חִירָם, מֶלֶךְ צֹר, שָׁלַח אֶל דָּוִד שׁוֹלָחִים עִם עֵצֵי אֲרָזִים, חַרְשֵׁי קִיר וְחַרְשֵׁי עֵץ, כְּדֵי לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת.
וַ֠יִּשְׁלַח חירם [חוּרָ֨ם] מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִיד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י קִ֔יר וְחָרָשֵׁ֖י עֵצִ֑ים לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּֽיִת׃דברי הימים א׳ · פרק יד׳
הכנת הממלכה וניצחון דוד
דוד מביס את הפלשתים, מקיים משכנות לארון ומתחזק את מלכותו
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים א׳ יד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
הכנת הממלכה ומשפחתו של דוד
דָּוִד הֵבִין שֶׁהַשֵּׁם הֵכִין אוֹתוֹ לַמַּלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מַלְכוּתוֹ הֻגְבְּהָה בִּשְׁבִיל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔יד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־נִשֵּׂ֤את לְמַ֙עְלָה֙ מַלְכוּת֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)דָּוִד לָקַח עוֹד נָשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם, וְהוּא יָלַד בִּירוּשָׁלַיִם עוֹד בָּנִים וּבָנוֹת.
וַיִּקַּ֨ח דָּוִ֥יד ע֛וֹד נָשִׁ֖ים בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיּ֧וֹלֶד דָּוִ֛יד ע֖וֹד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם: שַׁמּוּעַ, שׁוֹבָב, נָתָן וּשְׁלֹמֹה.
וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הַיְלוּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיוּ־ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב נָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃ה–ח
בחירת הלווים ותגובת הפלשתים
והוא בחר את יבחר, אלישוע ואלפלט.
וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְאֶלְפָּֽלֶט׃וגם את נוגה, נפג ויפיע.
וְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ׃ואת אלישמע, בעל ידע ואלפלט.
וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וּבְעֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃הפלשתים שמעו שדוד נמשח למלך על כל ישראל, ולכן כל הפלשתים עלו כדי לחפש את דוד. דוד שמע על כך ויצא לפניהם.
וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־נִמְשַׁ֨ח דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑יד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔יד וַיֵּצֵ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃ט–יב
ניצחון דוד בעמק רפאים
הפלשתים באו ופרסו את כוחם בעמק רפאים.
וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃דוד שאל את אלוהים ואמר: האם אעלה נגד הפלשתים ותיתן אותם בידי? והשם אמר לו: תעלה, ואתן אותם בידך.
וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤יד בֵּאלֹהִים֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ עַל־פלשתיים [פְּלִשְׁתִּ֔ים] וּנְתַתָּ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ יְהוָה֙ עֲלֵ֔ה וּנְתַתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃הם עלו בבעל פרצים, ושם דוד הכה אותם. דוד אמר: אלוהים פרץ את אויביי דרכי, כמו פריצת מים, ולכן קראו למקום הזה בעל פרצים.
וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִיד֒ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד פָּרַ֨ץ הָֽאֱלֹהִ֧ים אֶת־אוֹיְבַ֛י בְּיָדִ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָֽרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃הם השאירו שם את האלים שלהם, ודוד אמר ששרפו אותם באש.
וַיַּעַזְבוּ־שָׁ֖ם אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד וַיִּשָּׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃ (פ)יג–טז
הדרכה אלוהית וניצחון דוד
הפלשתים באו שוב והתפרשו בעמק.
וַיֹּסִ֤יפוּ עוֹד֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בָּעֵֽמֶק׃דוד שאל שוב את אלוהים, והוא ענה לו: אל תעלה אחריהם, אבל תעקוף אותם מלפני הבכעים.
וַיִּשְׁאַ֨ל ע֤וֹד דָּוִיד֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לֹ֥א תַֽעֲלֶ֖ה אַֽחֲרֵיהֶ֑ם הָסֵב֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל הַבְּכָאִֽים׃על המילים
הבכאים הם אזורים בעמק.
כשתישמע את קול הצעדים בראש הבכאים, אז תצא למלחמה, כי אלוהים יצא לפניך כדי להכות את מחנה הפלשתים.
וִ֠יהִי כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֤וֹל הַצְּעָדָה֙ בְּרָאשֵׁ֣י הַבְּכָאִ֔ים אָ֖ז תֵּצֵ֣א בַמִּלְחָמָ֑ה כִּֽי־יָצָ֤א הָֽאֱלֹהִים֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת אֶת־מַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃דוד עשה כפי שאלוהים ציווה אותו, והוא הכה את מחנה הפלשתים מגבעון ועד גזר.
וַיַּ֣עַשׂ דָּוִ֔יד כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּכּוּ֙ אֶת־מַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים מִגִּבְע֖וֹן וְעַד־גָּֽזְרָה׃יז–יז
פרסומו של דוד
שם דוד יצא בכל הארצות, והשם נתן את הפחד ממנו על כל העמים.
וַיֵּצֵ֥א שֵׁם־דָּוִ֖יד בְּכָל־הָֽאֲרָצ֑וֹת וַֽיהוָ֛ה נָתַ֥ן אֶת־פַּחְדּ֖וֹ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
הכנת הממלכה ומשפחתו של דוד
וַ֠יִּשְׁלַח חירם [חוּרָ֨ם] מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִיד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י קִ֔יר וְחָרָשֵׁ֖י עֵצִ֑ים לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּֽיִת׃
וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔יד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־נִשֵּׂ֤את לְמַ֙עְלָה֙ מַלְכוּת֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
וַיִּקַּ֨ח דָּוִ֥יד ע֛וֹד נָשִׁ֖ים בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיּ֧וֹלֶד דָּוִ֛יד ע֖וֹד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃
וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הַיְלוּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיוּ־ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב נָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃
ה–ח
בחירת הלווים ותגובת הפלשתים
וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְאֶלְפָּֽלֶט׃
וְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ׃
וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וּבְעֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃
וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־נִמְשַׁ֨ח דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑יד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔יד וַיֵּצֵ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃
ט–יב
ניצחון דוד בעמק רפאים
וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃
וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤יד בֵּאלֹהִים֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ עַל־פלשתיים [פְּלִשְׁתִּ֔ים] וּנְתַתָּ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ יְהוָה֙ עֲלֵ֔ה וּנְתַתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃
וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֮ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִיד֒ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד פָּרַ֨ץ הָֽאֱלֹהִ֧ים אֶת־אוֹיְבַ֛י בְּיָדִ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָֽרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים׃
וַיַּעַזְבוּ־שָׁ֖ם אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד וַיִּשָּׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃ (פ)
יג–טז
הדרכה אלוהית וניצחון דוד
וַיֹּסִ֤יפוּ עוֹד֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בָּעֵֽמֶק׃
וַיִּשְׁאַ֨ל ע֤וֹד דָּוִיד֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לֹ֥א תַֽעֲלֶ֖ה אַֽחֲרֵיהֶ֑ם הָסֵב֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל הַבְּכָאִֽים׃
וִ֠יהִי כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֤וֹל הַצְּעָדָה֙ בְּרָאשֵׁ֣י הַבְּכָאִ֔ים אָ֖ז תֵּצֵ֣א בַמִּלְחָמָ֑ה כִּֽי־יָצָ֤א הָֽאֱלֹהִים֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת אֶת־מַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃
וַיַּ֣עַשׂ דָּוִ֔יד כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּכּוּ֙ אֶת־מַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים מִגִּבְע֖וֹן וְעַד־גָּֽזְרָה׃
יז–יז
פרסומו של דוד
וַיֵּצֵ֥א שֵׁם־דָּוִ֖יד בְּכָל־הָֽאֲרָצ֑וֹת וַֽיהוָ֛ה נָתַ֥ן אֶת־פַּחְדּ֖וֹ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
לאחר שהממלכה התייצבה, דוד מרחיב את כוחו ומתמודד עם התקפות הפלשתים.
פסוקים א–ד
הכנת הממלכה ומשפחתו של דוד
חירם מלך צור שולח דוד חומרי בנייה ובעלי מלאכה לבניית בית. דוד מבין שזה רצון ה' לחיזוק מלכותו למען ישראל. הפרק מפרט גם את הולדת ילדיו נוספים בירושלים ומונה את שמם.
פסוקים ה–ח
בחירת הלווים ותגובת הפלשתים
פסוקים אלו ממשיכים את רשימת הלווים שנבחרו לשירות הבית. לאחר מכן, מתואר המצב המדיני המשתנה: הפלשתים שומעים על הכתרת דוד למלך על כל ישראל. הם יוצאים למלחמה כדי לנסות לאתר את דוד ולעצור את עלייתו.
פסוקים ט–יב
ניצחון דוד בעמק רפאים
הפלשתים משתלטים על עמק רפאים. דוד פונה לאלוהים ובעקבות תשובה חיובית עולה להילחם בהם. לאחר הניצחון המוחץ, דוד מכנה את המקום בעל פרצים על שם פריצת האויבים, ושרף את האלילים של הפלשתים.
פסוקים יג–טז
הדרכה אלוהית וניצחון דוד
הפלשתים פורשים שוב בעמק. דוד פונה לאלוהים לקבלת הנחיה, והאל מורה לו לא לתקוף ישירות אלא לעקוף אותם דרך הבכאים ברגע מסוים. דוד מקשיב לציווי, יוצא למלחמה ומביא למפלת מחנה הפלשתים בטווח רחב בין גבעון לגזר.
פסוקים יז–יז
פרסומו של דוד
הפסוק מתאר את התפשטות שמו של דוד בכל העולם. הפחד ממנו התקבע בלב כל העמים, כתוצאה מהשם שנתן לו את הכוח והיראה בקרב הגויים.
הניצחונות של דוד מביאים לו תהילה בכל העמים סביב.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שתי דרכים להבנת המקרא
״כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַיֹּאמֶר דָּוִד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חַלְפוּתָה וְרַבָּנִן. רִבִּי יוּסֵי בַּר״
הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי מְסַבֵּל בַּפֶּסַח הַזֶּה קוֹשְׁיָה בֵּין שְׁנֵי פְּסָקִים מַבְדִּילִים. הַפָּסוּק הָאֶחָד מַצְיֶה שֶׁדָּוִד וַאֲנָשָׁיו לָקְחוּ אֶת הָעֲצָבִים. הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי מַצְיֶה שֶׁדָּוִד צִוָּה לִשְׂרֹף אֶת הָעֲצָבִים בָּאֵשׁ. הַתַּלְמוּד מַצִּיעַ שְׁתֵּי תּוֹכְנוֹת לַמַּעֲשֶׂה שֶׁמּוֹדָעוֹת מִמְּפרשי הַכְּתָבִים. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חַלְפוּתָה אוֹמֵר שֶׁמַּה שֶׁהָיָה מִמַּתְּכֶת דָּוִד לָקַח, וּמַה שֶׁהָיָה מֵעֵץ דָּוִד שָׂרַף. רַבָּנָן לָכпиּוּ תּוֹרָה אַחֶרֶת וְאָמְרוּ: מַה שֶׁהָיָה מַבְטֵל דָּוִד לָקַח, וּמַה שֶׁלֹּא הָיָה מַבְטֵל דָּוִד שָׂרַף. בְּעֶצֶם, רִבִּי יוֹסֵי בַּר חַלְפוּתָה מְסַבֵּר אֶת הַפְּסָקִים עַל יְדֵי הַבְּחָרָה בַּסּוּג הַחֹמֶר, וְרַבָּנָן בְּעֶצֶם מְבַסְּסִים אוֹתוֹ בַּיְכֹלֶת לְהַבְטִיל אֶת הָעֲצָבִים.
תלמוד ירושלמי עבודה זרה ג׳:ג׳:ו׳ ↗שינוי בשיטת קריאת התורה
״בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַכּוּתִים, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ שְׁלוּחִין יוֹצְאִין:״
במשנה הראשונה, הדרך המקובלת הייתה שהקורא נושא את כל המשא על גבו בבת אחת. המשא הזה כלל את כל פרקי התורה שנועדו לקריאה באותו יום. לאחר שקבוצת הכותים גרמה לשיבושים וטעויות בקריאה, חז"ל קבעו תקנה חדשה. לפי התקנה הזו, שליחים מיוחדים יוצאים מראש כדי להקדים את הקריאה ולהכין אותה בצורה מסודרת ומדויקת יותר.
משנה ראש השנה ב׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
עוצמתו של דוד המלך
״ויקח דויד וגו'. וכל זה חזקו של דוד:״
בפסוק זה מתואר כיצד דוד המלך בנה את עצמו והתחזק. הוא הקיים את משפחתו ובנה לו בית, וקיבל את השליטה במושבו. הכתוב מפרט את רשימת בניו שנולדו לו בירשלים, מה שמעיד על יציבות וצמיחה בתקופה זו. רש"י מסביר כי כל האירועים הללו הם חלק מהחיזוק שקיבל דוד. לפי פירושו, כל הברכות וההצלחות הללו שימשו כבסיס וככוח עבור דוד כדי להתמודד עם המלכות והמלחמות הבאות.
רש״י על דברי הימים א׳ 14:3:1 ↗הסיבה להסבת כתר המלוכה
״הסב מעליהם. אמרה מדת הדין לפני המקום רבש"ע למה העברת את שאול מלפני דוד אמר לה על שלא המתין לשמואל שבעת ימים כאשר צוהו אמר״
הפסוק מספר שכששמע דוד על הגעת הפלשתים, הוא שוב הפנה תפילה להשם. לאחר מכן, השם הורה לו לא להילחם בדרך הישנה, אלא להסתובב סביבם ולחכות למבנה אחר. המעשה הזה מדגיש שדוד פעל לפי הוראה אלוקית מפורשת. רש"י מסביר את השינוי בדרך הלחימה. לפי פירושו, השם שאל מדוע דוד העביר את שאול מלפניו, ודוד ענה כי שאול לא חיכה למרות הציווי של שבעת הימים. בתגובה, השם החליט לבחון את דוד בדרך חדשה. רש"י מפרש את הפסוק כהוכחה לכך שדוד פעל בהתאם לרצון השם.
רש״י על דברי הימים א׳ 14:14:1 ↗ההכרה של דוד בכך שהשם מנהיג אותו
״וידע דויד כי הכינו יי'. לפי שראה שהמלכים היו שולחים לו מנחה:״
דָּוִד הֶבְחִין שֶׁהַשֵּׁם מְבַסֵּס אֶת מַמְלַכְתּוֹ וּמַחֲזֵק אֶת שְׂמוֹ. הַדָּוִד הֵבִין שֶׁהַמְּלָכִים הַזָּרִים שָׁלְחוּ לוֹ מַתָּנוֹת, וְזֶה הָיָה הַדֶּרֶךְ שֶׁבְּאִתּוֹ הַמַּמְלָכָה הִתְחַזְּקָה. רַדַּ"ק בְּפִרְשׁוֹ עַל הַפֶּסוּק מַסְבִּיר שֶׁהַהַבְחָנָה שֶׁל דָּוִד נֶעֶשְׂתָה כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבָּאוּ אֵלָיו. לְפִי הַסּוֹד הַזֶּה, הַמַּתָּנוֹת הָיוּ הַהוֹכָחָה הַמַּצְמִיעָה שֶׁהַשֵּׁם מְשַׁלֵּט בְּמַלְכֵי הָעָם וּמְבַסֵּס אֶת דָּוִד.
רד״ק על דברי הימים א׳ 14:2:1 ↗פירוש רד"ק על תותים
״ממול הבכאים. פרשׁו בו: תותים:״
בפסוק זה מופיע השם תותים. הרד"ק מסביר כי השם הזה מתייחס לכלי נשק או אמצעי לחימה מסוימים. הוא מפרש את המילה הזאת ככלי המיועדים למלחמה. הפירוש מתמקד במשמעות המילה עצמה. הרד"ק מנסה להבהיר את המושג המופיע בטקסט המקראי. הוא אינו מנסה להוסיף סיפור או פרשנות רחבה מעבר להסבר המילה.
רד״ק על דברי הימים א׳ 14:14:1 ↗