלִכְפוֹרֵ֨י הַזָּהָ֤ב בְּמִשְׁקָל֙ לִכְפ֣וֹר וּכְפ֔וֹר וְלִכְפוֹרֵ֥י הַכֶּ֛סֶף בְּמִשְׁקָ֖ל לִכְפ֥וֹר וּכְפֽוֹר׃
וּלְמִזְבַּ֧ח הַקְּטֹ֛רֶת זָהָ֥ב מְזֻקָּ֖ק בַּמִּשְׁקָ֑ל וּלְתַבְנִ֣ית הַמֶּרְכָּבָ֗ה הַכְּרֻבִ֤ים זָהָב֙ לְפֹ֣רְשִׂ֔ים וְסֹכְכִ֖ים עַל־אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָֽה׃
הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְהוָ֖ה עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית׃ (פ)
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֗וֹ חֲזַ֤ק וֶאֱמַץ֙ וַעֲשֵׂ֔ה אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֤ים אֱלֹהַי֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֤א יַרְפְּךָ֙ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֔ךָּ עַד־לִכְל֕וֹת כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃
התמיכה בעבודת בית המקדש
וְהִנֵּ֗ה מַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם לְכָל־עֲבוֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְעִמְּךָ֙ בְכָל־מְלָאכָ֜ה לְכָל־נָדִ֤יב בַּֽחָכְמָה֙ לְכָל־עֲבוֹדָ֔ה וְהַשָּׂרִ֥ים וְכָל־הָעָ֖ם לְכָל־דְּבָרֶֽיךָ׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
דוד אוסף את כל ראשי העם כדי להסביר את כוונתו לבנות את בית ה׳.
דוד אוסף את שרי ישראל ומסביר את כוונתו לבנות את הבית
דוד אוסף את כל מנהיגי ישראל, שרי השבטים והצבא, לירושלים. הוא מצהיר על רצונו לבנות בית מקדש לארון הברית, אך אלוהים מונע ממנו זאת בגלל שדימו שפכת במלחמות. דוד מזכיר כי בחירתו למלך הגיעה ממנו מרצון ה' ומהשליטה בבית אבי וביהודה.
בחירת שלמה למלכות
דוד מצהיר בפני העם כי ה' נתן לו בנים רבים ובחר בשלמה לשבת על כיסא מלכות ה' בישראל. הוא מבטיח לשלמה את המשכיות המלכות בתנאי שיקיים את מצוות ה'. דוד קורא לכל עם ישראל לשמור את המצוות כדי לזכות בנחלת הארץ לעד.
הצוואה של דוד לשלמה
דוד נותן לבנו שלמה את המצווה לעבוד את ה' בלב שלם ולבנות את המקדש. הוא מוסר לו את התוכנית המפורטת של המבנה, כולל כל החדרים, האוצרות והמבנים השונים של בית ה'.
חלוקת הכלים והחומרים לעבודה בבית המקדש
פסוקים אלו מפרטים את ההקצאה של הכהנים והלוויים לתפקידים שונים בבית ה'. הפירוט כולל את חלוקת כלי העבודה והחומרים היקרים, כמו זהב וכסף, המיועדים למנורות, לשולחנות המעשה ולכל כלי העבודה בבית המקדש, תוך הקפדה על משקלים מדויקים לכל פריט.
פירוט כלי המקדש וברכת דוד לשלמה
פסוקים אלו מפרטים את סוגי הזהב והכסף הנדרשים לכלי המקדש, כולל מזבח הקטורת ועיצוב הכרובים. דוד מבהיר כי כל הפרטים נכתבו בהשראת ה'. בסיום, דוד מברך את בנו שלמה לעשות את מלאכת המקדש ללא פחד, מתוך ביטחון בלוויית ה' אלוהים.
התמיכה בעבודת בית המקדש
דוד משיב לשלמה על מוכנות הכהנים והלויים לעבודת המקדש. הוא מבטיח כי כל מי שירצה לתרום בחוכמה לכל מלאכה, וכן כל השרים והעם, יהיו תומכים בשלמה ויפעלו לפי כל דבריו ופקודותיו.
דוד מסר לשלמה את כל התוכניות והכלים, ומברך אותו שיהיה עם ה׳ לעבודתו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התכנית המפורטת של בית המקדש
״אמר רב יוסף מהיכל ניקום וניתיב איניש שאני היכל דכתיב (דברי הימים א כח, יא) ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו ואת״
בקטע זה, הרב יוסף משווה בין היכל ניקום לבין היכל המקדש. הוא מתבסס על מה שנכתב בדברי הימים א, פרק כח, פסוק יא. שם מתואר כי דוד נתן לשלמה את התכניות המדויקות של האולם, הבתים, האוצרות, המעליות, החדרים הפנימיים ובית הכפורת. כל פרטי התכנית נכתבו בידי הַשֵּׁם, אשר העניק לדוד את החכמה להבין את כל הפרטים. הפרשנות מבוססת על דברי חז"ל בפרקי פסחים. הרב יוסף משתמש בכתוב כדי להראות שהתכנית המקדש לא הייתה רק רעיון כללי, אלא תכנית מפורטת ומדויקת מאוד. הוא מדגיש שהידע על המבנה המורכב הגיע ממקור אלוהי ישיר, מה שהופך את התכנית למחייבת ומדויקת בכל פרט ופרט.
פסחים פ״ו א:ד׳ ↗עוֹצְמָתוֹ שֶׁל אֲחִיתוֹפֶל וְעִנְיַן הַמַּשְׂא הַקֹּדֶשׁ
״אֲחִיתוֹפֶל אָדָם גּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. כָּתוּב וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵינִים״
הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי בְּסֵפֶר סַנֶּדְרִין מְסַפֵּר עַל אֲחִיתוֹפֶל, שֶׁהָיָה אָדָם גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה. רַבִּי בְּרֶכְיָה, בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא, מְסַבֵּל כְּאוֹת לְעוֹצְמוֹ הַמְּדִינִית שֶׁלּוֹ. כְּשֶׁדָּוִד הוֹסִיף שְׁלשִׁים אֶלֶף בָּחוּרִים לַצָּבָא, הַסְּכָלה הַכְּלָלִית הָיְתָה תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵנִים בְּיוֹם אֶחָד, וְאַךְ אֲחִיתוֹפֶל לֹא הָיָה בְּקבוּצָה זוֹ. בְּעִנְיַן הָאֲרוֹן, הַתַּלְמוּד מְצִיג תְּמוּנוֹת שׁוֹנוֹת עַל מַהְלָךְ הַנֶּס. רַבִּי חֲנִינָה וְרַבִּי מָנָא מְדַבְּרִים עַל כְּמוּת הַשּׁוֹרִים וְהַמְּרִיא שֶׁנִּזְבְּחוּ בְּכָל צֵעַד שֶׁל נוֹשְׂאֵי הָאֲרוֹן. הַתַּלְמוּד מְבִיא גַּם עִנְיָן הַמִּתְחוֹת שֶׁל אֲחִיתוֹפֶל, שֶׁהָיָה חָכָם בְּדִבְרוֹ אַךְ חָסֵר בְּנִיצָחוֹן שֶׁל הַבְּרִית. הַסְּבָרָה הַזֹּאת מְבִטָּה בְּסֵפֶר הַיְרוּשָׁלְמִי כַּמַּסֹּרֶת הַמְּסַיֶּגֶת אֶת הַכֹּחַ הַמַּדָּעִי שֶׁל אֲחִיתוֹפֶל מול הַמַּחְיָה הַמַּתְקִיף שֶׁל דָּוִד.
תלמוד ירושלמי סנהדרין י׳:ב׳:כ׳ ↗בעקבות המפרשים
ההבחנה בין הכלל לפרט בדברי דוד
״שמרו ודרשו כל מצות ה' אלהיכם. זה אמר לכל ישראל יחד, אבל לשלמ' אמר לפני כל ישראל ועבדהו:״
בְּקֶצֶת דְּמֵי דָוִד, הוּא נוֹתֵן אֶת הַהִצְלוּץ הַסּוֹפִי לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל. הוּא מְצַוֶּה אֶת כֻּלָּם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹת הַשֵּׁם וּלְעָבְדָהוּ. הַדָּבָר מְכַוֵּן אֶל הַקֶּבוּצָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָעָם כְּלָלִית. רַשִׁ"י מְסַבֵּל אֶת הַפְּרָטִים בַּמִּצְוָה הַזֹּאת. הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַצִּוּוּי לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְוֹת הָיָה לְכָל יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו. אַךְ כְּשֶׁדָּוִד מְצַוֶּה עַל הָעֲבוֹדָה, הוּא פָּנָה לְכָל יִשְׁרָאֵל כְּבַתְּרוֹם, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַמְּכוֹנוֹת וְהַתַּפְקִידִים הַסְּפֵצִיפִיִּים שֶׁל הַבַּיִת.
רש״י על דברי הימים א׳ 28:8:3 ↗הפרטים הטכניים של כלי המקדש
״שלחנות המערכת. לערוך עליו לחם הפנים למשקל שלחן ושלחן כי עשרה שלחנות של זהב עשה בהיכל ומשקל הכסף לשלחנות שבעזרה שמפשיטין עליהם הקרבנות ומשקל המזלגות״
הפסוק מתאר את הכלים המדויקים שהכין דוד עבור המשכן, ובמיוחד את שלחנות הזהב. על שלחנות אלו היה מונח לחם הפנים במשקל מסוות מסוימת. דוד הכין עשרה שלחנות כאלה מזהב בתוך ההיכל. רש"י מפרט את המשקלים והמידות של הכלים השונים. הוא מסביר מה היה משקל הכסף לשלחנות שעליהם מניחים את הקרבנות, וכן מציין את המשקל של המזלגות והמזרקות. הפירוש מתמקד בדיוק הנדרש להכנת הכלים הללו.
רש״י על דברי הימים א׳ 28:16:1 ↗דָּוִד הַמֶּלֶךְ קָם מֵהַמִּשְׁכָּב
״ויקם דויד המלך על רגליו. התחזק וקם מהמשכב שהיה שם – כי כבר נפל למשכב כמו שכת' בספר מלכים – והתחזק והלך למקום שצוה להאסף״
בְּקֶצֶת יְמֵי דָּוִד, הַמֶּלֶךְ קָם מֵהַמִּשְׁכָּב שֶׁהָיָה בּוֹ. הוּא הִתְחַזֵּק וְלָכַד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם שֶׁצִּוָּה לְהִתְקַבֵּץ בּוֹ. בְּמָקוֹם הַמֶּלֶךְ דִּבֵּר אֶל כָּל הָעָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָרְלוֹבַנְטִים עַל הַמַּטָּרָה הַבָּאָה. רַדָּ"ק בְּפֵרוּשׁוֹ לַפֶּסוּק מַסְבִּיר שֶׁדָּוִד הִתְחַצֵּק מֵהַמִּשְׁכָּב שֶׁבּוֹ נָפַל, כְּמוֹ שֶׁמְּצֻיָּן בְּסֵפֶר מְלָכִים. הַמּוֹדָעָה הַזּוֹ מַדְגִּישָׁה אֶת הַמַּאֲמָץ הָאָנוֹשִׁי שֶׁל דָּוִד לַעֲמֹד שׁוּב עַל רַגָּלָיו וְלְהַשְׁלִים אֶת הַמְּשִׁימָה הַמְּלָכִית בְּעוֹד הוּא בְּעוֹדְנוּ בְּחַיִּים.
רד״ק על דברי הימים א׳ 28:2:1 ↗מנורות הזהב ומנורות הכסף
״למנרות הזהב. הן המנורות עשר שעשה שלמה (דה"ב ד,ז). אבל מנורות כסף לא מצאנו שעשה; אם כן, מהו ולמנורות הכסף? ונראה כי עשה מנורות כסף״
בפסוק זה מתוארים כלי הזהב שהכין שלמה למשכן, ביניהם עשר מנורות הזהב. הרד״ק מסביר כי עשר המנורות הללו היו עשויות מזהב, וחמש עמדו בצד ימין וחמש בצד שמאל בתוך ההיכל. הוא מבחין בין מנורות הזהב לבין מנורות הכסף, אשר היו מיועדות להאיר את לשכות הכהנים במקום בו הם אוכלים וישנים. הרד״ק מפרט גם לגבי השולחנות, ומציין כי כשם שהיו שולחנות זהב ללחם הפנים, היו גם שולחנות כסף המשמשים לשחיטת הקורבנות והנחת הבשר עליהם. לפי פירושו, פרטים אלו אינם מופיעים בפירוט הבנייה המקורי בספר דברי הימים, אך ניתן ללמוד עליהם מחזונו של יחזקאל בראיית הנבואה.
רד״ק על דברי הימים א׳ 28:15:1 ↗