אלו הם עוד אנשים שהגיעו לדוד בצקליג, שעמדו בפרישה משאול בן קיש, והם היו גיבורי מלחמה חזקים.
וְאֵ֗לֶּה הַבָּאִ֤ים אֶל־דָּוִיד֙ לְצִ֣יקְלַ֔ג ע֣וֹד עָצ֔וּר מִפְּנֵ֖י שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֑ישׁ וְהֵ֙מָּה֙ בַּגִּבּוֹרִ֔ים עֹזְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃דברי הימים א׳ · פרק יב׳
התגייסות הכוחות לדוד בצהלך ובחברון
פירוט הלוחמים, המנהיגים והשבטים שהצטרפו לדוד בדרכו למלוכה, ומבנה הצבא שהתבסס בחברון.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים א׳ יב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הלוחמים שהצטרפו לדוד בצקליג
הם היו יריי קשת, שמשתמשים באבן ובתחמושת מצד ימין ומצד שמאל, ואחים של שאול מבנימין.
נֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֤ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּֽאֲבָנִ֔ים וּבַחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן׃הראש הוא אחיעזר, ויוואש בני השמע, ויזיאל ופלט בני עזמות, וברכה ויהוא מהענתות.
הָרֹ֨אשׁ אֲחִיעֶ֜זֶר וְיוֹאָ֗שׁ בְּנֵי֙ הַשְּׁמָעָ֣ה הַגִּבְעָתִ֔י ויזואל [וִיזִיאֵ֥ל] וָפֶ֖לֶט בְּנֵ֣י עַזְמָ֑וֶת וּבְרָכָ֕ה וְיֵה֖וּא הָעֲנְּתֹתִֽי׃וישמעיה הגבעוני, גיבור שמונה שלושים איש ומעלה.
וְיִֽשְׁמַֽעְיָ֧ה הַגִּבְעוֹנִ֛י גִּבּ֥וֹר בַּשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִֽׁים׃רשימת הלוחמים של דוד
יִרְמְיָה, יַחֲזְקֵאל, יוֹחָנָן וְיוֹזָבַד הַגְּדֵרָתִי.
וְיִרְמְיָ֤ה וְיַחֲזִיאֵל֙ וְי֣וֹחָנָ֔ן וְיוֹזָבָ֖ד הַגְּדֵרָתִֽי׃עֶזְרִי, יִרְמוֹת, בַּעֲלִיָּה, שְׁמַרְיָהוּ וּשְׁפַטְיָהוּ הַחֲרוּפִים.
אֶלְעוּזַ֤י וִירִימוֹת֙ וּבְעַלְיָ֣ה וּשְׁמַרְיָ֔הוּ וּשְׁפַטְיָ֖הוּ החריפי [הַחֲרוּפִֽי׃]אֶלְקָנָה, יִשִׁיָּהוּ, עֲזַרְאֵל, יוֹעֶזֶר וְיָשַׁבְעָם הַקַּרְחִים.
אֶלְקָנָ֡ה וְ֠יִשִּׁיָּהוּ וַעֲזַרְאֵ֧ל וְיוֹעֶ֛זֶר וְיָשָׁבְעָ֖ם הַקָּרְחִֽים׃יוֹעֵאל וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרוֹחָם מִן הַגְּדוֹר.
וְיוֹעֵאלָ֧ה וּזְבַדְיָ֛ה בְּנֵ֥י יְרֹחָ֖ם מִן־הַגְּדֽוֹר׃הַמִּלְחֲמִים מֵגָד שֶׁהִצְלִיחוּ לְדָוִד
מִן הַגָּדִי הִתְפָּרְדוּ אֶל דָּוִד, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא נָח בַּמִּדְבָּר, אֲנָשֵׁי כֹחַ וְחַיְלֵי מִלְחָמָה, מְשׂוֹטְרֵי כְּלֵי נֶשֶׁק וְחֵץ, עֲלֵיהֶם פְּנֵי אַרְיֵה וּזְרִיזִים כְּצְבָיִם עַל הֶהָרִים, כְּדֵי לְהַשְׁכִּיל לְהֵיטִיב בַּמְּרוֹץ.
וּמִן־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֤י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֤י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל־הֶהָרִ֖ים לְמַהֵֽר׃ (ס)עֵזֶר הָיָה הָרִאשׁוֹן, עוֹבַדְיָה הַשֵּׁנִי, וְאֵלִיאָב הַשְּׁלִישִׁי.
עֵ֖זֶר הָרֹ֑אשׁ עֹבַדְיָה֙ הַשֵּׁנִ֔י אֱלִיאָ֖ב הַשְּׁלִשִֽׁי׃מִשְׁמַנָּה הָרְבִיעִי, וְיִרְמְיָה הַחֲמִישִׁי.
מִשְׁמַנָּה֙ הָרְבִיעִ֔י יִרְמְיָ֖ה הַחֲמִשִֽׁי׃עַתַּי הַשִּׁשִּׁי, וְאֵלִיאֵל הַשְּבִיעִי.
עַתַּי֙ הַשִּׁשִּׁ֔י אֱלִיאֵ֖ל הַשְּׁבִעִֽי׃ראשי הצבא מבני גד
יוחנן השמיני, אלזבד התשיעי.
יֽוֹחָנָן֙ הַשְּׁמִינִ֔י אֶלְזָבָ֖ד הַתְּשִׁיעִֽי׃ירמיהו העשירי, מכבנאי עשתי עשר.
יִרְמְיָ֙הוּ֙ הָעֲשִׂירִ֔י (ס) מַכְבַּנַּ֖י עַשְׁתֵּ֥י עָשָֽׂר׃אלו בני גד, ראשי הצבא: הקטן מאה איש והגדול אלף איש.
אֵ֥לֶּה מִבְּנֵי־גָ֖ד רָאשֵׁ֣י הַצָּבָ֑א אֶחָ֤ד לְמֵאָה֙ הַקָּטָ֔ן וְהַגָּד֖וֹל לְאָֽלֶף׃אלו הם שעברו את הירדן בחודש הראשון, כשהנהר מלא על כל גדותיו, ופתחו את כל העמקים לכיוון מזרח ולכיוון מערב.
אֵ֣לֶּה הֵ֗ם אֲשֶׁ֨ר עָבְר֤וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן וְה֥וּא מְמַלֵּ֖א עַל־כָּל־גדיתיו [גְּדוֹתָ֑יו] וַיַּבְרִ֙יחוּ֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲמָקִ֔ים לַמִּזְרָ֖ח וְלַֽמַּעֲרָֽב׃ (ס)התגייסות כוחות לדוד
אנשי בנימין ויהודה הגיעו לדוד במצדה.
וַיָּבֹ֗אוּ מִן־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וִֽיהוּדָ֔ה עַד־לַמְצָ֖ד לְדָוִֽיד׃דוד יצא לפניהם, ענה להם ואמר: אם באתם לעזור לי בשלום, אהיה לכם נאמן. אבל אם אויביי באים לרמות אותי ללא הגינות, שיהיה אלוהי אבותינו יירא ויעניק לי עונש.
וַיֵּצֵ֣א דָוִיד֮ לִפְנֵיהֶם֒ וַיַּ֙עַן֙ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אִם־לְשָׁל֞וֹם בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ לְעָזְרֵ֔נִי יִֽהְיֶה־לִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם לֵבָ֖ב לְיָ֑חַד וְאִֽם־לְרַמּוֹתַ֣נִי לְצָרַ֗י בְּלֹ֤א חָמָס֙ בְּכַפַּ֔י יֵ֛רֶא אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵ֖ינוּ וְיוֹכַֽח׃ (ס)רוח ה' השתלטה על עמשאי, ראש השלושים, ואמר לדוד בן ישי: שלום לך, שלום לעזרים שלך, כי אלוהיך עזר לך. דוד קיבל אותם ומינה אותם למפקדי הכוח.
וְר֣וּחַ לָבְשָׁ֗ה אֶת־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ השלושים [הַשָּׁלִישִׁים֒] לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃ (פ)ממנשה, בזמן שדוד נלחם עם הפלשתים נגד שאול, לא עזרו לו. זאת בגלל ששרים פלשתים שלחו אותם בתוכנית, ואמרו שהמנהיג שלהם, שאול, יפול בפני אדוניו.
וּמִֽמְּנַשֶּׁ֞ה נָפְל֣וּ עַל־דָּוִ֗יד בְּבֹא֨וֹ עִם־פְּלִשְׁתִּ֧ים עַל־שָׁא֛וּל לַמִּלְחָמָ֖ה וְלֹ֣א עֲזָרֻ֑ם כִּ֣י בְעֵצָ֗ה שִׁלְּחֻ֜הוּ סַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לֵאמֹ֔ר בְּרָאשֵׁ֕ינוּ יִפּ֖וֹל אֶל־אֲדֹנָ֥יו שָׁאֽוּל׃הַמִּשְׁכַּת הַכֹּחַ שֶׁל דָּוִד בְּחֶבְרוֹנָה
בְּזֶה הַזְּמַן, כְּשֶׁהוּא הָלַךְ אֶל צִיקְלַג, הָבוּ אֶלְכּוֹ מִמְּנַשֶּׁה: עַדְנַח, וְיוֹזָבָד, וִידִיעֲאֵל, וּמִיכָאֵל, וְיוֹזָבָד, וְאֱלִיהוּא, וְצִלְּתָי; כֻּלָּם רָאשֵׁי הָאֲלָפִים שֶׁל מְנַשֶּׁה.
בְּלֶכְתּ֣וֹ אֶל־צִֽיקְלַ֗ג נָפְל֣וּ עָלָ֣יו ׀ מִֽמְּנַשֶּׁ֡ה עַ֠דְנַח וְיוֹזָבָ֤ד וִידִֽיעֲאֵל֙ וּמִיכָאֵ֣ל וְיוֹזָבָ֔ד וֶאֱלִיה֖וּא וְצִלְּתָ֑י רָאשֵׁ֥י הָאֲלָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִמְנַשֶּֽׁה׃הַקְּבוּצָה הַזֹּאת עָזְרָה לְדָוִד בַּמִּלְחָמָה, כִּי כֻּלָּם הָיוּ גִּבּוֹרֵי חַיִל, וְהֵם הָיוּ שָׂרִים בַּצָּבָא.
וְהֵ֗מָּה עָזְר֤וּ עִם־דָּוִיד֙ עַֽל־הַגְּד֔וּד כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל כֻּלָּ֑ם וַיִּהְי֥וּ שָׂרִ֖ים בַּצָּבָֽא׃כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם הֵם הָיוּ בָּאִים אֶל דָּוִד כְּדי לַעֲזוֹר לוֹ, עַד שֶׁהַמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם הָיָה גָּדוֹל כְּמוֹ מַחֲנֶה שֶׁל אֱלֹהִים.
כִּ֚י לְעֶת־י֣וֹם בְּי֔וֹם יָבֹ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד לְעָזְר֑וֹ עַד־לְמַחֲנֶ֥ה גָד֖וֹל כְּמַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִֽים׃ (פ)אֵלֶּה הָיוּ רָאשֵׁי הַחֲלוּצִים שֶׁל הַצָּבָא שֶׁבָּאוּ אֶל דָּוִד בְּחֶבְרוֹנָה, כְּדי לְהַעֲבִיר אֶת הַמַּלְכוּת שֶׁל שָׁאוּל אֶל אֶלָיו, כְּפִי רָצוֹן הַשֵּׁם.
וְ֠אֵלֶּה מִסְפְּרֵ֞י רָאשֵׁ֤י הֶֽחָלוּץ֙ לַצָּבָ֔א בָּ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד חֶבְר֑וֹנָה לְהָסֵ֞ב מַלְכ֥וּת שָׁא֛וּל אֵלָ֖יו כְּפִ֥י יְהוָֽה׃ (ס)פירוט כוחות הצבא
בני יהודה, שהגיעו עם מגן ומשגר, היו ששת אלפים ושמונה מאות אנשי חלוץ בצבא.
בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נֹשְׂאֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח שֵׁ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים וּשְׁמוֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ (ס)מבני שמעון היו שבעה אלפים ומאה גיבורי מלחמה לצבא.
מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן גִּבּ֤וֹרֵי חַ֙יִל֙ לַצָּבָ֔א שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וּמֵאָֽה׃ (ס)מבני לוי היו ארבעה אלפים ושש מאות.
מִן־בְּנֵי֙ הַלֵּוִ֔י אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ס)יהוידע, השר של אהרון, היה עם שלושה אלפים ושבע מאות אנשים.
וִיהוֹיָדָ֖ע הַנָּגִ֣יד לְאַהֲרֹ֑ן וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ס)צבאות דוד מנחמת ומשבטי ישראל
וְצָדוֹק הָיָה נַעַר גִּבּוֹר וְחָזָק, וּלְבֵית אָבִיו הָיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם שָׂרִים.
וְצָד֥וֹק נַ֖עַר גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וּבֵית־אָבִ֥יו שָׂרִ֖ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)וּמִבְּנֵי בִּנְיָמִין, הָאָחִים שֶׁל שָׁאוּל, הָיוּ שָׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וְעַד הַזְּמַן הַזֶּה הַמְּסֻיָּם הֵם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים עַל בֵּית שָׁאוּל.
וּמִן־בְּנֵ֧י בִנְיָמִ֛ן אֲחֵ֥י שָׁא֖וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְעַד־הֵ֙נָּה֙ מַרְבִּיתָ֔ם שֹׁמְרִ֕ים מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית שָׁאֽוּל׃ (ס)וּמִבְּנֵי אֶפְרַיִם הָיוּ עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גִּבּוֹרֵי כֹּחַ, אֲנָשִׁים עֲבוֹדֵי שֵׁם לְבֵית אֲבוֹתָם.
וּמִן־בְּנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּשְׁמוֹנֶ֣ה מֵא֑וֹת גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֥י שֵׁמ֖וֹת לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ (ס)וּמֵחֲצִי שְׁבַט מְנַשֶּׁה הָיוּ שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף אֲנָשִׁים שֶׁהִכִּיר עוֹד בְּשֵׁמוֹתֵיהֶם, כְּדֵי לָבֹּא וּלְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִד.
וּמֵחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף אֲשֶׁ֤ר נִקְּבוּ֙ בְּשֵׁמ֔וֹת לָב֖וֹא לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד׃ (ס)כוחות השבטים במוכנות למלחמה
מבני יששכר היו אנשים בעלי הבנה וזיהוי של הזמנים, שידעו מה ישראל צריכים לעשות. מנהיגיהם היו מאתיים איש, וכל שאר אחיהם היו מסכימים איתם.
וּמִבְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר יוֹדְעֵ֤י בִינָה֙ לַֽעִתִּ֔ים לָדַ֖עַת מַה־יַּעֲשֶׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל רָאשֵׁיהֶ֣ם מָאתַ֔יִם וְכָל־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־פִּיהֶֽם׃ (ס)מזבולון יצאו ללוחמה חמישים אלף חיילים מומחים במוצרי מלחמה, שלא היו נסוגים בשום אופן.
מִזְּבֻל֞וּן יוֹצְאֵ֣י צָבָ֗א עֹרְכֵ֧י מִלְחָמָ֛ה בְּכָל־כְּלֵ֥י מִלְחָמָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אָ֑לֶף וְלַעֲדֹ֖ר בְּלֹא־לֵ֥ב וָלֵֽב׃ (ס)מנשה שלחו אלף שרים, ואיתם היו שלושים ושבעה אלף חיילים עם מגינים וקנים.
וּמִנַּפְתָּלִ֖י שָׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְעִמָּהֶם֙ בְּצִנָּ֣ה וַחֲנִ֔ית שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אָֽלֶף׃ (ס)מדני יצאו ללוחמה עשרים ושמונה אלף ושיש מאות איש.
וּמִן־הַדָּנִי֙ עֹרְכֵ֣י מִלְחָמָ֔ה עֶשְׂרִֽים־וּשְׁמוֹנָ֥ה אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ס)כוחות המלחמה והמלכת דוד בחברון
מנחצא אשר, יוצאי הצבא שבאו לסדר את המערכה, היו ארבעים אלף.
וּמֵאָשֵׁ֗ר יוֹצְאֵ֥י צָבָ֛א לַעֲרֹ֥ךְ מִלְחָמָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים אָֽלֶף׃ (ס)ומצדו של הירדן, מן הראובניים, הגדי וחצי שבט מנשה, היו מאה ועשרים אלף עם כל כלי המלחמה.
וּמֵעֵ֣בֶר לַ֠יַּרְדֵּן מִן־הָראוּבֵנִ֨י וְהַגָּדִ֜י וַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֗ה בְּכֹל֙ כְּלֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃כל אלה היו אנשי מלחמה, המוכנים לקרב בלב שלם. הם באו לחברון כדי למנות את דוד למלך על כל ישראל, וגם שאר ישראל באו בלב אחד למנות את דוד למלך.
כָּל־אֵ֜לֶּה אַנְשֵׁ֣י מִלְחָמָה֮ עֹדְרֵ֣י מַעֲרָכָה֒ בְּלֵבָ֤ב שָׁלֵם֙ בָּ֣אוּ חֶבְר֔וֹנָה לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִ֖יד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ֠גַם כָּל־שֵׁרִ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל לֵ֥ב אֶחָ֖ד לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד׃שם נשארו עם דוד שלושה ימים, אוכלים ושותים, כי אחיהם הכינו להם הכל.
וַיִּהְיוּ־שָׁ֤ם עִם־דָּוִיד֙ יָמִ֣ים שְׁלוֹשָׁ֔ה אֹכְלִ֖ים וְשׁוֹתִ֑ים כִּֽי־הֵכִ֥ינוּ לָהֶ֖ם אֲחֵיהֶֽם׃האספקה לישראל
גם אלו שהיו קרובים אליהם, עד יששכר, זבולון ונפתלי, הביאו אוכל: לחם על חמורים, גמלים, פרדים ובקר. הם הביאו קמח, תמרים, דגים מלוחים, יין ושמן, וכן בקר וצאן בכמות גדולה, כי הייתה שמחה בישראל.
וְגַ֣ם הַקְּרֽוֹבִים־אֲ֠לֵיהֶם עַד־יִשָׂשכָ֨ר וּזְבֻל֜וּן וְנַפְתָּלִ֗י מְבִיאִ֣ים לֶ֡חֶם בַּחֲמוֹרִ֣ים וּבַגְּמַלִּ֣ים וּבַפְּרָדִ֣ים ׀ וּֽבַבָּקָ֡ר מַאֲכָ֡ל קֶ֠מַח דְּבֵלִ֨ים וְצִמּוּקִ֧ים וְיַֽיִן־וְשֶׁ֛מֶן וּבָקָ֥ר וְצֹ֖אן לָרֹ֑ב כִּ֥י שִׂמְחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הלוחמים שהצטרפו לדוד בצקליג
וְאֵ֗לֶּה הַבָּאִ֤ים אֶל־דָּוִיד֙ לְצִ֣יקְלַ֔ג ע֣וֹד עָצ֔וּר מִפְּנֵ֖י שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֑ישׁ וְהֵ֙מָּה֙ בַּגִּבּוֹרִ֔ים עֹזְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃
נֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֤ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּֽאֲבָנִ֔ים וּבַחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן׃
הָרֹ֨אשׁ אֲחִיעֶ֜זֶר וְיוֹאָ֗שׁ בְּנֵי֙ הַשְּׁמָעָ֣ה הַגִּבְעָתִ֔י ויזואל [וִיזִיאֵ֥ל] וָפֶ֖לֶט בְּנֵ֣י עַזְמָ֑וֶת וּבְרָכָ֕ה וְיֵה֖וּא הָעֲנְּתֹתִֽי׃
וְיִֽשְׁמַֽעְיָ֧ה הַגִּבְעוֹנִ֛י גִּבּ֥וֹר בַּשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִֽׁים׃
רשימת הלוחמים של דוד
וְיִרְמְיָ֤ה וְיַחֲזִיאֵל֙ וְי֣וֹחָנָ֔ן וְיוֹזָבָ֖ד הַגְּדֵרָתִֽי׃
אֶלְעוּזַ֤י וִירִימוֹת֙ וּבְעַלְיָ֣ה וּשְׁמַרְיָ֔הוּ וּשְׁפַטְיָ֖הוּ החריפי [הַחֲרוּפִֽי׃]
אֶלְקָנָ֡ה וְ֠יִשִּׁיָּהוּ וַעֲזַרְאֵ֧ל וְיוֹעֶ֛זֶר וְיָשָׁבְעָ֖ם הַקָּרְחִֽים׃
וְיוֹעֵאלָ֧ה וּזְבַדְיָ֛ה בְּנֵ֥י יְרֹחָ֖ם מִן־הַגְּדֽוֹר׃
הַמִּלְחֲמִים מֵגָד שֶׁהִצְלִיחוּ לְדָוִד
וּמִן־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֤י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֤י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל־הֶהָרִ֖ים לְמַהֵֽר׃ (ס)
עֵ֖זֶר הָרֹ֑אשׁ עֹבַדְיָה֙ הַשֵּׁנִ֔י אֱלִיאָ֖ב הַשְּׁלִשִֽׁי׃
מִשְׁמַנָּה֙ הָרְבִיעִ֔י יִרְמְיָ֖ה הַחֲמִשִֽׁי׃
עַתַּי֙ הַשִּׁשִּׁ֔י אֱלִיאֵ֖ל הַשְּׁבִעִֽי׃
ראשי הצבא מבני גד
יֽוֹחָנָן֙ הַשְּׁמִינִ֔י אֶלְזָבָ֖ד הַתְּשִׁיעִֽי׃
יִרְמְיָ֙הוּ֙ הָעֲשִׂירִ֔י (ס) מַכְבַּנַּ֖י עַשְׁתֵּ֥י עָשָֽׂר׃
אֵ֥לֶּה מִבְּנֵי־גָ֖ד רָאשֵׁ֣י הַצָּבָ֑א אֶחָ֤ד לְמֵאָה֙ הַקָּטָ֔ן וְהַגָּד֖וֹל לְאָֽלֶף׃
אֵ֣לֶּה הֵ֗ם אֲשֶׁ֨ר עָבְר֤וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן וְה֥וּא מְמַלֵּ֖א עַל־כָּל־גדיתיו [גְּדוֹתָ֑יו] וַיַּבְרִ֙יחוּ֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲמָקִ֔ים לַמִּזְרָ֖ח וְלַֽמַּעֲרָֽב׃ (ס)
התגייסות כוחות לדוד
וַיָּבֹ֗אוּ מִן־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וִֽיהוּדָ֔ה עַד־לַמְצָ֖ד לְדָוִֽיד׃
וַיֵּצֵ֣א דָוִיד֮ לִפְנֵיהֶם֒ וַיַּ֙עַן֙ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אִם־לְשָׁל֞וֹם בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ לְעָזְרֵ֔נִי יִֽהְיֶה־לִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם לֵבָ֖ב לְיָ֑חַד וְאִֽם־לְרַמּוֹתַ֣נִי לְצָרַ֗י בְּלֹ֤א חָמָס֙ בְּכַפַּ֔י יֵ֛רֶא אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵ֖ינוּ וְיוֹכַֽח׃ (ס)
וְר֣וּחַ לָבְשָׁ֗ה אֶת־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ השלושים [הַשָּׁלִישִׁים֒] לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃ (פ)
וּמִֽמְּנַשֶּׁ֞ה נָפְל֣וּ עַל־דָּוִ֗יד בְּבֹא֨וֹ עִם־פְּלִשְׁתִּ֧ים עַל־שָׁא֛וּל לַמִּלְחָמָ֖ה וְלֹ֣א עֲזָרֻ֑ם כִּ֣י בְעֵצָ֗ה שִׁלְּחֻ֜הוּ סַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לֵאמֹ֔ר בְּרָאשֵׁ֕ינוּ יִפּ֖וֹל אֶל־אֲדֹנָ֥יו שָׁאֽוּל׃
הַמִּשְׁכַּת הַכֹּחַ שֶׁל דָּוִד בְּחֶבְרוֹנָה
בְּלֶכְתּ֣וֹ אֶל־צִֽיקְלַ֗ג נָפְל֣וּ עָלָ֣יו ׀ מִֽמְּנַשֶּׁ֡ה עַ֠דְנַח וְיוֹזָבָ֤ד וִידִֽיעֲאֵל֙ וּמִיכָאֵ֣ל וְיוֹזָבָ֔ד וֶאֱלִיה֖וּא וְצִלְּתָ֑י רָאשֵׁ֥י הָאֲלָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִמְנַשֶּֽׁה׃
וְהֵ֗מָּה עָזְר֤וּ עִם־דָּוִיד֙ עַֽל־הַגְּד֔וּד כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל כֻּלָּ֑ם וַיִּהְי֥וּ שָׂרִ֖ים בַּצָּבָֽא׃
כִּ֚י לְעֶת־י֣וֹם בְּי֔וֹם יָבֹ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד לְעָזְר֑וֹ עַד־לְמַחֲנֶ֥ה גָד֖וֹל כְּמַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִֽים׃ (פ)
וְ֠אֵלֶּה מִסְפְּרֵ֞י רָאשֵׁ֤י הֶֽחָלוּץ֙ לַצָּבָ֔א בָּ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד חֶבְר֑וֹנָה לְהָסֵ֞ב מַלְכ֥וּת שָׁא֛וּל אֵלָ֖יו כְּפִ֥י יְהוָֽה׃ (ס)
פירוט כוחות הצבא
בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נֹשְׂאֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח שֵׁ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים וּשְׁמוֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ (ס)
מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן גִּבּ֤וֹרֵי חַ֙יִל֙ לַצָּבָ֔א שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וּמֵאָֽה׃ (ס)
מִן־בְּנֵי֙ הַלֵּוִ֔י אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ס)
וִיהוֹיָדָ֖ע הַנָּגִ֣יד לְאַהֲרֹ֑ן וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ס)
צבאות דוד מנחמת ומשבטי ישראל
וְצָד֥וֹק נַ֖עַר גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וּבֵית־אָבִ֥יו שָׂרִ֖ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)
וּמִן־בְּנֵ֧י בִנְיָמִ֛ן אֲחֵ֥י שָׁא֖וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְעַד־הֵ֙נָּה֙ מַרְבִּיתָ֔ם שֹׁמְרִ֕ים מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית שָׁאֽוּל׃ (ס)
וּמִן־בְּנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּשְׁמוֹנֶ֣ה מֵא֑וֹת גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֥י שֵׁמ֖וֹת לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם׃ (ס)
וּמֵחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף אֲשֶׁ֤ר נִקְּבוּ֙ בְּשֵׁמ֔וֹת לָב֖וֹא לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד׃ (ס)
כוחות השבטים במוכנות למלחמה
וּמִבְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר יוֹדְעֵ֤י בִינָה֙ לַֽעִתִּ֔ים לָדַ֖עַת מַה־יַּעֲשֶׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל רָאשֵׁיהֶ֣ם מָאתַ֔יִם וְכָל־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־פִּיהֶֽם׃ (ס)
מִזְּבֻל֞וּן יוֹצְאֵ֣י צָבָ֗א עֹרְכֵ֧י מִלְחָמָ֛ה בְּכָל־כְּלֵ֥י מִלְחָמָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אָ֑לֶף וְלַעֲדֹ֖ר בְּלֹא־לֵ֥ב וָלֵֽב׃ (ס)
וּמִנַּפְתָּלִ֖י שָׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְעִמָּהֶם֙ בְּצִנָּ֣ה וַחֲנִ֔ית שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אָֽלֶף׃ (ס)
וּמִן־הַדָּנִי֙ עֹרְכֵ֣י מִלְחָמָ֔ה עֶשְׂרִֽים־וּשְׁמוֹנָ֥ה אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ס)
כוחות המלחמה והמלכת דוד בחברון
וּמֵאָשֵׁ֗ר יוֹצְאֵ֥י צָבָ֛א לַעֲרֹ֥ךְ מִלְחָמָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים אָֽלֶף׃ (ס)
וּמֵעֵ֣בֶר לַ֠יַּרְדֵּן מִן־הָראוּבֵנִ֨י וְהַגָּדִ֜י וַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֗ה בְּכֹל֙ כְּלֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃
כָּל־אֵ֜לֶּה אַנְשֵׁ֣י מִלְחָמָה֮ עֹדְרֵ֣י מַעֲרָכָה֒ בְּלֵבָ֤ב שָׁלֵם֙ בָּ֣אוּ חֶבְר֔וֹנָה לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִ֖יד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ֠גַם כָּל־שֵׁרִ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל לֵ֥ב אֶחָ֖ד לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד׃
וַיִּהְיוּ־שָׁ֤ם עִם־דָּוִיד֙ יָמִ֣ים שְׁלוֹשָׁ֔ה אֹכְלִ֖ים וְשׁוֹתִ֑ים כִּֽי־הֵכִ֥ינוּ לָהֶ֖ם אֲחֵיהֶֽם׃
האספקה לישראל
וְגַ֣ם הַקְּרֽוֹבִים־אֲ֠לֵיהֶם עַד־יִשָׂשכָ֨ר וּזְבֻל֜וּן וְנַפְתָּלִ֗י מְבִיאִ֣ים לֶ֡חֶם בַּחֲמוֹרִ֣ים וּבַגְּמַלִּ֣ים וּבַפְּרָדִ֣ים ׀ וּֽבַבָּקָ֡ר מַאֲכָ֡ל קֶ֠מַח דְּבֵלִ֨ים וְצִמּוּקִ֧ים וְיַֽיִן־וְשֶׁ֛מֶן וּבָקָ֥ר וְצֹ֖אן לָרֹ֑ב כִּ֥י שִׂמְחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מתאר את התקופה שבה דוד אוסף כוחות ולוחמים מכל קצוות ישראל כדי לבסס את מלכותו.
הלוחמים שהצטרפו לדוד בצקליג
הפסוקים מפרטים את קבוצת הלוחמים המיומנים שהצטרפו לדוד בבסיסו בצקליג, בעודם בורחים משאול בן קיש. הרשימה כוללת אנשים מבנימין ומقبילות שונות, המתמחים ביריית קשת, ומתארת את שמותיהם, מוצאם והנהגתם של הגיבורים המוכנים למלחמה.
רשימת הלוחמים של דוד
רשימה של קבוצות לוחמים שהצטרפו לדוד בזיגלוק. הרשימה כוללת את ירמיה, יחזקאל, יוחנן ויוזבד הגדרתי, ואת הלוחמים החרופים: עזרי, ירמות, בעליה, שמריהו ושפטיהו. כמו כן מופיעים הלוחמים הקרחים: אלקנה, ישיאהו, עזראל, יועזר וישבעם, ובני ירוחם, יואל וזבדיה מן הגדור.
הַמִּלְחֲמִים מֵגָד שֶׁהִצְלִיחוּ לְדָוִד
הַפסוּקִים מְתָאֲרִים אֶת הַמִּלְחֲמִים מֵגְבַת גָּד שֶׁהִצְלִיחוּ לְהִצְטָרֵף לְדָוִד בַּמִּדְבָּר. אֵלֵי הָיוּ לְחָמִים מְיוּמָנִים, עַצְבָתִיִּים וּזְרִיזִים מְאוֹד. הַטֶּקְסְט מְפַטֵּר אֶת שְׁמוֹת הַמְּבַדְּלִים הָרִאשׁוֹנִים בַּקָּבוּצָה הַזֹּאת, מֵעֵזֶר וְעַד אֵלִיאֵל.
ראשי הצבא מבני גד
הפסוקים ממשיכים את רשימת מנהיגי הצבא, ומתמקדים בבני גד. הרשימה כוללת את יוחנן, אלזבד, ירמיהו ומכבנאי, וקובעת את גודל הכוח שלהם: מאדם אחד ועד אלף. הפסוק מתאר גם את המעבר של הלוחמים מעבר לירדן בחודש הראשון, כאשר הנהר היה מלא, תוך כיסוי של עמקים רבים במזרח ובמערב.
התגייסות כוחות לדוד
חלק מבני בנימין ויהודה מגיעים למצדה כדי לעזור לדוד. עמשאי, ראש השלושים, מצהיר על נאמנותם תחת השפעת רוח ה'. לעומת זאת, אנשי מנשה לא סייעו לדוד במלחמתו מול הפלשתים בשל תוכנית פלשתית להפלת שאול.
הַמִּשְׁכַּת הַכֹּחַ שֶׁל דָּוִד בְּחֶבְרוֹנָה
הַפֶּסֻקִּים מְתָאֲרִים אֶת הַקְּבוּצָה שֶׁל רָאשֵׁי הָאֲלָפִים מִמְּנַשֶּׁה שֶׁהִצְלִיחוּ לְהִצְטָרֵף לְדָוִד. קְבוּצָה זוֹ הָיְתָה חֲזָקָה וּמְשֻׁדְרֶגֶת, וְהִיא הָיְתָה מַעֲזָר חִישׁׁוּתִי בְּעֵת הַמִּלְחָמוֹת. הַקְּבוּצָה הַזֹּאת בָּאָה לְחַזֵּק אֶת דָּוִד בְּחֶבְרֹנָה, בְּעֵת שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁל שָׁאוּל הֻעֲבְרָה אֵלָיו בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
פירוט כוחות הצבא
פסוקים אלו מפרטים את כמות הלוחמים והאנשי חלוץ שהצטרפו לצבא. הרשימה כוללת את בני יהודה עם ציודם, את גיבורי המלחמה מבני שמעון, את מבני לוי, ואת כמות האנשים שהיו תחת הנהגת יהוידע, השר של אהרון.
צבאות דוד מנחמת ומשבטי ישראל
פירוט כוחות המלחמה שהצטרפו לדוד בצאת מלך. הכתוב מפרט את צדוק ומשפחתו, את בני בנימין שנותרו נאמנים לבית שאול, את גבורת בני אפרים ואת הלוחמים ממנשה שהגיעו כדי להמליך את דוד.
כוחות השבטים במוכנות למלחמה
פירוט כוחם הצבאי של שבטי יששכר, זבולון, נפתלי ודן. השבטים מגיעים עם מספרים מדויקים של מנהיגים וחיילים, כאשר יששכר מתאפיין בחוכמה ובתכנון, זבולון במומחיות בנשק ואומץ, נפתלי בכוח צבאי מוסדר, ודן בכיסוי מספרי רחב.
כוחות המלחמה והמלכת דוד בחברון
פירוט כוחות הצבא שהצטרפו לדוד: מאשש ארבעים אלף, וממצדו של הירדן מאה ועשרים אלף מנחשי מנשה, ראובים וגדי. כל הלוחמים באו בלב שלם לחברון כדי למנות את דוד למלך על כל ישראל, יחד עם כל שאר שבטי ישראל.
האספקה לישראל
הפסוק מתאר את האספקה המסיבית של מזון ומשאבים שהובאו לאדם דוד. שבטי יששכר, זבולון ונפתלי הביאו מגוון רחב של מוצרי חקלאות וחי, כולל דגן, פירות, יין, שמן ובעלי חיים, בכמויות גדולות מאוד. המאכלים הובאו על גבי בעלי חיים שונים, וכל זאת נעשה בגלל השמחה הגדולה שהייתה בעם ישראל.
הפרק מסתיים בתיאור המוכנות המלאה של כל שבטי ישראל למלחמה ולתמיכה בדוד.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הלבוש המלכותי של אסתר
״אֶסְתֵּר — דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת״, בִּגְדֵי מַלְכוּת מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא שֶׁלְּבָשַׁתָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּתִיב הָכָא: ״וַתִּלְבַּשׁ״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת״
בְּמַגִּילַת אֶסְתֵּר נִכְתָּב כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָבְשָׁה אֶסְתֵּר מַלְכוּת. הַמְפרָשׁ בַּתּוֹרָה מַסְבֵּר אֶת הַמִּלָּה "לָבְשָׁה" בְּמַבָּט שׁוֹנֶה. הוּא מַסְבִּיר שֶׁלֹּא מְדוּעַ אֵיזֶה בֶּגֶד מָלָךְ הִיא לָבְשָׁה, כִּי הַמַּשְׁמָעוּת הָאֲמִיתִית הִיא שֶׁהִיא לָבְשָׁה אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. הַמַּפרָשׁ מְצַיֵּן אֶת הַדֶּסֶן הַלַּשּׁוֹן בַּמִּקְרָא כְּשֶׁהַכַּתָּב בְּמָקוֹם אַחֶר אוֹמֵר שֶׁרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עַמְסַי. הַבֵּין הַסּוֹרְיָן שֶׁל הַתּוֹרָה מַצִּיעַ תּוֹרַת פְּרִישׁוּת, וּמְסַבֵּל אֶת הַמִּלָּה כְּמָשׂע חֲקֵרָנִי, וְזֶה לֹא מַשְׁמַע עֶד כָּל הַמְפרָשִׁים. הוּא מַתְחִיל מִמַּעֲמַד הַמִּלָּה כְּדֵי לְהַעֲמִיק לַמַּשְׁמָעוּת הַפְּנִימִיתִית שֶׁל הַמַּלְכוּת.
מגילה י״ד ב:ט׳ ↗הלבוש הרוחני של אסתר
״״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת״. ״בִּגְדֵי מַלְכוּת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁלְּבָשַׁתָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּתִיב הָכָא: ״וַתִּלְבַּשׁ״, וּכְתִיב הָתָם:״
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אֶסְתֵּר לָבְשָׁה בִּגְדֵי מַלְכוּת. הַמְּקוֹר בַּגְּמָרָא, בִּמְגִלָּה ט״ו, מְפֵרֵט אֶת הַפֶּלֶא שֶׁבַּפְּעֻלָּה הַזֹּאת. הַקּוּמָה שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא מְסַבֶּרֶת מַה הַכַּוָּנָה לְמַלְכוּת בַּבְּגָדִים. הוּא מַסְבִּיר שֶׁלְּבִשָׁׂה הַבְּגָדִים הָכֶה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הַדֶּרֶךְ הָרוּחָנִי, כִּי הַפֶּעַל "לָבְשָׁה" מְצַיֵּן בַּמָּקוֹם הַזֶּה קְבִילָה שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. הַגְּמָרָא מַשְׁווָה אֶת הַכְּתִיבָה בַּמְּגִלָּה, שֶׁלָּבְשָׁה, לְכֹחַ הַנִּצָּחוֹן בְּעָמָשַׂי, שֶׁלֶּבֶשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. הַפֵּרוּשׁ הוּא שֶׁהַבְּגָדִים הָיוּ בִּבְרִיחַ רַחֲשִׁי שֶׁל מַעֲלָה רוּחָנִית, וְלֹא רַק רַעְיוֹן לְבִישָׁה חִיצוֹנִית.
מגילה ט״ו א:ט״ז ↗בעקבות המפרשים
עוצמתם של הלווים
״ופני אריה. פניהם מפוחדים כאריה:״
בְּפֶרֶק הַזֶּה נִרְאִים הַלְּוִיִּים הַמְּשַׁלִּים בְּעוֹצְמָה וּבְאֹמֶץ בְּעֵת הַתְּמוּכָה לְדָוִיד. הַתַּיאּוּר מַדְגִּישׁ אֶת הַמַּבט הַמְּפַחֵד שֶׁלָּהֶם, כְּכָל שֶׁפְּנֵיהֶם הָיוּ מְפֻחֲדִים כְּאָרְיֵה. רַשִׁ"י מְסַבֵּר אֶת הַמַּבט הַזֶּה וּמַסְבִּיר שֶׁהַמַּבט שֶׁלָּהֶם הָיָה מַפְחִיד, בְּדֶמֶה לְאָרְיֵה, מִתְּוַךְ הַתְּחוּמָה וְהָעֹז שֶׁלָּהֶם בְּעֵת הַלְּחִימָה.
רש״י על דברי הימים א׳ 12:9:2 ↗השומרים של משמרת שאול
״ומן בני בנימין אחי שאול וגו'. ואל תתמה שלא באו אלא כי אם ג' אלפים כי עד הנה מרביתם שומרים משמרת בני שאול לעוזרן:״
בפסוק זה מונה דוד מגיעים מישראל שעזרו לו בהכנת המלחמה. בין הקבוצות מופיעים גם בני בנימין, שהיו אחים לשאול המלך. רש"י מסביר מדוע לא מופיעים שם כל בני בנימין, אלא רק שלושה אלפים. הוא מציין שרוב בני בנימין עדיין שומרים את המשמרת של שאול כדי לעזור להם.
רש״י על דברי הימים א׳ 12:30:1 ↗הפחד שגורם לבריחה
״ויבריחו את כל העמקים. הבריחו יושבי העמקים בעברם צבא גדול, וחשבו כי אויבים היו וברחו:״
רד"ק מסביר את הפסוק המתאר את תנועת הצבא הגדול בדרכו אל דוד. לפי פירושו, האנשים שגרים בעמקים נבהלו מאוד כשראו את כוחות המלחמה עוברים לידם. הפחד היה כל כך חזק, שהם פירשו את המעבר הזה כאיום של אויב. בגלל המחשבה שהם עומדים בפני התקפה, הם ברחו ממקומותיהם. הרד"ק מדגיש שהבנת המצב נבעה מהתפיסה המוטעת של הצבא כצבא אויב, ולא מהמציאות של התחזקות מלכות דוד.
רד״ק על דברי הימים א׳ 12:16:2 ↗הצטרפות בנימין לדוד בחברון
״ועד הנה מרביתם. כלומ': אלה שלשת אלפים מבני בנימן שבאו אל דוד חברונה – אחרי מות אבנר ואיש בשת, שבאו כל ישראל אל דוד חברונה״
הפסוק מתאר קבוצה של שלושת אלפים מבני בנימין שהצטרפו לדוד בערים בחברון. הפרשן רד"ק מסביר שהמספר הזה קטן יחסית, כי רוב בני שבט בנימין נשארו נאמנים לבית שאול והמתינו לשלטונו. הוא מבדיל בין אלו שהצטרפו לדוד רק לאחר מות אבנר ואיש-בשת, לבין אלו שבאה חשיבותם גדולה יותר ושהצטרפו כבר בתחילת דרכו של דוד. הרד"ק מתבסס על השוואה בין האירועים השונים בפרק. הוא מראה שהצטרפותם המאוחרת של חלק גדול מהשבט מעידה על כך שהמלכות של בית שאול עדיין הייתה שולטת בלב רבים מהאנשים בטרה, עד שהמצב השתנה לאחר מות מנהיגי השבט.
רד״ק על דברי הימים א׳ 12:30:1 ↗