הפלשTim נלחמו בישראל. איש מישראל נס מול הפלשתים, ואנשים רבים מתו בהר גלבוע.
וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחֲמ֣וּ בְיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֑נָס אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ׃דברי הימים א׳ · פרק י׳
מות שאול ובניו בקרב מול הפלשתים
מותו של המלך שאול בקרב מול הפלשתים, מציאת גופתו וקבורתם בגיבאה. תיאור סיום תקופת המלוכה הראשונה של שאול ומשבר המלוכה בישראל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
דברי הימים א׳ י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
מות שאול ובניו בקרב מול הפלשתים
הפלשתים רדפו אחרי שאול ואחרי בניו. הם הרגו את יונתן, את אבינתדב ואת מלכי שוע, בני שאול.
וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל וְאַחֲרֵ֣י בָנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃המלחמה הפכה קשה מאוד עבור שאול. קליעי החצים מצאו אותו, והוא התחיל לברוח מהיורגים.
וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ עַל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֖הוּ הַמּוֹרִ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֖חֶל מִן־הַיּוֹרִֽים׃שאול אמר למשגיח כליו: "שלף את חרבך ודקר אותי בה, כדי שהאנשים הללו לא יבואו ויבזזו אותי". אבל משגיח הכליו לא רצה בגלל פחד גדול. שאול לקח את החרב וכרת את עצמו עליה.
וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ אֶל־נֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָבֹ֜אוּ הָעֲרֵלִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד (ס) וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃מות שאול ומשבר ישראל
נושא הכלי ראה ששאול מת, וגם הוא נפל על החרב ומת.
וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־הַחֶ֖רֶב וַיָּמֹֽת׃ (ס)שאול מת, ושלושת בניו וכל ביתו מתו יחד.
וַיָּ֤מָת שָׁאוּל֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו וְכָל־בֵּית֖וֹ יַחְדָּ֥ו מֵֽתוּ׃כל אנשי ישראל שהיו בעמק ראו שהם ברחו ושאול ובניו מתו. הם עזבו את עריהם וברחו, והפלשתים באו והתיישבו בהם.
וַ֠יִּרְאוּ כָּל־אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־בָּעֵ֙מֶק֙ כִּ֣י נָ֔סוּ וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ עָרֵיהֶם֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃ (ס)למחרת הגיעו הפלשתים כדי לבזוז את הגופות, ומצאו את שאול ואת בניו נפילים על הר גלבוע.
וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַֽחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ׃מְצִיאַת גּוּפַת שָׁאוּל וְקִבְּרוֹ
הֵם הִסְרוּ אֶת הַבְּגָדִים, הֵרְמוּ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת כְּלָלָיו, וּשְׁלַחּוּ בְּכָל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב כְּדֵי לְבַשֵּׁר אֶת הָעָם וְאֶת הָאֵלִים שֶׁלָּהֶם.
וַיַּ֨פְשִׁיטֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־רֹאשׁ֖וֹ וְאֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃הֵם הִנִּחוּ אֶת כְּלָלָיו בְּבֵית אֱלֹהֵיהֶם, וְאֶת גֻּלְגּוֹל אֲפוֹ שָׂמוּ בְּבֵית דָּגוֹן.
וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְאֶת־גֻּלְגָּלְתּ֥וֹ תָקְע֖וּ בֵּ֥ית דָּגֽוֹן׃ (ס)כָּל הַיֹּשְׁבִים בְּיָבֵשׁ גִּלְעָד שָׁמְעוּ אֶת כָּל מָה שֶׁעָשׂוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּשָׁאוּל.
וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כֹּ֖ל יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃כָּל הֶחָיִל קָמוּ, הֵרְמוּ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל וְאֶת גּוּפוֹת בָּנָיו, הֵבִיאוּ אוֹתָם לְיָבֵשׁ וְקָבְרוּ אֶת הָעֲצָמוֹת תַּחַת הָעֵץ בְּיָבֵשׁ, וְצָמוּ שִׁבְעַת יָמִים.
וַיָּקוּמוּ֮ כָּל־אִ֣ישׁ חַיִל֒ וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־גּוּפַ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גּוּפֹ֣ת בָּנָ֔יו וַיְבִיא֖וּם יָבֵ֑ישָׁה וַיִּקְבְּר֨וּ אֶת־עַצְמוֹתֵיהֶ֜ם תַּ֤חַת הָאֵלָה֙ בְּיָבֵ֔שׁ וַיָּצ֖וּמוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃מותו של שאול
שאול מת בגלל בגידה ביהוה, בגלל שלא שמר את דברו של יהוה, וגם בגלל שהוא פנה לשאול את אוב, המכשפה, כדי לבקש עצה.
וַיָּ֣מָת שָׁא֗וּל בְּמַֽעֲלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָעַ֣ל בַּֽיהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר לֹא־שָׁמָ֑ר וְגַם־לִשְׁא֥וֹל בָּא֖וֹב לִדְרֽוֹשׁ׃הוא לא ביקש עצה מיהוה, ולכן יהוה המית אותו, והמלוכה הועברה לדוד בן ישי.
וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽיהוָ֖ה וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיַּסֵּב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לְדָוִ֖יד בֶּן־יִשָֽׁי׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
מות שאול ובניו בקרב מול הפלשתים
וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחֲמ֣וּ בְיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֑נָס אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ׃
וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל וְאַחֲרֵ֣י בָנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃
וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ עַל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֖הוּ הַמּוֹרִ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֖חֶל מִן־הַיּוֹרִֽים׃
וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ אֶל־נֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָבֹ֜אוּ הָעֲרֵלִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד (ס) וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃
מות שאול ומשבר ישראל
וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־הַחֶ֖רֶב וַיָּמֹֽת׃ (ס)
וַיָּ֤מָת שָׁאוּל֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו וְכָל־בֵּית֖וֹ יַחְדָּ֥ו מֵֽתוּ׃
וַ֠יִּרְאוּ כָּל־אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־בָּעֵ֙מֶק֙ כִּ֣י נָ֔סוּ וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ עָרֵיהֶם֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃ (ס)
וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַֽחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ׃
מְצִיאַת גּוּפַת שָׁאוּל וְקִבְּרוֹ
וַיַּ֨פְשִׁיטֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־רֹאשׁ֖וֹ וְאֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם׃
וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְאֶת־גֻּלְגָּלְתּ֥וֹ תָקְע֖וּ בֵּ֥ית דָּגֽוֹן׃ (ס)
וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כֹּ֖ל יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃
וַיָּקוּמוּ֮ כָּל־אִ֣ישׁ חַיִל֒ וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־גּוּפַ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גּוּפֹ֣ת בָּנָ֔יו וַיְבִיא֖וּם יָבֵ֑ישָׁה וַיִּקְבְּר֨וּ אֶת־עַצְמוֹתֵיהֶ֜ם תַּ֤חַת הָאֵלָה֙ בְּיָבֵ֔שׁ וַיָּצ֖וּמוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
מותו של שאול
וַיָּ֣מָת שָׁא֗וּל בְּמַֽעֲלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָעַ֣ל בַּֽיהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר לֹא־שָׁמָ֑ר וְגַם־לִשְׁא֥וֹל בָּא֖וֹב לִדְרֽוֹשׁ׃
וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽיהוָ֖ה וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיַּסֵּב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לְדָוִ֖יד בֶּן־יִשָֽׁי׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את סיומו של שלטון שאול, את הקרב הקטלני מול הפלשתים ואת מציאת גופתו של המלך ובניו.
מות שאול ובניו בקרב מול הפלשתים
הקטע מתאר את המלחמה הקטלנית של הפלשתים בישראל, שבה נהרגו בני שאול, כולל יונתן. שאול, שנרדף על ידי קליעי חצים, מבקש ממשגיח כליו להרוגו כדי למנוע לעג מצד האויב, אך מותו מתוקף עצמו לאחר שמשגיח הכליו נמנע מכך מרוב פחד.
מות שאול ומשבר ישראל
הפסוקים מתארים את מותו של שאול המלך בקרב, ואת מות בניו ומשפחתו. בשל מות המנהיגים, אנשי ישראל בורחים מעמקי העמק ומוותרים על עריהם, מה שמאפשר לפלשתים לכבוש את האזורים הללו ולהתיישב בהם. למחרת מגיעים הפלשתים אל הר גלבוע ומוצאים את גופות המלך ובניו.
מְצִיאַת גּוּפַת שָׁאוּל וְקִבְּרוֹ
הַפְּלִשְׁתִּים מְבַשְּׁרִים עַל מָתוֹת שָׁאוּל וּמַנִּיחִים אֶת כְּלָלָיו בְּבֵית דָּגוֹן. כְּשֶׁמְּבַשְּׁרִים עַל הַמְּצִיאָה, הֶחָיִל בְּיָבֵשׁ גִּלְעָד אוֹסֵף אֶת גּוּפַת שָׁאוּל וּבָנָיו, מְקַבֵּר אוֹתָם תַּחַת הָעֵץ וְצָם שִׁבְעַת יָמִים.
מותו של שאול
פסוקים אלו מסכמים את סוף ימיו של שאול המלך. מותו נבע ממעשיו: בגידה ביהוה, אי-שמירה על מצוותיו, ופנייה למכשפה כדי לבקש עצה במקום לבקש עזרה מהאל. בעקבות כך, יהוה מית אותו והעביר את השלטון לדוד בן ישי.
הפרק מסכם את סיפורו של שאול, המלך הראשון של ישראל, ואת השלכות מותו על הממלכה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
לְמַדִּים גְּמִילוּת חֶסֶד מֵאַנְשֵׁי גִּלְעָד
״גְּמִילוּת חֶסֶד לַאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מֵאַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד. כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו, אָמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד: ״אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהִצִּילָנוּ מֵחֶרְפַּת בְּנֵי עַמּוֹן, אֵין אָנוּ״
בְּפֶרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֻסְבר מָה לְמַדְנוּ מִנִּי מַצֶּב הַחֶסֶד שֶׁל אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד. כְּשֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו, הַגִּבּוֹרִים מִשָּׁם לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁאִיר אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּלִי לְהַחְזִיר לוֹ טוֹבָה. הֵם הָיוּ שֶׁלּוּ מֵחֶרְפַּת בְּנֵי עַמּוֹן, וְלָכֵן הֵם הָרִישׁוּ לְהַצִּיל אֶת הַגּוּפוֹת מֵעַל חוֹמַת בֵּית שָׁן. הַמַּעֲשֶׂה מַדְגִּישׁ כַּמָּה הַחְלָטָה לְבַצע חֶסֶד הִיא אָחְרָיּוּת עֲנִיעָה. הַגִּבּוֹרִים הָלְכוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּקֹשִׁי וּבְמַאֲמָץ גְּדוֹל כְּדֵי לְכַבֵּד אֶת הַמֵּתִים. הַמְּקוֹר מְקַבֵּל אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּדוגמה מְחַדֶּשֶׁת וּמְעַצְּמָה לְמַדָּה נְכוֹנָה שֶׁל גְּמִילוּת חֶסֶד בְּעֵת צָרָה.
פרקי דרבי אליעזר י״ז:ו׳ ↗השלמת הפרטים בתורה וכלל האחריות של כל אדם
״וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למה נאמרה פרשה זאת. לפי שהוא אומר נפש״
הַסְּפְרִי מְבַאר אֶת הַמִּקְרָא בְּדֶרֶךְ הַלָּמּוּד, וְהוּא מַבִּיעַ מִלָּה שֶׁכְּלָל הַמִּצְווֹת בַּתּוֹרָה מְכַסִּים אֶת כָּל סוּגֵי הַבְּנֵי אָדָם. הַסְּפְרִי מַסְבִּיר לָמָּה הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת עַל מִשְׁפָּטִים שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרוּ, כְּדֵי לְלַמֵּד עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מְצֻיָּנִים בַּקֹּדֶם, כְּמוֹ הַחֲרָגִים (הַגֵּרִים) אוֹ הַקְּטַנִּים. הַמַּטְעָה הַמֶּרְכָּזִית הִיא שֶׁהַמִּשְׁפָּט מְכַסֶּה אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים, וְאֶת כָּל הָעֲבוֹרוֹת, מִכָּל הַכָּל, וּבִמְיֻחָד בְּעִנְיַן הַשְּׁבוּעוֹת הַשֶּׁקֶר וְהַמְּעִילָה. הַסְּפְרִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְחִיב אֶת הַמִּשְׁפָּט הַכְלָלִי שֶׁל "אִישׁ אוֹ אִשָׁה" כְּדֵי לְהַשְׁוֹת הַכֹּל לְחַיּוּב מֻשְׁלָם. הַמַּעֲנֶה לַשְּׁאֵלָה עַל הַמִּשְׁפָּט "וְאָשָׁמָה הַנֶּפֶשׁ הִיא" הוּא שֶׁהַכַּלָּה וְהַחָרוּז הַמְּשֻׁלָּם מְכַסִּים גַּם אֶת הַגֵּרִים וְגַם אֶת הַנֶּפֶשֶׁת שֶׁמֵּתָה לִפְנֵי שֶׁהוֹבִיא אֶת הַכְּסֶף. הַסְּפְרִי מְסַבֵּל אֶת הַהֶבֶט הַשִּׁנִי שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה חוֹזֶת עַל דָּבָר שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר, הַכַּוָּנָה הִיא לְלַמֵּד עַל דָּבָר שֶׁחָסֵר בַּמִּשְׁפָּט הַקֶּדֶם.
ספרי במדבר ב׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
סופו של שאול ותבונת הקשת
״וימצאוהו המורים בקשת. בוא וראה כי אין חכמה ואין תבונה לנגד ה' (משלי כ״א:ל׳) כי נגד ה' דרכי איש בנימין היו שונאיהם נופלים לפניהם בקשת״
הפסוק מתאר את מותו של שאול המלך בקרב עם הפלשתים. לאחר שהמלך ומוסר הדרג שלו נפלו, נשארים רק המורים בקשת. לפי רש"י, הקשת היא סמל למיומנות וחוכמה מסוימת. הוא מסביר שהמורים בקשת היו מומחים מאוד בכלי זה, כפי שמוזכר במקומות אחרים בתנ"ך על שבט בנימין. המיומנות הזו הייתה חלק מהזהות של הלוחמים הללו. עם זאת, רש"י מדגיש שכל המיומנות האנושית אינה דבר משמעותי מול ה'. כאשר הַשֵּׁם סר מעל שאול, הכוח של הלוחמים לא עזר לו. למרות שהם היו מומחים בקשת, שאול נפל ביד אותה אומנות שהייתה תחביבו. ברגע שהבורא אינו מלווה את המלך, גם המיומנות הטובה ביותר הופכת לחסרת תועלת מול גורל המלחמה.
רש״י על דברי הימים א׳ 10:3:1 ↗הסיבה למות הכלים
״ויביאום יבישה. ליבש גלעד:״
בְּפֶרֶט עַל הַמִּקְצָה שֶׁל מַלְכוּת שָׁאוּל בִּדְבָרֵי הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, הַכְּתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שָׁאוּל מָתָה. הַתַּלְמוּד וְהַמְפָרְשִׁים, כְּמוֹ רַשִׁ"י עַל הַכְּתִיבִים בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, מְבִיאִים הֶתְכֵן אֶת הַמִּלִּים "וַיִּבְּאֻם יְבִישָׁה". הַמְפָרֵשׁ מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלִּים הַלְּלוּ מְצַיְּנוֹת כְּבָר שֶׁהַכֵּלִים הַנִּקְחוּ מִשָּׁאוּל הָיוּ כְּבָר מְיֻשָּׁמִים, כְּבָר עָבְדָה בָּהֶם הַמַּסָּה וְהֵם הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁאֵינוֹ טוֹב. הַסְּבָרָה זוֹ מַתְחַבֶּרֶת אֶל הַתְּהוֹת שֶׁעָבְרָה עַל מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל לִפְנֵי מָתוֹתוֹ.
רש״י על דברי הימים א׳ 10:12:1 ↗הַשְּׁלָטָה הַפְּלִשְׁתִּית עַל יִשְרָאֵל
״וידבקו פלשתים. כמו "וידביקו", וכן "וידרכו את לשונם" (יר' ט,ב) כמו "וידריכו":״
הַפֶּסֶק מְתָאֵר אֶת הַסּוֹף הַכְּבֵד שֶׁל שָׁאוּל מֶלֶךְ וְאֶת הַהַשְׁלָטָה שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים עַל הָעָם. הַתַּקְצִיר מְדַכֶּה אֶת הַמִּלְחָמָה וְאֶת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הָאוֹיֵב, שֶׁהוֹבִיל לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הַפְּלִשְׁתִּים שְׁלָטוּ בְּעַצְמָם וְהַדִּיּוּק בַּמִּלָּה הַמַּבְטִיחַ שֶׁהֵם "וַיִּדְבְּקוּ" בָּעָם. רַדַּ"ק בְּפִרְשָׁתוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה מְסַבֵּר אֶת הַמִּלָּה "וַיִּדְבְּקוּ" כְּכָךְ שֶׁהִיא מְשַׁלֶּבֶת לְשָׁלוֹן הַלָּשׁוֹן וְהַכֹּחַ. הוּא מַקְרִין דּוֹר בְּמִלִּים הַדּוֹמוֹת לְבִרְאֵית הַמִּלָּה "וַיִּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם" בְּסֵפֶר רְעוּת, מִצְטַוֵּט בְּמַשְׁאָל לְהַסְבִּיר אֶת הַמַּשְׁמָע הַמּוּתָר שֶׁל הַשְׁלָטָה הַמִּתְמַסְּדֶת וְהַמִּתְקַשֵּׁרַת לַעָם בְּאֹפֶן שֶׁקְּרוּב וְעַז.
רד״ק על דברי הימים א׳ 10:2:1 ↗מציאת ראשו של שאול והפרטים החסרים
״וישאו את ראשו ואת כליו...ואת גלגלתו תקעו בית דגון. ובספר שמואל: "ואת גויתו תקעו בחומת בית שן" (ש"א לא,י)! מה שלא נזכר שם נזכר הנה;״
בְּקֶצֶת הַקְטַע, הַרַדַ"ק מְסַבֵּל בְּדִקְדּוּק בֵּין הַמְּצִיאוּת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לְבֵין הַכְּתובִים בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל. הוּא מַצְיִיד אֶת הַפּוֹרְטִיּוֹת שֶׁקָּייְמוֹת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים וְאֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁנֶּחְסָרָה בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל. לְפִי הַרַדַ"ק, בְּדִבְרֵי הַיָּמִים נִכְתָּב שֶׁגַּלְגֹלְתוֹ שֶׁל שָׁאוּל תֻּקַע בְּבֵית דַּגּוֹן, וְדָבָר זֶה לֹא מֻזְכָּר בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל. הַרַדַ"ק מַסְבִּיר שֶׁנֶּחְסָר בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל הַפֶּרֶט שֶׁגּוּפָתוֹ וּגּוּף בְּנֵי הַמּוֹת שֶׁל שָׁאוּל תֻּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן. הוּא מַוְחִיל כְּלָה הַמְּצִיאוּת: אֲנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד לָקְחוּ אֶת הַגּוּפִים, אַךְ הָרֹאשׁ שֶׁהָיָה בְּבֵית דַּגּוֹן לֹא נֶלקַח אֲלֵיהֶם. הַסְּבָרָה זוֹ מְסַבֶּרֶת לָנוּ מַדּוּק הַתְּהוֹלָה שֶׁקָּרְתָה לְגַופְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
רד״ק על דברי הימים א׳ 10:10:1 ↗