דברי עמוס, שהיה בטקוע מתיקוע, שראה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, שנתיים לפני הרעש.
דִּבְרֵ֣י עָמ֔וֹס אֲשֶׁר־הָיָ֥ה בַנֹּקְדִ֖ים מִתְּק֑וֹעַ אֲשֶׁר֩ חָזָ֨ה עַל־יִשְׂרָאֵ֜ל בִּימֵ֣י ׀ עֻזִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּבִימֵ֞י יָרָבְעָ֤ם בֶּן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנָתַ֖יִם לִפְנֵ֥י הָרָֽעַשׁ׃עמוס · פרק א׳
חזיונות עמוס על עמים סובבים
הנבואה על גזרות ה' על דמון גדא ועל עמים סובבים
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
עמוס א׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
חזיונות עמוס על עמים סובבים
כך אמר ה': הַשֵּׁם יִשְׁאָג מִצִּיּוֹן וּמִירוּשָׁלַיִם יִתֵּן קוֹלוֹ, וְהַמִּשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים יִתְאַבְּלוּ וְרֹאשׁ הַכַּרְמֶל יִיבַשׁ.
וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָה֙ מִצִיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃ (פ)כך אמר ה': על שלושת פשעי דמשק, ועל ארבעה לא אשוב לו, בגלל שרדפו את הגלעד בחרצי ברזל.
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ואשלח אש בבית חזאל, ואכלת את ארמונות בן הדד.
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּבֵ֣ית חֲזָאֵ֑ל וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד׃ה–ח
גזרות ה' על העמים
אני אשבור את בריחי דמשק ואהרוג את יושבי בקעת עבון, ואשבור את המקל שנתמך בבית עדן, ועבר אלוף ארם יתפרק, כך אמר ה'.
וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם־אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (פ)כך אמר ה': בשל שלושת העוונות של עזה, ובשל ארבעה, לא אעניש אותם פחות; בגלל שהגלות שלהם הייתה כל כך אכזרית, שהם מסרו את שלמה ליד אדום.
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶאֱדֽוֹם׃אשלח אש על חומה של עזה, והיא תהרוס את הארמנות שלה.
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת עַזָּ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃אהרוג את יושבי אשדוד, ואשבור את המקל שנתמך באשקלון, ואחזור על ידיי בעקרון, ושארית הפלשתים תאבד, כך אמר האדון יה'.
וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן וַהֲשִׁיב֨וֹתִי יָדִ֜י עַל־עֶקְר֗וֹן וְאָֽבְדוּ֙ שְׁאֵרִ֣ית פְּלִשְׁתִּ֔ים אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (פ)ט–יב
גְּזֵרוֹת עַל הַעֲמִים הַסְּמוּכִים לְיִשְׂרָאֵל
כָּךְ אָמַר הַשֵּׁם עַל שְׁלוֹשַׁת פְּשָׁעֵי צֹר וְעַל אַרְבַּעָה לֹא אֶשְׁלַח לוֹ סְלִיחָה, בִּגְלַל שֶׁהִסְלִימוּ אֶת גָּלוּת שְׁלֵמָה לְאֱדֹם וְלֹא זָכְרוּ אֶת בְּרִית הָאָחִים.
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵי־צֹ֔ר וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־הַסְגִּירָ֞ם גָּל֤וּת שְׁלֵמָה֙ לֶאֱד֔וֹם וְלֹ֥א זָכְר֖וּ בְּרִ֥ית אַחִֽים׃וְשָׁלַחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת צֹר, וְהָאֵשׁ תֹּאכַל אֶת הָאַרְמָנוֹת שֶׁלָּהּ.
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּח֣וֹמַת צֹ֑ר וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃ (פ)כָּךְ אָמַר הַשֵּׁם עַל שְׁלוֹשַׁת פְּשָׁעֵי אֱדֹם וְעַל אַרְבַּעָה לֹא אֶשְׁלַח לוֹ סְלִיחָה, בִּגְלַל שֶׁרָדְפוֹ בַּחֶרֶב אֶחָיו, שֶׁחָרַב לוֹ הָרֶחֶם, וְזַעְמוֹ שְׁמֹר לְעוֹלָם וְכָעֲסוֹ לֹא יָסֹר.
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רָדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָה נֶֽצַח׃וְשָׁלַחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן, וְהָאֵשׁ תֹּאכַל אֶת הָאַרְמָנוֹת שֶׁל בָּצְרָה.
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּתֵימָ֑ן וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בָּצְרָֽה׃ (פ)יג–טו
עונש עמון
כך אמר הַשֵּׁם על שלושת פשעי בני עמון, ועל ארבעה לא אשוב אליהם, בגלל השטח שהרחיבו בבקע הרות הגלעד.
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־בִּקְעָם֙ הָר֣וֹת הַגִּלְעָ֔ד לְמַ֖עַן הַרְחִ֥יב אֶת־גְּבוּלָֽם׃אדליק אש בחומת רבה, ותאכל את ארמונותיה עם קריאת שופר ביום מלחמה, בתוך סערה ביום סופה.
וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּחוֹמַ֣ת רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ בִּתְרוּעָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֔ה בְּסַ֖עַר בְּי֥וֹם סוּפָֽההמלך שלהם והשרים שלו ילכו בגלות יחד, כך אמר הַשֵּׁם.
וְהָלַ֥ךְ מַלְכָּ֖ם בַּגּוֹלָ֑ה ה֧וּא וְשָׂרָ֛יו יַחְדָּ֖ו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
חזיונות עמוס על עמים סובבים
דִּבְרֵ֣י עָמ֔וֹס אֲשֶׁר־הָיָ֥ה בַנֹּקְדִ֖ים מִתְּק֑וֹעַ אֲשֶׁר֩ חָזָ֨ה עַל־יִשְׂרָאֵ֜ל בִּימֵ֣י ׀ עֻזִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּבִימֵ֞י יָרָבְעָ֤ם בֶּן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנָתַ֖יִם לִפְנֵ֥י הָרָֽעַשׁ׃
וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָה֙ מִצִיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃ (פ)
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת־הַגִּלְעָֽד׃
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּבֵ֣ית חֲזָאֵ֑ל וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד׃
ה–ח
גזרות ה' על העמים
וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם־אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (פ)
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶאֱדֽוֹם׃
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת עַזָּ֑ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃
וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן וַהֲשִׁיב֨וֹתִי יָדִ֜י עַל־עֶקְר֗וֹן וְאָֽבְדוּ֙ שְׁאֵרִ֣ית פְּלִשְׁתִּ֔ים אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (פ)
ט–יב
גְּזֵרוֹת עַל הַעֲמִים הַסְּמוּכִים לְיִשְׂרָאֵל
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵי־צֹ֔ר וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־הַסְגִּירָ֞ם גָּל֤וּת שְׁלֵמָה֙ לֶאֱד֔וֹם וְלֹ֥א זָכְר֖וּ בְּרִ֥ית אַחִֽים׃
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּח֣וֹמַת צֹ֑ר וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃ (פ)
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רָדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָה נֶֽצַח׃
וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּתֵימָ֑ן וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בָּצְרָֽה׃ (פ)
יג–טו
עונש עמון
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־בִּקְעָם֙ הָר֣וֹת הַגִּלְעָ֔ד לְמַ֖עַן הַרְחִ֥יב אֶת־גְּבוּלָֽם׃
וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּחוֹמַ֣ת רַבָּ֔ה וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ בִּתְרוּעָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֔ה בְּסַ֖עַר בְּי֥וֹם סוּפָֽה
וְהָלַ֥ךְ מַלְכָּ֖ם בַּגּוֹלָ֑ה ה֧וּא וְשָׂרָ֛יו יַחְדָּ֖ו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
חזון הנבואה של עמוס על העונש שיבוא על עמים שונים בשל מעשיהם.
פסוקים א–ד
חזיונות עמוס על עמים סובבים
הנביא עמוס, מתושבי ממלכת יהודה, מביא נבואות על ענישת דמשק ובית חזאל. הנבואה מתארת את זעמו של ה' על אכזריותם של דמשק ושל בן הדד, המבטיחה הרס וצרות בעקבות מעשיהם האכזריים בגלעד.
פסוקים ה–ח
גזרות ה' על העמים
נבואת חורבן על ארם ועל עמי פלשת, כולל עזה, אשדוד, אשקלון ועקרון. ה' מכריז על עונש קשה בשל מעשים רעים, הכולל הרס חומות, ארמנות וסיום יושבי הערים.
פסוקים ט–יב
גְּזֵרוֹת עַל הַעֲמִים הַסְּמוּכִים לְיִשְׂרָאֵל
הַנָּבִיא עָמוֹס מַכְרִיז עַל הַעֲמוּתִים הַסְּמוּכִים לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ צֹר, אֱדֹם וּתֵימָן. הַשֵּׁם מוֹתֵר אֶת פְּשָׁעֵיהֶם, בִּמְיוּד הָאֲכזִירוּת הַפַּרְעוֹנִית וְהַחַיּוּת שֶׁלָּהֶם, וּמַתְעִיר אֶת הַתּוֹצאוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁיַּמְצִיאוּ לָהֶם, כְּמוֹ אֵשׁ שֶׁתֹּאכַל אֶת אַרְמְנוֹתֵיהֶם.
פסוקים יג–טו
עונש עמון
הנבואה על עמון בגלל הרחבת גבולותיה בנחלת ישראל. הַשֵּׁם מ decks ית את רבָּה באש, וצופה את נפילת המלך ושרים לגלות.
הפסוקים מתארים את גזרות ה' על עמון.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקול המהדהד של עמוס
״כיוצא בו אתה אומר (עמוס א א) דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עוזיהו מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש״
הפסוק הראשון בנביא עמוס מציג את זהותו של הנביא ואת התקופה שבה פעלו דבריו. עמוס, שהיה רועה וקוטף תאנים מתוקע, חזה על ישראל בתקופה שבה שלטו יואש מלך יהודה וירבעם בן יואש מכל מלך ישראל. הנביא חזה את האירועים שנתיים לפני הרעש הגדול שהתרחש בארץ. לפי הפירוש בספרי דברים, דברי עמוס הם דברי תוכחה ומשפט. החז"ל מסבירים כי דבריו של עמוס מתמקדים בנתינת דין לעמים השכנים וגם לעם ישראל עצמו. הנביא משתמש בדימויים חזקים, כמו פרות הבשן העושקות, כדי לתאר את עושרם של החזקים ואת דחיקת העניים. הדברים נאמרים כקריאת אזהרה ומשפט מול אלו שמתעלמים מצדק ודורשים את זכותם בדרכים לא הוגנות.
ספרי דברים א׳:ב׳ ↗דִּבְרֵי עָמוֹס וּמַשְׁמָעוּת שְׁמוֹ
״דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד, שְׁלשָׁה נְבִיאִים עַל יְדֵי שֶׁהָיָה נְבוּאָתָן דִּבְרֵי קַנְתָּרִין, נִתְלֵית נְבוּאָתָן בְּעַצְמָן, וְאֵלּוּ הֵן: דִּבְרֵי קֹהֶלֶת, (עמוס א, א): דִּבְרֵי״
הַנְּבִיאָה עָמוֹס מַבִּיט בַּעֲמִים הַשּׁוֹכְנִים בְּעַמּוֹן, בְּמוֹאָב, בְּאֶדוֹם, בְּעַשְׁתַר וּבְדַמֶּשׁק. הוּא מַכְרִיעַ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת שֶׁל אֲבַדּוֹן וְהַשְׁמָדָה בִּגְלַל הַגְּרוּת וְהָאֲכִיזוֹת שֶׁהֵם עָשׂוּ. הַנְּבִיאָה מְתָאֶרֶת אֶת הָעֲבוֹרוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁיִּקְרוּ לָהֶם בְּעִקְרוֹת הַגְּזֵרוֹת הַמַּתְחִילוֹת בַּסֵּפֶר. הַמִּקְרָא שֶׁלּוֹ בְּסֵפֶר עָמוֹס מְסַפֵּר עַל הַמּוֹסָר הַנִּבְרָא מִן הַנְּבִיאִים הַקַּנְטָרִינִים, כְּמוֹ שֶׁמְּסוּבָּר בְּקוֹהֶלֶת רַבָּה עַל עָמוֹס. הַמְּסוֹרָה בְּקוֹהֶלֶת רַבָּה מְסַבֶּת שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה עָמוֹס כִּי הָיָה עָמוּס בְּלִשׁוֹנוֹ, וּמְצִיעָה תּוֹרַת רַבִּי פִּנְחָס. הַטֶּקסט מְסַבֵּל בֵּין הַמַּשְׁמע הַפְּשׁוּט שֶׁל הַנְּבִיאָה לְכָל הָעַמִּים לְכָל הַמִּקְרָא הַמְּסַבֵּר אֶת שְׁמוֹ.
קוהלת רבה א׳:א׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הכרזות המשפט של עמוס על העמים
״חזאל. ובן הדד מלכי ארם וראש ארם דמשק:״
בספר עמוס אנו קוראים על נבואה של עמוס, שמתפרסמת לפני רעש אדמה גדול. הנביא מכריז על גזר דין ועל חרב שתבוא על מדינות השכנות לישראל. הוא מונה עמים שונים, כמו דמשק ועמים נוספים, ומפרט את פשעיהם הכבדים שגרמו לעונשם. רש"י, בפירושו על הפסוק הרביעי, מזהה את המלכים והמנהיגים המוזכרים בטקסט. הוא מסביר כי מדובר במלכי ארם ובראש ארם, שהם השליטים של דמשק. הפירוש מתמקד בזיהוי הגאוגרפי והפוליטי של הדמויות המופיעות בנבואה.
רש״י על עמוס 1:4:1 ↗הַקְּצִינָה שֶׁל הַשֵּׁם עַל דּוֹרֵי הַהִיסטֹרְיָה
״ויטרוף לעד אפו. החזיק בה ולא הניחה:״
סֵפֶר עָמוֹס מַתְחִיל בְּחָזוֹת נָלָאִים עַל עַמִּים רַבִּים שֶׁלְּסָבִיב, מְתָאֲרִים אֵיךְ הַשֵּׁם יִקְצַף עֲלֵיהֶם בִּגְלַל אֲבוֹשָׁה וְאַבְיָת וְעַל הַפְּעָלוֹת הָרָעוֹת שֶׁעָשׂוּ. הַנָּבִיא מַתְחִיל בְּהַתְרָעוֹת כְּבָר בְּעַלְבַּת דַּמִּים וְחֶרְפָּה, וְעַל הַגְּבוּלוֹת שֶׁנִּפְרְצוּ בְּאכזריות. הַטֶּקסט מַדְגִּישׁ אֶת הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי שֶׁאֵינוֹ מַתְבַּטֵּל לְאַף אֶחָד. בְּקֶצֶת הַקְּטִיעַ, רַשִׁי מְבִירֵא הֶבְלָה עַל הַכֹּחַ הַמַּתְמִיר שֶׁל הַגְּזֵרָה. הוּא מְסַבֵּר שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁם מַחֲזִיק בְּעוֹל הָעֲנָשָׁה, הוּא לֹא מַרְפֶּה וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לָעֲבוּרָה. הַתּוֹרָה שֶׁל רַשִׁי מְדַגֶּשֶׁת אֶת הַקְּצִינָה הַנֶּעְלֶעֶת שֶׁל הַשֵּׁם בְּמַעֲשֵׂי הָרָע.
רש״י על עמוס 1:11:2 ↗הַקּוֹל מֵעָמוֹס: הַעֲבוּרָה הַמַּפְרִיעָה
״ושלחתי - בבית חזאל. בני בניו אולי רצין היה מהם, שהמיתו מלך אשור.״
בַּסֵּפֶר עָמוֹס, הַנָּבִיא עָמוֹס מַכְרִיז עַל גְּזֵרוֹת הַדִּין הַמַּפְרִיעוֹת כְּמוֹ רַעַם. הוּא מְתָאֵר אֵיךְ הַשֵּׁם שׁוֹלֵחַ עֲבוּרָה עַל עַמִּים שׁוֹנִים בִּגְלַל פְּשָׁעִים וְאַכְזָבוֹת אֲקִיקוֹת. הַנָּבִיא מְצַיין אֶת הַמַּלְכִים וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּם יִקְרְאוּ הַקּוֹלְלוֹת, וּמַדְגִּישׁ אֶת הַהֶעְלָמָה הַמְּפַחְדֶּת שֶׁל הַעֲבוּרָה.
אבן עזרא על עמוס 1:4:1 ↗הַקּוֹל הַמַּשְׁמִיעַ עַל הַעֲמִים הַסְּבִיבִים
״כה ושחת רחמיו - שהיו ברחם אחד.״
הַסֵּפֶר עָמוֹס מַתְחִיל בְּהַכְרָזָה עַל הַעֲנָשָׁה הַבָּאָה עַל הָעַמִּים הַסְּבִיבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַנָּבִיא עָמוֹס מַתְכַנֵּס לְתַקֵּף אֶת הַצּדָּקוֹת הַחֲסֵרוֹת בְּעַמִּים כְּמוֹ דַּמַּשׁק וּגְדָה, שֶׁבָּעֲבוּר פְּרָעוֹנוֹת אֲלִים וְהָעֲלָמוֹת אֲבָנִים הַכְּאֵבִים. הַסּוֹד הַמּרכזי בַּקּוֹל הַנָּבִיא הוּא שֶׁלֹּא קַיָּם הֶסְכֵּם אוֹ חֶסֶר צֶדֶק שֶׁאֶת הַקּוֹל הַזֶּה יוּכַל לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ. בַּחֲרִידָה לַמַּעֲמָקִים שֶׁל הַפְּרָעוֹן, אָנוּ רוֹאִים אֶת הַחֲרָטוֹן הַנִּמְצָא בְּעַמִּים הָאֲכֻזִּים. אֲבָן עֶזְרָא, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַכְּתובים, מַסְבִּיר אֶת הַמּוֹרֶדֶת שֶׁל הַכֹּחַ הַמַּשְׁמִיעַ כְּשֶׁהַמִּשְׁפָּט נֶחְרַב, וְהוּא מְקַשֵּׁר אֶת הַמּוֹרֶדֶת שֶׁל הָרַחֵם לְחֶסְרוֹן הַצּדָּקָה. הַנָּבִיא מַצִּיג תְּמוּנוֹת שֶׁל אֲבָלָה וְהַרְס כְּתוֹצָאָה מִשֶּׁל חֹסֶר הָרָחֲמִים וְהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁבְּעַמִּים אֵלֶּה.
אבן עזרא על עמוס 1:11:1 ↗