כתובים›דברי הימים א׳›פרק ב׳

דברי הימים א׳ · פרק ב׳

שבטי ישראל ובני יהודה

רשימת היוחסין של בני יהודה, משפחות ושושלות הדורות החל מעת יוס, בן יהודה, ועד המשפחות המאוחרות יותר.

55 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

דברי הימים א׳ ב׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

שבטי ישראל ובני יהודה

א

אלו בני ישראל: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון.

ב

דן, יוסף, בנימין, נפתלי, גד ואשר.

ג

בני יהודה הם ער, אונן ושלע. שלושה ילדו לו מבת שוע הכנענית. ער, הבכור של יהודה, היה רע בעיני ה', ולכן ה' הכה אותו למוות.

ד

תמר, שהייתה כלתו, ילדה לו את פרץ ואת זרח. כל בני יהודה היו חמישה.

ה–ח

שִׁלְשַׁל הַדּוֹרִים בְּנֵי יְהוּדָה

ה

בני פרץ הם חצרון וחמול.

ו

ובני זרח הם זמרי, איתן, הימן, ככל ודרע; כולם חמישה.

ז

ובני כרמי הם עכר, שהיה עוקר ישראל בגלל חילול קודש.

על המילים

הביטוי חרם מתייחס לאיסור או להפרה של דבר קדוש.

ח

ובני איתן הם עזרייה.

ט–יב

שושלת בני יהודה

ט

ובני חצרון שנולדו לו הם ירחמאל, רם וכלובי.

י

ורם הוליד את עמינדב, ועמינדב הוליד את נחשון, נשיא בני יהודה.

יא

ונחשון הוליד את שלמא, ושלמא הוליד את בועז.

יב

ובועז הוליד את עובד, ועובד הוליד את ישאי.

יג–טז

שְׁוֶט הַבָּנִים שֶׁל אִישַׁי

יג

אִישַׁי הֵוליד אֶת בְּכֹרוֹ: אֶת אֱלִיאָב, אֶת הַשֵּׁנִי אֲבִינָדָב, וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי שִׁמְעָה.

יד

הָרְבִיעִי נְתַנְאֵל, וְהַחֲמִישִׁי רַדַּי.

טו

הַשִּׁשִּׁי הוּא אֹצֶם, וְהַשְּׁבִיעִי דָּוִד.

טז

וְהָיוּ לָהֶם אֲחוֹת: צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל. בְּנֵיהֶם שֶׁל צְרוּיָה הָיוּ אַבְשַׁי, יוֹאָב, וַעֲשָׂה, שְׁלוֹשָׁה בְּנִים.

על המילים

הַמַּקְסִים 'וְאַחְיוֹתֵיהֶם' בַּמְּקוֹר הָעַתִיק מְצַיֵּן אֶת הָאֲחוֹת.

יז–כ

שׁוֹלְשֶׁלֶת הַדּוֹרִים שֶׁל כָּלֶב

יז

אביגיל ילדה את עמשא, ואבי עמשא הוא יתר הישמעאלי.

יח

וכלב בן חצרון הוליד את עזובה, שהייתה אשתו, ואת יריעות. הבנים שלה הם ישר, שובב וארדון.

יט

עזובה מתה, וכלב נשא את אפרת, והיא ילדה לו את חור.

כ

חור הוליד את אורי, ואורי הוליד את בצלאל.

כא–כד

צאצאיו של חצרון ושינויים בשטחים

כא

אחרי כך חצרון הלך לחצרון אל בת מכיר, אבי גלעד, והוא התחתן איתה. הוא היה בן שישים שנה, והיא ילדה לו את שגוב.

כב

ושגוב הוליד את יאיר, וירשו לו עשרים ושלוש ערים בארץ גלעד.

כג

גשור וארם לקחו את חַוְוֹת יאיר מהם, את קנת ובנותיה, שישים ערים; כל אלה הם בני מכיר, אבי גלעד.

כד

ואחרי מות חצרון בכלב אפרתה, אשתו אבייה ילדה לו את אשחור, אבי תקוע.

כה–כח

הַמַּמְשֵׁל בְּשֶׁל יְרַחְמְאֵל וְזַרְעוֹ

כה

הַבָּנִים שֶׁל יְרַחְמְאֵל הָיוּ בְּכוֹר: רָם, וּבוּנָה, וְאוֹרֶן, וְאוֹצֶם, וְאַחִיהָ.

כו

לְיְרַחְמְאֵל הָיְתָה אִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁשְּׁמָהּ עֲטָרָה, וְהִיא אֵם שֶׁל אוֹנָם.

כז

הַבָּנִים שֶׁל רָם הָיוּ בְּכוֹר שֶׁל יְרַחְמְאֵל: מַעֲצ, וְיָמִין, וְעֵקֶר.

כח

הַבָּנִים שֶׁל אוֹנָם הָיוּ שַׁמַּי וְיָדָע, וּבְנֵי שַׁמַּי הָיוּ נָדָב וַאֲבִישׁוּר.

כט–לב

שׁוֹלְשְׁלֹת הַדּוֹרֹת בְּשֵׁם בְּנֵי יְהוּדָה

כט

וְשֵׁם אֵשֶׁת אֲבִישׁוּר הָיְתָה אַבִיהַיִל, וְהִיא הֵלִידָה לוֹ אֶת אַחְבָּן וְאֶת מוֹלִיד.

ל

וּבְנֵי נָדָב הָיוּ סֶלֶד וְאַפַּיִם. סֶלֶד מֵת וְלֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים.

לא

וּבְנֵי אַפַּיִם הָיוּ יִשְׁעִי, וּבְנֵי יִשְׁעִי הָיוּ שֵׁשָׁן, וּבְנֵי שֵׁשָׁן הָיוּ אַחְלָי.

לב

וּבְנֵי יָדָע הָיוּ אַחִי שַׁמַּי, יֶתֶר וְיוֹנָתָן. יֶתֶר מֵת וְלֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים.

לג–לו

צאצאיו של ששן

לג

ובני יונתן הם פלט וזאזא, אלו היו בני ירחמאל.

לד

לששן לא היו בנים, אלא רק בנות, והיה לששן עבד מצרי ששמו ירחע.

לה

ששן נתן את בתו לירחע עבדו לאישה, והיא ילדה לו את עתאי.

לו

ועתאי הוליד את נתן, ונתן הוליד את זבדי.

לז–מ

שורש משפחת זבאר

לז

וזבאר הוליד את אפלאל, ואפלאל הוליד את עובד.

לח

ועובד הוליד את יהוא, ויהוא הוליד את עזרייה.

לט

ועזרייה הוליד את חלץ, וחלץ הוליד את אלעשה.

מ

ואלעשה הוליד את ססמי, וססמי הוליד את שלום.

מא–מד

שורשי משפחות יהודה

מא

ושלום הוליד את יקמיה, ויקמיה הוליד את אלישמע.

מב

ובני כלב, אחי ירחמאל, מישע, בכורו הוא אבי זיף, ובני מארשה הם אבות חברון.

מג

ובני חברון הם קורח, תפח, רקם ושמע.

מד

ושמע הוליד את רחם, אב ירקעם, ורקם הוליד את שמאי.

מה–מח

שושלת בני יהודה

מה

ובן שמאי הוא מעון, ומעון היה אבי בית צור.

מו

ועיפה, אשת כלב, ילדה את חרן, ואת מצא, ואת גזז. וחרן הוליד את גזז.

מז

ובני יהדע הם רגם, ויותם, וגישן, ופלט, ועיפה, ושעף.

מח

עוד פילגש של כלב, שמה מעכה, ילדה את שבר ואת תרחנה.

מט–נב

צאצאי כלב

מט

היא ילדה את שעף, אבי מדמנה, ואת שוא, אבי מכבנה ואבי גבעה, ואת בת כלב, עכסה.

נ

אלו היו בני כלב: בן חור, בכור אפרתה, ושובל, אבי קרית יערים.

נא

שלמא, אבי בית לחם, וחרף, אבי בית גדר.

נב

לשובל, אבי קרית יערים, היו בניים: הרואה, חצי המנוחות.

נג–נה

רשימת משפחות וייחוסן

נג

ומשפחות קרית יערים: היתרי, הפוטי, השומתי והמשרעי. מאלה יצאו הצרעתי והאשתאולי.

נד

בני שלמא הם מבית לחם ונטופתי. עטרות הם מבית יואב, וחצי המנחתי הם הצרעי.

נה

ומשפחות סופרים ישבו ביעבץ; אלו הם התרעתי, השמעתי והסוכתי, שהם בני הקינים שבאו מחמת אבי בית רכב.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 795 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא